גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אין מקום במטוס? יופי: כל השיטות להתמודד עם אובר בוקינג

למה כדאי להתעקש על טיסה חלופית עם אותה חברת תעופה? ● איך אפשר להימנע מלהיות הנוסע שיורד מהמטוס? ● כמה פיצוי מגיע לכם? (רמז: הסכום עשוי להגיע לארבע ספרות)

מטוס של חברת דלתא / צילום: Shutterstock : א.ס.א.פ קרייטיב
מטוס של חברת דלתא / צילום: Shutterstock : א.ס.א.פ קרייטיב

כשבני הזוג ס' הגיעו לדלפקי אל-על בשבוע שעבר, יחד עם שני זוגות חברים בדרך לטיול ברומניה, קיבלה את פניהם הודעה שהם לא ציפו לה. "אתם לא עולים על הטיסה", בישרה דיילת הקרקע, "אנחנו באובר בוקינג (תפוסת יתר), והוחלט שאתם לא עולים". לנוכח דרישתם להבין כיצד הוחלט להדיר דווקא אותם מהטיסה שרכשו חצי שנה מראש, ובמכוון בחברת תעופה סדירה ולא בחברה לואו קוסט, חזרה דיילת הקרקע וציינה כי "אתם לא תעלו על הטיסה, ולא יעזור לכם כלום".

אובר בוקינג היא תופעה נפוצה בעולם התעופה, והיא גם חוקית. הרעיון הוא מקסום הרווח של חברות התעופה על מושבי המטוס, והרציונל מתבסס על סטטיסטיקות: שיעור הנוסעים שלא מופיעים לטיסה, אל מול צמצום הסיכוי להטיס מושב מיותם שיכול היה להימכר. על בסיס חישוב זה, חברת התעופה מוכרת יותר מושבים מההיצע המושבים הקיים במטוס. אלא שלפעמים התחשיב לא פוגש את המציאות - אל מול סטטיסטיקה של 2% עד 10% מהנוסעים שלא מגיעים לטיסה, מתרחשים מצבים שבהם כל הנוסעים הגיעו, ומכאן שיש כאלה שיצטרכו לוותר על המושב עליו שילמו ממיטב כספם.

מדובר בנוהל שטומן בחובו גם פיצוי של מאות ואלפי דולרים או אירו לנוסעים שהורדו מטיסתם, בהתנדבות או בכפייה. במקרים רבים מתנהלת "מסחרה" של נוסעים, שמבינים שחברת התעופה תקועה עם יותר מדי נוסעים - ומצליחים לקבל פיצוי מוגדל ואפילו כפול ומכופל. הנוסעים הפוטנציאליים להורדה מהטיסה הם לרוב נוסעים יחידים, ללא ילדים, רצוי עם כבודת יד בלבד. ולמרות זאת, גם נוסעים עם משפחות יודעים לספר כי התבקשו לוותר על מקומם בטיסה.

יש נוסעים שיקפצו על המציאה ויהפכו את הלימון ללימונדה - דרך כמה מאות דולרים (שיקבלו לעתים במזומן במקום), מיילים לצבירה, כרטיס טיסה עתידי או דרך הארכת החופשה כולל לינה בבית מלון. במצב תקין, חברות התעופה משגרות נציגים שמנסים לדוג מבין הנוסעים את אלה שיתנדבו לבלות עוד יום ביעד או לשלשל לכיסם כמה מאות דולרים בתמורה לטרטור בטיסה. בסופו של דבר מדובר בעניין שירותי שדורש מאמץ לתור אחר נוסעים שיזרמו עם הרעיון ולייצר מצב של win-win, בבחינת "נוסע מבסוט, חברה תעופה מרוצה". 

האופציות העומדות לרשות הנוסעים

כאשר נמצא הנוסע שוויתר על המושב בטיסה, חברת התעופה צריכה לדאוג שאותו הנוסע יגיע בכל אופן ליעדו במועד אחר. אופציה ראשונה ומועדפת, במקרה שלו"ז הטיסות של אותה חברה לאותו היעד מאפשר, היא להזיז את הנוסע לטיסה מאוחרת יותר באותו היום. במקרה כזה ייתכן כי זמן ההגעה ליעד גם לא יחייב מתן פיצוי. 

אופציה שנייה נשענת על הסכמים שיש לחברות תעופה מול חברות אחרות - כלומר להטיס את הנוסע במועד סמוך עם חברה אחרת. כאן יכול להיות קאץ' - לפעמים מדובר בטיסה לא ישירה העוצרת ביעד ביניים, ומכאן העניינים יכולים להסתבך. הסיבוך יכול להיגרם לדוגמה בגלל עיכוב שבגינו אתם עלולים לפספס את טיסת ההמשך ליעד, או שגם הפעם תורדו מהטיסה בטענה לאובר בוקינג, ויש גם נימוק: הנוסע שהורד מהטיסה, הוא לא לקוח ישיר של החברה, ולכן היא מחויבת אליו פחות. מכאן שאם לא מתחשק לכם לצאת להרפתקה, ההמלצה היא לסרב להצעה לטוס ליעד אחר עם חברה אחרת ולהעדיף טיסה חלופית עם אותה חברת תעופה. 

אופציה שלישית נתונה גם היא לחסדי לו"ז הטיסות של אותה חברה ובעיקר לשעת הטיסה ממנה הורדתם, והיא הלנה של הנוסע בבית מלון בעיר או בשטחי נמל התעופה (כולל הסעה) והטסתו ליעד למחרת היום.

נשאלת השאלה מדוע נוקטות חברות התעופה שיטה של "כפייה" על הנוסעים שאין להם מקום. המקרה המפורסם בהקשר הזה הוא של חברת יונייטד, שמאבטחיה גררו מהמטוס נוסע בטענה לאובר בוקינג. המהלך בוצע באלימות, במחזה שהיה ללא ספק מזעזע ואף תועד על-ידי נוסעים אחרים ועורר סערה ציבורית.

הערכות משרד התחבורה בארה"ב הן שמרבית הנוסעים יורדים מהטיסה באופן וולונטרי. לפי נתוני המשרד, רק נוסע אחד מתוך 67 אלף נוסעים שמוותרים על טיסה בגלל אובר בוקינג מורד מהטיסה מבלי שהתנדב לכך.

מדיניות הפיצוי תלויה גם במדיניות של חברת התעופה. אחרי הסיפור של יונייטד, הודיעה חברת התעופה דלתא כי היא מעלה את הפיצוי המרבי במקרים של אובר בוקינג מ-1,350 דולר ל-9,950 דולר. גם בישראל מוגדר פיצוי לנוסעים, והוא יכול להגיע גם ל-3,000 שקל לכל נוסע - בהתאם למרחק הטיסה.

אמצעי מניעה: צ'ק-אין והגעה מוקדמים

איך אפשר לצמצם את האפשרות להגיע לדלפקים ולגלות שאתם לא מיועדים לעלות על טיסה? ביצוע הושבה מראש או צ'ק-אין מוקדם יתעדף אתכם על פני הנוסעים האחרים. גם סוכני נסיעות יכולים לדעת ולהתריע שמדובר בטיסה מלאה במיוחד. בנוסף, כדאי להגיע מוקדם לדלפקי הרישום, מפני שבדרך-כלל הנוסעים הראשונים עולים.

אגב, בטיסות צ'רטר (שכר) התופעה כמעט שאינה קיימת, משום שלא ניתן לבצע שינויים בכרטיסי הטיסה. גם חברות לואו קוסט לרוב נמנעות מהשיטה הזו, בעיקר לנוכח הפיצוי שהן יצטרכו לשלם לנוסעים.

בשבוע שעבר פרסמה חברת התעופה אמריקן איירליינס כי פיתחה מערכת שתאפשר לנוסעים לדעת כי מדובר בטיסה שהיא באובר בוקינג עוד לפני שהגיעו לשדה התעופה. נוסעים שלוקחים חלק בפיילוט שהחברה כבר מריצה, מקבלים הודעה מוקדמת לתיבת המייל או בהודעת טקסט לסלולרי, והם מופנים לשבץ לעצמם טיסה חלופית ואת הפיצוי על השינוי. 

עוד כתבות

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13