ענבל אור / צילום: איל יצהר
נושיה של ענבל אור וקבוצת החברות שעמדה בראשה וקרסה אישרו הערב (ב') הסכם פשרה עם משרד רואי החשבון המבקר של הקבוצה וכן עם חברת הביטוח של משרד רואי החשבון. על זהות המשרד יש צו איסור פרסום.
במסגרת הסכם הפשרה סוכם כי משרד רואי החשבון המבקר, הנחשב לאחד ממשרדי רואי החשבון המובילים בארץ, או חברת הביטוח שלו, יעבירו לקופת הפירוק כ-11 מיליון שקל. זאת כנגד מתן "צו גודר" מבית המשפט ביחס למשרד רואי החשבון המבקר וכן ביחס לחברת הביטוח של המשרד, אשר יחסום כל תביעה אפשרית נגדם.
מהותו וחשיבתו של "הצו הגודר" הוא בכך שהוא חוסם כל תביעה עתידית של נושי קבוצת החברות וענבל אור נגד רואי החשבון המבקרים וחברת הביטוח, בקשר עם הדוחות הכספיים שערכו עבור קבוצת החברות וענבל אור משנת 2012 ועד קריסת הקבוצה בשנת 2016.
הסכם הפשרה כפוף עדיין לאישורו של נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין. זה האחרון יצטרך להתייחס למספר שאלות העולות מההסכם, ובכלל אלה, האם הנושים לא היו יכולים לקבל סכום גבוה יותר באמצעות הגשת תביעה נגד משרד רואי החשבון וחברת הביטוח, כלפיו עלו טענות רבות לרשלנות לכאורה בעריכת הדוחות הכספיים של הקבוצה, אשר היו יכולים למנוע את קריסות החברה.
עד היום הוגשו למפרק, עו"ד איתן ארז, תביעות חוב בסך של כ-450 מיליון שקל, כאשר ממידע שנמסר ל"גלובס" עולה כי מתוכם צפוי המפרק לאשר כ-200 מיליון שקל, מלבד פרויקטי הבנייה שונים שיושלמו.
הליכי הפשרה
בבית ציוני אמריקה בתל-אביב מתקיימים בימים כתיקונם הצגות תאטרון, כנסים או ימי השתלמות כאלה ואחרים. היום אירח המתחם אסיפה לא שגרתית, אשר קיבצה לחדר אחד,חלק מנושיה של קבוצת החברות אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ (בפירוק) וכן את נושי החייבת ענבל אור, המצויה בהליכי פשיטת רגל.
נושיה של אור או באי-כוחם זומנו על-ידי עו"ד ארז, שמונה על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב כמפרק קבוצת החברות אור סיטי נדל"ן וכנאמן על נכסיה, כאשר על המדוכה - אישור הסכם פשרה אליו הגיע המפרק ארז עם משרד רואי החשבון המבקר של קבוצת ענבל אור וחברת הביטוח של המשרד.
הצורך באישור הסדר כאמור הגיע בהמשך לפסקי דין שניתנו בשנת 2016, בהם עמד בית המשפט המחוזי בתל-אביב על כשלים חמורים שנמצאו בדוחות המבוקרים של קבוצת החברות של ענבל אור לשנת 2014, שאינם מאפשרים להסתמך על נכונותם, כפי שאלה השתקפו מדוח שהגיש המפרק (בכובעו אז כמנהל מיוחד).
במסגרת הדוח הראשון שהגיע המנהל המיוחד, בסיועו של משרד רואי החשבון RSM שיף, הזנפרץ ושות', התגלו ליקויים מהותיים בדוחות הכספיים המבוקרים של חברותיה של אור, ובכלל אלה אפשר לציין כי בדוח הכספי המבוקר של החברה נרשם סך של 18 מיליון שקל כמלאי שטחי מסחר, וזאת על סמך תביעה שהוגשה.
בפועל, התברר כי תביעה כאמור לא הוגשה מעולם, וממילא לא היה מקום לזקוף בדוח הכספי המבוקר של החברה את סכום התביעה שלא הוגשה כאמור, כמלאי קיים.
בנוסף זקפו הדוחות המבוקרים רווחי שיערוך נדל"ן במיליוני שקלים, למרות שבניית הפרויקטים הייתה רק בתחילתה.
בהתאם לדוחות הכספיים לשנת 2014, הייתה לקבוצת החברות (כביכול) יתרת רווח בסך של 57 מיליון שקל, כאשר בהתאם לחוות-הדעת של רו"ח שיף, קבוצת החברות הייתה מצויה בגירעון, עם הון עצמי שלילי בסך של כ-10 מיליון שקל.
נוכח הכשלים הללו, ולשם בחינת עילות תביעה נגד רואי החשבון המבקרים, נערכו במשרדי המפרק, עו"ד ארז, חקירות מעמיקות של ראשי משרד רואי החשבון המבקר של קבוצת ענבל אור. כן נחקרו שורה של בעלי תפקיד במשרד רואי החשבון נוסף, אשר ביקרו את הדוחות הכספיים של קבוצת החברות לפני משרד רואי החשבון איתו הגיע המפרק לפשרה.
במהלך החקירות התברר כי קיימות עילות תביעה טובות מאוד נגד רואי החשבון המבקרים.
באוקטובר 2017 התקבלה חוות-הדעת שערך רו"ח אודם, אשר קבעה, בין היתר, כי בדוחות הכספיים לשנים 2013-2014 מצגים מוטעים מהותיים אשר חייבו את רואי החשבון המבקרים לחוות דעה שלילית אודותם, אך בפועל הם חיוו דעה בלתי מסויגת, ובכך, לפי הדוח, כשלו רואי החשבון המבקרים בתפקידם.
במסגרת הדוח החריף נטען, בין השאר, כי רואי החשבון הפרו תקני ביקורת מקובלים, וכי חוו- הדעת עליהן חתמו רואי החשבון המבקרים אינן תואמות בחלקן המהותי את המצגים הכלולים בהן. אם לא די בכך, נטען בעניינם כי היה בדוחות המבוקרים כדי להטעות באופן מהותי את המשתמשים באותם דוחות.
ההסכם האמור מגיע לאחר משא-ומתן ארוך שהתקיים בין הצדדים, ולאחר שניסיונות לגישור בפני עו"ד ראובן בכר לא צלחו, כאשר אשר נראה לעתים כי אין מנוס מהגשת תביעה נגד משרד רואי החשבון.
הסכמות הצדדים כוללות סילוקי סופי של כל הטענות שהיו למפרק או לנושיה של קבוצת החברות וענבל אור כלפי משרד רואי החשבון המבקר או מי מעובדיו. זאת, בכל הקשור לדוחות הכספיים שנערכו על-ידי משרד רואי החשבון בקשר לקבוצת החברות.
בנוסף כוללות הסכמות הצדדים כאמור גם את "העשרת" קופת הפירוק בסך כולל של 11.5 מיליון שקל (המהווה מפיצוי בסך 10 מיליון שקל וכן שכר-טרחה בסך 1.3 מיליון שקל בצירוף מע"מ).
על משרד רואי החשבון להעביר את סכום הפשרה בתוך 30 ימים מהמועד שבו יאשר הנשיא אורנשטיין את ההסכם ויורה על מתן "הצו הגודר" למשרד רואי החשבון ולחברת הביטוח.
יצוין כי מתן "הצו הגודר" מהווה תנאי בלתו עין להסכם, וזאת נוכח העובדה שאם זה לא יינתן, משרד רואי החשבון וחברת הביטוח עלולים למצוא את עצמם במצב שבו מחד הם ישלמו את הפיצוי האמור, ומאידך יוכלו להינקט נגדם הליכים משפטיים עח-ידי נושים שונים של קבוצת החברות שבפירוק.
באסיפת הנושים השתתפו גם נציגי רשות המסים, עו"ד יעל בן משה מהיחידה לפירוק, כינוס נכסים ופשיטת רגל ברשות המסים וכן עו"ד בשארה זהיר ממע"מ.