גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנט צודק: בישראל יש קרטל אוניברסיטאי שפוחד מתחרות

האוניברסיטאות הוותיקות, שהתחייבותן לפנסיה תקציבית עומדת על כ-25 מיליארד שקל, הן האחרונות שיכולות להתלונן על מינהל לא תקין באישור הפקולטה לרפואה באריאל

"לצערי, ההתנהלות של ראשי האוניברסיטאות היא של קרטל. קבוצה סגורה שמקבלת 10 מיליארד שקל בשנה ורגילה לקבוע לעצמה ולמנוע תחרות. כך מנעו במשך שנים קבלת דוקטורט במרכז הבינתחומי עד שאישרנו; כך מנעו את הפיכת אריאל לאוניברסיטה, עד שגדעון סער אישר; וכך עתה. ימי הקרטל נגמרו"

(שר החינוך נפתלי בנט, לפני כחודש, אחרי עוד ניסיון לשנות את ההחלטה על פתיחת פקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל)

1.

האבחנה החריפה והמדויקת של בנט על קרטליזם בשוק ההשכלה הגבוהה לא הכתה גלים, משום מה. מה שכן הכה גלים, באופן לא מפתיע, היו הטענות של ראשי הקרטל, כפי שהגדיר אותם בנט, ואני מסכים איתו לחלוטין. בחודשים האחרונים פתחו ראשי אותו קרטל (כלומר, ראשי האוניברסיטאות הוותיקות) בקמפיין תקשורתי, בערוצי התקשורת המסונפים להם, המנסה לצייר את ההחלטה לפתוח פקולטה לרפואה באריאל כ"הליך לא תקין". לא מדובר חלילה בעניין של "ימין או שמאל", הוסיפו, אלא רק בדאגה עמוקה ובלתי מתפשרת על הליכי מינהל תקין.

אין ספק, למי שהחליט ללכת לקמפיין תחת הכותרת "זה לא ימין או שמאל, זה רק הליכים תקינים", יש חוש הומור מאוד מפותח. ודאי שזה עניין של ימין ושמאל, בדיוק כפי שהמאבק במתווה הגז היה של ימין ושמאל (מאבק שהשמאל נכשל בו כישלון חרוץ. המתווה מאוד מוצלח). הבעיה של ראשי קרטל האוניברסיטאות הוותיקות הוא קודם כול אריאל, כי אם הם היו מודאגים מהליכי מינהל תקין הם היו כבר כותבים מזמן מכתבים זועמים על חריגות השכר באוניברסיטאות שלהם, על פשיטת הרגל המעשית של האוניברסיטה העברית ועל תוכנית החילוץ של המדינה, על תנאי הפנסיה התקציבית ועל ההתחייבויות הענקיות שהם דאגו לנפח במשך שנים ארוכות. כל זה לא מדאיג אותם, להם מותר הכול - לצפצף על החוק, לצפצף על המינהל התקין, לצפצף על כספי ציבור. עד שזה מגיע לאוניברסיטת אריאל: פתאום הפקולטה לרפואה שם היא הבעיה החמורה מכול. איזו צביעות. מיליארדי שקלים ויותר נזרקים לשווא על שכר לא מידתי, על פנסיות תקציביות לא מידתיות, אבל מה שמדאיג את ראשי הקרטל הוא שיש להם תחרות. פתאום כל מליצי היושר של הכלכלה הקפיטליסטית, שמרביצים בתלמידים שלהם את התורה הזאת בפקולטות לכלכלה, לא מסוגלים לקבל את תוצאות התחרות כשזה נוגע להם.

2.

לפני עשרה ימים נחנכה הפקולטה לרפואה בטקס חגיגי בהשתתפות שלדון ומרים אדלסון שסייעו בהקמתה, בנט, הנשיא ראובן ריבלין ועוד. בנט חזר פחות או יותר על המסר שבו פתחתי: "זה היה כמו טיפול שורש כשעשרות מנסים לעצור את רופא השיניים מלעשות את זה. היו הרבה אנשים שניסו למנוע את זה, יש קרטל אוניברסיטאי במדינת ישראל, ניסו לעצור אותנו".

בקרב המאסף ניסו שלושה פרופסורים - מונא מארון, יוסי שיין וישעיהו טלמון (מאוניברסיטאות חיפה, ת"א והטכניון) לסכל את פתיחת הפקולטה במשלוח מכתבים שהופצו כמובן לתקשורת מיד, עם אותן סיסמאות: "ההחלטה התקבלה בהליכים מואצים ולא תקינים. ההכרעות התקבלו ללא דיון אקדמי ומקצועי ממצה ובניגוד לנהלים מקובלים. מקורן של החלטות אלו במניעים הנובעים לדעתנו משיקולים זרים ופוגעים בערכים ובצרכים של ההשכלה הגבוהה במדינה". מעניין: כששלטון מפא"י הקים קרטלים אוניברסיטאיים - זה היה בסדר ולא משיקולים זרים. כשבנט מנסה להקים להם תחרות, גם אם לתחרות קוראים אוניברסיטת אריאל שמזוהה עם הימין ועם אדלסון - פתאום זה שיקולים זרים. הכול פוליטי והכול עטוף תמיד בסיסמאות של "ערכים", "דמוקרטיה", "צרכים" ועוד מילים יפות וריקות מתוכן.

3.

עד כמה זה עניין של תחרות ולא של מינהל תקין, אפשר היה ללמוד מדוח המבקר על הכשרת רופאים בישראל שפורסם במאי השנה. הכשרת הרופאים הרופאים עד קבלת תואר "מומחה" מתבצעת בשלושה שלבים: לימודי רפואה, סטאז' והתמחות. שתי מערכות ציבוריות נפרדות עוסקות בהכשרת רופאי העתיד: האחת, מחלקות בתי החולים שבהן מתבצע חלק ניכר מההכשרה (מה שקרוי "שדות קליניים"), והשנייה - הפקולטות לרפואה באוניברסיטאות, הכפופות למועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב הפועלת במסגרתה, ומתקצבת את לימודי הרפואה. לימודי הרפואה בארץ מתקיימים בחמש אוניברסיטאות וכן בבתי חולים כלליים ממשלתיים, בבתי החולים הפסיכיאטריים, בבתי החולים של קופת חולים כללית ובבתי החולים הציבוריים. היחסים והממשקים שבין בתי החולים והפקולטות נקבעים באמצעות הסדרים שונים, שהמבקר מותח עליהם ביקורת. לפי המבקר, ב-2015 הנפיק משרד הבריאות 1,259 רישיונות חדשים לרופאים, 540 מהם (43%) ישראלים בוגרי אוניברסטיאות בחו"ל. בשנת 2015-2016 למדו רפואה בישראל כ-3,800 סטודנטים. במקביל אלפי סטודנטים ישראלים למדו רפואה בחו"ל.

התלונות הרווחות בשוק הבריאות הן שיש מחסור ב"שדות קליניים", כלומר במקומות הכשרה. בדוח המבקר מתוארת דוגמה להשפעת ההחלטה על הקמת פקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל: החשש של אוניברסיטת ת"א הוא שבשל שיתופי פעולה שתיצור אריאל עם בתי חולים במרכז הארץ לאיתור שדות קליניים ייפגע המאגר הקיים שלה. המבקר מצטט פרוטוקול של ישיבת פורום הדיקאנים של הפקולטות לרפואה מדצמבר 2016, שבו נכתב: "פרופ' גרוסמן, דיקאן הפקולטה לרפואה בת"א, נקלע למצב קשה ובודק איך למזער את הנזק העלול להיגרם לפקולטה בת"א". התיאור הזה מתאים בדיוק למצב של "תחרות" בין הפקולטות, שזה בסך הכול בריא. אמנם המבקר מותח ביקורת על כך שהשילוב של מצוקה במקומות להכשרה קלינית, תחרות בעייתית, יצירת הסכמים כובלים והיעדר אסדרה פותח פתח ל"שוק פרוע", הפעלת לחצים, קביעת התניות, העלאת דרישות והצעת תשלומים שאינם מאוזנים, ובלבד שניתן יהיה להבטיח את ההכשרה הקלינית - אבל זו בעיה אחרת, בעיה של הרגולטור של שוק הבריאות, ושמו משרד הבריאות. זה לא צריך למנוע מהתחרות להתקיים, כלומר, להגדיל את מספר הפקולטות לרפואה.

המספרים מצדיקים זאת. לפי נתוני משרד הבריאות, נכון ל-2016, מספר הרופאים לאלף איש עומד בישראל על 3.1 לעומת 3.3 בממוצע ב-OECD. אצל האחיות המצב הרבה יותר גרוע: 5.0 לעומת 9.3 בממוצע ושיעור לימודי הרפואה למאה אלף איש עומד בישראל על 6.8% לעומת 12.1% בממוצע. הפער הזה מוסבר באלפי הסטודנטים הישראלים שלומדים בחו"ל בגלל דרישות הקבלה הגבוהות מאוד בארץ.

4.

הנה כמה מספרים על הקרטל האוניברסיטאי: מתוך תקציב של יותר מ-10 מיליארד שקל, הרוב הולך קרוב לכ-70% הולך לאוניברסיטאות, ומתוכם הרוב מוזרם לאוניברסיטאות הוותיקות: 4 מיליארד שקל לעברית, לת"א ולטכניון יחד, והשאר והשאר לבר-אילן, בן-גוריון, חיפה, מכון ויצמן ועוד. אריאל קיבלה בתשע"ח, לפי התקציב, כ-260 מיליון שקל, בקושי 3% מהתקציב הכולל של ההשכלה הגבוהה.

הפנסיות התקציביות הן, אפשר לומר, מחלה מדבקת בכל הסקטור הציבורי, וגם באוניברסיטאות היא באה על חשבון כספי המסים ומתקציב המדינה, שמממן מדי שנה את הפנסיות המנופחות. סך הכול חבות הפנסיות באוניברסיטאות מגיע לסכום אדיר של 30 מיליארד שקל.

התחייבויות הפניה התקציבית באוניברסיטאות הוותיקות

על השכר שמשולם באוניברסיטאות לאנשי הסגל הבכיר אפשר ללמוד מהטבלאות המצורפות. אין לי בעיה עם שכר גבוה; יש לי בעיה עם שכר שמגיע לרמות של 100 אלף שקל, כשבחלק מהמקרים יש לאנשי הסגל עיסוקים נוספים ומכניסים (למשל, לימודים במכללות), שבמקרים רבים באים על חשבון העבודה הציבורית (אגב, בדיוק כמו אצל הרופאים). רק לשם השוואה: עלות השכר הממוצעת באוניברסיטת אריאל לשנת 2016 היא 15,700 שקל, 30% פחות מהאוניברסיטאות הוותיקות.

שכר חמשת הבכירים באוניברסיטאות הוותיקות

5.

הבעיה בהשכלה הגבוהה איננה רק של הפקולטות לרפואה, אלא של יעילות והסטת תקציבים למקצועות פרודוקטיביים על חשבון מקצועות שאינם כאלה. בציבור נוצר הרושם שבנט, באמצעות קמפיין המתמטיקה שלו, עושה זאת על חשבון מדעי החברה והרוח. זה פשוט לא נכון. בנט עושה תיקון למצב לא בריא שראשי הקרטל העדיפו להנציח במשך שנים ארוכות. על פי כל המחקרים, בין היתר של הכלכלן הראשי באוצר, ישראל מאופיינת בשיעור גבוה של בוגרי מדעי החברה והמשפטים ואינה מאופיינת בשיעור גבוה של בוגרי מדעי המחשב, למשל, אף שתעשיית ההייטק הישראלית היא עוגן חשוב בצמיחה במשק. ישראל נמצאת במקומות גבוהים מאוד בשיעור בוגרי תואר ראשון במדעי החברה וההתנהגות וגם במשפטים בכל מדדי ההשוואה העולמיים. לעומת זאת, ישראל קרובה לממוצע בשיעור הבוגרים בלימודי המחשב. התוצאה היא שיש עודף בעורכי דין אבל מחסור בבוגרי מדעי המחשב וגם מחסור ברופאים. כמובן, התוצאה הכלכלית של המחסור גורמת לעליית שכר במקצועות הללו והם בין המתוגמלים ביותר במשק.

בעבר ציטטתי כאן את שמואל סלבין, לשעבר מנכ"ל האוצר וחבר הוועדה לתכנון ולתקצוב ההשכלה הגבוהה בישראל, שידוע כתומך ליכוד ובנימין נתניהו, מתוך ראיון ל"גלובס" (27 ביולי 2017): "המדינה חייבת לתת את מרב המשאבים הלאומיים לאשכולות מדעי הטבע, ההנדסה, מדעי החיים והרפואה, כי הם תורמים לשיפור החיים, להארכת החיים, לשיפורים הטכנולוגיים במדעי המחשב, בסלולר ועוד. לעומת זאת, מדעי החברה והרוח, ובעיקר המחלקות של מדע המדינה, סוציולוגיה והיסטוריה, לא תרמו מאומה ב-50 השנים האחרונות לאנושות בכלל ולישראל בפרט. הן הפכו למחלקות פוליטיות דלות מחשבה, מונוליטיות, לא מתקיים בהן ויכוח אקדמי אמיתי... ולכן הן דועכות ולא באים אליהן סטודנטים. לכן הכסף הציבורי הגדול לא צריך לעבור אליהן. מי שרוצה ללמד מדעי רוח מוטים לכיוון אחד - שיתכבד להקים מכון פרטי וילמד את זה שם".

זה בדיוק מה שצריך להמשיך לעשות שר החינוך בנט. לתקן את הנזקים ארוכי השנים של קרטל ההשכלה הגבוהה, שפוגע בכלכלה הישראלית ובצמיחה במשק.

6.

לגבי המחסור באחיות, אחד הקולות הבולטים בנושא הוא ד"ר מנחם חיים ברייר, סגן מנהל בית החולים מעייני הישועה בבני ברק, בית חולים קטן יחסית, שמשרת בעיקר את האוכלוסייה החרדית ומוכיח שאפשר לפעול באיזון ובשפיות כלכלית - בניגוד לגירעונות הכרוניים של שאר בתי החולים. זאת ואף זאת, הפרופיל התעסוקתי בבית החולים הוא דוגמה נהדרת לגשר בין כמה אוכלוסיות: חרדית, חילונית וגם ערבית. ככה זה כשמקפידים לדבר על המכנה המשותף, ולא על הניגודים, הסטיגמות והמיתוסים המופרכים לגבי העולם החרדי.

כדי לפתור את בעיית המחסור באחיות ובאחים מיומנים, הציע בעבר ד"ר ברייר לסבסד מתקציב המדינה לימודי סיעוד, שעולים כ-13 אלף שקל בשנה לארבע שנים (תואר ראשון). מימון כזה ל-2,000 אחיות ואחים יעלה למדינה 100 מיליון שקל לארבע שנים,25 מיליון שקל בשנה, כסף קטן במונחים תקציביים, אבל יפתור הרבה בעיות של כוח אדם. ההצעה של ברייר לסבסוד, ולו לסבסוד חלקי, היא דוגמה לפתרון המצוקה בכוח אדם בעלות כלכלית שולית, במיוחד לאור מאות המיליונים שנשפכים רק על תוכניות הבראה באוניברסיטאות ופנסיות תקציביות נדיבות. היא גם דוגמה לפתרון מצוין לצירוף עוד ועוד אנשים מהעולם החרדי והערבי למעגל התעסוקה במשק.

עוד כתבות

נחום ביתן/ צילום: תמר מצפי

נחום ביתן ממשיך לממש נכסים: מוכר סניף לרשת קינג סטור 

קינג סטור תרכוש ב-2 מיליון שקל סניף של יינות ביתן בעיר כרמיאל ● העסקה בין הצדדים נחתמה אתמול וכוללת סניף בשטח של 3,000 מ"ר

אופניים ברכבת ישראל / צילום: רכבת ישראל

אופניים אאוט, קורקינטים אין: הכללים החדשים של רכבת ישראל

החל מה-1 בדצמבר תוגבל העלאת אופניים שאינם מתקפלים לרכבות בשעות השיא בבוקר ואחה"צ ● המגבלה לא תחול על אופניים מתקפלים שארוזים בתיק נשיאה ייעודי ועל קורקינטים

זה ייגמר בבכי  / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

זה ייגמר בדמעות: שורה של חוקרים מנסים לפענח מה גורם לנו לבכות והאם אפשר לחיות בלי בכי

בכי כתגובה לרגש הוא תופעה נדירה בעולם היצורים החיים ונחשב תכונה אבולוציונית מתקדמת, אבל חוקרים עדיין מנסים לפענח מה בדיוק התפקיד שלו ומדוע גם חוויות חיוביות יכולות לגרום לדמעות לזלוג מעצמן

אלה אלקלעי / צילום: תמר מצפי

תשובה לשאלה של אתמול והתעלמות מהמצב של היום

אנחנו חיים בתקופה שבה הפרדיגמות שאפשרו ניהול תקין של החברה בעשורים החולפים הפסיקו להיות תקפים ● השאת רווחים איננה יכולה להיות התכלית החברתית הבלעדית של חברה עסקית ● דעה - בתגובה לעו"ד דוד חודק

ליברפול, מרכז העיר. רחוב אופייני של בנייני לבנים אדומות  / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

ליברפול, לא רק ביטלס וכדורגל. טיול אחר בעיר

רוב התיירים שמגיעים לליברפול נוחתים בשדה התעופה ע"ש ג'ון לנון ועושים את הסיבוב המסורתי בעקבות ארבעת המופלאים ● אבל הביטלס לא צמחו מתוך ואקום, וליברפול היא לא רק הביטלס ● יש לה היסטוריה, מורשת כדורגל מפוארת והרבה אווירה

איילת שקד / צילום: רפי קוץ

מפינוי להסדרה: מה מספרת המדינה לבג"ץ

שקד מתפארת שבתפקידה כשרת המשפטים הפכה את גישת המדינה למאחזים על ראשה • העובדות מלמדות כי בתקופתה פיתחו הרשויות שלל תרופות משפטיות ומנהליות כדי להשאיר מבנים לא חוקיים במקומם • אבל בדיקה מעמיקה מראה כי התפנית התחילה עוד הרבה לפניה ● המשרוקית של גלובס

ארומה תל אביב / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של ארומה תל אביב

ויליגר: "מצרים על מחול השדים שנוצר וניסיונות השווא של ארומה ת"א להתנער מאחריות"

ממצאי בדיקת משרד הבריאות מנקים את האחריות מספקית הטונה ויליגר ● היסטמין הגבוה נבע מאופן הטיפול בטונה לאחר פתיחתה ● ארומה ת"א: "נעשה הכול על-מנת שתקלה מסוג זה לא תחזור" ● אדם נוסף הגיע לחדר מיון לאחר שאכל כריך טונה בקיוסק בנמל ת"א

מאיר שמגר / צילום: איל יצהר, גלובס

מאיר שמגר – לוחם חירות ישראל כל חייו

ההגדרה שעמה נכנס לעולם המשפט השופט מאיר שמגר , נשיא בית המשפט העליון שהלך הבוקר לעולמו, היא גם זו שמגדירה אותו בצורה המדויקת ביותר: לוחם חירות ישראל ● אכן שמגר היה, לאורך כל חייו, לוחם חירות ישראל ● עם נקודה בין שתי המילים האחרונות ובלעדיה

 אוהד סנדלר, רמי לוי ואדם פרידלר./ צילום: שלומי יוסף, גלובס

"אם לא נגיע לשווי של מיליארד שקל, עשינו טעות": מה מחפש רמי לוי ב"גוד-פארם" ומי מחפש עליו חומר מכפיש

מפגש ייחודי בין רמי לוי לאדם פרידלר ואוהד סנדלר הוליד שותפות ברשת הטואלטיקה "גוד פארם" שמונה כבר 18 סניפים ● בראיון משותף ראשון הם מספרים על התוכנית להנפיק, על הקשיים מול הקניונים ועל החיבור בין "הילדים הטובים" מתל אביב לקמעונאי הוותיק מירושלים

מסחר בוול סטריט./  צילום: רויטרס

שבוע המסחר בוול סטריט ננעל בירידות; ג'ונסון אנד ג'ונסון צנחה 5.9%

בורסות אירופה ננעלו בירידות שערים ● נגיד הבנק המרכזי של אנגליה צפוי לנאום הלילה כשברקע ציפייה להצבעה על הסכם הברקזיט בפרלמנט הבריטי ● בורסת שנחאי נסגרה בירידה של 1.3% בעקבות הודעת התמ"ג של סין, שאר המדדים העיקריים באסיה ננעלו בירידות שערים גם כן

בוריס ג'ונסון / צילום: רויטרס SIMON DAWSON

בוריס ג׳ונסון אחרי התבוסה בפרלמנט: ״אנסה להעביר את הסכם הברקזיט שוב בשבוע הבא״

הפרלמנט הבריטי הצביע בעד עיכוב נוסף בפרישה מהאיחוד האירופי ● חברי הפרלמנט הצביעו בעד תיקון שיאלץ את רה"מ לבקש עוד הערב מבריסל הארכה נוספת של שלושה חודשים ● ג'ונסון: "החוק לא מחייב אותי לכך" ● במקביל לדיון התקיימה הפגנה מחוץ לפרלמנט שבה השתתפו מאות אלפי בני אדם

קאר שולץ, מנכ"ל טבע / צילום: שלומי יוסף

בדרך לפשרה: שופט זימן את מנכ"לי טבע וחברות התרופות האחרות לדיון לפני המשפט

שופט פדרלי זימן בכירים מהחברות על מנת לדון בפיצויים שהחברות מציעות ● טבע תשלם 29 מיליארד דולר, כחלק מהסכם הפשרה, בתרופות ובשירותי הפצה - כך על פי מקורבים לעסקה

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

פנס: ארה"ב וטורקיה הסכימו על הפסקת אש בסוריה

ההודעה מגיעה לאחר פגישתם של פנס ופומפאו, שר ההגנה האמריקאי, עם נשיא טורקיה ארדואן ● "כל הפועלות הצבאיות של טורקיה בסוריה יופסקו, המבצע יחדול, והכוחות הכורדיים יאובטחו", אמר פנס

מטוס של חברת התעופה האוסטרלית קוואנטס / צילום: שאטרסטוק

קוואנטס האוסטרלית שברה שיא: המספרים מאחורי הטיסה הארוכה בעולם

חברת התעופה האוסטרלית השלימה השבוע את הטיסה הארוכה ביותר בעולם: מטוס הדרימליינר של החברה חיבר בין ניו יורק לסידני במסע שארך 19 שעות וחצי ● מדובר בטיסת ניסוי לקראת השקה רשמית של הקו, כלל הנראה ב-2022

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

עוקף מלמעלה: תנו לאנשים לעוף, והם יבינו הכל אחרת

לא הייתי צריך לטוס בגובה 800 רגל כדי לאהוב את המקום שאני חי בו, אבל עכשיו אני רואה אותו אחרת לגמרי

מאיר שמגר / צילום:אמיר מאירי

מאיר שמגר היה גדול הבנאים של שלטון החוק במדינת ישראל

פרקליט צבאי ראשי, יועץ משפטי לממשלה ונשיא בית המשפט העליון – בכל תפקידיו הניעה את מאיר שמגר מחויבות דמוקרטית עמוקה, אנושיות, ואמונה בחירות, שוויון וצדק לכל אדם ● איש לא תרם כמותו לעיצוב מעמד שלטון החוק במדינת ישראל

עמית גריידי / צילום: משרד השיכון

שליחותו של הממונה על חוק המכר? מכה נוספת לקבוצות הרכישה

שתי החלטות של הממונה על חוק המכר מהשבועות האחרונים מטלטלות שוב את תחום קבוצות הרכישה בישראל - ושוב עולה כי הנפגעים העיקריים יהיו ציבור הרוכשים ● דעה

נעמה יששכר / צילום: רויטרס

המפתח לשחרור נעמה יששכר נמצא במשרד המשפטים

ההטיה של הפרקליטות לטובת בקשת ההסגרה מארה"ב, ביחד עם ההתעלמות מהבקשה הרוסית והסחבת האינסופית של מעצר בורקוב, היא עלבון צורב לרוסים ● על ישראל להיענות לבקשת ההסגרה של רוסיה כדי להחזיר את הצעירה הישראלית הביתה ● דעה

משה יעלון ומשה כחלון / צילום: אמיל סלמן-הארץ

ערעור לבית המשפט העליון: חשפו את הסכם כחלון-יעלון

מדובר בנספחים להסכם שנחתם בנובמבר 2015 בין שר האוצר משה כחלון לשר הביטחון משה יעלון שאותם סרב משרד הביטחון לחשוף במסגרת פנייה לפי חוק חופש המידע ● המידע בנספחים החסויים הוא בעיקרו תחשיבי שכר וגמלאות לאנשי הקבע בצה"ל אך במשרד הביטחון טענו כי נתונים אלה מאפשרים ללמוד על סדרי הכוחות בהווה בעתיד

7 כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: שלומי יוסף

דורי נכנעת, פלס נחשפת, אברהמי רוכשת. כותרות הנדל"ן לסוכות

בית המשפט אישר סופית למכור מגרש ברחוב הירקון לחברת יוסי אברהמי תמורת רבע מיליארד שקל, כיצד קרסה חברת דורי בנייה, באיזה עיר בנו הכי הרבה בתקופת כחלון כשר אוצר, והבתים שרכש אדם נוימן מייסד WeWork