גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אין מקום במטוס? יופי: כל השיטות להתמודד עם אובר בוקינג

למה כדאי להתעקש על טיסה חלופית עם אותה חברת תעופה? ● איך אפשר להימנע מלהיות הנוסע שיורד מהמטוס? ● כמה פיצוי מגיע לכם? (רמז: הסכום עשוי להגיע לארבע ספרות)

מטוס של חברת דלתא / צילום: Shutterstock : א.ס.א.פ קרייטיב
מטוס של חברת דלתא / צילום: Shutterstock : א.ס.א.פ קרייטיב

כשבני הזוג ס' הגיעו לדלפקי אל-על בשבוע שעבר, יחד עם שני זוגות חברים בדרך לטיול ברומניה, קיבלה את פניהם הודעה שהם לא ציפו לה. "אתם לא עולים על הטיסה", בישרה דיילת הקרקע, "אנחנו באובר בוקינג (תפוסת יתר), והוחלט שאתם לא עולים". לנוכח דרישתם להבין כיצד הוחלט להדיר דווקא אותם מהטיסה שרכשו חצי שנה מראש, ובמכוון בחברת תעופה סדירה ולא בחברה לואו קוסט, חזרה דיילת הקרקע וציינה כי "אתם לא תעלו על הטיסה, ולא יעזור לכם כלום".

אובר בוקינג היא תופעה נפוצה בעולם התעופה, והיא גם חוקית. הרעיון הוא מקסום הרווח של חברות התעופה על מושבי המטוס, והרציונל מתבסס על סטטיסטיקות: שיעור הנוסעים שלא מופיעים לטיסה, אל מול צמצום הסיכוי להטיס מושב מיותם שיכול היה להימכר. על בסיס חישוב זה, חברת התעופה מוכרת יותר מושבים מההיצע המושבים הקיים במטוס. אלא שלפעמים התחשיב לא פוגש את המציאות - אל מול סטטיסטיקה של 2% עד 10% מהנוסעים שלא מגיעים לטיסה, מתרחשים מצבים שבהם כל הנוסעים הגיעו, ומכאן שיש כאלה שיצטרכו לוותר על המושב עליו שילמו ממיטב כספם.

מדובר בנוהל שטומן בחובו גם פיצוי של מאות ואלפי דולרים או אירו לנוסעים שהורדו מטיסתם, בהתנדבות או בכפייה. במקרים רבים מתנהלת "מסחרה" של נוסעים, שמבינים שחברת התעופה תקועה עם יותר מדי נוסעים - ומצליחים לקבל פיצוי מוגדל ואפילו כפול ומכופל. הנוסעים הפוטנציאליים להורדה מהטיסה הם לרוב נוסעים יחידים, ללא ילדים, רצוי עם כבודת יד בלבד. ולמרות זאת, גם נוסעים עם משפחות יודעים לספר כי התבקשו לוותר על מקומם בטיסה.

יש נוסעים שיקפצו על המציאה ויהפכו את הלימון ללימונדה - דרך כמה מאות דולרים (שיקבלו לעתים במזומן במקום), מיילים לצבירה, כרטיס טיסה עתידי או דרך הארכת החופשה כולל לינה בבית מלון. במצב תקין, חברות התעופה משגרות נציגים שמנסים לדוג מבין הנוסעים את אלה שיתנדבו לבלות עוד יום ביעד או לשלשל לכיסם כמה מאות דולרים בתמורה לטרטור בטיסה. בסופו של דבר מדובר בעניין שירותי שדורש מאמץ לתור אחר נוסעים שיזרמו עם הרעיון ולייצר מצב של win-win, בבחינת "נוסע מבסוט, חברה תעופה מרוצה". 

האופציות העומדות לרשות הנוסעים

כאשר נמצא הנוסע שוויתר על המושב בטיסה, חברת התעופה צריכה לדאוג שאותו הנוסע יגיע בכל אופן ליעדו במועד אחר. אופציה ראשונה ומועדפת, במקרה שלו"ז הטיסות של אותה חברה לאותו היעד מאפשר, היא להזיז את הנוסע לטיסה מאוחרת יותר באותו היום. במקרה כזה ייתכן כי זמן ההגעה ליעד גם לא יחייב מתן פיצוי. 

אופציה שנייה נשענת על הסכמים שיש לחברות תעופה מול חברות אחרות - כלומר להטיס את הנוסע במועד סמוך עם חברה אחרת. כאן יכול להיות קאץ' - לפעמים מדובר בטיסה לא ישירה העוצרת ביעד ביניים, ומכאן העניינים יכולים להסתבך. הסיבוך יכול להיגרם לדוגמה בגלל עיכוב שבגינו אתם עלולים לפספס את טיסת ההמשך ליעד, או שגם הפעם תורדו מהטיסה בטענה לאובר בוקינג, ויש גם נימוק: הנוסע שהורד מהטיסה, הוא לא לקוח ישיר של החברה, ולכן היא מחויבת אליו פחות. מכאן שאם לא מתחשק לכם לצאת להרפתקה, ההמלצה היא לסרב להצעה לטוס ליעד אחר עם חברה אחרת ולהעדיף טיסה חלופית עם אותה חברת תעופה. 

אופציה שלישית נתונה גם היא לחסדי לו"ז הטיסות של אותה חברה ובעיקר לשעת הטיסה ממנה הורדתם, והיא הלנה של הנוסע בבית מלון בעיר או בשטחי נמל התעופה (כולל הסעה) והטסתו ליעד למחרת היום.

נשאלת השאלה מדוע נוקטות חברות התעופה שיטה של "כפייה" על הנוסעים שאין להם מקום. המקרה המפורסם בהקשר הזה הוא של חברת יונייטד, שמאבטחיה גררו מהמטוס נוסע בטענה לאובר בוקינג. המהלך בוצע באלימות, במחזה שהיה ללא ספק מזעזע ואף תועד על-ידי נוסעים אחרים ועורר סערה ציבורית.

הערכות משרד התחבורה בארה"ב הן שמרבית הנוסעים יורדים מהטיסה באופן וולונטרי. לפי נתוני המשרד, רק נוסע אחד מתוך 67 אלף נוסעים שמוותרים על טיסה בגלל אובר בוקינג מורד מהטיסה מבלי שהתנדב לכך.

מדיניות הפיצוי תלויה גם במדיניות של חברת התעופה. אחרי הסיפור של יונייטד, הודיעה חברת התעופה דלתא כי היא מעלה את הפיצוי המרבי במקרים של אובר בוקינג מ-1,350 דולר ל-9,950 דולר. גם בישראל מוגדר פיצוי לנוסעים, והוא יכול להגיע גם ל-3,000 שקל לכל נוסע - בהתאם למרחק הטיסה.

אמצעי מניעה: צ'ק-אין והגעה מוקדמים

איך אפשר לצמצם את האפשרות להגיע לדלפקים ולגלות שאתם לא מיועדים לעלות על טיסה? ביצוע הושבה מראש או צ'ק-אין מוקדם יתעדף אתכם על פני הנוסעים האחרים. גם סוכני נסיעות יכולים לדעת ולהתריע שמדובר בטיסה מלאה במיוחד. בנוסף, כדאי להגיע מוקדם לדלפקי הרישום, מפני שבדרך-כלל הנוסעים הראשונים עולים.

אגב, בטיסות צ'רטר (שכר) התופעה כמעט שאינה קיימת, משום שלא ניתן לבצע שינויים בכרטיסי הטיסה. גם חברות לואו קוסט לרוב נמנעות מהשיטה הזו, בעיקר לנוכח הפיצוי שהן יצטרכו לשלם לנוסעים.

בשבוע שעבר פרסמה חברת התעופה אמריקן איירליינס כי פיתחה מערכת שתאפשר לנוסעים לדעת כי מדובר בטיסה שהיא באובר בוקינג עוד לפני שהגיעו לשדה התעופה. נוסעים שלוקחים חלק בפיילוט שהחברה כבר מריצה, מקבלים הודעה מוקדמת לתיבת המייל או בהודעת טקסט לסלולרי, והם מופנים לשבץ לעצמם טיסה חלופית ואת הפיצוי על השינוי. 

עוד כתבות

פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל

הפרופסור הישראלי שנלחם באדובי: "הגיע הזמן להחליף את ה-PDF"

החברה של פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, עושה את צעדיה הראשונים ובוחנת את האפשרות להחליף את מסמכי ה-PDF הוותיקים של אדובי, בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר ● "הגיע הזמן לסטנדרט חדש. ה-PDF הוא אובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI", אומר גביש לגלובס

אילוסטרציה: Shutterstock

200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

פרויקט המטרו השאפתני, המסילות המהירות והמכרזים הביטחוניים החסויים מתנקזים כולם לעשור אחד קריטי ● בין חזון למציאות בשטח ניצבות בעיות קריטיות: מאין יגייסו 16 אלף עובדים, הנטל התקציבי על קופה, מחסור במהנדסים ועוד ● לקראת כנס התשתיות של גלובס: הצצה לפרויקטים שישנו את המדינה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

יועצו של חמינאי: כל תקיפה של ארה"ב תיענה בתגובה לת"א

עלי שמח'אני, יועצו הבכיר של המנהיג העליון של איראן: "כל פעולה צבאית מצד ארה"ב מכל מקור ובכל רמה - תיחשב לפתיחת מלחמה" ● האיחוד האירופי צפוי להגדיר את משמרות המהפכה כארגון טרור ● טראמפ: "יש צי גדול בדרך לאיראן, מקווה שהם יחתמו על עסקה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "אנחנו ערוכים לעימות ארוך-טווח" ● שר החוץ האיראני: "אם ארה"ב רוצה לנהל מו"מ, היא צריכים לשים בצד את האיומים ● עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת תקציב המדינה

ברוב של 62 חברי כנסת, אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק תקציב המדינה ל-2026 ● לקואליציה נותרו חודשיים להשלים את מהלך החקיקה, וגורל הרפורמות יוכרע כעת בוועדות הכנסת ● מוקדם יותר, קרא סמוטריץ' לנגיד להוריד בחדות את הריבית. כך הגיב בנק ישראל

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: כדיה לוי

יו"ר חברת החשמל: "האינטרס הלאומי והביטחון האנרגטי מחייבים שנמשיך להיות חלק ממערך ייצור החשמל"

דורון ארבלי, יו"ר חברת החשמל, קרא בכנס תשתיות לעתיד של גלובס להסרת המגבלות על פעילות החברה בתחום ייצור החשמל, והציג תוכנית השקעות של כ־50 מיליארד שקל ברשת החשמל עד סוף העשור ● "חברת החשמל היא לא הבעיה של משק האנרגיה, היא הפתרון"

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא / צילום: ap, Nic Coury

מטא עקפה את הצפי ומעלה תחזיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו כ-60 מיליארד דולר, עלייה של כ-25% לעומת השנה שעבר ● והרווח עמד על 8.88 דולר למניה, מעל הצפי ● החברה מעלה את התחזיות מעל צפי האנליסטים ● החברה תפטר כ־10% מעובדי חטיבת Reality Labs ● המניה מזנקת בכ-7% במסחר המאוחר

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

טסלה עקפה את התחזיות; רובוטי Optimus בדרך להתחלת ייצור עד סוף השנה

חברה רשמה הכנסות של 24.9 מיליארד דולר ורווח למניה  של 0.5 דולר, מעל הצפי ● גם הרווח הגולמי היה גבוה בהרבה מהצפי ● הודיעה כי היא מתכננת לחשוף את  הרובוט Optimus V3 כבר ברבעון הראשון של השנה, כאשר תחילת הייצור מתוכננת “לפני סוף 2026” ● המניה עולה במסחר המאוחר

השופט יצחק עמית בכנס ההסמכה לעריכת דין

השופט יצחק עמית בכנס עורכי הדין החדשים: "מערכת המשפט תחת מתקפה של ממש"

את הדברים הנוקבים אמר השופט עמית בטקס ההסמכה לעריכת דין שהתקיים הערב (ה') בירושלים ● "אם מי שנמצא בעמדת כוח או השפעה מרשה לעצמו להתעלם מהכרעה שיפוטית שאינה לרוחו, מדוע שאזרח מן היישוב יראה עצמו מחויב לה?"

מימין: איל ברוש, אביב רווח, עומר מילר / צילום: אקליפס מדיה

אביב רווח חושף את אדפטיב6: גייסה 44 מיליון דולר לשוק הענן הרותח

היזמים הסדרתיים אביב רווח ואיל ברוש חוזרים עם חברה חדשה, שנועדה הפעם לתחומי תשתיות הענן והבינה המלאכותית: אדפטיב6, שגייסה עד היום 44 מיליון דולר בשני סבבים ● בחברה טוענים כי המערכת שלהם מסוגלת לחסוך בין 15% ל-35% מסך הוצאות הענן

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל נתיבי ישראל: "אנחנו במבוא לקרייסס של התחבורה בגוש דן"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, הביע פסימיות גדולה באשר למצב התחבורה בישראל בשנים הבאות ● הוא לא מאמין שהמטרו יהיה מוכן ב-15 השנים הקרובות, וגם מעוניין לפרוש השנה, אחרי 10 שנים בתפקיד

דיון בבית המשפט העליון בעתירות שעניינן החלטת הממשלה על סגירת גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת

בג"ץ דן בהחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "למה זה כ"כ דחוף?"

השופטים רמזו לפגמים בהליך שהוביל להחלטת הממשלה לסגור את תחנת השידור עד 1 במרץ, כולל סביב זיקה לליכוד של חלק מחברי הוועדה הציבורית שהמליצה על המהלך ●  מנגד, השופט שטיין תהה "מה ההבדל בין סגירת התחנה לסגירת פלס"ר נח"ל"

הקהל בכנס / צילום: כפיר זיו

מניעים את הכלכלה: התמונות והרגעים מכנס תשתיות לעתיד

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, שנערך במרכז הכנסים של הבורסה בהשתתפות כ-200 אורחים, נידונו סוגיות תחבורה, תעשייה, אנרגיה והיבטי מדיניות ● מושב מיוחד ניתח לעומק את פרויקט הענק של הקמת המטרו בגוש דן ● באי הכנס נהנו מיין בוטיקי משפחתי ומגבינות המיוצרות ב"מחלבה הקטנה" ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock

"סערה מושלמת זה אנדר-סטייטמנט": הגורמים מאחורי צניחת הדולר

מדד הדולר האמריקאי, המשקף את כוחו מול סל המטבעות, הגיע לשפל של ארבע שנים בעידודו של הנשיא דונלד טראמפ ● היתרונות מבחינתו: שחיקה של החוב הגבוה, עידוד התעשייה המקומית ותמיכה בשורת הרווח של החברות הרב–לאומיות ● מי המפסידים הגדולים, ואיך זה קשור לנעשה ביפן וסין?

שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי

בחירות 2026: ישראל כמקרה מבחן עולמי לניצול לרעה של AI

הבחירות בישראל עשויות להיות קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית ● אם לא יוקם מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר כעת, ההכרעה לא תהיה ע"י הציבור ● טור דעה

הספארי ברמת גן / צילום: Shutterstock

הספארי ברמת גן עובר דירה? לא כל כך מהר

החתימה על הסכם העברת הספארי ברמת גן אומנם מתוכננת להמשך השבוע, אך המעבר לא נראה באופק ● כדי שהמהלך יקרה צריך לשנות את הגבולות המוניציפליים של רמת גן, ועוד יותר חשוב - צריך לבחור מנכ"ל לרמ"י, דבר שבינתיים לא נראה באופק

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

טבע מציגה שנה שלישית של צמיחה, אז למה המשקיעים מאוכזבים?

ענקית התרופות דיווחה על הכנסות של 17.3 מיליארד דולר, המשקפות צמיחה שנתית של כ-4% ● עם זאת, תחזית ההכנסות שלה לשנת 2026 נמוכה מקונצנזוס האנליסטים ● המניה יורדת בכ-3% במסחר המוקדם בוול סטריט

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

מבוכה באמזון: מייל פנימי שנשלח בטעות חשף את גל הפיטורים הקרוב

אמזון חשפה בטעות את הקיצוצים המתוכננים בחטיבת הענן במייל שנשלח הלילה לעובדי החברה ● גל הפיטורים הנוכחי, שצפוי לכלול כ-14,000 עד 16,000 עובדים, אכן מתחיל השבוע, אולם המייל הקדים את ההודעות האישיות שהיו אמורות להמסר לעובדים שיושפעו מהמלך

40 מניות בת''א בתשואה דו־ספרתית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בפחות מחודש: 40 מניות בת"א בתשואה דו־ספרתית

מדד ת"א 125 עקף מתחילת השנה את הרף הסמלי של 4,000 נקודות ● בין מניות המדד יש כיום יותר מ־40 שהניבו ב-2026 תשואות בשיעור דו־ספרתי ● הבולטות: ארית תעשיות, גילת ומגה אור