נוחי דנקנר / צילום: שלומי יוסף
בית המשפט העליון הודיע בתחילת השבוע לנוחי דנקנר ולאיתי שטרום כי הוא מאפשר להם, ככל שהם חפצים בכך, לקבל את ההכרעה במייל ולא באולם בית המשפט. בכך חרג בית המשפט על פניו מהוראות חוק סדר הדין הפלילי (סעיף 218 לחוק סדר הדין הפלילי), הקובעות ככלל שבית משפט של ערעור יקריא את פסק הדין על נימוקיו בפומבי.
גורמים משפטיים איתם שוחח "גלובס" - ובכלל זה סנגורים, פרקליטים, אנשי אקדמיה וגורמים מנהליים המעורים בנושא - טוענים כי מדובר בפרקטיקה שהגם שאיננה מאוד נפוצה, היא בסך-הכול נחשבת למקובלת.
לטענתם, גם אם הצדדים בהליכים הללו אינם "ידועים לציבור", וגם כאשר מדובר בהליכים פליליים, מדובר כאמור בנוהל מקובל, כל עוד הצדדים אישרו אותו.
כך לדוגמה ניתן לציין מספר תיקים בולטים בהם לא קיים בית המשפט העליון הקראה פומבית של פסק הדין, ובהם ערעורו של הרב ישעיהו פינטו (שהורשע במתן שוחד והצעת שוחד לתת-ניצב אפרים ברכה ז"ל ונידון לשנת מאסר וקנס של מיליון שקל), פינוי בתי התושבים בהתיישבות עמונה וכן במתן פסק הדין ב"קרטל המים". דוגמה נוספת, ובה הוצע לצדדים לוותר על הדיון, אך זה התקיים בסופו של דבר, ניתן למצוא בפרשת "קרטל הלחם".
יחד עם זאת, כאמור, הפרקטיקה איננה מעוגנת בחוק סדר הדין הפלילי, ולדברי מומחה מהאקדמיה שביקש שלא להזדהות בשמו, מדובר בסעיף שלא ניתן להתנות עליו, וזאת, לטעמו, לאור העובדה ש"פומביות הדיון היא אינטרס ציבורי ולא פרטי". לדבריו, "הפומביות וחובת הנוכחות בדרך-כלל לא מועילות לנאשם, והסיבה שבתי משפט מקפידים עליה, למגינת-לבם של נאשמים, היא בשביל להמחיש את טקס הביוש הפומבי הכרוך בדיון פלילי".
ההחלטה לוותר על הקראת פסק הדין יצרה תוצאה אבסורדית
כפי שהתברר היום, ההחלטה לוותר על שימוע פסק הדין, אשר נבעה ככל הנראה מעיקרון היעילות הזוכה לבכורה לא פעם בבתי המשפט, חזרה לצדדים כמו בומרנג. וזאת, עם פרסום הכרעת הדין על-ידי ערוץ 10, מספר דקות לפני פרסומו הרשמי. כל זאת, בשעה שהכרעת הדין טרם נשלחה לצדדים להליך או לבאי-כוחם לבאי-כוח הצדדים להליך, בטרם פורסמה זו באתר הרשות השופטת, ובטרם זו נשלחה כהודעה לתקשורת. מלבד הפגיעה בזכויות המערערים מחד וחוסר השוויוניות בעניין הפרסום מאידך, הדבר גם מציב כאמור סימן שאלה בקשר להחלטה שזכתה להסכמת הצדדים להליך, שלא לקיים שימוע פומבי בבית המשפט העליון לצורך הקראת הכרעת הדין, דיון אשר היה מונע את דליפת המידע.
תגובת דוברת מערכת בתי המשפט: "ההחלטה על משלוח פסק הדין במייל נעשתה על דעתם ובהסכמתם של באי-כוחם של המערערים, שהעדיפו שבית המשפט לא יקיים שימוע. הפרקליטות ידעה על עמדה זו ולא התנגדה לה".