רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: רויטרס
נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, קיבל כמה החלטות גרועות באחרונה: הבנק המרכזי ה"עצמאי" שלו נומינלית לא יעלה את הריבית כדי לעצור את ירידת הלירה הטורקית, והוא לא מבקש חילוץ כספי מקרן המטבע הבינלאומית. ההתבטאות של ארדואן, שלפיה "לארה"ב יש אולי דולרים, אבל לנו יש את אלוהים", לא תבנה אמון בשוקי המט"ח העולמיים, אלא במקרה שאלוהים הוא מילת קוד לכריסטין לגארד, מנהלת קרן המטבע.
בלי מעצור כלשהו, אני מעריך שהלירה הטורקית תמשיך ליפול, אם כי כנראה לא באותו קצב מואץ - וזהו כנראה הקונצנזוס כיום בין האנליסטים, כשהעתיד המצטייר הוא שלמטבע הזה יש עוד דאונסייד של 20%.
אנחנו אמנם לא רואים סיכון מערכתי לבנקים אירופיים (לספרד ולצרפת ישנה החשיפה הגדולה ביותר), אבל יש כאלה שמניחים שהמשבר הטורקי יאט את ההידוק המוניטרי של הפדרל ריזרב או הבנק המרכזי האירופי (ECB). אני ספקן בקשר לכך. אם המשבר לא יגלוש לתוך המערכת הבנקאית העולמית, יו"ר הפד, ג'רום פאואל, לא יתרשם ממנו, ולמריו דראגי, נגיד הבנק המרכזי האירופי, יש המון נושאים אחרים לפתור, הרבה לפני שהידוק במחצית 2019 יהיה על סדר היום.
אבל מה לגבי שווקים מתעוררים אחרים? מי מהם פגיע יותר ומי מחוסן יחסית בפני המצב? הסכנה של הידבקות שווקים מתעוררים נוספים היא של סנטימנט, לא של מצב בסיסי. לטורקיה יש קשרי כלכלה ומסחר מוגבלים עם שווקים מתעוררים אחרים, ורק משקל קטנטן במדדי המניות של העולם המתעורר. מהסיבות האלה, אנחנו לא רואים סכנה גדולה שטורקיה תדביק מדינות אחרות מבחינה כלכלית.
ואולם, תגובת השווקים עלולה להשליך את התינוק הזה מהאמבטיה, כפי שראינו בכלכלות מתעוררות שבריריות אחרות. כשהפד ממשיך להעלות ריבית וליצור בכך לחצי ייקור על הדולר, יש עוד שווקים מתעוררים עם פרופיל סיכון דומה לטורקיה, כמו הונגריה, פולין, דרום אפריקה וארגנטינה. המאפיינים הדומים האלה כוללים רמות חוב גבוהות, התחייבויות משמעותיות בדולרים של ארה"ב וגירעונות שוטפים גדולים במאזני התשלומים, שצריך לממן. כל מדינה עם שלישיית המאפיינים הזו נמצאת בסיכון, בעולם שבו הפד האמריקאי ממשיך לייבש נזילות.
מקסיקו צפויה להרגיש כאב מסוים על רקע החולשה הטורקית, אבל היא פחות מצויה בסיכון. הפזו המקסיקני עולה על רקע אמון צרכני חזק יותר וניצחונו בבחירות לנשיאות של לופז-אוברדור, אבל בגלל הנזילות והקירבה לארה"ב, הפזו היה במבט היסטורי סמן התנודתיות למטבעות השווקים המתעוררים האחרים. לפי שעה, הפזו הוא התינוק שמושלך יחד עם מי המרחץ הטורקי.
האם זהו העיתוי הנכון למשקיעים לצאת מהמטבעות המתעוררים לטובת המטבעות המפותחים? למשקיעים עם אופק ההשקעה הרחוק, או לצורך הקצאה אסטרטגית, המטבעות של השווקים המתעוררים עדיין אמורים להציע פרמיום של תשואה. אבל בשנתיים-שלוש הבאות, מדיניות הפדרל ריזרב וה"נירמול" ארוך-הטווח של הריביות העולמיות ימשיכו ללחוץ על המטבעות האלה.
גם השווקים המתפתחים יראו יותר תנודתיות, כשהרוח הגבית של הגידול בביקוש הסיני, שנשבה במשך 20 שנה, דועכת או הופכת לפחות ודאית. מאחר שאנחנו צופים שהכלכלה העולמית תאט ב-2019-2020, השווקים המתפתחים עשויים להציע מקום בטוח יותר להקצאת מניות.
האם המשבר הנוכחי מציע הזדמנויות השקעה? במונחי סוגי נכסים, מניות אמריקאיות בשווי שוק בינוני עד גבוה (Mid עד Large Cap) נראות אטרקטיביות על בסיס יחסי, ומציעות קצת הגנה של איכות בכלכלה העולמית, שצפויה לקרטע בשנים הקרובות. מצד שני, סחורות מבוססות פחם בעולם שבו יש כבר היצע רחב של רוב המוצרים, יסבלו מפחות ביקוש במהלך האטה עולמית ב-2019-2020. במונחי מגזרים ותעשיות, למשקיעים לטווח ארוך, הבנקים והפיננסים הם מגזר המניות הזול האמיתי היחיד.
■ הכותב הוא אסטרטג שוק בכיר בחברת ניהול ההשקעות הבינלאומית Natixis Investment Managers . הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם