גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קרנבל האי ודאות בכלכלה הגדולה באמריקה הלטינית

כלכלת ברזיל יוצאת מאחת מתקופות המיתון הארוכות בתולדותיה ● הנשיא שייבחר יצטרך להיאבק כדי לייצב את דינמיקת החוב ולנקוט צעדי צנע פיסקליים, בניגוד למה שהציבור מעוניין בו

הפגנת תמיכה בשביתת נהגי המשאיות בברזיל /צילום: רויטרס     Ueslei Marcelino
הפגנת תמיכה בשביתת נהגי המשאיות בברזיל /צילום: רויטרס Ueslei Marcelino

ברזיל ידועה בחיבתה לכדורגל, בסמבה, בחיי לילה ובאהבת החיים הטובים. פחות ידוע שהרפובליקה הפדרלית של ברזיל היא הכלכלה הגדולה ביותר באמריקה הלטינית והשמינית בגודלה בעולם. אותה פדרציה מורכבת מ-26 אזורים בהם חיים כ-208 מיליון אזרחים, על פני שטח נרחב של 8.5 מיליון קילומטרים רבועים המשופע במשאבי טבע.

הכלכלה הברזילאית יוצאת כיום מאחת מתקופות המיתון הארוכות בתולדותיה. לכלכלת ברזיל אלמנטים של שוק חופשי, אך מצד שני שוררת בה מעורבות ממשלתית רחבה, פיקוח רגולטיבי הדוק והוצאה גבוהה על קצבאות וסובסידיות. אין עוררין על הפוטנציאל הגלום בכלכלת ברזיל. אולם בנוסף למדיניות שלכאורה מעכבת את הצמיחה, שורת סקנדלים ושחיתויות לאורך השנים - שבשיאן הודחה והורשעה נשיאה מכהנת - הגבילו מאוד את הפוטנציאל העסקי ויצרו נזק כלכלי רוחבי.

הציבור מעוניין בצעדים סוציאליים

המשבר בברזיל, שהחל ב-2014, לווה במשבר פוליטי ששיאו בהדחת הנשיאה דילמה רוסף באוגוסט 2016 והחלפתה על ידי סגנה, מיכאל טמר, עד למועד הבחירות באוקטובר הקרוב. עקב כך, את הבחירות הקרבות מלווה חוסר שביעות רצון של הציבור מהתככים בצמרת השלטונית, שכבר הספיקו להכתים גם את טמר, ומהצעדים שננקטו למיגור המשבר הכלכלי וחנקו את הציבור. למרות זאת, עד כה לא מסתמן מועמד מוביל שיניח את דעת המשקיעים ויפחית את חוסר הוודאות בשווקים. מסקרים שונים שנערכו לקראת הבחירות עולה כי העדפת הציבור היא למועמד שינקוט בצעדים סוציאליים. למשל, שיפור שירותי הבריאות הציבוריים והעלאת שכר המינימום. אולם, פעולות אלה לא עולות בקנה אחד עם מיגור החוב הציבורי - שהוא האתגר העיקרי שעומד כיום בפני הברזילאים.

החוב הציבורי בברזיל עומד כיום על 74% מהתוצר. אמנם החוב לא חריג בקנה מידה עולמי, אך בהשוואה לקבוצת הייחוס של ברזיל, השווקים המתפתחים, זהו נטל חוב גבוה יתר על המידה. הנשיא שייבחר יצטרך להיאבק בכדי לייצב את דינמיקת החוב. נכון להיום, קצב הצמיחה הנומינלי עומד על 4%, כמעט מחצית מהגירעון הממשלתי (באחוזי תוצר). כאשר לוקחים בחשבון גם כי ריבית ההחזר על החוב נעה סביב 10%, ברור כי דינמיקת החוב הברזילאי אינה בת קיימא וכי נטל החוב רק צפוי להמשיך ולתפוח.

נטל החוב של ברזיל והשווקים המתעוררים כאחוז מהתוצר

תמונת החוב הברזילאי הופכת לבעייתית עוד יותר כאשר לוקחים בחשבון את נושא המטבע, שעבר פיחות חד במהלך השנה על רקע ההתפתחויות הגלובליות ובפרט התחזקות הדולר בעולם. המשמעות היא שהאינפלציה צפויה להרים ראש באופן משמעותי יותר במהלך החודשים הקרובים ולהכריח את הבנק המרכזי לפעול לייצב את המטבע דרך התנעת מהלך של העלאות ריבית (השווקים מגלמים העלאת ריבית לקראת סוף השנה). המשמעות לסביבת ריבית גבוהה יותר היא עלויות מימון גבוהות יותר לחוב התופח של הממשלה. כלומר, בהחלט מדובר על דילמה משמעותית למקבלי ההחלטות בברזיל.

אם להוסיף על כל הבעיות, נראה כי היום סביבת התשואות בשוק האג"ח הברזילאי מגלמת בתוכה את חוסר הוודאות ששורר במשק הברזילאי סביב זהותו הפוליטית של הנשיא שייבחר, ויכולתו להחיל צעדים שימגרו את החוב. כדי להגיע למצב בו ניתן יהיה לכסות את החוב, על הנשיא הנבחר לנקוט בצעדי צנע פיסקליים כשהראשון יהיה הבטן הרכה של החוב - הביטוח הלאומי הברזילאי אשר בעצמו נמצא בגרעון ואחראי ל-40% מהגרעון הכולל. במילים אחרות - בדיוק ההפך ממה שהציבור מעוניין.

פתרון נוסף שנמצא בארסנל הכלים לכיסוי החוב הוא הפרטת חברות האנרגיה וחומרי הגלם, כמו ענקית הנפט פטרוברס שנמצאת בבעלות ממשלתית ושווה כ-75 מיליארד דולר. מלבד ההתנגדות הטבעית להפרטה עקב היותן כר פורה לשחיתות שלטונית וחלוקת ג'ובים, האתגר בפתרון זה הוא העובדה שמדובר בתהליך איטי שלא תמיד מניב את השווי שנצפה בתחילת המהלך.

הפתרון הריאלי בהינתן רצון הבוחרים הוא הגדלת התוצר בעזרת צעדים מוניטריים. פעולה זו אינה עומדת בקנה אחד עם קצב הצמיחה שצועד בכיוון ההפוך לרמות שנראו במהלך המשבר. ההיסטוריה מלמדת אותנו שבברזיל לממשלה אין בעיה ללחוץ ולהתערב בעצמאות הבנק המרכזי. הממשלה הנבחרת עשויה לבחור בפתרון הקל של הפעלת לחץ על הבנק המרכזי להפחית את הריבית הנומינלית ובכך לתרום לעלייה בקצב הצמיחה, אך בו בעת להסתכן בצניחת הריאל. כמובן שלירידת ערך המטבע יהיו השלכות חמורות על המגזר העסקי שמחזיק חוב גדול שנקוב במטבע זר. הפיחות הנוסף יפעיל לחצים אינפלציוניים נוספים ועלול להכניס את ברזיל לסחרור, בדומה לתקופת דילמה רוסף. הפתרון שהממשלה תאמץ יתברר לאחר הבחירות.

אי הוודאות שבמירוץ הפתוח לנשיאות

אחת הדוגמאות הטובות ביותר לגודל האתגר והסיכונים היא שביתת נהגי המשאיות שהתקיימה בחודש מאי. הרקע לשביתה מחזיר אותנו ל-2016: לאחר הדחתה של רוסף, הנשיא החדש, טמר, הפסיק את הסובסידיות על מחיר הדלק בתוך ברזיל ולמעשה נתן למחיר הדלק להיקבע בהתאם לשינויים במחיר הנפט העולמי ומחיר המטבע. עם הפיחות החד במטבע ועליית מחירי הנפט, נהגי המשאיות החלו להרגיש את ההשפעה ויצאו לשביתה ששיתקה את הפעילות הכלכלית בברזיל, גרמה למחסור באוכל ותרופות ברחבי המדינה ואף למחסור בדלק. השביתה הזו גבתה מחיר כבד מברזיל ברבעון השני. השביתה היא דוגמה מצוינת לגודל האתגר שצפוי לכל ממשלה שתנסה להניע רפורמות במבנה הכלכלה שכוללות הפרטה ומתן תפקיד גדול יותר לשוק החופשי.

גם תמונת השווקים הפיננסים בברזיל בחודשים האחרונים אינה מאירת פנים. היצוא בהאטה וצפוי להמשיך כך ככל שהצמיחה בסין תמשיך להאט, ואף עלול להכביד עוד יותר על מחירי הסחורות. מדד IBOVESPA של הבורסה בסאו פאולו אמנם עלה בכ-4% מתחילת השנה. אך לאור הפיחות החד בריאל, התשואה במונחים דולריים שלילית ועומדת על 8.5%-. המדד מורכב בעיקר מחברות בשלושה סקטורים - פיננסים (32%), חומרי גלם (21%) ואנרגיה (12.2%). הדשדוש בשווקים מוסבר בחלקו על ידי שביתת נהגי המשאיות שכן מאז סיומה, בחודש יוני, שוק המניות הברזילאי חזר למגמה חיובית.

ביצועי שוק המניות הברזילאי מתחילת 2017

העתיד הכלכלי של ברזיל אינו צפוי. כמו רוב השווקים המתפתחים, השקעות יתקבלו בברכה - אך לא בטוח שהברזילאים יראו מהן תשואות. להערכתנו, במהלך החודשים הקרובים אי הוודאות הגבוהה תמשיך לאפיין את השווקים בברזיל מכמה סיבות: פנימית, המירוץ לנשיאות פתוח לחלוטין וכל מועמד יכול לנצח. מדובר על אי ודאות גבוהה במיוחד, שכן ברזיל עומדת בפני צומת החלטות לא פשוט וכל מועמד יכול לקחת אותה לכיוון אחר לחלוטין. גלובלית, המשך העלאות הריבית בארה"ב והדולר החזק ממשיכים לגרום למשקיעים לאבד את תיאבון הסיכון שלהם למקומות כמו השווקים המתעוררים וברזיל בתוכם. כל עוד תהליך העלאות הריבית בארה"ב נמשך, הסיכון בשווקים המתעוררים ימשיך להיות גבוה במיוחד.

הפוטנציאל טמון בצמיחה המקומית

הפוטנציאל הטמון בצמיחה של כלכלות מתפתחות מתורגם לרוב גם להתחזקות כוח הקנייה באמצעות ירידה באבטלה ויצירת מעמד ביניים, לצד אוכלוסייה המאופיינת בשכבות גיל צעירות. ישנם כמובן אלמנטים נוספים שמשפיעים ולא פחות חשובים התלויים במאפייני הכלכלה עצמה, למשל שחיתות שלטונית.

סימני השאלה הרבים סביב הכלכלה הברזילאית וההבנה שהיצוא במדינה עשוי להיפגע מובילה אותנו לחפש חברות שלהן פוטנציאל צמיחה המושתת על הצמיחה המקומית. כמובן, שהסיכונים האינפלציוניים ואתגרים נוספים של הכלכלה המקומית מסכנים גם השקעות מסוג זה.

בתחום הקמעונות יש לנו תמיד העדפה לחברות שפועלות גם באמצעות האונליין, שמהווה להערכתנו מנוע צמיחה ולכל הפחות גורם מאזן לשחיקה פוטנציאלית באופליין, נוכח שינוי באופי ובהתנהלות הצרכנית, במיוחד בשנים האחרונות.

אחת מענקיות הקמעונאות בברזיל Via Varejo רשמה בשנת 2017 צמיחה חדה בהכנסות, בעיקר כתוצאה מעלייה חדה בפעילות האונליין שלה. החברה, שסבלה מסטגנציה בהיקף המכירות בחמש השנים שקדמו לשנת 2017 למרות מיזוגים ורכישות שביצעה, צמחה בשנת 2017 בכ-30% בהיקף המכירות. צמיחה זו התאפשרה נוכח זינוק דרמטי בפעילות האונליין שהכפיל את עצמו פי חמישה בשנת 2017 בהשוואה ל-2016, וחלקו בעוגת המכירות עלה לכ-19%.

Via Varejo פועלת במספר ענפי קמעונאות, בהם אלקטרוניקה, מכשירי חשמל לבית, רהיטים ומכשירים סלולריים, כתוצאה ממיזוג של חברות קמעונאיות שונות בברזיל. לחברה כ-966 חנויות פיזיות בברזיל, נכון לסוף 2017, הפועלות תחת שני מותגים, Casas Bahia ו-Ponto Frio. החברה פועלת בתחום האונליין באמצעות חברת הבת שלה Nova Pontocom שנוסדה בשנת 2010 כתוצאה ממיזוג בין מספר חברות בתחום, והיא מחזיקה ככל הנראה כחמישית מתחום האונליין בברזיל.

תחום האונליין תומך בשורת המכירות ובצמיחה אבסולוטית של הרווח, אך הוא עשוי לפגוע ברווחיות הגולמית של החברה. הסיבה לכך, בין היתר, היא הפוטנציאל לירידת מחירים כתוצאה מהתפתחות השוק והיכולת של צרכנים להשוות בין חברות שונות בשוק באופן אוטומטי, פעולה שמגבירה את התחרות.

הכלכלה הברזילאית מאתגרת בהרבה מובנים וגם החברות הפועלות בברזיל מאותגרות משינויים תכופים וחוסר יציבות. לכן מדובר לרוב בהשקעות ברמות סיכון גבוהות. להשקעות אלה יש מקום כחלק מתמהיל מאוזן של תיק השקעות. אנו מעריכים כי גודלה של החברה, לצד פוטנציאל הצמיחה הקיים בה ורמת התמחור, הופכים אותה להשקעה מעניינת אך לא פחות מסוכנת.

הכותבים מנהלת מחלקת מחקר ברוקראז' בפסגות ואנליסט בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע

עוד כתבות

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

שאלות ותשובות: איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב