גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוזרים ללימודים: בתי הספר שבהם הנורמה היא להיות שונה

בשבוע הבא ייפתחו שעריהם של חמישה בתי ספר יסודיים "מכילים" שיתבססו על תפיסה חינוכית חדשנית - שילוב תלמידים בעלי מוגבלויות בכיתות רגילות, תוך הבנה שכל ילד הוא שונה ובעל צרכים משלו • עם 27 תלמידים בכיתה, טיפולים רפואיים וחיבור בין ילדים מרקע שונה, משרד החינוך מנסה להתאים את עצמו למאה ה–21 ● כתבה שנייה בסדרה

להיות שונה תלמידים נכים/  צילום:Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
להיות שונה תלמידים נכים/ צילום:Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

בסרטון תדמית של אחד מבתי הספר בבוסטון מוצגים ילדים משחקים במגרש ספורט. הם קוראים לילד לקוי ראייה שמשחק עם כדור לבדו בשולי המגרש, כדי שישחק איתם. בקטע אחר בסרטון רואים ילדים מציירים עם גירים על האספלט כשבצד ניצב הליכון ששייך לאחד מהילדים, תלמיד בעל צרכים מיוחדים. "אצלנו הנורמה היא להיות שונה", מספרת מנהלת בית הספר, שהגישה בו היא אחרת - כיתות של 24 תלמידים, מתוכם קרוב לשליש עם צרכים מיוחדים מאובחנים. בכל כיתה יש שתי מורות, וגם שיטת הלימודים שונה ומותאמת למגוון התלמידים.

בית הספר הזה היה אחד מבתי הספר בעולם שעוררו השראה לבנייה של חמישה בתי ספר חדשים בישראל, שבימים אלו פועלים במרץ להשלמת בנייתם והתאמתם לאופי החדש שלהם. חמשת בתי הספר, שממוקמים ביישובים שונים בישראל, יחלו לפעול בתחילת שנת הלימודים שתיפתח ביום ראשון הקרוב. בכל כיתה ילמדו 27 תלמידים, מתוכם 3-4 בעלי לקות מורכבת (למשל נכים, כבדי שמיעה, או ילדים עם אוטיזם) וכמה תלמידים נוספים בעלי לקויות למידה ברמות כאלו ואחרות. המטרה - יצירת סביבת למידה שתדע להכיל את השונות של התלמידים כולם, לא בהכרח בעלי צרכים מיוחדים, אלא שונות באשר היא. השם הרשמי הוא בתי ספר מכילים, אך אלו שעוסקים בנושא מקפידים לא להדביק להם תווית, אלא מדגישים כי לתפישתם, ככה צריכים לפעול בתי ספר במאה ה-21.

"מגוון הוא דבר חשוב וצריך לשמר אותו, לא לייצר הומוגניות. המערכת צריכה להתאים את עצמה למגוון הקיים, ושכל אחד יגיע הכי רחוק ביחס לעצמו", מסבירה עדי אלטשולר, אשת חינוך ויזמת חברתית, שעומדת מאחורי היוזמה להקמת בתי הספר. "יש בעיה בסיסית בתפישה הקיימת שנוגעת לכל רעיון האינטגרציה בעולם, זה נכון לגבי מגדר, עדות, מצב סוציו-אקונומי ועוד. יש קבוצה עם מאפיינים ייחודיים שצריכה להתאים את עצמה לסטנדרט של הקבוצה הגדולה. מי נחשב כמודל הצלחה בקרב יוצאי אתיופיה? הבחור ששירת שירות קרבי ולמד במרכז הבינתחומי. בצרכים מיוחדים הצלחה של שילוב נמדדת בידיעת קרוא וכתוב של הילד, אם יזמינו אותו ליום הולדת ואם יתנדב לצבא", היא מוסיפה.

"הכלה זה משקפיים אחרים על העולם. לצורך העניין, אם אנחנו נשארים בדוגמא של קהילת יוצאי אתיופיה, אז תפישת עולם ונרטיב אחרים זה לא לדבר על ההוא שהשתלב בצבא, אלא קודם כל לספר את הסיפור של הקהילה האתיופית האחרת, כסיפור של גבורה. אנשים שהיו באתיופיה וחלמו שנים רבות על ירושלים ועבדו קשה כדי להגיע לכאן. המורשת, התרבות, והמנהגים הם כולם נכס של החברה כולה. הכלה ברמה הלימודית זה שילד אחד לא יבוא על חשבון השני, זאת פדגוגיה אחרת לגמרי. היום, ילד יכול לעכב את הקבוצה או שמחונן ימשוך אותה למקומות לא רלוונטיים", אומרת אלטשולר.

"לכל הילדים יש צרכים, גם לרגילים"

בין חמשת בתי הספר המכילים שנפתחים השנה, שלושה הם חדשים ושניים הם ותיקים שעברו התאמה. הם ממוקמים באזורים שונים ובקרב אוכלוסיות שונות, על מנת שניתן יהיה לבחון אותם בצורה מיטבית, וכדי שיהיה ניתן לבצע בהם שינויים אם יהיה צורך ולקבל החלטות לגבי שכפול המודל למקומות נוספים. כיום ילדים בעלי צרכים מיוחדים יכולים ללמוד בשלושה סוגי מסגרות - בתי ספר נפרדים שבהם כל הילדים הם ילדי חינוך מיוחד; כיתות ייעודיות לתלמידי חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים שבהם כל הילדים נמצאים ביחד בהפסקות ובאירועי בית הספר, או יותר מכך, אם בית הספר עצמו בוחר; ושילוב של ילדי חינוך מיוחד באופן מלא בתוך כיתה רגילה.

הבתי ספר "מכילים": כיתות מעורבות וחדרי טיפולים

"בבתי הספר המכילים אין כיתות חינוך מיוחד, הם בתי ספר של החינוך הרגיל שמקיימים מסגרת חינוכית קהילתית שהיא משותפת ומכילה, גם לתלמידים הרגילים וגם לתלמידי חינוך מיוחד", מסבירה מירי נבון ממשרד החינוך. "המטרות הן ליצור קהילת ילדים סובלנית, מקבלת, הומניסטית. בתי הספר הם תמונת מראה לחברה שמכילה שונויות בתוך מרחב חיים משותף. הילדים בבית הספר המכיל - כל אחד מהם הוא ילד מיוחד ויש לו צרכים מיוחדים, גם אלו שנקראים לכאורה ילדים רגילים ובתי הספר צריכים לענות על הצרכים הרגשיים והלימודיים. ברגע שאנחנו מאפשרים מנעד מאוד גדול לכל הילדים, גם הילדים הרגילים יוצאים נשכרים מהעניין.

"אני כל הזמן נותנת מטאפורה - כשאתה בונה בית ואתה מקים דלת, אם היא מאוד רחבה יכולים להיכנס דרכה אדם עם כיסא גלגלים, עם קביים וגם אדם בריא לחלוטין. אם הדלת היא צרה, אז צריך לתת מענה ייחודי לכל אחד, ואולי אף להרים את הנכה על הידיים", אומרת נבון.

"המורים מתקשים ללמד בסביבה הטרוגנית"

אלטשולר (32) הקימה בגיל 16 את תנועת הנוער "כנפיים של קרמבו", שמיועדת לילדים בעלי צרכים מיוחדים. בשנים האחרונות עבדה בגוגל, שם הייתה אחראית על ארגון החינוך של החברה. במסגרת תפקידה הסתובבה בעולם בניסיון להבין איך תיראה מערכת החינוך של המאה ה-21. בין השאר היא החלה לחפש מודלים אחרים של בתי ספר, במטרה לפתח מודל ייחודי גם בישראל. היא בנתה צוות פדגוגי שהחל לעסוק בנושא, ואז גם הבינה שהיא לא רוצה להקים רשת חינוך חדשה (כמו אורט או עמל) אלא לגרום לכך שכל בתי הספר יהיו כאלו. לצורך כך הקימה את עמותה עצמאית שהפכה לגוף ידע בנושא ויזם שותף של בתי הספר. עיקר המימון של העמותה מגיע מאיש העסקים מוריס קאהן וזוג הפילנטרופים היהודי-קנדי הת'ר רייזמן וג'רי שוורץ.

"משרד החינוך זאת ספינה מאוד גדולה וצריך לוודא שרפורמות נשארות גם כשמתחלפים שרים או גורמים בדרגים מקצועיים אחרים. הבעיה היא שהרבה דברים צומחים מלמטה אז רואים רק כמה דוגמאות כאלו, ואם דברים מגיעים מלמעלה - זה לא תמיד מחלחל לשטח. האתגר הוא לחבר בין הלמעלה ללמטה, וגם למצוא את האנשים הנכונים שיאמינו ברעיון, שיילחמו עליו, וכך ליצור שותפות שתגרום לדבר הזה לקרות, כמו שקרה עם המנהל הפדגוגי ומירי נבון בראשו, ועם הרשויות המקומיות", אומרת אלטשולר.

לקול הקורא של משרד החינוך הגישו מועמדות 27 רשויות מקומיות, ולבסוף נבחרו חמש - תל אביב, ירושלים, חדרה, גוש עציון ומועצה אזורית גולן. הקריטריונים כללו השתתפות כספית של הרשות, הסכמה של ההורים ומספר מינימלי של ילדים. בתי הספר שמים דגש על ארבעה אלמנטים: הכלה חברתית - פיתוח כבוד והערכה למגוון יכולות ודרכי ביטוי, והרחבת המושג "חברות"; הכלה פדגוגית - בניית שיעור שמאפשר הזדמנות שווה לכל התלמידים, מאפשר להם להשפיע על תהליך הלמידה וכן רותם את מגוון היכולות בכיתה להצלחה אישית וקולקטיבית; הכלה ארגונית - הרכבת צוותי הוראה משמעותיים ובניית מערכת שעות גמישה, וכן איסוף נתונים כדרך לשיפור שיטות הפעולה; והכלה פיזית - שימוש מושכל במורה הנוסף, יצירת סביבה נגישה ונעימה לכולם ועוד.

אחד מבתי הספר שמשתתפים בפיילוט הוא "ביכורים", בית ספר יסודי חדש בתל אביב. במקור הוא היה אמור לכלול 24 כיתות רגילות וחמש כיתות לילדי החינוך המיוחד. בגלל ההחלטה להסב אותו לבית ספר מכיל, הוא יכלול 18 כיתות רגילות ו-11 כיתות יוקצו לצורך טיפולי, חדרי הכלה, חדרי פיזיותרפיה ועוד. העירייה שואפת להקים שני בתי ספר נוספים במודל הזה עד 2020. "התפישה שאנחנו מובילים בעיר היא למנוע כמה שיותר הפרדות בין ילדים מסוגים שונים בתוך בתי הספר, ולכן אנחנו משתדלים שכמה שיותר מילדי החינוך המיוחד ילמדו בבתי ספר רגילים", אומרת שירלי רמון-ברכה, מנהלת מחלקת חינוך של עיריית תל אביב-יפו.

"בית ספר ביכורים מתוקצב במלואו על ידי משרד החינוך, והיתרון הוא שהכיתות נבנות מראש עם ילדים מרקע מגוון, אבל התחלנו להכניס תפיסות של הכלה גם לשבעה בתי ספר יסודיים נוספים בעיר", מוסיפה רמון-ברכה. "הם לומדים ביחד 14 שעות (לימודי שפה וכישורים חיים). האתגר הכי גדול הוא הקושי של המורים ללמד בסביבה הטרגונית, ולכן המטרה שלנו היא בניית היכולות של המורים ללמד במקביל ילדים של חינוך מיוחד לצד ילדים רגילים. כל המורים הרלוונטיים בשכבה יעברו הכשרה לחינוך מיוחד, שאם כל המורים היו עוברים אותה, כל בתי הספר היו נראים אחרת, כי הם עוברים הכשרה בתחום הטיפולי-רגשי, הם יודעים להסתכל על כל תלמיד באופן אישי, לבנות תוכנית לימוד מותאמת, ולעבוד עם הפרעות קשב".

יד אחת מכילה, השנייה משלבת

בתי הספר המכילים כוללים כאמור שינוי תפישתי לגבי האופן שבו מתייחסים במערכת החינוך כלפי כל הילדים, אבל לא ניתן להתעלם מרפורמת החינוך המיוחד שמקדם במקביל משרד החינוך, ומטרתה הגדלת מספר תלמידי החינוך המיוחד שלומדים בכיתות רגילות. מצד אחד מביע המשרד אמון במדיניות מכילה, ומצד שני מרחיב באופן משמעותי מאוד את שילוב הילדים מהחינוך המיוחד בכיתות רגילות. מדובר ברפורמה מקיפה שדרשה שינוי חקיקה בכנסת.

החוק עבר לפני כחודש, למרות העובדה שספג ביקורת רבה מצד גורמים רבים שהביעו חשש כי יפגע בילדים. לפי משרד החינוך, מה שהניע את ביצוע הרפורמה היה עלייה דרמטית במספר הילדים בחינוך המיוחד - כ-246 אלף ילדים, 11% מכלל התלמידים - והסיבה לכך היא קושי של בתי ספר הרגילים להתמודד עם ילדים עם אתגרים רגשיים, חברתיים או לימודיים.

לפי המתנגדים לרפורמה, המוטיבציה של משרד האוצר נובעת מהרצון לחסוך בתקציבים. כנראה שהאמת נמצאת איפשהו באמצע - שר החינוך נפתלי בנט הסביר באחרונה בוועידת החינוך של הכנסת כי התקציב עלה ב-7.5 מיליארד שקל מאז כניסתו לתפקיד ומגיע לכ-10 מיליארד שקל בשנה, אבל הבעיות עדיין נמשכו. החוק כולל כמה עקרונות מרכזיים: הזכאות תיקבע לפי סוג המוגבלות ורמת התפקוד שלו, להורים יש זכות לקבוע את סוג המסגרת החינוכית שאליה הם מעוניינים שהילד שלהם ישתייך, הוועדות יהיו באחריות ובהובלה של משרד החינוך - דבר שעורר דאגה רבה בקרב המתנגדים, שהעלו חשש כי שיקולים תקציביים יעמדו בבסיס הוועדות. עיקרון נוסף ברפורמה הוא שהתקציב יילך עם הילד למסגרת הרגילה, אך גם כאן הועלו חששות לפיהם בית הספר ישתמש בכסף למטרות אחרות, ובכל מקרה הם חוששים כי השירותים שמקבלים הילדים בחינוך המיוחד יהיו טובים יותר מאלו שיקבלו בחינוך הרגיל. השינוי בפועל בבתי הספר יהיה החל משנת הלימודים הבאה במחוז אחד בלבד, ומ-2020 בכל הארץ.

במשרד החינוך נוקטים בשורה של צעדים, חלקם עלו מהביקורות בשטח, כדי לשפר את ההיערכות בבתי הספר לילדי החינוך המיוחד. לרבות בניית כיתות לימוד, חדרי הכלה וטיפולים פרא-רפואיים.

האם התפישה מאחורי הרפורמה הזאת לא סותרת את העקרונות שעליהם מושתתים בתי הספר המכילים? מירי נבון ממשרד החינוך סבורה שלא: "בתי הספר המכילים הם המגדלורים שלנו. מבחינתנו זה כמו מעבדה. אנחנו נלמד מהם את המודלים המיטביים להכלה והשתלבות, ונראה מה ניתן ליישם במנעד רחב. אפשר להקביל את זה לתיכון לאמנויות לעומת בית ספר שיש בו מגמת אמנות. הלוואי וכל בתי הספר היו מכילים, אבל אני לא רואה את זה קורה בפועל".

עוד כתבות

כאוס / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

שרשרת כשלים, העדר שקיפות והנחיות סותרות: כל הדרך לכאוס של גל הקורונה השני

איך התדרדרה ישראל לפתחו של גל שני עם מאות נדבקים בקורונה מדי יום וציבור שאיבד אמון? ● פרופ' ורדה ליברמן, מומחית בעלת שם עולמי לקבלת החלטות, חושבת שהאשם הוא בחוסר השקיפות: "בתנאים של שקיפות אפשר היה להודות במה שלא יודעים ולהסביר את השיקולים מאחורי ההנחיות"

יועז הנדל / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

דרמה בשוק התקשורת: משרדי הממשלה במהלך לביטול הפיצול בין ספק לתשתית אינטרנט

טיוטת חוק ההסדרים קובעת לראשונה שיש לפנות למהלך כזה, ולקבוע תקנות מעבר לשם כך

דגל מיסיסיפי / צילום: AP Photo, AP

מוציאים את הדיבוק: הרדיקלים מפרקים באיחור את כוחות הדרום

השבוע, 155 שנה לאחר תבוסת הדרום במלחמת האזרחים האמריקאית, דגל הדרום הורד סוף–סוף מן התורן ● אבל מלחמת האזרחים מעולם לא הייתה יותר אקטואלית

פרופ’ דבורה דיניץ / צילום: יח"צ

החוקרת והפעילה למען נשים בברזיל ממשיכה את המאבק בגלות

פרופ' דבורה דיניץ חקרה את הנגישות של נשים בברזיל להפלות ולאמצעי מניעה, וכשזה לא הספיק, היא הפכה לאקטיביסטית ואחר כך לפעילה משפטית ● כשגם זה לא העביר את המסר, היא צילמה תמונות וסרטים זוכי פרסים ● איומים על חייה הכריחו אותה לגלות אבל היא מאמינה שעוד תשוב

קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית / צילום: שאטרסטוק

האוניברסיטאות מבטלות את המבחנים בקמפוסים ותוקפות את אלקין

בוועד תקפו את השר הממונה זאב אלקין וטענו כי הוא מסרב לדון במתווה שהציעו, שיאפשר לקיים את הבחינות גם באופן מקוון וגם במתכונת מצומצמת בקמפוסים ● מהשלכות המהלך: חלק מהסטודנטים שיעברו לשיטות הערכה מקוונות, ציונם לא יהיה מספרי אלא "עובר" או "לא עובר"

איור: עובדיה בנישו

צעירים, חסרי ניסיון והרפתקנים: דור חדש של משקיעים הגיע לבורסה בחסות המשבר

השפל במחירי המניות, אובדן ההכנסה, השעמום בבית והיעדר פלטפורמות הימורים – הקורונה זימנה לבורסה משקיעים צעירים וחסרי ניסיון, שסוחרים בה בכוחות עצמם וגם מרוויחים. האם הם יישארו בשוק גם אחרי המגפה?

חברת וויירקארד / צילום: Wolfgang Rattay, רויטרס

אחרי הונאת הענק ב"וויירקארד" גרמניה כולה תוהה: לאן נעלם הסמנכ"ל?

עקבות כוזבים בפיליפינים, קשרים וכסף רב – המצוד אחר סמנכ"ל התפעול האוסטרי יאן מרסלק (40), החשוד בפרשה, אינו מתקדם

אמדוקס ברעננה / צילום: איל יצהר

נבהלתם מהפיטורים בחברות הגדולות? הגרוע מכל עוד לפנינו

גל המפוטרים הבא והמשמעותי יותר לא יגיע מהחברות הגדולות, אלא מהעסקים הקטנים והבינוניים ● איך זה שאנחנו לא רואים זאת עדיין? כי רבים עדיין לא שבו מהחל"ת של הגל הראשון ● ומה עושה המדינה? עושה, אבל לא מספיק ובטח לא בשביל העסקים הקטנים והבינוניים

רוי ניסני / צילום: יח"צ קבוצת וויליאמס

רוי ניסני הכין את עצמו לרגע הזה מגיל 9. עכשיו יש לו רק הזדמנות אחת להגשים את החלום

מאז גיל 9 רוי ניסני עושה רק דבר אחד: מתכונן לרגע שבו יהיה נהג המרוצים הישראלי הראשון בפורמולה 1 ● עכשיו, אחרי שהפך לנהג המבחן של התחרות היוקרתית בזכות התמיכה הכלכלית של הפילנתרופ סילבן אדמס, נותרה לו הזדמנות אחת אחרונה להגשים את החלום

מטוס של אל על / צילום: יח"צ

45 מטוסים מקורקעים והמחלוקת בין ההנהלה לטייסי אל על עולה מדרגה. לאן זה יוביל?

שיקום אל על ידרוש הליך שחייב יהיה לכלול התייעלות משמעותית בכל רובדי החברה אם היא רוצה לצאת מחוזקת לכשהשמים יפתחו ● אלו האופציות שעומדות פני חברת התעופה

מחלקת מונשמי קורונה / צילום: ראובן קסטרו, וואלה !NEWS

מספר גבוה של חולים חדשים גם בסוף השבוע; עלייה במונשמים

בניתוח שבוצע על ידי צוות חוקרים עולה כי בקצב ההכפלה הנוכחי, בעוד כשבועיים תתרחש התדרדרות שעלולה להוביל לכשל ביכולת העמידה של מערכת הבריאות ושתחייב סגר מוחלט

בנג'י שביט, בעלים של סוכנות נסיעות  / צילום: מוטי מור

"מפעל חיים שנבנה במשך 40 שנה, הגיע אל סופו"

בנג'י שביט הוא הבעלים של סוכנות הנסיעות רג'ינה טורס ● "לקפל את העסק זו החלטה שהייתי צריך לקבל לפני זמן אבל האגו לא נתן" • "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז

יונדאי KONA היברידית  / צילום: יח"צ

יונדאי KONA: ההיברידית שתחסוך למרות מחירי הדלק הנמוכים

הגרסה ההיברידית של הג'יפון הקוריאני יקרה מאחותה מונעת הבנזין ופחות חזקה, אבל היא נעימה ומאוזנת יותר לנהיגה, מספקת ביצועים סבירים וחוסכת משמעותית בהוצאות השוטפות ● התחרות תוכרע בזירת ההנחות

חובש של מד"א לפני ביצוע בדיקת קורונה / צילום: Ariel Schalit, AP

מחקר של האוני' העברית: סכנת חזרה לסגר בתוך שבועיים

לפי חוקרי האוניברסיטה העברית, יש לפעול בדחיפות לצמצום מידי של ההדבקה אחרת לא ניתן יהיה למנוע צורך בסגר כולל ● אם לא יבוצעו פעולות מנע, מספר הנפטרים יגדל ומערכת הבריאות תעמוד בפני סכנת קריסה ● מסקנות ניתוח החוקרים הונחו על שולחן המל"ל

הבמאי ספייק לי / צילום: AP - Chris Pizzello

ספייק לי, סוג של נביא: "קראתי לאנשים להתעורר עוד לפני שזה נהיה אופנתי"

זו הייתה אמורה להיות השנה של הבמאי ספייק לי ● אלא שאז הגיעו הקורונה, מותו של ג'ורג' פלויד והמהומות הקשות בארה"ב וטרפו הכול ● "אני קראתי לאנשים להתעורר עוד לפני שזה נהיה אופנתי"

רכב אוטונומי מתוצרת מובילאיי ופורד./ צילום: יחצ

עמרי זרחוביץ' בנסיעת מבחן ברכב האוטונומי: ללא ידיים ברחובות ירושלים

איך מרגיש הרכב האוטונומי של מובילאיי מבפנים? עמרי זרחוביץ' יצא לדרך עם פרופ' שי שלו שוורץ, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מובילאיי, וגילה שכבישי ישראל משפיעים גם על אלגוריתמים

איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר / צילום: תמר מצפי

פרטנר נכנסת לשינוי ארגוני נוסף: חטיבות השירות והשיווק יאוחדו

סמנכ"לית החטיבה הפרטית שמונתה רק לפני שנה וחודשיים עוזבת והחטיבה הפרטית והשירות תאוחד עם חטיבת השיווק שתנוהל על ידי תרי ישכיל

על פערים מגדריים בביטחון העצמי / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

מחקר אחד בשבוע: שוות פחות? על פערים מגדריים בביטחון העצמי

מה אפשר ללמוד מתוצאות האבחון המנהיגותי של אלה, סמנכ"לית בחברת הייטק גלובלית? ● הפרופסור והיועצת צוללים לעומק הביטחון העצמי המגדרי

הראל ויזל, גבי רוטר, רביב ברוקמאייר / צילום: דימה טליאנסקי, ענבל מרמרי

הצבע השחור חוזר: מאחורי המספרים של הרבעון הקשה בשוק האופנה

ההפסדים של החברות הפועלות בענף האופנה הכפילו את עצמם ברבעון הראשון בגלל השפעות הקורונה, וגם העתיד הקרוב לעין לא נראה מזהיר במיוחד - בהתחשב בהנחות הענק שאיתן מנסות הרשתות לפתות את הקונים שחוזרים לשגרה חלקית

מתחם ירוק בכפר מונאש. חלקו עם השוכרים את דמי השכירות בתקופת הקורונה / צילום: יח"צ

חללי העבודה חטפו מכה קשה מהקורונה. כך הם מנסים להמציא את עצמם מחדש

שולחן לפרילנסרים במאות בודדות של שקלים לחודש, משרדים מחוץ לתל אביב כדי לחסוך בפקקים, ומשרד פרטי כדי לא להתחכך בלקוחות האחרים ● חברות חללי העבודה יוצאות מהסגר