דוחות שנתיים/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
חמשת הבנקים הגדולים הרוויחו במחצית הראשונה של השנה 4.85 מיליארד שקל, עלייה של פחות מ-3% לעומת המחצית המקבילה. אלא שנתון זה מעוות, שכן הוא כולל את ההפרשה הדרמטית של מזרחי טפחות בגין החקירה בארה"ב.
בנטרול אותו אירוע חריג, סוגרים הבנקים מחצית שנה חזקה של צמיחה שהושגה בזכות גידול בתיק האשראי, מדד מחירים גבוה יחסית (בעיקר ברבעון השני) והמשך ריסון בהוצאות. התוצאה של המהלכים הללו היא שיפור ברווחיות הבנקים. בנטרול מזרחי טפחות, עמדה התשואה על ההון הממוצעת של הבנקים על מעל 9% במחצית הראשונה של השנה בדומה למחצית המקבילה ב-2017.
עננת חקירת הרשויות בארה"ב בנושא סיוע הבנקים להעלמת מס של לקוחותיהם, יצרה הבדל בולט בין הבנקים שמתמודדים עימה (פועלים ומזרחי טפחות) ליתר הבנקים. אם בעבר פועלים ומזרחי טפחות כיכבו בצמרת הבנקים הרווחיים ביותר, הרי שההפרשות שביצעו בגין החקירה הביאו לכך שהם הציגו את התשואה הנמוכה מבין הבנקים. לעומת זאת, לאומי שסיים עם החקירה הזו לפני יותר משלוש שנים, כבר חזר לשגרה והציג את התשואה הגבוהה במחצית - 9.9%, ודיסקונט שנחשב בעבר לבנק בעל רווחיות חלשה הגיע למקום השני עם תשואה נאה של 9.6% במחצית הראשונה של השנה.
הרבעון השני היה חזק במיוחד בבנקים (אם מנטרלים למזרחי טפחות את ההפרשה בגין החקירה, גם הוא היה נהנה מרבעון שיא), כשבאופן נדיר כל הבנקים הצליחו לרשום תשואה דו-ספרתית על ההון, וזאת כמעט ללא רווחים חד פעמיים.
תיק האשראי במחצית הראשונה של השנה גדל בבנקים בקרוב ל-3% ל-971 מיליארד שקל, אולם הסוגיה המעניינת היא התמורות והמגמות במגזרים השונים של הבנקים. הנתונים המרכזיים לפניכם:
1. הבנקים מקטינים חשיפה לעסקים קטנים
מגזר העסקים הקטנים היה מחוזר למדי ע"י הבנקים בשנים האחרונות. בין 2011 ל-2017 זינק היקף האשראי לעסקים קטנים בבנק ביותר מ-50%. זוהרו של האשראי ללווים הגדולים ירד, והבנקים חיפשו מקורות הכנסה חדשים וגילו את העסקים הקטנים. אלא שנראה שבאחרונה חל שינוי במגמה, תוך שונות בין הבנקים.
בבנק הפועלים ובבנק לאומי החליטו להוריד רגל מהגז ולצמצם חשיפה למגזר זה. תיק האשראי לעסקים קטנים ירד בקרוב ל-2% בפועלים וב-2.2% בלאומי מתחילת השנה. הסיבה לכך היא שהבנקים ספגו עלייה בהפרשות להפסדי אשראי במגזר זה. בלאומי נרשמו אשתקד הפרשות בהיקף של 273 מיליון שקל, ובמחצית הראשונה של 2018 הן הגיעו ל-135 מיליון שקל. בבנק הפועלים היקף ההפרשות להפסדי אשראי במגזר העסקים הקטנים עמד על מעל חצי מיליארד שקל אשתקד, ובמחצית הראשונה של השנה הגיע ל-162 מיליון שקל.
נראה כי הבנקים לא היו מספיק בררנים במתן האשראי. מדובר בתחום עם סיכון גבוה - חלק לא מבוטל מהעסקים הקטנים לא שורדים את השנתיים הראשונות לקיומם, והתוצאה משתקפת היטב בדוחות הבנקים.
על רקע העלייה בסיכון במגזר זה, נראה כי שני הבנקים הגדולים החליטו "לחשב מסלול מחדש", לשפר את תהליכי החיתום והגבייה, ובינתיים לעצור את הצמיחה בפעילות זו. יחד עם זאת, לפי הערכות לקראת סוף השנה הם צפויים לשוב ולצמוח במגזר זה, אם כי במתינות לעומת שנים עברו.
לעומת זאת, הבנקים הבינוניים ממשיכים בצמיחתם במגזר זה. במזרחי טפחות צמח האשראי לעסקים קטנים ביותר מ-6% מתחילת השנה, ובבינלאומי הצמיחה הגיעה ל-7%. בינתיים ההפרשות להפסדי אשראי במגזר זה אינם גבוהים בבנקים הבינוניים. השאלה היא אם מדובר בעניין של זמן עד שהבנקים הללו ייחשפו להפסדים וישנו גם הם מדיניות, או שאולי לבנקים הבינוניים יכולת התמחות טובה יותר במתן אשראי לעסקים קטנים, והיכרות טובה יותר עימם.
2. משכנתאות אטרקטיביות יותר מאשראי צרכני
אחרי שנתיים של דשדוש, נראה כי שוק המשכנתאות חוזר לפעילות ערה. תחום זה היה אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הבנקים במחצית הראשונה. סך התיק של חמשת הבנקים הגדולים צמח מתחילת השנה ב-3.1% ל-333 מיליארד שקל. הצמיחה בלטה במיוחד דיסקונט שהתיק שלו גדל בקרוב ל-6%, מה שמשקף שיעור צמיחה שנתי דו-ספרתי. צמיחת המשכנתאות בולטת גם בפועלים שאחרי שנים בהן התמקד במתן משכנתא ללקוחות הבנק, החל להיות אגרסיבי יותר ולפנות גם ללקוחות בנקים אחרים ולהגדיל נתח שוק.
הגאות בשוק נשענת על כך ששוק הדיור נותר חזק, וכן מקבל רוח גבית מתוכנית "מחיר למשתכן". למעשה זוכי הפרויקט מסוף 2016 לקחו רק בחודשים האחרונים משכנתא. חלקם של רוכשי מחיר למשתכן בשוק המשכנתאות מוערך ב-10%, והצפי הוא להכפלתו ל-20% בתוך שנה, כך שהנתונים החזקים בשוק המשכנתאות צפויים להימשך גם בחודשים הבאים.
הבנקים מצידם מפגינים נכונות ורעב לתת משכנתאות. הסיבה לכך היא שנוצר פער ברמת הסיכון בין האשראי הצרכני למשכנתאות לטובת ההלוואות לדיור. האשראי הצרכני הפך מסוכן יותר, על רקע הקלות בהליכי פשיטת רגל, שמקשות על הבנקים בגביית החוב. לעומת זאת במשכנתאות, היקף ההפסדים של הבנקים נותר אפסי, והבנקים מסיטים משאבים מצמיחה באשראי צרכני לטובת משכנתאות. התוצאה היא שמצד אחד אמנם הביקושים עולים, אבל הריבית בשוק זה נותרת יציבה, שכן התחרות בין הבנקים נותרה גבוהה.
עוד נציין כי אחרי שהבנקים ספגו הפרשות כבדות יחסית להפסדי אשראי באשראי הצרכני, הם הצליחו לבלום את הגידול החד הזה. ברוב הבנקים היקף ההפרשה נותר דומה לזה שבתקופה המקבילה ב-2017. הסיבה לכך היא שיפור בתהליכי הגבייה והתמתנות הצמיחה של התחום. ועדיין, היקף ההפרשות להפסדי אשראי במגזר האשראי הצרכני אינו מבוטל ועמד על 602 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2018.
3. הכנסות המימון צומחות (עוד לפני עליית הריבית)
אחד הגורמים המרכזיים המהווים רוח גבית לתוצאות הבנקים הוא העלייה בהכנסות המימון - תחום הפעילות המרכזי שלהם. הכנסות אלה צמחו בקרוב ל-8% במחצית הראשונה של 2018 ל-15.1 מיליארד שקל.
העלייה נובעת מצמיחת תיק האשראי וממדד המחירים הגבוה, אך לא רק. לא סתם הגדילו הבנקים את החשיפה לאשראי הצרכני בשנים האחרונות. המרווח הפיננסי באשראי זה נחשב גבוה יותר מאשר במגזר העסקי. בנוסף, עליית ריבית המשכנתאות בשנים האחרונות (שנבלמה בינתיים) משפרת גם היא את הכנסות הבנקים. התוצאה היא שלמרות שריבית בנק ישראל לא השתנתה, ותיק האשראי צמח בצורה מתונה - הכנסות המימון של הבנקים צומחות בשיעור נאה.
השבוע רמז בנק ישראל כי הריבית במשק עשויה לעלות בקרוב. נזכיר, כאשר ריבית בנק ישראל תתחיל לעלות, הדבר ישפר עוד יותר את המרווח הפיננסי של הבנקים ואת הכנסות המימון. אמנם בתרחיש כזה ישנו גם צפי שההפרשות להפסדי אשראי יגדלו, כי עול החוב יהפוך כבד יותר על הלווים. אולם בשורה התחתונה, אם ברמת הריבית הנוכחית מצליחים הבנקים לייצר תשואה על ההון של כ-9% בממוצע, הרי שבריבית גבוהה יותר הם עשויים להגיע גם לתשואה דו-ספרתית.
4. ותודה לכרטיסי האשראי ולפעילות בני"ע
אחרי מספר שנים של קיפאון, במחצית הראשונה של השנה הצליחו מרבית הבנקים להגדיל את הכנסותיהם מעמלות. סך הכנסות הבנקים מעמלות עלו במחצית הראשונה ב-2.6% ל-6.6 מיליארד שקל.
העלייה בהכנסות נובעת משני מוקדים מרכזיים: גידול בהכנסות מפעילות בכרטיסי אשראי, הנובעת מהמשך הגידול בשימוש בכרטיסים על חשבון אמצעי תשלום אחרים. הכנסות אלה צמחו בבנקים בממוצע ב-5%-8%.
צמיחה נוספת נרשמה בהכנסות מעמלות ני"ע. על רקע גידול בפעילות בבורסה, רשמו עמלות אלה עלייה של 3%-4% בממוצע, למעט בנק הפועלים שרשם ירידה בהכנסות מעמלות בתחום זה של קרוב ל-4%. את הצמיחה הזו מיתנו העמלות מפעילות עו"ש, שממשיכות להישחק, אם כי במתינות, לעומת השחיקה שהייתה בשנים האחרונות.
5. היעילות בבנקים משתפרת (אבל השכר לא יורד)
אחד המהלכים המרכזיים של הבנקים בשנים האחרונים, שסייע בשיפור הרווחיות, היה תוכניות ההתייעלות האגרסיביות. אלפי עובדים יצאו לפרישה מוקדמת לאורך השנים האחרונות, ואת פירות ההתייעלות מתחילים הבנקים לראות כאשר יחס היעילות שלו (שיעור ההוצאות מתוך ההכנסות) נמצא במגמת השיפור ומתחת לרף ה-70%.
ולמרות זאת, מרבית הבנקים לא מצליחים עדיין להביא לירידה משמעותית בהוצאות השכר, אלא במקרה הטוב לריסון. במקביל לכך, ההכנסות עולות ולכן יחס היעילות משתפר.
הוצאות השכר בבנקים עלו ב-2.6% במחצית הראשונה של השנה ל-8 מיליארד שקל. הסיבה לכך היא בעיקר הוצאות חד פעמיות: הבנק הבינלאומי ספג הוצאות חד פעמיות של 69 מיליון שקל בין היתר בגין תוכנית פרישה לעובדים בבנק אוצר החייל. במזרחי טפחות נרשם זינוק של 8% הנובע מהסכם השכר החדש, שכלל תוספות שכר. כמו כן, השיפור בתוצאות מאלץ את הבנקים לבצע הפרשות גבוהות יותר לבונוס העתידי שישולם לעובדים, שגובהו מתבסס על שיעור הרווחית.
במהלך השנה הקרובה ייתחמו הסכמי שכר חדשים בפועלים, לאומי ודיסקונט, ובהנהלות הבנקים יחפשו דרכים יצירתיות להסכם שיביא להמשך ריסון ההוצאות אם לא להפחתתן.