הרב יעקב גוטרמן / צילום: איל יצהר
עיריית מודיעין עלית מקיימת הליכי מכרז לרכש של גופי תאורה חדשים, ומתכוונת לתת ניקוד גבוה למי שיציע לה גופי תאורה שמיוצרים בצפון אמריקה או במערב אירופה וזאת, באופן שנראה כמו אפליה מקוממת של התעשייה הישראלית.
המכרז פורסם באחרונה וההליכים הקשורים אליו נמצאים בעיצומם. בתוך כך, לפני שבועות אחדים העירייה פרסמה בקרב משתתפים אפשריים במכרז הודעת הבהרה, שלפיה מציע שיציע לה גופי תאורה שמיוצרים במדינות צפון אמריקה או במדינות מערב אירופה - יקבל ניקוד של 20%. יצוין כי מדובר בניקוד שנחשב גבוה מאד, שעשוי להעלות משמעותית את סיכויי זכייתו של מציע כזה במכרז.
מדובר ברכש של גופי תאורה שאמורים לשמש לתאורת רחוב ברחבי העיר מודיעין עלית, כמו גם לתאורה של מגרשי ספורט ואתרים שונים ברחבי העיר. הוא נוגע לשורה של התקשרויות שיעשו בין העירייה לבין הזוכה בהליך זה למשך תקופה שבין שנה אחת ל-3 שנים.
בין החברות שהתעניינו במכרז על גופי התאורה במודיעין עלית נמצאת גם חברת געש תאורה מקיבוץ געש. הודעת ההבהרה שצורפה למכרז, ולפיה יינתן ניקוד גבוה לתוצרת זרה שתיובא מחו"ל, עוררה בחברה תרעומת ושם מתלוננים על אפליית התוצרת המקומית לטובת תוצרת מיובאת: "זאת חוצפה", אומר ל"גלובס" מנכ"ל געש תאורה, דותן בוכסווילר: "לתומנו, כשראינו את ההבהרה הזאת חשבנו שמדובר בטעות, בסעיף שנכתב בתום לב. פנינו לעירייה בשאלות בנושא - ומשם בכלל לא חזרו אלינו עם תשובות".
בגעש תאורה מועסקים 125 עובדים, כ-80 מהם בקווי היצור. החברה סובלת מיבוא זול של גופי תאורה מסין ולדברי המנכ"ל בוכסווילר, בשנתיים האחרונות צנחו מכירותיה בכ-30% וההיא נאלצה לצמצם את מצבת כוח האדם שלה בכ-60 עובדים: "מאוד מכעיס שלא רק שלא מכבדים כאן את תוצרת הארץ, בנוסף גם מדירים אותה. הכל נעשה בלי בושה, מהמקפצה, בידי גוף ציבורי כמו רשות מקומית. ההתנהלות הזאת מלמדת על עוינות שזועקת לשמיים נגד התעשייה הישראלית. יש את התקנות להעדפת תוצרת הארץ, אבל בפועל לא קורה עם זה כלום. תראה מה קורה כאן, תראה מה עושה הנשיא טראמפ בארה"ב, ותבין את הפער במדיניות שנהוגה בישראל כלפי התעשייה", אמר.
על פי תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ), כל גוף ציבורי חייב להעדיף תוצרת ישראלית במסגרת תהליכי הרכש שלו, גם אם היא יקרה ב-15% מתוצרת זרה. עם זאת, תקנות אלה אינן חלות על הרשויות המקומיות. בעיריית מודיעין עלית אמרו בתגובה כי אכן, חובה זו לא מושתת על הרשויות המקומיות וממילא מודיעין עלית נמצאת בשטחי יהודה ושומרון שעליהם חלים דינים שעולים מצו החתום בידי הממונה על היישובים הישראלים ביו"ש: "תקנות בנושא לא הוחלו על הרשויות המקומיות בדרך זו או אחרת על ידי הממונה", טענו בעירייה.
עוד הגיבה העירייה כי "כדי לבחון האם ניתנת עדיפות או לא, יש לחכות להשלמת בחינת המכרז שכן נדרש שהטיב ויתר התנאים עונים על דרישות המזמין. מועד הבחינה של תנאי זה הוא לאחר הגשת ההצעות ובחינתן על ידי ועדת המכרזים, ובתקנות נתונה לה הסמכות לבצע את ההמלצה בדבר מתן עדיפות לרכישת טובין מתוצרת הארץ. לגופו של עניין, הוראות המכרז לא מפלות בין ספק חוץ לספק ישראלי ובוודאי שאינן חוסמות יצרנים ישראליים. מכיוון שהמכרז בשלבי בדיקת ההצעות, הרשות מצהירה כי ככל שלא יימצא הבדל בטיב ויתר תנאי דרישות המזמין כפי שפורסמו במכרז - תינתן עדיפות לתוצרת הארץ . לאחר השלמת ההליך המכרזי התקין ובדיקת ההצעות, וככל שהרשות לא תעמוד בהוראות הסעיף, הרי שמציע שנפגע יוכל לפנות לערכאות משפטיות ככל שירצה".
במענה על שאלת "גלובס", מדוע בחרה עיריית מודיעין להעניק ניקוד גבוה להצעות שלפיהן גופי התאורה ייוצרו דווקא במערב אירופה או בצפון אמריקה מסרה העירייה: "כדי למנוע פגיעה בהליך התקין של המכרז, נשמח לענות על שאלה זו לאחר בדיקת ההצעות. יודגש שוב, כי העירייה לא הפלתה, לא מפלה ולא תפלה תוצרת ישראלית אל מול תוצרת זרה".
"גלובס" חשף את משרד הכלכלה והתעשייה לנספח המקומם שצורף למסמכי המכרז של עיריית מודיעין עלית, ומשם נמסר בתגובה: "מטה כחול לבן במשרד ערוך ומטפל בכל המקרים שבהם יש ניסיונות להפלות חברות ישראליות ולערוף את העדפת תוצרת הארץ. לאור קבלת התלונה מ'גלובס' תיעשה לעיריית מודיעין עלית פנייה בבקשה לבדיקת הנושא. אנו נקפיד על יישום חוק העדפת תוצרת חברות ישראלית. זו לא רק מחויבות על פי החוק, אלא גם חובה מוסרית, ציונית, ערכית וכלכלית".