גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הישראלי מפייסבוק שרוצה לחבר מדינות מתפתחות לרשת

פייסבוק משיקה יוזמה חדשה בשם Express Wi-Fi, שתחבר בין בתי עסק לחברות תקשורת כדי ליצור יחד רשת ענפה של נקודות גישה לרשת • בראיון ל"גלובס" אומר גיא מרדכי מנהל הפרויקט: "המטרה שלנו היא לא להרוויח כסף מהתוכנית, אבל היא לא צריכה להיות הפסדית"

גיא מרדכי/ צילום:צילום: פייסבוק
גיא מרדכי/ צילום:צילום: פייסבוק

חברת פייסבוק חושפת היום תוכנית חדשה בשם Express Wi-Fi Certified. מדובר בתוכנית שמטרתה להנגיש אינטרנט אלחוטי בעיקר לאזורים ולמדינות עולם שלישי, תוך יצירת שיתופי פעולה עם ספקיות אינטרנט, יצרני ציוד ומשווקים שיפיצו את הבשורה, בסיוע מימון של פייסבוק. המטרה היא לגייס חברות תקשורת מקומיות ובעלי עסקים, ולבנות רשת אחת של "נקודות חמות" הפרוסות ברחבי המדינה שתפעל בחסות פייסבוק. כך, מי שירכוש את השירות, יקבל גישה לנקודות גלישה רבות ומפוזרות.

בפוסט שפרסמה פייסבוק ברשת החברתית שלה נכתב כך: "אנחנו נרגשים לחשוף תכנית שותפים חדשה שנקראת Express Wi-Fi Certified, שתאפשר לכל יצרן טלקום לבנות חומרה של Wi-Fi מותאמת ל-Express Wi-Fi".

בראיון ל"גלובס" מסביר מי שעומד בראש הפרויקט, גיא מרדכי (35), את המניעים ליוזמה ומדוע פייסבוק צריכה אותה. מרדכי, ששירת ביחידת 8200 ועובד בפייסבוק כבר שלוש שנים, הוא ראש קבוצת מוצר Express Wi-Fi. "החזון נולד לפני חמש שנים בערך, כשהבנו שרק שליש מאוכלוסיית העולם מחוברת לאינטרנט, ואין לה קישוריות מספיק טובה.
"זיהינו חסמים בזמינות, בעלות ובמודעות לקישוריות אינטרנט מבוססת Wi-Fi. ברגע שהתחלנו להיכנס לשלוש המרכיבים האלה ולזהות את החסמים, מצאנו שהבעיות הן בתחום התשתית, איך אנשים מתחברים וצורכים, ומה שעשינו בהתאם לזה שגיבשנו מספר תוכניות שיעזרו לנו לתת מענה לפערים האלה".

איך נולד הרעיון?

"אחד החסמים שזיהינו בשוק זה שחוויית הגלישה לא הייתה מספיק מותאמת ללקוחות Wi-Fi. בעצם כדי לפתור את זה חברנו ליצרני הנקודות כדי ליצור פתרון וביחד איתם בנינו את המודל בדיוק, כך שאנחנו מוודאים שנקודות הגישה מאפשרות לתת חוויית שימוש טובה. אתה מכיר את זה ממסעדות או בתי מלון, יש היום ברשתות בעיה מאוד קשה של אחוז גדול של כישלונות כאשר הרבה לא מצליחים להגיע לגלישה חופשית ושוטפת ורצינו למזער את הכישלונות הנובעים ממערכת הפעלה או הטלפון. וברגע שעשינו את זה רואים שתהליך ההרשמה הרבה יותר פשוט וזמין. רצינו לוודא שמי שרוצה להתחבר יש את היכולת הטכנית לעשות את זה בלי להיתקל בבעיות פרוטוקולים וכדומה".

מדובר בתרומה לקהילה או בהשקעה של פייסבוק?

"זו שאלה טובה. אנחנו נשאלים על זה הרבה. המטרה של חטיבת הקישוריות של פייסבוק היא להביא כמה שיותר אנשים לאינטרנט מהיר. אם אתה שואל מסחרית מה המטרה, אנחנו יודעים שהיום רק שליש מהאוכלוסייה מחוברת לאינטרנט. אנחנו גם יודעים שאחוז ניכר מהם משתמשים במשפחת האפליקציות שלנו: פייסבוק, ווטאסאפ, מסנג'ר ואינסטגרם, ולכן אנחנו מניחים שחלק מהאנשים יתחברו בסופו של דבר גם לפייסבוק".

אז המניע הוא שיותר גולשים ישתמשו בשירותים שהחברה מציעה?

"חשוב לומר שזו לא המטרה המוצהרת והעיקרית שלנו. אנחנו נמדדים לפי כמות האנשים שמתחברים לאינטרנט ולא לפי כמות האנשים שמתחברים לפייסבוק. אנחנו מאוד משתדלים שכל ההשקעה הזאת תהיה ברת קיימא מבחינה כלכלית. לכל אחת מהתוכניות שלנו יש שלבים ובהתחלה אנחנו רוצים קודם כל להבין ולהוכיח את ההיתכנות הכלכלית".

למה בחרתם בטכנולוגיה של Wi-Fi ולא דרך סלולר?

"זיהינו שרוב המכשירים שאנשים מחזיקים יכולים לעבוד גם עם זה וגם עם זה. במדינות שאין תשתית תקשורת ראויה, מצאנו שה-Wi-Fi יכול לענות על הצרכים בצורה נכונה יותר".

איך זה הולך לעבוד בשטח?

"בעצם כל התוכנית עובדת דרך ספקיות קיימות שקיבלו רישיון מהמדינה. אנחנו נותנים לאותן ספקיות את הפלטפורמה להקים את השירות". לדבריו, פייסבוק בעצם רוצה להכניס תחת כנפיה את החברות המקומיות שמתחרות אחת בשנייה. "המטרה היא לבנות רשת גדולה שמורכבת מהמון ספקיות. לדוגמה, בהודו יש לנו חברה במחוז רג'אסטן עם אלפי נקודות חמות. באותה מדינה באה אלינו ספקית והציעה לנו לשתף פעולה ולבנות רשת. מהנקודה הזו פייסבוק נכנסה לתמונה, אנחנו מספקים את הכלים והידע איך לעשות את זה, ובנוסף סיפקנו עזרה במימון. נתנו להם הלוואה שככל שהם יעברו לרווחיות הם יחזירו אותה".

להבדיל מאינטרנט סלולרי שפועל כמעט בכל מקום, נקודות Wi-Fi רלוונטיות בדרך כלל לטווח קטן של כמה עשרות מטרים בלבד. המשמעות היא שהשירות יהיה זמין רק בחלק מבתי העסק הפזורים באותו מחוז, מה שיקנה עדיפות לעסקים מסוימים על פני עסקים אחרים.

אותה ספקית בונה נקודות Wi-Fi, אבל מי מחליט באיזה בית קפה זה יעבוד?

"פה נכנסים לתמונה שני מרכיבים - אנחנו עובדים בשיתוף עם הספקית שיודעת מה הנקודות הכי רלוונטיות מבחינה טכנולוגית, ואיפה יש אתרים מעניינים כמו אוניברסיטאות, בתי ספר, ואיפה יש תנועה של אנשים. במקביל, הספקית בעצם יוצרת קשר עם יזמים מקומיים שרוצים לארח את הנקודה החמה. אותו בעל מכולת בא ואומר שהוא רוצה לארח נקודת גישה, ובעל המכולת מתחיל למכור חבילות גלישה באמצעות Express Wi-Fi".

בעל העסק בעצם גובה עבורכם את התשלום. איך זה מתבצע ומה יוצא לו מזה?

"התשלום יבוצע באמצעות כרטיס אשראי או מזומן. המטרה שלנו היא ליצור סביבה חדשה, והמוכרים יקבלו עמלה מהספקית המקומית. הלקוחות שקונים את החבילה יכולים להשתמש בכל נקודת גישה של Express Wi-Fi ברחבי המדינה".

איך אתם בוחרים איפה להחיל את התוכנית?

"המדינות המשתתפות הן ניגריה, קניה, טנזניה, אינדונזיה והודו. בדרך כלל הקריטריון הוא מדינות עם כיסוי חלקי של אינטרנט ועם פוטנציאל גדול לחיבור".

השירות לא אמור להיות יקר, גם עבור התושבים המקומיים. המחיר בהודו לדוגמה נע בין עשרה רופי (חצי שקל בערך) עבור חבילת גלישה של כמה מאות מגה בייט, לבין 199 רופי (כעשרה שקלים) עבור חבילה חודשית ללא הגבלה.

זה משתלם לספקיות המקומיות שם?

"לא ניתן לפרט בשלב זה כמה כסף אנחנו משקיעים, אבל צריך להבין את הצורה שאנחנו עובדים והיא לעזור להקטין את הסיכון מבחינת הספקית המקומית שחוששת להפסיד כתוצאה מהשקעות עתק בתשתיות. בעבר הייתה המון סקפטיות בשוק לגבי השאלה אם ניתן לבנות עסק רווחי, כאשר ידעו שאפשר לעשות את זה גם דרך הסלולר. בדרך שבחרנו הסיכוי גדול יותר, וכדי לנטרל את הסיכון אנחנו עוזרים בהיבט המימון. ראינו בצורה ברורה שאנחנו מגיעים לרווחיות תפעולית. למשל אנחנו רואים שעכשיו יש מפעילות חדשות שנכנסות ולא לוקחות את כל המימון אלא נכנסות בדרך של השקעה משותפת".

בשורה התחתונה, פייסבוק יכולה להרוויח גם?

"המטרה היא קודם כל לא להפסיד, ולא להרוויח בשלב הזה. המוטיב הפיננסי הוא רק לעזור לשוק ולהוכיח שיש פה היתכנות כלכלית לספקיות המקומיות".

מדינות נחשלות/  צילום: Shutterstock    א.ס.א.פ קרייטיב

מחובר: שיתוף פעולה בין הרגולטור לחברות

התקן הישראלי החדש שגובש לטלפוניה באמצעות מכון התקנים, נציגי התעשייה, מפעילים ומשרד התקשורת, הוא דוגמה לרגולציה או הסדרה עצמית שחסרה כל כך גם בנושאים נוספים. היא גם מראה עד כמה התרומה של דני רוזן, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שיזם את התקן, היא אדירה ועד כמה האיש ממשיך לתרום מניסיונו לקידום שוק התקשורת בישראל גם בלי שיהיה בתפקיד רשמי. ההתגייסות של כל המעורבים ליצירת התקן מוכיחה שאפשר אחרת, ומשרד התקשורת חייב לקחת את זה לתשומת ליבו ולאמץ את המודל במקרים נוספים. שולחן עגול לא נועד רק למטרות התכסחות בין מפעילים, בניהול נכון הוא גם יכול לשרת מטרות חיוביות.

מנותק: למה לא בוחרים מחליף בזמן?

כאשר נוחתת על משרד התקשורת בהפתעה חקירה ומעצר של המנכ"ל, כפי שאירע עם שלמה פילבר, ניתן להבין את הצורך במינוי ממלא מקום עד לבחירת מנכ"ל קבוע, אבל כאשר מדובר בסיום הכהונה החוקי של יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, אין סיבה ששר התקשורת לא ייערך מבעוד מועד לבחירת מחליף קבוע. זה כבר הפך לריטואל קבוע, השר "מופתע" שהסתיימה הכהונה והוא "נאלץ" למנות ממלא מקום. כשעו"ד יורם מוקדי סיים את כהונתו ב-2006, שר התקשורת דאז מינה ממלאת מקום. גם ב-2012, כשניצן חן סיים את כהונתו, שר תקשורת אחר מינה גם הוא ממלא מקום, עו"ד יגאל לוי, רק כי לא נערך בזמן. עכשיו זה קורה שוב. ד"ר יפעת בן חי שגב מסיימת את כהונתה בסוף החודש, ושוב שר התקשורת "הופתע" ונאלץ להודיע על מינוי ממלא מקום: מנהל אגף הספקטרום במשרד, אשר ביטון. קשה לנהל כך רגולציה על שוק השידורים בארץ שמתמודד בימים אלה עם אתגרים עצומים.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

הסנאטור גראהם: גורמים בסביבת טראמפ מייעצים לו לא לתקוף באיראן

וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● אלפים מחו בירושלים ובתל אביב נגד הממשלה; עימותים עם המשטרה בכיכר פריז ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"אחד הרוכשים איראני לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת גארדנט הלת' תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI