בכור צבאן ואשתו באיטליה / צילום: אלבום פרטי
"להסתיר את הזהות הישראלית מחשש להיפגע"
סמדר וינברג, בעלי משרד עו''ד וינברג ושות'
לאן לא? בודרום, טורקיה
כשעברנו מרודוס שביוון לכיוון טורקיה עצרנו בבודרום שברביירה הטורקית. כשגילו שאנחנו ישראלים היחס היה משפיל וקיבלנו הרגשה שאנו בארץ אויב. גסות רוח והטרדות מילוליות מעוברי אורח באופן ממש לא נעים. נאלצנו להסתיר את הזהות הישראלית מחשש להיפגע. למרות החיבה הישראלית היתרה לשיטת "הכול כלול" לדעתי אפשר לוותר. נכון שזה לא כולם ונכון שיש שם גם "עם" שרוצה להתפרנס, אבל ממש לא בא לי לשמש שפן ניסוי תיירותי בחוסר ודאות. חופש זה קודם כל חופש מדאגות קיומיות.
לאן כן? סנטוריני, יוון
החשק מתעורר כבר רק למשמע שם האי סנטוריני כשהוא מתגלגל על הלשון ומביא עמו התרגשות וציפייה. האי מציעה סינרגיה יוונית של כל יסודות היקום: אדמה, מים, אוויר ואש. הבתים לבנים, הים כחול, הבריזה נושבת, השקיעות אדומות ואווירת החופש לא נגמרת. על רקע כל אלה נשמעים צלילי הבוזוקי, האוכל טוב והשתייה זורמת כיד המלך. מקום חלומי ומומלץ לנופש.
"רחובות בנאליים ועיר חסרת חיים ותרבות"
בכור צבאן, בעלי רשת תכשיטי צבאן
לאן לא? בוקרשט, רומניה
לפני כ-12 שנה ביקרתי ברומניה לענייני עבודה ומצאתי אותה משעממת. רחובות הבירה בנאליים וחסרי עניין והעיר חסרת חיים ותרבות. בייחוד זכורות לי, ולא לחיוב, המסעדות - גם האוכל וגם חוויית הלקוח לא היו לטעמי. באחד הערבים ישבנו במסעדה במרכז העיר ומנה אחר מנה, אף אחת מהמנות שהזמנו לא נעמה לנו. אשתי אמנם רומנייה, אבל לא הכינה אוכל רומני וכנראה שלא הייתי מוכן.
לאן כן? רומא, איטליה
הפעם הראשונה שביקרתי באיטליה הייתה לפני כ-40 שנה ומאז כבר קשה לספור כמה פעמים חזרתי לשם. אפשר להגיד שאיטליה היא הבית השני שלי, בעיקר רומא ומילאנו. אני עובד שם המון במסגרת העסקים שלי ואף פעם לא מפספס הזדמנות להאריך את השהות לאחר העבודה לחופשה יחד עם המשפחה. רומא ומילאנו הן ערים עשירות בתרבות, עם עבר הווה ועתיד - מלאות אתרים קדומים ושופעות בירוק בכל פינה ויחד עם זה מלאות התחדשות. וזה עוד בלי להתחיל לדבר על האופנה והאוכל.
