גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ספאם / צילום: שאטרסטוק

וואלה שופס לא מחקה את הלקוחה ממאגר מקבלי הודעות פרסומיות והיא תשלם 15 אלף שקל פיצוי בגין הודעות שהמשיכה לשגר לה - כך קבע בית משפט השלום בתל אביב. התביעה (תא"מ 26644-11-17) נידונה בבית משפט השלום ולא בבית משפט לתביעות קטנות לאור סכום התביעה, שעמד על 50 אלף שקל. העילה לתביעה הייתה "הצפה" של תיבת הדואר של התובעת בפרסומי וואלה שופס גם אחרי שהתובעת השיבה למיילים כי היא מבקשת שלא לקבל פרסומות למייל.

מבול ההודעות נפסק לפני כשנה בעקבות מכתב ששיגר עורך דינה לחברה, שבו ביקש להסיר את פרטיה ממאגר החברה. המכתב ששיגר עורך דינה עמית זילברג שגם ייצג אותה בתביעה, היווה את ההודעה השנייה שבה היא מבקשת להפסיק לקבל הודעות פרסומיות. את ההודעה ראשונה שיגרה התובעת בעצמה למייל, אולם זו לא הועילה. התביעה עסקה בהודעות שהמשיכה לקבל אחרי שהיא עצמה שיגרה מייל בקשה להסירה ממאגר הלקוחות של החברה.

וואלה שופס טענה כי התובעת הסכימה לקבל את ההודעות הפרסומיות שעה שרכשה שוברים דרך האתר בשנת 2011. הטענה היא שבמעמד הקנייה מסרה התובעת את פרטיה ואישרה קבלת דברי פרסומת - התובעת לא מכחישה את הטענה הזו והדגש שלה כאמור הוא על ההודעות שהמשיכה וואלה שופס לשלוח אחרי שביקשה להפסיקן. כך או כך, וואלה שופס הכחישה את קבלת המייל הראשון מידי התובעת (למרות שהיא עצמה לא קיבלה כל הודעת שגיאה על משלוח אותו מייל).

חוק הספאם מתיר לחברות לשלוח הודעות פרסומיות רק ללקוחות, שאישרו בעצמם את קבלת דברי הדואר או הודעות הטקסט. אחת השיטות להשיג אישור כזה הוא בעת קנייה והצורך להשאיר פרטים בידי החברה, במעמד זה מסמנים הקונים וי לאישור קבלת מסרים פרסומיים - פעמים רבות מבלי ששמים לב לכך במעמד מילוי הטופס. דרך אחרת היא באמצעות הצטרפות למועדון לקוחות של רשת או חברה. כיום החוק קובע כי עם הפסקת החברות במועדון תיפסק אוטומטית שליחת ההודעות הפרסומיות.

עוד מסמיך החוק את בית המשפט לפסוק פיצוי של עד 1,000 שקל לכל הודעה שנשלחה שלא כדין. כך, למשל, ללא אישור מפורש של הלקוח לקבלת ההודעה או ללא שילוב האפשרות להסיר את פרטי הנמען מכל הודעה שנשלחת - על הסעיף הזה התעכבה הרשמת הבכירה ורדה שוורץ בדיון. "הוראת החוק מעניקה לנמען זכות לבחור האם לשלוח הודעת סירוב בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסום (ובמקרה הזו דוא"ל). אין ספק כי משלוח הודעת מייל הוא פשוט וסביר בנסיבות העניין, זריז ויעיל יותר ממשלוח מכתב בדואר", ציינה בפסק הדין. גם את התנהלות התובעת ואת עצת עורך דינה (ממייסדי העמותה למלחמה בספאם והמנהל עשרות תביעות בנושא) ביקרה השופטת לאור העובדה שמרגע ששיגרה את מייל הבקשה להפסיק את משלוח הפרסומים ועד לשיגור המכתב על ידי עורך דינה עבר חודש - לאור זאת החליטה כי סכום הפיצוי יופחת. "התירוץ שנתנה להתנהלותה זו בהיותה עסוקה בעבודה ובטיפול במשפחה ובילדים אינו מתקבל על דעתי". מכאן החליטה לפסוק על פיצויים בגובה של 15 אלף שקל כשהיא מציינת כי הנתבעת קיבלה 21 הודעות נוספות אפילו בפרק הזמן שבו המתין מכתב מעורך דינה לוואלה שופס בסניף הדואר ועד ליום שבו נאסף (פחות משבוע לאחר מכן).