פיונה דרמון

תובנות שהפקתי בעשור האחרון. "גיליתי שאני מאוד אוהבת אתגרים, ושגרה משעממת אותי. כשאני רואה מצב נורא רועש וכולם לוקחים צעד אחורה, אני לוקחת צעד קדימה, כי אני נורא סקרנית לראות מה יש שם. יש אצלי איזו תחושה כרגע שאין לי מה להפסיד, ושאם לא אנסה דברים חדשים, אז מה יהיה.

"אני לא מחפשת עבודה אחרת, אבל כן כל הזמן רוצה 'לראות מה יצא מזה'. כשהייתי קטנה היו אומרים לי שאני חטטנית, ו'אל תתעסקי בזה, זה לא עניינך'. אבל בדיעבד אפשר לתרגם את זה לראש גדול, ליכולת להעז, לקחת, להוביל, ליזום.

"דבר נוסף - כשאת צעירה את מקשיבה, אחר כך את מתחילה לדבר, ואז את הופכת לדמות יותר מובילה. היום אני יכולה לדבר עם אנשים ולקצר להם את הטעויות שאני עשיתי. אבל אסור לתת לזה לעלות לראש. נורא קל להתבלבל".

הגדרת תפקיד. "באתי ל–JVP ב–2010 כאחראית קשרי משקיעים. ביום השני לעבודה התחילו אנשים להיכנס לחדר ולדווח לי, לתת עדכונים. בחברות ציבוריות, סמנכ"ל קשרי משקיעים הוא לא הציר, אלא סמנכ"ל הכספים, אז מאוד הופתעתי. חשבתי, וואו, איזה כבוד עושים לי במקום החדש הזה. לקח לי עוד יומיים להבין שלא עדכנו אותי סתם, ציפו שאקח את המידע ואוביל למהלך הבא. אז העצה שלי לאנשים בתפקיד חדש היא: כל אחד מפרש אחרת את הטייטל שעל כרטיס הביקור, והיופי הוא לקחת את זה למקום שלך".

תכנון קריירה. "היו לי אספירציות להמשיך לעלות בתפקידים, אבל לא בהכרח חשבתי על טייטל של שותף. יש את השאלה הזו, 'מה את רוצה להיות בגיל 40'. אני בת 44, ואני עדיין לא יודעת מה אני רוצה להיות בגיל 40. בזמנו שאלה אותי מישהי אם בגילי אני לא רוצה להיות כבר מנכ"לית. אז אני רוצה לעשות דברים חדשים, יותר ממה שאני עושה היום".

כלי ניהולי שעבד בשבילי. "תמיד תמצאי מישהו בארגון שיהיה עבורך פרטנר אמיתי לדרך ולצמיחה, שותף לעת צרה ושותף לעת הצלחה, כי נורא בודד לצמוח לבד. זה עוזר שיש לך חבר במקום העבודה, כי יש גבול כמה אפשר לטחון לבן הזוג על צרות בעבודה. בשבוע השלישי הוא כבר ממצה את כל האינטריגות. עם חבר טוב בעבודה זה אף פעם לא נגמר.

"מול לקוחות או קולגות חיצוניים, חשוב לנהל את השיחות השקטות במסדרון. השיחות בדלתיים סגורות מעניינות, כי לטראמפ, למשל, יש הרבה תומכים בתעשייה, ומאוד מעניין לשמוע את שני הצדדים. יש גם שיחות שלמות על הברקזיט".

הרשתות החברתיות. "אני בכל הרשתות החברתיות, אבל מנהלת את זה בצורה מאוד מדויקת. כשהבנתי שאני בעין ציבורית מסוימת ויש לי אחריות, החלטתי שלכל רשת יש את התפקיד שלה. לינקדאין, למשל, הוא כלי מאוד חשוב לעדכון המשקיעים בקרן. בפייסבוק אני תמיד מאשרת הצעות חברות מנשים כי אני רוצה לעזור להן, להיות נגישה ולייעץ. פיזית זה קשה, אז לפחות ברשתות החברתיות זה מתאפשר.

"בעולם העסקי מאוד נשענים על אימיילים, אבל הווטסאפ נכנס חזק, וזה מכריח אותנו לעבוד בקצב שלא כולם אוהבים. רק שלחת הודעה, וכבר יש דריכות, אתה מצפה לקבל תשובה תוך דקה. וכשיש תשובה מיידית, צריך לשנות את יתר הדברים שאתה עושה.

"אני מקפידה להעביר את הטלפון בשעות מסוימות למצב טיסה, כי אחרת זה מפריע לשלווה - אלא אם אני באמצע עסקה. בקלוזינג אתה נכנס לסחרור שאתה לא ישן שבועיים. באיזשהו שלב אתה מתמוטט, חייב להירדם, ואז אני ישנה עם הטלפון בתוך היד, על מצב רטט ומתחת למיטה, כדי שלא יפריע לבעלי. אני פשוט עונה לשיחות מתוך שינה, כי בשלב כזה אם מגיעות שאלות, צריך לענות מיד".

גלית חתן