גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תביעה חדשה נגד אקסיום: "נפלנו קורבן להונאת 'פונזי'"

47 משקיעים טוענים להונאה ולמרמה מצד דנה תדמור ואורי עצמון, הבעלים של חברת ההשקעות בנדל"ן שקרסה ● זאת בהקשר של פרויקט שקידמו השניים באונטריו קנדה ● בא-כוחם: "התובעים משתמשים במונח פונזי מתוך בורות ורצון ליצור תהודה ציבורית על מנת לזכות ביתרון בניהול התביעה"

דנה תדמור / צילום: תמר מצפי
דנה תדמור / צילום: תמר מצפי

ההליכים המשפטיים סביב שני יזמי הנדל"ן, אנשי-העסקים דנה תדמור ואורי עצמון, מבעלי חברת "אקסיום" לשעבר, ממשיכים להיערם - וכך גם הטענות להונאה ולמרמה מצד תדמור ועצמון. הפעם הגיע תורם של 47 משקיעים שהשקיעו בפרויקט שקידמו תדמור ועצמון באונטריו קנדה, אשר זכה לכינוי המסחרי "public works". התובעים טוענים, כי נפלו קורבן להונאת "פונזי", שבמסגרתה החזירו תדמור ועצמון כספים למשקיעים בפרויקט, מכספי משקיעים אחרים, ולא מתוך תשואות שהתקבלו מהפרויקט.

התביעה, בהיקף 6 מיליון שקל, נסובה סביב טענתם של המשקיעים למרמה מצד תדמור ועצמון, אשר פעלו לגייס כספים מהתובעים עבור הפרויקט, תוך הסתרת עובדות מהותיות, כשאין כל בסיס להבטחות שנמסרות לתובעים כחלק ממאמצי גיוס הכספים, וכשחלק מהכספים שגויסו לפרויקט כלל לא הגיעו אליו.

היזמים תדמור ועצמון היו שותפים בחברת פאונדרס, שעסקה באיתור ובהשקעות בנדל"ן בחו"ל, באמצעות כספים של משקיעים פרטיים. החברה פעלה, בין היתר, בקנדה, בווייטנאם ובארה"ב. אולם ב-2010 נסגרה החברה בפתאומיות; ותדמור ועצמון הקימו חברת השקעות חדשה בנדל"ן, בשם "אקסיום". זמן קצר לאחר שהחלה בפעילותה נקלעה גם אקסיום להליכי חדלות-פירעון.

חדלו לשלם תשואות

לפני יותר משנתיים וחצי, בראשית 2016, פרסם "גלובס" סדרת תחקירים על קריסתה של אקסיום, המצויה בימים אלה בהליכי פירוק, ועל טענות משקיעים כלפי בעלי החברה, תדמור ועצמון, בהן טענות לתרמית של משקיעים. מאז, הוגשו מספר תביעות נגד עצמון ותדמור, שבהן עלו טענות חמורות נגד התנהלותם של השניים, וכן ניתנו מספר פסקי-דין נגדם.

התביעה החדשה מעלה טענות דומות לאלה שעלו נגד תדמור ועצמון בהליכים משפטיים קודמים. במסגרת זו נטען, כי כחלק מאסטרטגיית גיוס הכספים של תדמור ועצמון, נמסרו לתובעים מצגים בדבר תשואה מרשימה שתניב להם ההשקעה בנכס, כאשר תדמור ועצמון אף שילמו את התשואות האמורות לאורך מספר שנים . תשלומן בוצע ככל הנראה מתוך כספי המשקיעים, ולא מתוך התזרים הפנוי של החברה הקנדית אך כאשר יבשה באר גיוס הכספים שלהם, חדלו תדמור ועצמון מלשלם תשואות לתובעים.

מהתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד ויקטור תשובה, עולה עוד, כי לאחר שמונו מפרקים לאקסיום התברר לתובעים שחלק ניכר מהכספים שהשקיעו באמצעות תדמור ועצמון, כלל לא הגיעו אל החברה הקנדית, שהיא ופרויקט "public works" לא היו מסוגלים לשלם את התשואות שהובטחו לתובעים.

לטענת התובעים, "לאחר שהוגשה בקשת פירוק נגד אקסיום, בראשית שנת 2016, למדו התובעים (לאחר חקירה ודרישה מאומצת), כי תדמור ועצמון גייסו לפרויקט סכום עודף של כ-2.3 מיליון דולר-קנדי, ושהסכום האמור אינו מופיע בדוחות הכספיים של החברה הקנדית, וככל הנראה אף לא הגיע לחשבון הבנק של החברה הקנדית, וככל הנראה הנתבעים עשו שימוש אחר בכספים שגייסו מהתובעים בלי שדבר (או חצי דבר) נמסר לתובעים בעניין זה".

47 התובעים הם אנשים פרטיים, אשר חיפשו להשקיע את כספיהם בהשקעה שתניב להם תשואה נאה. לטענתם, במהלך השנים 2009-2015, פנו נציגי אקסיום, בהם תדמור ועצמון בעצמם, למשקיעים במספר הזדמנויות שונות, והציגו להם עסקה מפתה - להעמיד הלוואות של סכומי כסף שונים לצורך מספר פרויקטים שאותם התעתדה לרכוש אקסיום, שאחד מהם הוא פרויקט "public works" באונטריו. כחלק מקידום הפרויקט הקימו תדמור ועצמון אשכול חברות שבו שלטו, ובסופו של שרשור החזיקו בחברת ONTARIO INC הרשומה בקנדה.

עוד לטענת התובעים, במסגרת הצגת הפרויקט, הוצג להם מצג שלפיו הוא יניב למשקיעים תשואה שנתית בשיעור של 10%, וזאת, בנוסף להחזר הקרן על הלוואתם. במהלך השנים, נחתמו בין החברה לבין התובעים, כל אחד לחוד, הסכמי הלוואה לטובת הפרויקט כאשר עם חלק מן התובעים נחתמו מספר הסכמים בזמנים שונים. על-פי ההסכם, נדרשו התובעים להעביר את כספם לאקסיום, כצינור להעברת הכספים לידי החברה הקנדית שבשליטת תדמור ועצמון.

על-פי הנטען, במסגרת המצגות שהוצגו למשקיעים, הנכס נשוא הפרויקט נרכש בתמורה לסך של 3.2 מיליון דולר-קנדי, ההון העצמי שנדרש לצורך הפרויקט הוא סך של 1.5 מיליון דולר-קנדי, תוך שסך של 1.7 מיליון דולר-קנדי אמורים היה להתקבל כהלוואה מובטחת בשיעבוד לבנק קנדי.

תביעה חדשה של משקיעים נגד אקסיום: "נפלנו  קורבן להונאת ‘פונזי’"

בפועל, נטען, לאחר שהפרטים התגלו לתובעים במסגרת בדיקות שערכו לאחר שניתן צו פירוק נגד חברת אקסיום - תוך שהתובעים מלקטים מסמכים מבעלי התפקיד שמונו לאקסיום ולחברה הקנדית - התברר, כי הנכס נשוא הפרויקט נרכש בתמורה ל-2.7 מיליון דולר-קנדי בלבד, כי הועמדה הלוואה מובטחת בשיעבוד מדרגה ראשונה על-ידי בנק קנדי, בסך של 1.7 מיליון דולר-קנדי, ולכן סכום ההון העצמי שנדרש לגייס מהמשקיעים עמד על-סך 1 מיליון דולר-קנדי בלבד.

בתביעה נכתב, כי עובדות אלה ניתן ללמוד ממאזני החברה הקנדית שנמסרו לתובעים כחלק מהליך הבדיקה שביצעו לאחר שנתמנה לאקסיום מפרק. למרות זאת, נטען, סך גיוסי ההלוואות שגייסו תדמור ועצמון בקשר לפרויקט עמד על-סך כ-3.295 מיליון דולר-קנדי - גיוס "יתר" בהיקף של כ-2.3 מיליון דולר קנדי.

עוד נטען בתביעה, כי מעיון במסמכים שהתגלו במסגרת הליכי הפירוק, התברר כי גיוס הכספים, לפי רשימת המשקיעים, נעשה בשני סבבים עיקריים: במסגרת הגיוס הראשון, public 1, גויס סך של 1.087 מיליון דולר-קנדי, אשר כנראה הספיק להשלמת רכישת הנכס נשוא הפרויקט; והגיוס השני, public 2 החל בשנת 2011, ובמסגרתו גויס סכום של 2.207 מיליון דולר-קנדי.

בתביעה נטען, כי אין כל זכר לכספים שנגבו בגיוס השני בדוחות הכספיים של החברה הקנדית, כאשר בדיעבד - ולאחר עיון במסמכים שנתגלו במסגרת הליכי הפירוק של אקסיום - התברר שלחברה הקנדית כלל לא היה צורך בגיוס האמור.

שידרו "עסקים כרגיל"

לדבריהם, "לפי הדוחות הכספיים של החברה הקנדית, כספי הגיוס השני כלל לא הגיעו אל החברה הקנדית, רו"ח של החברה הקנדית כלל לא ידע על הגיוס האמור, ולכן, המסקנה היחידה היא, שתדמור ועצמון עשו שימוש בכספים האמורים שלא למטרה אשר הוצגה לתובעים תוך שככל הנראה מדובר בכספים שגויסו לצורך השימושים הפרטיים של תדמור ועצמון (או אקסיום), ותוך שככל הנראה חלק מהכספים האמורים שימשו לצורך תשלום 'התשואות' שהובטחו לתובעים".

עוד על-פי התביעה, בשנים שלאחר גיוס הכספים, שילמו תדמור ועצמון את התשואות שהובטחו לתובעים, אך לקראת שנת 2016 החלו להופיע אי-סדרים בתשלומי התשואות לחלק מהתובעים, וכאשר הם פנו אל נציגי אקסיום וביקשו הסבר בנוגע לעיכוב בתשלום התשואות, התובעים נענו בתירוצים שונים ומשונים, שהמוביל ביניהם היה שהחברה הקנדית עסוקה במימון מחדש של החוב הבכיר, ולכן אינה יכולה לשלם תשואות בתקופה האמורה.

על-פי התביעה, בתחילת 2016, למרבה פליאתם של התובעים, וללא כל התראה מוקדמת מצד אקסיום, הגישו נציגי אקסיום את בקשת הפירוק נגד אקסיום, וזאת על אף שעד המועד האמור, שידרו תדמור ועצמון לתובעים תחושה של "עסקים כרגיל".

לסיכום נטען בתביעה - "המסקנה העצובה היא, שהגיוס השני היה לא פחות מהונאת פונזי".

קריסתה של אקסיום: והסיום עוד לא נראה באופק

כפי שנחשף ב"גלובס" בשורת פרסומים בשנים האחרונות, זו אינה הפעם הראשונה שבה עולים בבתי-המשפט טענות וספקות - בלשון המעטה - בנוגע לדרך פעולתם של דנה תדמור ואורי עצמון; ובתי-המשפט כבר קיבלו חלק מהטענות שנטענו נגד שני אנשי-העסקים העומדים בלב הפרשה. כך, במארס אשתקד חויבו עצמון ואקסיום להשיב חצי מיליון שקל למשקיעים, לאחר שנקבע כי "דרך פעילותם של אורי עצמון ודנה תדמור מלמדת על ניסיונות להתחמק, באמצעות רשת מסועפת של חברות ושל בעלויות עקיפות בשרשור על חברות שונות, וזאת כדי שיקשה לעקוב אחרי הבעלים".

ביהמ"ש ציין אז, כי "אמנם דרך פעולה זו הוסברה על-ידי עצמון כמונעת מצורכי מס, אולם בנסיבות העניין ניתן ללמוד מדרך פעולה זו על רצון להתחמק מהמשקיעים ומהנושים".

בפסק-דין נוסף שניתן במאי השנה נקבע, כי תדמור ועצמון ישלמו כמיליון שקל לחברת "שירן השקעות בע"מ", בשל מעשי תרמית והונאה שביצעו השניים במהלך משא-ומתן בין החברה (שירן) לחברה קנדית שהייתה בבעלות תדמור ועצמון, למתן הלוואה לחברה הקנדית בסך מיליון שקל.

מחול השדים סביב חברת ההשקעות בנדל"ן אקסיום, שבבעלות עצמון ותדמור, ומה שהוביל לנפילתה - כנטען בבקשת הפירוק שהגישה החברה לבית-המשפט בפברואר אשתקד - נפתח בתביעתם של שני אחים נגד דנה תדמור באופן אישי, בטענה כי היא הונתה מאות ישראלים, בכך שביקשה מהם להשקיע כ-16 מיליון שקל במרכז מסחרי בקנדה, כשבהמשך התברר כי המרכז מצוי בהליכי כינוס עם חובות עתק. מדובר בפרויקט "זלרס" באונטריו קנדה, שלפי בקשת הפירוק שהגישה החברה, נפילתו הובילה לקריסת אקסיום.

בבקשה הדחופה לצווי עיקול זמניים, שהוגשה נגד תדמור ושתי החברות שבבעלותה - אקסיום גלוב אינווסטמנטס הישראלית ו- DA ONTARIO הקנדית - נטען כי תדמור ונציגי החברות שבבעלותה מיאנו, חרף הבטחותיהן, להחזיר למשקיעים את כספי השקעתם.

עוד נטען בבקשה לצווי עיקול, כי חרף קריסת המיזם בקנדה, פעלו תדמור ואנשיה כדי להסתיר את המידע ממאות המשקיעים הישראלים שהשקיעו בו, והעבירו להם מצגי-שווא, כאילו יש למרכז המסחרי אופק כלכלי יציב ומשגשג.

במקביל, ברקע ההליך המשפטי הראשון, וברקע בקשת הפירוק שהגישה החברה לבית-המשפט, הגיעו ל"גלובס" טענות של משקיעים נגד שני הבעלים, תדמור ועצמון, על הבטחות שלא קוימו ועל הסכמי הלוואה בעייתיים. בהמשך, הגיש אחד המשקיעים בחברה של עצמון ותדמור, פנסיונר של חברה ביטחונית מובילה בישראל, תלונה למשטרה נגד השניים, בטענה להונאה.

בתגובתם הבהירו תדמור ועצמון, כי הטענות על כספים שירדו לטמיון בגין תרמית או הונאה, אינן נכונות והן חסרות בסיס; וכן, כי מתוך אחריות למשקיעים בפרויקטים האחרים - אשר לא נפגעו לטענתם - החברה יזמה הליך של פירוק. זאת, כדי שניתן יהיה לשמר את הנכסים הקיימים, לרבות נכסים מצוינים שנרכשו עבור משקיעי החברות, כגון הקניון בעכו וקניון הראל.

עוד טענו תדמור ועצמון, כי המשקיעים היו מודעים לסיכונים הקיימים בהשקעות בנדל"ן בחו"ל, בדומה לכל עסקה או השקעה אחרת, אלא שהפעם הסיכון התממש.

"תביעה רוויית שקרים והטעיות"

עו"ד שולי גולדבלט, בא כוחם של הנתבעים מסר בתגובה: "מדובר בתביעה רוויית שקרים והטעיות, אשר הוגשה מתוך אינטרסים כלכליים של צדדים שלישיים ולא למטרת צדק. גיוס הכספים מהמשקיעים בוצע בין השאר לצורך רכישת והשבחתו של הנכס אשר הושכר לדייר ממשלתי. במסגרת מו"מ שהתנהל עם הדייר הממשלתי, חודשים ספורים טרם הגשת בקשת הפירוק של אקסיום, שופרו תנאי הסכם השכירות, דבר שהעלה באופן משמעותי את שווי הנכס.

המטרת הסופית של ההשקעה הייתה להשביח את הנכס ולאחר תקופה של מספר שנים, למכור את הנכס, כמקשה אחת יחד עם נכסים מניבים נוספים בצפון אמריקה, לקרן נדל"ן צפון אמריקאית. במשך שנים ארוכות (כ-5 שנים), המשקיעים קיבלו באופן קבוע תשואות נאות מעסקת ההשקעה בנכס (בשיעור של כ-8% לשנה). אם אקסיום הייתה ממשיכה את פועלה ומקיימת את מטרת ההשקעה, המשקיעים היו מקבלים רווח נאה על השקעתם. זאת, בנוסף לתשואות שקיבלו לאורך השנים.

מיד לאחר מינוי המפרקים הזמניים, מנהלי אקסיום המחו למפרקים את כל הנכסים ששווקו על ידי אקסיום, לרבות הנכס נשוא התביעה, על מנת שאלו ימשיכו את ניהול הנכסים, השבחתם ולימים מכירתם לצורך החזר ההשקעה למשקיעים. עוה"ד של התובעים משתמשים במונח פונזי מתוך בורות ורצון ליצור תהודה ציבורית על מנת לזכות ביתרון בניהול התביעה. למונח פונזי אין כל קשר לפעילות הנדל"ן של אקסיום, שהיא מטבעה דינמית ורוויית סיכונים, והשימוש במונח נעשה ללא הבנה מינימלית, עובדתית ומשפטית, של עסקאות ההשקעות והעסקאות הנלוות לה (מימון, השכרה וכו'). כספי המשקיעים לא הועברו למטרות אחרות אשר אינן קשורות לנכס, ובוודאי לא לחשבונותיהם הפרטיים של מנהלי אקסיום".

עוד כתבות

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקני מאשר: השיחות עם איראן יחודשו בז'נבה בחמישי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם