אילנית קבסה-כהן (יושבת) ורות אלון צילום: איל יצהר
במשך שנתיים הסכימה רות אלון, לשעבר שותפה בכירה לתחום מדעי החיים בקרן הון הסיכון פיטנגו, לחשוף רק את שם המיזם החדש שלה, מדסטרדה. במה יעסוק? את זה לא אמרה. מה"מד" שבשם אפשר היה להבין שהיא ממשיכה לפעול בתחום הרפואי, אבל כעת מתברר שלא רק. "מד זה המשך הקשר עם העולם הרפואי, אבל גם מדיטרניאן, כלומר אזור הים התיכון", היא אומרת בראיון ל"גלובס". "ידוע שהדיאטה הים-תיכונית היא הבריאה ביותר. לגבי ה"סטרדה" - "זה כמו אוטוסטרדה, כי המטרה שלנו היא להתקדם מהר".
מדטסרדה היא קרן הון סיכון בתחום ה-Food Tech, טכנולוגיות מזון חדשות. היא תפעל כקרן הון סיכון קלאסית, ומעוניינת לגייס "סכום שיאפשר לנו להשקיע עם כל קרן אחרת בתחום". זו תהיה קרן הון סיכון ייעודית לפוד-טק, הראשונה בישראל, לאחר שצמחו כאן כמה פעילויות השקעה ומנטורינג. המובילות הן חממת The Kitchen בחסות שטראוס אלפא, זרוע החדשנות של שטראוס; Copia Agro and Food שגייסה 50 מיליון דולר להשקעה בחקלאות ובמזון; וקבוצת טרנדליינס המשקיעה בבריאות, חקלאות ומזון. בישראל יש לא מעט חברות הפעילות בתחום הפוד-טק.
מדוע עברת מתחום הבריאות למזון? האם הצעד הזה נעשה בהשפעת התקופה הקשה שעוברת על תחום המכשור הרפואי, שבו התמחתה פיטנגו?
אלון: "לא, זה בעיקר הרצון לעשות משהו חדש, אבל בתוך שימוש ביכולות הקיימות שלי ובמה שלמדתי, כי בכל זאת צברתי המון שנים של ניסיון וחבל לזרוק את זה. אנחנו יודעים היום שטיפול בחולי הוא רק חלק קטן מהסיפור של חיים בריאים, ועם השקעה נכונה בשלב המניעה, כולל בתזונה נכונה, אפשר לדחות התחלה של מחלה ולשמור על הבריאות לזמן רב יותר. אחרי שנים של עיסוק בחולי, רציתי לעסוק גם בצד הזה".
אם כך, תתמקדו בעיקר במזון בעל סגולות בריאותיות או בתחומים נוספים?
"אנחנו מתמקדים בארבעה תחומים, ולא כולם משפיעים ישירות על הבריאות. תחום אחד הוא מזון חדש, הכולל בתוכו מזון נקי מרכיבי מזיקים; מזון עם השפעה חיובית ספציפית (Functional Food) שאינו ניתן במרשם רפואי ומזון עם טעמים חדשים, חלבונים מהצמח וחלבונים מהחי שגדלים במעבדה ללא פגיעה בבעלי חיים. כאשר רוצים לשווק מזון חדש ולהצהיר שיש לו ערך בריאותי, צריך לערוך ניסויים קליניים, אבל הם לא דומים בהיקפם או בעלותם לניסויים הנדרשים בתרופות או במכשור רפואי או במזון רפואי".
מזון חדש, אגב, לא בהכרח כולל רכיבים חדשים ברמה הכימית. "קטניות מונבטות, למשל, הן מוצר חדש על המדף, אף שאנשים הנביטו קטניות מאז ומתמיד", מסבירה אלון. "גם הבאת רכיב נפוץ במדינה אחת למדינה שהוא אינו נפוץ בה נחשבת הבאת מזון חדש, בהנחה שמעבדים אותו באופן המתאים בשיטות הייצור ובטעם למדינה".
התחום השני שהקרן תעסוק בו הוא תזונה מותאמת אישית. "בתחום הזה אנחנו משתמשים בידע מהעולם הרפואי על מה שקורה בכל גוף באופן ייחודי - מבחינת גנטיקה, סביבה, מיקרוביום - כדי להמליץ לכל מטופל מה כדאי לו לאכול על מנת לשפר את בריאותו ואת הרגשתו", אומרת אלון.
לישראל יש יתרונות בתחום הזה בזכות המידע הרפואי שנצבר בקופות החולים, הפתיחות שלהן לשתף פעולה עם חברות סטארט-אפ והאוכלוסייה המגוונת. בין החברות שפועלות כאן אפשר למנות את DayTwo ו-Nutrino.
התחום השלישי שבו תשקיע הקרן הוא מידע ואנליסטיקה לתעשיית המזון, לאורך כל שרשרת המזון - מאופטימיזציה של פעולת המכונות במפעלים ועד איסוף מידע על צרכנים. כיום, חברות המזון כמעט שלא יודעות עליהם דבר, מאחר שכ-50% מהמזון נצרך מחוץ לבית. "דוגמה לחברה שעשתה אקזיט בתחום הזה היא וייסבירגר, שמרכיבה על ברזי בירה במסעדות ופאבים שבבים שאוספים מידע כמו קצב צריכה ושעות צריכה חזקות. אפשר לחבר את זה למידע לגבי הצרכן", אומרת אלון ומוסיפה כי מדובר בתעשייה מסורתית שעדיין לא עברה את מהפכת המידע באופן מלא, וחברות מהסוג הזה יכולות לחולל בה שינוי דרמטי".
וייסבירגר נרכשה על ידי יצרנית הבירה Anheuser-Busch ב-80 מיליון דולר, 8 שנים אחרי שנוסדה.
התחום הרביעי שמעניין את הקרן הוא מזון בר קיימא. "המזון הוא קריטי בסוגיית הקיימות", אומרת אלון, "בין שמדובר באריזות מתכלות ובין שבניהול תוצרי לוואי, מפעלים ירוקים ועוד".
"רוב החדשנות מתרחשת בחברות הקטנות"
שותפתה של אלון במיזם היא אילנית קבסה-כהן, המביאה עמה ניסיון בתעשיית המזון הקלאסית ובעולם החדשנות במזון. "אני מגיעה לקרן אחרי 20 שנה בתחום של מוצרי מזון לצרכן", אומרת קבסה-כהן. "בשבע השנים האחרונות הייתי מנהלת תחום החדשנות, הסטארט-אפים והעסקים הדיגיטליים באסם-נסטלה, וחברת צוות החדשנות הדיגיטלית בנסטלה העולמית. הייתי מנהלת החדשנות הראשונה באסם. הובלנו תהליכים של זיהוי טריטוריות עסקיות חדשות, מחקרי צרכן ומחקר עסקי, פיתוח טכנולוגי, תפעול והבאה לשוק.
"כיום יש בנסטלה 18 פיילוטים של סטארט-אפים ישראליים. הבנתי שטכנולוגיות חדשות הן בעצם העתיד של תעשיית המזון, האתגר הבא והמרגש. רציתי לעסוק בהן במשרה מלאה. רוב החדשנות בעולם המזון מתרחשת בחברות הקטנות. החברות הגדולות צומחות רק ב-2% בשנה".
אלון: "חברות גדולות הן לא תמיד המקום הטבעי להיווצרות של חדשנות, והתהליך שבו אנשים יוצאים מהן כדי לנהל מיזמים מעט מסוכנים יותר הוא טבעי. השילוב בין המומחיות שלי בבריאות והון סיכון למומחיות של אילנית בעולם המזון וחדשנות מזון יצרו כאן שילוב מנצח".
קבסה-כהן: "תעשיית המזון היא אחת התעשיות הגדולות בעולם. היא מגלגלת 8 מיליארד דולר, בעוד שהפארמה מגלגלת 2 מיליארד דולר והמכשור הרפואי כ-1 מיליארד דולר - וגם הן תעשיות ענק, אבל כדי להשיג מתח רווחים משמעותי בתעשייה הזאת דרוש ייחוד, ולרוב הייחוד הזה הוא נתמך טכנולוגית.
"יש כמה מגמות על בתעשייה, ובהן ציפייה לשקיפות, כלומר, שכל אדם יידע בדיוק מה יש במזון שלו וכיצד הוא יוצר; ציפייה לקבל מזון מותאם לצרכים ולהעדפות שלך בכל מקום וזמן שבהם נוח לך לקבל אותו; מזון שאינו מזיק לבריאות ואף תורם לה; ערוצי הפצה משתנים - התעשייה בחרדות עזות מ'אמזוניזציה' של ערוצי ההפצה, כלומר מההזמנה הישירה דרך האינטרנט. קיימות היא גם מגמה משמעותית, וכך גם הדיגיטציה של התעשייה".
אם אנשים רוצים מזון "נקי" ולא מעובד, מדוע התעשייה צומחת ולא הולכת אחורה - לגינון בבית או לרכישת פירות וירקות מהחקלאי ואכילתם כמו שהם?
אלון: "בכל זאת אנחנו במאה ה-21, ולצרכנים אין סבלנות והם מעוניינים במזון לא מעובד אבל כן מוכן וזמין למאכל מיד. גם אם בסופו של דבר אני רוצה צלחת ירקות, החדשנות יכולה להיות בכך שאני מקבלת אותם בזמן ובמקום הנכונים, תוך שמירה על הטריות, בייצור ושינוע שאינם פוגעים בסביבה, וכן הלאה".
חלק מהחדשנות מתרחש כבר בשלב החקלאות. האם תעסקו גם בתחום הזה?
קבסה-כהן: "חקלאות ומזון הם כמובן תחומים משיקים. אנחנו לא נשקיע בחידושים שקשורים לאופן שבו עושים חקלאות אלא למוצר הסופי - איסוף מידע לחקלאי, השבחת יבול וכדומה. כאשר החידוש בחקלאות מתבטא במוצר הסופי, יש על מה לדבר, אבל בעיקרון זה לא התחום שלנו".
"ישראל פתוחה לחידוש בטעמים"
ישראל היא חדשנית בכל התחומים, וגם בתחום הפוד-טק, אומרת אלון. "זו לא הפתעה, בהתחשב במקום המשמעותי כל כך שיש לאוכל בתרבות שלנו, ובייחוד בתרבות האוכל שלנו שהיא פתוחה מאוד לחידוש בטעמים ובמרכיבים".
קבסה-כהן: "גם באיטליה, למשל, אוכל הוא מרכזי בתרבות, אולם באיטליה הדגש הוא על מסורת ומתכונים שעוברים מדור לדור במדויק. לעומת זאת בישראל, אם אני מבקשת מתכון, אקבל אותו במונחים של 'כמה שאת מרגישה' ו'תוסיפי עד שטעים', ואז גם אשנה אותו כדי להוסיף את הטאץ' האישי שלי. השפים הישראלים ידועים במקוריות שלהם בכל העולם, וזה לא מפתיע. תעשיית המזון כאן מפוארת ביחס לגודל השוק. נסטלה ופפסיקו לא נמצאות פה בגלל שוק של 8 מיליון איש, אלא בגלל החדשנות".
אלון: "הישראלים התמחו במזונות 'ללא' בגלל הצורך בכשרות. יש לנו מדורי דורות מזון ללא בשר ומזון ללא חלב וכן מזון ללא בשר וללא חלב. יש מי שקורא לו 'פרווה' ויש מי שקורא לו 'טבעוני'. בפסח אנחנו אוכלים כשר לפסח או 'ללא גלוטן'".
קבסה-כהן: "טבעול הישראלית הייתה הראשונה שייצרה דמוי-בשר מן הצמח. זה היה פוד-טק עוד לפני שהמונח היה קיים. המותג הזה היה אחד הדברים שמשכו את נסטלה לרכוש את אסם, שהייתה הבעלים של טבעול".
אלון: "בתחום החלבון המשובט במעבדה, ישראל מובילה בשל ההתמחות המקומית בתאי גזע, וגם מסיבות של כשרות. ישנה טענה שבשר חזיר שגדל במעבדה עשוי להיות כשר. זה עדיין נמצא בוויכוח".
ומה בנוגע לחסרונות של ישראל? לדברי אלון החיסרון העיקרי הוא נושא השיווק. "אני לא מצפה שהמוצר של הסטארט-אפ הישראלי ישווק מכאן לכל העולם. שיווק מזון הוא יקר. אבל אנשים כמו אילנית כן יודעים לתכנן אסטרטגיית שיווק, כך שתתאים גם לחברה גדולה", היא אומרת.
שיתוף-פעולה עם אוניברסיטת קורנל
המודל הפיננסי של מדסטרדה הוא של קרן קלאסית - מוגבלת בזמן, מתוגמלת בדמי ניהול ועם רכיב בהצלחות. "ערכנו מחקר על 600-700 חברות פוד-טק שקמו בעשור האחרון וחלקן נמכרו, לאו דווקא בסכומי עתק, וראינו שזה מודל עסקי הגיוני", אומרת אלון. "חברות המזון הגדולות, כמו חברות מדעי החיים בעבר, לא בהכרח רוצות לראות הכנסות ויציבות בחברה לפני שהן רוכשות אותה, אלא טכנולוגיה מבטיחה או אפילו פלטפורמה טכנולוגית מעניינת".
לאילו משקיעים אתן פונות?
אלון: "למשקיע הפרטי והמשפחתי, לחברות מזון גדולות, לקרנות פרייבט אקוויטי שיש להן מנדט להשקיע בקרן הון סיכון. לתחושתי, פחות יתאימו לנו גופים מוסדיים גדולים, כי הטרנד הוא חדש יחסית, והוא מעניין אוכלוסייה יותר צעירה ולא ממוסדת. זה נכון גם למוסדיים בחו"ל וגם למוסדיים ישראליים, אם כי, כמובן, אם מישהו מתעניין - אז בשמחה".
יש לכן קשר עם חממות וגופי ההשקעה שכבר פעילים בארץ?
קבסה-כהן: "בהחלט, הקשרים טובים. אלה קבוצות חלוציות שהקימו כאן תעשייה חדשה".
אלון: "אי-אפשר להצליח לבד. חייבים אקו-סיסטם כדי שישראל תוכל לתפקד כמרכז".
הקרן עדיין לא סיימה לגייס הון ועדיין לא ביצעה השקעה, אך בימים אלה היא עושה את הצעד המעשי הראשון ומכריזה על הסכם שיתוף-פעולה עם אוניברסיטת קורנל.
"אנחנו חייבות לייצר יכולת ייחודית, כדי להראות שאנחנו יודעות מה אנחנו עושות ויש לנו מה להציע בעולם הזה", אומרת אלון. "קורנל היא אחת האוניברסיטאות הטובות בעולם בתחום המזון והחקלאות. ההסכם מגדיר שאנחנו ניחשף לפיתוחים חדשים וליישומיים של האוניברסיטה, וניתן להם מנטורינג להתפתחות עסקית. המטרה היא להשקיע בסופו של דבר בחלק מהמיזמים הללו. אנחנו נהיה גשר בין המדענים שלהם למדענים מישראל, והם ייתנו לנו ייעוץ הן בפיתוח הטכנולוגיות שלנו והן בחדירה לשוק האמריקאי".