גלעד ארדן / צילום: איל יצהר
השר לביטחון פנים גלעד ארדן רותח בימים האחרונים. בניסיון לסכל את ההצעה שראש הממשלה בנימין נתניהו מביא מחר לממשלה, שלא לתת את תוספת השכר בגובה של כשבעה מיליארד שקלים לשוטרים, לסוהרים וכן למוסד ולשב"כ, ארדן מתכוון לשוחח אישית עם כל שרי הממשלה מהליכוד, הבית היהודי וש"ס ולנסות לשכנעם שלא לתמוך בהצעת נתניהו, שזוכה גם לתמיכת שר האוצר כחלון.
בשיחה עם "גלובס" אומר ארדן כי הממשלה עומדת להצביע מחר נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה, וזאת כצעד פוליטי ציני, רגע לפני שהממשלה תצטרך להגן על עמדתה בבג"ץ. "אם הממשלה תצביע לקחת לשוטרים ולסוהרים את השכר שלהם", אמר היום ל"גלובס", "אני, השר לביטחון פנים, אקדם את נושא הקמת ועדי העובדים במשטרה. יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, שהוא חברו של שר האוצר משה כחלון, ישמח לשמוע על הצטרפות עשרות אלפי שוטרים וסוהרים כחברים בהסתדרות".
מנגד, במשרד האוצר טוענים כי קבלת דרישת השוטרים והסוהרים תביא לקיצוץ רוחבי עמוק בתקציבי המשרדים, ובכלל זה בתקציבי הבריאות החינוך וההשקעה בתשתיות. גם אם מניחים שהמספרים שמציג האוצר מנופחים ושבאוצר מנסים להלך אימים, הרי שבשורה התחתונה ברור שעם כל הרצון להיטיב עם השוטרים, יהיה מי שיידרש לשלם על תוספות השכר האלה - שהמדינה לא התכוונה לתת לשוטרים מלכתחילה, ובוודאי שלא התכוונה לשלם לגמלאי השב"כ והמוסד שאינם סובלים מהיעדר ביטחון תעסוקתי.
לפני כמה שבועות נערכה שיחת ועידה, בהשתתפות ראש הממשלה נתניהו, שר האוצר כחלון, השר גלעד ארדן והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. באותה השיחה ציין מנדלבליט, שכדי להתגבר על החלטת בית הדין הארצי לעבודה ולהכין תשובה ראויה לבג"ץ, על הממשלה להצביע לפי הצעת האוצר ולקבוע שהתוספת המכונה "היעדר בטחון תעסוקתי" תחול רק על המשרתים בקבע ולא על אנשי המשטרה, שב"ס, מוסד ושב"כ. זאת, בניגוד לעיקרון שהנחה את ממשלות ישראל עד היום ולפיו אין פערים בתוספות שכר בין כל הגופים.
"בכל תחנת משטרה בה אני מבקר, או בבתי הסוהר, הנושא הזה עולה", אומר היום ל"גלובס" השר ארדן. "השוטרים בישראל יודעים שמגיעה להם תוספת של 7% לשכר שהוסתרה מהם על ידי האוצר במשך 12 שנה. הם רואים כיצד הממשלה מורידה מסים על פלזמות ועל אלכוהול, ורק מהם שוללים את תוספות השכר, וזה בניגוד לעיקרון שהיה פה תמיד, שלא מבדילים בין רמות השכר של משרתי קבע לבין ארגונים ביטחוניים מקבילים".
ארדן חושש ממצב בו הממשלה תחליט נגד השוטרים, ולאחר מכן המדינה תפסיד בבג"ץ. "אז מה אומרים על מצב כזה?" הוא שואל ועונה מיד: "חברי הממשלה גם יאכלו את הדגים הסרוחים וגם יגורשו מן העיר".
בין עמדת ארדן לעמדת האוצר
׳גלובס׳ פנה לכל שרי הממשלה, למעט שרי מפלגת כולנו, כדי להבין לאן הם נוטים לקראת ישיבת הממשלה מחר. מרבית השרים השיבו ל׳גלובס׳ שהם ילמדו את הנושא עד לישיבה מחר ויקשיבו לשני הצדדים במהלך הדיון לפני שיקבלו החלטה. חלק מן השרים הדגישו שלא מדובר בסוגיה פוליטית, אלא בהחלטה עקרונית. אחד מן השרים הבכירים ביותר בממשלה אמר שהוא נוטה לחשוב שהקו של ארדן מאוד נכון ויתמוך בו מחר. יחד עם זאת, ציין השר, שהוא יהיה קשוב גם לעמדת האוצר בנושא.
גורמים פוליטיים בכירים המנסים לסייע לשוטרים ולסוהרים אמרו לנו, בזהירות המתבקשת, שעשרות אלפי האנשים ומשפחותיהם המשרתים כשוטרים וסוהרים, וכן בשב"כ ובמוסד, מגיעים משכבות ביניים ומטה באוכלוסייה. שכר עבודתם נמוך יחסית. רבים מהם חיים בכפרים הדרוזיים בצפון או בפרברי ערים גדולות. "לא מדובר בציבור בוחרי מרצ, ככל הנראה, אלא באנשים מרקע מגוון ובהחלט ייתכן שרבים מהם מצביעים למפלגות מרכז וימין", נאמר ל"גלובס".
אחד הטיעונים שיוצגו מחר בישיבה הוא כי מדובר בסכום נמוך בהרבה מן הסכום שבו נוקב האוצר. ארדן אומר שההערכה שנכתבה בהצעת ההחלטה שתונח בפני הממשלה - בסך 7.2 מיליארד שקלים לגבי תשלומי עבר ו-620 מליון שקל בשנה בעלות שוטפת - הינה עיוות של הנתונים. לדבריו, הסכומים נמוכים בכ-35%, בניכוי המסים המנוכים מן השכר ממילא.
לטענת ארדן, כל ההצעה עליה מדובר בממשלה היא בלוף: "מבקשים מן השרים להצביע על תוספת ייחודית, אבל אחר כך הממשלה תצטרך לשכנע בבג"ץ שהנושא הוא בכלל 'אי ביטחון תעסוקתי' של משרתי הקבע. הבעיה היא שבכלל מדובר על גמלאות, איזה אי ביטחון תעסוקתי יש לאנשים שפרשו?"
בראיון הבוקר בגלי צה"ל אמרת שיש להחלטת הממשלה משמעות פוליטית עבור השרים. למה הכוונה?
"אם החלטת הממשלה תעבור, עמדתי היא שאתמוך במהלכי התאגדות של השוטרים. החוק כיום מונע מן השוטרים להתארגן בוועד עובדים. הם לא יכולים לפעול ארגונית נגד השימוש הפוליטי שהממשלה עושה בכך והם נאלצים להיעזר בארגונים לא רשמיים, כמו ארגון נשות השוטרים. במהלך השנים הונחו הרבה מאוד הצעות חוק לשנות זאת ולאפשר להם להתאגד בארגון עובדים שילחם על זכויות תעסוקה. אם הממשלה תצביע מחר נגד השוטרים והסוהרים, מעכשיו והלאה אני אתמוך בכל מהלך שיאפשר לשוטרים להתאגד".
התאגדות ושינוי החוק כדי שיותר לשוטרים וסוהרים להתאגד, זה יעד רחוק מאוד.
"ובכן, אם זו תהיה העמדה שלי, בעד התאגדות השוטרים, אז אולי יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן יתחיל ללחוץ על שר האוצר משה כחלון לשנות את החלטתו, כי ניסנקורן יבין שהוא יוכל להשיג עוד עשרות אלפי מצטרפים להסתדרות".
נשמעת הבוקר זועם על ראש הממשלה נתניהו. אתה מרים נגדו ראש פוליטית עכשיו, לקראת מערכת הבחירות?
"אני ענייני לגמרי בנושא הזה. אם אני חושב שהוא טועה. אחרי שלוש שנים שאני עובד קשה כדי לשפר את איכות תנאי השירות והעבודה של השוטרים, אני רוצה שיתנו להם את התנאים שהובטחו לאחרים בצה"ל והוסתרו מפניהם. צריך להבין שמדובר בשוטרים, אנשים שנותנים מענה לציבור בכל דבר קטן בחיים, ציבור שעומד בחזית התקפות הטרור".
זו לא הפעם הראשונה שהשר גלעד ארדן מנסה לנתק ולבדל עצמו מראש הממשלה נתניהו. הפעם, הרקע הוא תקציבי ופועלו למען האנשים המשרתים במשרד הממשלתי שנתון בידיו. ארדן חייב להעביר את המסר שהוא נלחם עבור השוטרים והסוהרים, אחרת עלול להיות לכך מחיר פוליטי אישי גם עבורו.
אבל שאלת כוחם הפוליטי של עשרות אלפי אנשים, שוטרים, סוהרים ובני משפחותיהם אינה ברורה. הרי קיימות כיום קבוצות לחץ גדולות בישראל - מתנחלים, אבות גרושים, בעלי דירות (אלה שמחזיקים מעל 3 דירות), ארגוני נכים, עובדי נמלים, עובדי תעשיות צבאיות - ובכל פעם קבוצה אחרת מנהלת מאבק, לא תמיד בהצלחה. כיום לשוטרים וסוהרים אסור להתארגן בוועד עובדים (לפי חוק) וממילא אין להם נוכחות מובהקת כיום במרכז הליכוד או הבית היהודי. ייתכן שארגון נשות השוטרים ינוע מכאן הלאה להתארגנות פוליטית בעלת אוריינטציה מפלגתית מוגדרת יותר.
ארדן אינו מבין השרים המוזמנים מדי פעם ללוות את ראש הממשלה נתניהו במסעותיו בעולם. גם הצ׳ופר של מינוי לממלא מקום ראש הממשלה, בזמן שנתניהו נמצא בנסיעותיו הרבות מחוץ למדינה, מעולם לא ניתן לו, ללמדנו על מערכת היחסים האישית הצוננת בין השניים.
אולם כעת, עם הכרזת המאבק בתוך הממשלה, באמצעות שרי הליכוד, נגד החלטת נתניהו וכחלון, ייתכן שארדן יורחק ויענש אף יותר מכך. זה אופן ההתנהלות בצמרת הליכוד - מי שיוצא בפומבי נגד ראש הממשלה, משלם על כך מחיר פוליטי. גם זה, בלי ספק, לא נעלם מעיניו של ארדן.