הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר
רשות ההגבלים העסקיים צועדת בעקבות האיחוד האירופי ושוקלת להחיל כלי פיקוח וצעדי הגבלה עסקאות בין פלטפורמות האינטרנט הגדולות כמו גוגל ואמזון וחברות נוספות לבין חברות ישראליות. הרשות מפרסמת היום (ג') קול קורא לקבלת התייחסויות מהציבור בנוגע לתחרות בתחום, אותו היא מגדירה "כלכלת האינטרנט".
מטרת הקול הקורא היא לשמוע את עמדת חברות וארגוני הייטק ישראליים לגבי פגיעה שהם נפגעו או עלולים להיפגע בשל תחרות מול ענקיות האינטרנט העולמיות בתחומי ישראל. בין השאר מדובר בפלטפורמות הדיגיטליות, מנועי חיפוש, רשתות חברתיות, עולם הסחר המקוון, חיבור מוצרים חכמים לשירותי ענן ועוד.
ברשות ההגבלים מבקשים לבחון מה המדיניות הנכונה של המדינה לנוכח העלייה בכוחן של פלטפורמות האינטרנט הגדולות והשפעתה על התחרות הכלכלית. כך לדוגמה, עסקת הענק בה רכשה אמזון את רשת הולפודס ביוני 2017 פגעה אנושות ברשתות מרכולים קטנות, וכמו כן ייצרה מאגר מידע רחב-ממדים על לקוחות, שנותן לאמזון יתרון מסחרי בלתי הוגן. עם זאת, כלכלת ישראל יודעת עסקאות מכירה רבות לחברות זרות, והטלת מגבלות על ביצוע עסקאות כאלה עלול לפגוע בחברות המבקשות לעשות אקזיט ולהרחיק מכאן משקיעים. בחירת תוואי הרגולציה המתאים לישראל הוא הסוגיה הנוכחית.
ברשות ההגבלים מודים כי בישראל טרם באו לידי מבחן שאלות תחרות בתחום כלכלת האינטרנט, כמו אלה שמוכרות בארה"ב ובאירופה, אבל סבורים כי עדיף להיערך מראש ולא להתמודד עם סוגיות אלה כשהן כבר בפתח: האם עסקאות רכישה ומיזוג סוגרות את השוק בפני מתחרים ישראלים חדשים? האם יש סכנה לתחרות כשהאפליקציות הישראליות תלויות בפלטפורמה של חברה זרה? האם רכישת פלטפורמת שיווק ופרסום על-ידי קונגלומרט בינלאומי לא מעניקה לו שליטה טובה יותר בגולש הישראלי ומוציאה מהתחרות חברות ישראליות? ברשות מציינים כי הניגוד לתדמית הרומנטית של הימים הראשונים, באינטרנט קיימים כיום חסמי כניסה, והממשלה עשויה לרסן אותם במידה מסוימת.
בפנייה לציבור מציינת הרשות כי קיימת דרישה ציבורית לפיקוח על התנהגות חברות האינטרנט בעיקר בשאלות של הגנת הפרטיות וההשפעות החברתיות של השירותים, ואולם "למאפייניו הייחודיים של העולם המקוון עשויות להיות השלכות גם על התחרות".
בשלב ראשון מתכוון רשות ההגבלים לערוך מחקר של ההיבטים הייחודיים של העולם האינטרנטי במשק הישראלי, והיא פונה לציבור חברות ההייטק, ארגוני חברות ההייטק, חוקרי אקדמיה ובעלי עמדה נוספים, בבקשה לענות על 4 שאלות:
■ פיקוח על מיזוגים: האם יש להגביר את הפיקוח על מיזוגים של חברות טכנולוגיה גדולות, בהתחשב בהשפעות שעשויות להיות לכך על התחרות וכן על התמריצים להשקיע בתחום הטכנולוגיה.
■ ניתוח התחרות: באיזה אופן יש לנתח את התחרות בענפי משק דיגיטליים, ואיך להגדיר את השווקים וכוח שוק.
■ הטלת מגבלות: איזו השפעה תחרותית תהיה להוראות רגולטוריות, המגבילות התנהגויות של חברות דומיננטיות, כמו חובת מתן גישה לממשקי תוכנה (API) ומסדי נתונים.
■ גישה לנתונים: האם יש יתרון תחרותי בגישה לנתונים במגזר הטכנולוגי, והאם הרשות צריכה להבטיח גישה כזו ולמנוע חסימת כניסה לשווקים כתוצאה מהיעדר גישה לנתונים.
התהליך בישראל מעורר עניין בקרב רגולטורים ברחבי העולם. באירופה אמנם כבר מנהלים מאבקים עתירי מיליארדים מול חברות כמו פייסבוק וגוגל, אלא שהם עוסקים בתחומים שונים. ישראל שותפה לדיונים בנושאים אלה באיחוד האירופי ובארגון ה-OECD, אבל בתחום ההגבלות על כלכלת האינטרנט עשויה ישראל, כאומת הסטארט-אפ הידועה, להוביל מודל חדש ואולי איום חדש על ענקיות האינטרנט הגדולות.