גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אין מקום במטוס? יופי: כל השיטות להתמודד עם אובר בוקינג

למה כדאי להתעקש על טיסה חלופית עם אותה חברת תעופה? ● איך אפשר להימנע מלהיות הנוסע שיורד מהמטוס? ● כמה פיצוי מגיע לכם? (רמז: הסכום עשוי להגיע לארבע ספרות)

מטוס של חברת דלתא / צילום: Shutterstock : א.ס.א.פ קרייטיב
מטוס של חברת דלתא / צילום: Shutterstock : א.ס.א.פ קרייטיב

כשבני הזוג ס' הגיעו לדלפקי אל-על בשבוע שעבר, יחד עם שני זוגות חברים בדרך לטיול ברומניה, קיבלה את פניהם הודעה שהם לא ציפו לה. "אתם לא עולים על הטיסה", בישרה דיילת הקרקע, "אנחנו באובר בוקינג (תפוסת יתר), והוחלט שאתם לא עולים". לנוכח דרישתם להבין כיצד הוחלט להדיר דווקא אותם מהטיסה שרכשו חצי שנה מראש, ובמכוון בחברת תעופה סדירה ולא בחברה לואו קוסט, חזרה דיילת הקרקע וציינה כי "אתם לא תעלו על הטיסה, ולא יעזור לכם כלום".

אובר בוקינג היא תופעה נפוצה בעולם התעופה, והיא גם חוקית. הרעיון הוא מקסום הרווח של חברות התעופה על מושבי המטוס, והרציונל מתבסס על סטטיסטיקות: שיעור הנוסעים שלא מופיעים לטיסה, אל מול צמצום הסיכוי להטיס מושב מיותם שיכול היה להימכר. על בסיס חישוב זה, חברת התעופה מוכרת יותר מושבים מההיצע המושבים הקיים במטוס. אלא שלפעמים התחשיב לא פוגש את המציאות - אל מול סטטיסטיקה של 2% עד 10% מהנוסעים שלא מגיעים לטיסה, מתרחשים מצבים שבהם כל הנוסעים הגיעו, ומכאן שיש כאלה שיצטרכו לוותר על המושב עליו שילמו ממיטב כספם.

מדובר בנוהל שטומן בחובו גם פיצוי של מאות ואלפי דולרים או אירו לנוסעים שהורדו מטיסתם, בהתנדבות או בכפייה. במקרים רבים מתנהלת "מסחרה" של נוסעים, שמבינים שחברת התעופה תקועה עם יותר מדי נוסעים - ומצליחים לקבל פיצוי מוגדל ואפילו כפול ומכופל. הנוסעים הפוטנציאליים להורדה מהטיסה הם לרוב נוסעים יחידים, ללא ילדים, רצוי עם כבודת יד בלבד. ולמרות זאת, גם נוסעים עם משפחות יודעים לספר כי התבקשו לוותר על מקומם בטיסה.

יש נוסעים שיקפצו על המציאה ויהפכו את הלימון ללימונדה - דרך כמה מאות דולרים (שיקבלו לעתים במזומן במקום), מיילים לצבירה, כרטיס טיסה עתידי או דרך הארכת החופשה כולל לינה בבית מלון. במצב תקין, חברות התעופה משגרות נציגים שמנסים לדוג מבין הנוסעים את אלה שיתנדבו לבלות עוד יום ביעד או לשלשל לכיסם כמה מאות דולרים בתמורה לטרטור בטיסה. בסופו של דבר מדובר בעניין שירותי שדורש מאמץ לתור אחר נוסעים שיזרמו עם הרעיון ולייצר מצב של win-win, בבחינת "נוסע מבסוט, חברה תעופה מרוצה". 

האופציות העומדות לרשות הנוסעים

כאשר נמצא הנוסע שוויתר על המושב בטיסה, חברת התעופה צריכה לדאוג שאותו הנוסע יגיע בכל אופן ליעדו במועד אחר. אופציה ראשונה ומועדפת, במקרה שלו"ז הטיסות של אותה חברה לאותו היעד מאפשר, היא להזיז את הנוסע לטיסה מאוחרת יותר באותו היום. במקרה כזה ייתכן כי זמן ההגעה ליעד גם לא יחייב מתן פיצוי. 

אופציה שנייה נשענת על הסכמים שיש לחברות תעופה מול חברות אחרות - כלומר להטיס את הנוסע במועד סמוך עם חברה אחרת. כאן יכול להיות קאץ' - לפעמים מדובר בטיסה לא ישירה העוצרת ביעד ביניים, ומכאן העניינים יכולים להסתבך. הסיבוך יכול להיגרם לדוגמה בגלל עיכוב שבגינו אתם עלולים לפספס את טיסת ההמשך ליעד, או שגם הפעם תורדו מהטיסה בטענה לאובר בוקינג, ויש גם נימוק: הנוסע שהורד מהטיסה, הוא לא לקוח ישיר של החברה, ולכן היא מחויבת אליו פחות. מכאן שאם לא מתחשק לכם לצאת להרפתקה, ההמלצה היא לסרב להצעה לטוס ליעד אחר עם חברה אחרת ולהעדיף טיסה חלופית עם אותה חברת תעופה. 

אופציה שלישית נתונה גם היא לחסדי לו"ז הטיסות של אותה חברה ובעיקר לשעת הטיסה ממנה הורדתם, והיא הלנה של הנוסע בבית מלון בעיר או בשטחי נמל התעופה (כולל הסעה) והטסתו ליעד למחרת היום.

נשאלת השאלה מדוע נוקטות חברות התעופה שיטה של "כפייה" על הנוסעים שאין להם מקום. המקרה המפורסם בהקשר הזה הוא של חברת יונייטד, שמאבטחיה גררו מהמטוס נוסע בטענה לאובר בוקינג. המהלך בוצע באלימות, במחזה שהיה ללא ספק מזעזע ואף תועד על-ידי נוסעים אחרים ועורר סערה ציבורית.

הערכות משרד התחבורה בארה"ב הן שמרבית הנוסעים יורדים מהטיסה באופן וולונטרי. לפי נתוני המשרד, רק נוסע אחד מתוך 67 אלף נוסעים שמוותרים על טיסה בגלל אובר בוקינג מורד מהטיסה מבלי שהתנדב לכך.

מדיניות הפיצוי תלויה גם במדיניות של חברת התעופה. אחרי הסיפור של יונייטד, הודיעה חברת התעופה דלתא כי היא מעלה את הפיצוי המרבי במקרים של אובר בוקינג מ-1,350 דולר ל-9,950 דולר. גם בישראל מוגדר פיצוי לנוסעים, והוא יכול להגיע גם ל-3,000 שקל לכל נוסע - בהתאם למרחק הטיסה.

אמצעי מניעה: צ'ק-אין והגעה מוקדמים

איך אפשר לצמצם את האפשרות להגיע לדלפקים ולגלות שאתם לא מיועדים לעלות על טיסה? ביצוע הושבה מראש או צ'ק-אין מוקדם יתעדף אתכם על פני הנוסעים האחרים. גם סוכני נסיעות יכולים לדעת ולהתריע שמדובר בטיסה מלאה במיוחד. בנוסף, כדאי להגיע מוקדם לדלפקי הרישום, מפני שבדרך-כלל הנוסעים הראשונים עולים.

אגב, בטיסות צ'רטר (שכר) התופעה כמעט שאינה קיימת, משום שלא ניתן לבצע שינויים בכרטיסי הטיסה. גם חברות לואו קוסט לרוב נמנעות מהשיטה הזו, בעיקר לנוכח הפיצוי שהן יצטרכו לשלם לנוסעים.

בשבוע שעבר פרסמה חברת התעופה אמריקן איירליינס כי פיתחה מערכת שתאפשר לנוסעים לדעת כי מדובר בטיסה שהיא באובר בוקינג עוד לפני שהגיעו לשדה התעופה. נוסעים שלוקחים חלק בפיילוט שהחברה כבר מריצה, מקבלים הודעה מוקדמת לתיבת המייל או בהודעת טקסט לסלולרי, והם מופנים לשבץ לעצמם טיסה חלופית ואת הפיצוי על השינוי. 

עוד כתבות

מיכל הלפרין, הממונה על התחרות לשעבר; זוהר גולן, יו״ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאיים / צילום: כדיה לוי

להוזיל את מחיר הנסיעה או להגן על נהגי המוניות? בעד ונגד כניסת אובר לישראל

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס דנו בשאלה האם יש להתיר את כניסתה של אובר לישראל, או לא לאפשר זאת על מנת להגן על נהגי המוניות ● בדיון הציגו את עמדותיהם עו"ד מיכל הלפרין הממונה על התחרות לשעבר שתמכה במהלך, וזוהר גולן, יו"ר ההתאגדות נהגי במוניות בפורום העצמאיים שהתנגד לו

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את מועצת השלום בדאבוס / צילום: Reuters, Harun Ozalp

טראמפ מאיים על איראן: "המתקפה הבאה תהיה קשה בהרבה!"

החל מסע הלוויה של רס"ר רן גואילי ז"ל, אביו הצדיע; חברו: "הוא לא היה רוצה שנהיה עצובים" ● טראמפ: "יש צי גדול בדרך לאיראן, מקווה שהם יחתמו על עסקה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "אנחנו ערוכים לעימות ארוך-טווח" ● שר החוץ האיראני: "אם ארה"ב רוצה לנהל מו"מ, היא צריכים לשים בצד את האיומים ● עדכונים שוטפים

הקהל בכנס / צילום: כפיר זיו

מניעים את הכלכלה: התמונות והרגעים מכנס תשתיות לעתיד

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, שנערך במרכז הכנסים של הבורסה בהשתתפות כ-200 אורחים, נידונו סוגיות תחבורה, תעשייה, אנרגיה והיבטי מדיניות ● מושב מיוחד ניתח לעומק את פרויקט הענק של הקמת המטרו בגוש דן ● באי הכנס נהנו מיין בוטיקי משפחתי ומגבינות המיוצרות ב"מחלבה הקטנה" ● אירועים ומינויים

רצי מרתון / אילוסטרציה: ap, Michael Sohn

גם מרתון לא יעזור לכם: מקסימום הקלוריות שאפשר לשרוף נחשף

האם הכושר הגופני של אדם וקצב שריפת הקלוריות שלו יכולים להשתפר ללא סוף? מחקר שפורסם בכתב-העת "Current Biology" עונה על השאלה הזו בשלילה

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

אייל שוחט, מנכ''ל טופ גאם / צילום: גבריאל בהרליה

סוכריה קופצת: המהלך שסידר למשקיעים במניית טופ גאם רווח בזק של כמעט פי 2

יצרנית תוספי המזון וסוכריות הגומי ניצלה זינוק של 150% במניה בשנה האחרונה כדי לגייס 57 מיליון שקל, באמצעות מהלך יצירתי להקדמת מימוש אופציות שהוענקו למוסדיים ● בעלי מניות ותיקים בטופ גאם מכרו לאחרונה מניות בכ־400 מיליון שקל והותירו אותה ללא בעל שליטה

ארז בלשה, מייסד ומנכ''ל קרן ג'נריישן / צילום: שלומי יוסף

מנכ״ל ג'נריישן על משבר התשתיות: "הפתרון חד משמעית במגזר הפרטי. למדינה יש תפקיד חשוב בהסרת החסמים"

מנכ"ל ג'נריישן ישראל, ארז בלשה, אמר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי הפתרון לפיתוח התשתיות נטוע במגזר הפרטי, ש"מביא יכולות שאין במגזר הציבורי" ● בלשה מסביר כי השירות הנמוך של התחבורה בישראל קשור ל"מחסור בנהגים ובנתיבים עמוסים"

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע הכפילה תוך שנה את סכום הקנסות בשוק ההון

רשות ניירות ערך מדווחת על עלייה חדה בקנסות ב-2025: הוטלו 29 עיצומים בסכום מצטבר של יותר מ-6 מיליון שקל, לעומת 23 עיצומים בכ-3 מיליון שקל ב-2024 ● רוב הקנסות נגעו להפרות דיווח ולגילוי חסר למשקיעים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות

סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מתנגדות לתקיפה באיראן, סין עוזרת לטהרן לסכל את פעילות המוסד בשטחה, ובמגזין פורן פוליסי טוענים שמועצת השלום של טראמפ תפגע בחלשים • כותרות העיתונים בעולם

שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי

בחירות 2026: ישראל כמקרה מבחן עולמי לניצול לרעה של AI

הבחירות בישראל עשויות להיות קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית ● אם לא יוקם מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר כעת, ההכרעה לא תהיה ע"י הציבור ● טור דעה

עופרה שטראוס, יו''ר קבוצת שטראוס / צילום: שלומי יוסף

מימוש ענק: משפחת שטראוס מכרה מניות של חברת המזון ב-405 מיליון שקל

המכירה בוצעה במחיר של 114.5 שקלים למניה, דיסקאונט של 3% על מחירה בבורסה ● המכירה מצטרפת למימושים נוספים שביצעה שטראוס בשנים האחרונות, בסך מצטבר של קרוב למיליארד שקל

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל נתיבי ישראל: "אנחנו במבוא לקרייסס של התחבורה בגוש דן"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, הביע פסימיות גדולה באשר למצב התחבורה בישראל בשנים הבאות ● הוא לא מאמין שהמטרו יהיה מוכן ב-15 השנים הקרובות, וגם מעוניין לפרוש השנה, אחרי 10 שנים בתפקיד

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

מבוכה באמזון: מייל פנימי שנשלח בטעות חשף את גל הפיטורים הקרוב

אמזון חשפה בטעות את הקיצוצים המתוכננים בחטיבת הענן במייל שנשלח הלילה לעובדי החברה ● גל הפיטורים הנוכחי, שצפוי לכלול כ-14,000 עד 16,000 עובדים, אכן מתחיל השבוע, אולם המייל הקדים את ההודעות האישיות שהיו אמורות להמסר לעובדים שיושפעו מהמלך

יוסי אלמלם, מנכ''ל קבוצת רימון / צילום: דוד מוסקוביץ

האקזיט של הקיבוצניקים והמייסד: קבוצת גרנות ויוסי אלמלם מכרו מניות רימון ב-190 מיליון שקל

בעלת השליטה בחברת התשתיות והמנכ"ל הוותיק יוסי אלמלם ניצלו זינוק של 130% כדי למכור 5% ממניותיהם; בצד הרוכש, שורה של גופים מוסדיים שנהנו מדיסקאונט של 8% על מחיר המניה

ועדת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בקריאה ראשונה: הכנסת תצביע הערב על אישור תקציב המדינה

הצעת התקציב וחוק ההסדרים יעלו הערב להצעה בקריאה ראשונה בכנסת ● ההערכות הן שלמפלגות הקואליציה יהיה הרוב הדרוש ● השלב הבא טרם האישור הסופי: הכרעה אילו רפורמות יישארו בפנים, ואילו יפוצלו

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: כדיה לוי

יו"ר חברת החשמל: "האינטרס הלאומי והביטחון האנרגטי מחייבים שנמשיך להיות חלק ממערך ייצור החשמל"

דורון ארבלי, יו"ר חברת החשמל, קרא בכנס תשתיות לעתיד של גלובס להסרת המגבלות על פעילות החברה בתחום ייצור החשמל, והציג תוכנית השקעות של כ־50 מיליארד שקל ברשת החשמל עד סוף העשור ● "חברת החשמל היא לא הבעיה של משק האנרגיה, היא הפתרון"

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

בצל היחלשות הדולר והמתח מול טראמפ: הפד צפוי לעצור את הפחתת הריבית

בעקבות מדדי מחירים שמעידים על אינפלציה רוחבית, הפד צפוי להפסיק הפעם עם רצף הורדות הריבית שלו ● ברקע, היחסים המתוחים בין נשיא ארה"ב ליו"ר הבנק המרכזי והדולר שממשיך לאבד גובה

מימין: נוחיק סמל, מנכ''ל סוני סמיקונדקטור ישראל, דדי ילין, מנהל מרכז הפיתוח בישראל של ARM / צילומים: מארק נומדר, יח''צ

50 עובדים בבת אחת: ענקית השבבים שניצלה את סגירת סוני בישראל

לגלובס נודע כי חלק מעובדי סוני בישראל נקלטו בחברת ארם שבשליטת סופטבנק, המגבירה את מאמצי הגיוס שלה בארץ ● זאת לאחר שהראשונה החלה בנסיגה מפעילות המו"פ שלה בישראל

שוחט שאול ופז אדריאן / צילום: יח''צ

חברת הביומד הישראלית ביופרוטקט במזכר הבנות למכירתה

החברה הוותיקה שפיתחה שתל למניעת נזקים לרקמות בריאות בזמן הקרנות, וממנה נולד הספין אוף אורתוספייס שנמכר ב-220 מיליון דולר, צפויה להימכר בסכום דומה אם העסקה תצא לפועל