גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צעד קטן לרגולטור, צעד גדול לבלוקצ'יין

הרגולציה הפיננסית סביב מטבעות הקריפטו בארה"ב מתקדמת ומאפשר לטכנולוגיה לפרוח. מה עם ישראל?

כריית ביטקוין /  צילום: Shutterstock
כריית ביטקוין / צילום: Shutterstock

ביולי 2018 נפל דבר. חברת קוין-בייס, המספקת ללקוחותיה פלטפורמה למסחר במטבעות קריפטולוגיים, הודיעה כי קיבלה אישור מהרגולטורים האמריקאים, ה-SEC ו-FINRA, להפעיל את הפלטפורמה גם כשמדובר במטבעות ואסימונים דיגיטליים המסווגים כניירות ערך (Security Tokens). לאמיתו של דבר, הבסיס להודעה נראה הרבה פחות דרמטי. הרגולטורים אישרו לקוין-בייס לרכוש שלוש חברות בעלות היתרים רגולטורים לעסוק בברוקראז', בהפעלת מערכת מסחר אלטרנטיבית ובייעוץ השקעות. באמצעות חברות אלה, תוכל קוין-בייס לספק בעתיד הקרוב פלטפורמה למסחר במטבעות ואסימונים דיגיטליים המסווגים כניירות ערך. אישור רגולטורי זה, הנראה לכאורה טכני ואפילו טריוויאלי, מהווה צעד חשוב נוסף בדרך להכנסת המטבעות הקריפטולוגיים והאסימונים הדיגיטליים תחת כנפי הרגולציה הפיננסית, ובדרך זו להכנסתם ללב שוק ההון הגלובלי.

אך באותה עת מדובר באתגר גדול לרגולטורים הפיננסיים, שצריכים עתה לשקוד על התאמת דיני ניירות הערך לעולם חדש שבו אדם מחזיק (בצורה וירטואלית כמובן) באסימון דיגיטלי, שרגולטור כלשהו סיווג כנייר ערך, אך מבלי להגיד, למשל, באיזה נייר ערך מדובר, מהן הזכויות הצמודות לנייר ערך שכזה ומה מעמדו ביחס למחזיקי ניירות ערך אחרים של אותו מנפיק.

בשנת 2017 התפתחה במהירות תעשיית ה-ICO. בתחילה הרגולטורים הפיננסיים לא התערבו, בעיקר מכיוון שהתקשו להגדיר את המטבע או אסימון המונפקים, ולכן היחס אליהם היה דומה למיזמי גיוס הכסף בפלטפורמות של מימון המונים. אך הטפטוף הפך לגשם שהפך למבול, ונוכח עשרות חברות שגייסו סכומי עתק בסכומים מצטברים של מליארדי דולרים - הבינו הרגולטורים השונים ברחבי העולם כי הטכנולוגיה מאתגרת גם אותם, וכי עליהם לרדת מהגדר ולנקוט עמדה.

ה-SEC נקט עמדה נוקשה וחד-משמעית, לפיה מטבעות קריפטולוגים ואסימונים דיגיטלים המונפקים לציבור כמוצרי השקעה פאסיבית, במטרה לאפשר למשקיעים הפקת רווחים, בין היתר, כתוצאה ממסחר במכשירים אלה בשוק המשני, הם ניירות ערך לכל דבר ועניין, ולכן הנפקתם צריכה להיעשות בתשקיף ועל פי כל הכללים הרגולטורים ה"רגילים".

פרט למדינות ספורות, כדוגמת סין, שאסרו על ICO לחלוטין, נציבות ניירות הערך האמריקאית הציבה את עצמה בראש החץ של הרגולטורים שראו ב-ICO הנפקה של דיני ניירות ערך הכפופה לפיקוח רגולטורי. היקף ההנפקות מסוג זה פחת בצורה ניכרת, בין היתר מכיוון שהפך לפחות נוח לנוכלים או ליזמים חסרי ניסיון, יכולת וכלים לעמוד בכללים הרגולטוריים. במקביל החלו לצוץ עוד ועוד הנפקות של אסימונים דיגיטליים, על פי הרגולציה הפיננסית האמריקאית.

כך למשל, ישנן חברות המשתמשות במסלול הנפקה המוסדרת ב-Regulation A. על פי מסלול זה, האסימונים הדיגיטלים מסווגים כניירות ערך, וניתן לגייס במסלול זה כסף גם ממשקיעים שאינם כשירים או "מסווגים", אך ישנה תקרת גיוס של 50 מיליון דולר (הצפויה לעלות על פי תיקון חקיקה שכבר עבר בקונגרס ל-75 מיליון דולר). לאחר הגיוס, חלות על המנפיק חובות דיווח מסויימות (כגון פרסום דוחות כספיים מבוקרים על ידי רואה חשבון) וחובות נוספים, אם כי לא ברמה הנדרשת מחברות ציבוריות "רגילות".

בנוסף, ישנם מסלולים רגולטורים נוספים בארצות-הברית שבהם נעשה שימוש, אך עד כה כל המנפיקים שהלכו בדרך הזו נתקלו באותה בעיה: מה גורלו של האסימון הדיגיטלי שהנפיקו ב"יום שאחרי" ההנפקה? כיצד ניתן יהיה לסחור בו? עתה השאלה הזו נפתרה, מכיוון שקוין-בייס, וכבר יש מאחוריה פלטפורמות מסחר נוספות שעומדות בתור ומחכות לקבלת ההיתר המיוחל מהרגולטורים, עשתה צעד ומשמעותי בדרך לקבלת ההיתר הרגולטורי המיוחל המאפשר לה להפעיל שוק משני ב-Security Tokens.

ההתפתחות הזו דוחפת את תעשיית הבלוקצ'יין והמטבעות הקריפטולוגיים אל עבר מרכז הבמה והקונצנזוס, ומקרבת אותנו אל מהפיכת הבלוקצ'יין, שבסופו של דבר תשנה את התעשייה הפיננסית כפי שאנו מכירים אותה כיום. ישראל הפכה תוך זמן קצר לאחד מ"בתי הגידול" המשמעותיים ביותר בתעשייה הזו. יש לקוות שגם הרגולטורים שלנו ישכילו להתאים את עצמם למציאות המשתנה כפי שעושים מקביליהם האמריקאים.

■ הכותב הוא מנהל מחלקת שוק ההון ושותף במשרד ברנע ובעבר הממונה על האכיפה ברשות ניירות ערך. 

עוד כתבות

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ארה"ב וישראל בוחנות מערכות נשק מיקרו־גל ולייזר נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● בזמן שיירוט באמצעות כיפת ברזל, למשל, מוערך בכ־30 אלף דולר, עלות יירוט באמצעות לייזר היא זניחה

הוועדה לקידום המאבק בפשיעה בחברה הערבית, ספטמבר 2023 / צילום: חיים צח-לע''מ

הפשיעה בחברה הערבית גואה, אבל הממשלה לא נותנת מענה

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם: בשיתוף "יוזמות אברהם", התוכנית לטיפול בפשיעה והאלימות בחברה הערבית

צוות המייסדים של מנטי רובוטיקס / צילום: Mentee Robotics

ישטוף כלים ויעשה כביסה? אמנון שעשוע משיק רובוט דמוי אדם

הרובוט המכונה "מנטיבוט", פותח במסגרת חברה שהקים שעשוע לפני כשנתיים עם פרופ' ליאור וולף, שבעבר היה חוקר בינה מלאכותית במטא ● מדובר ברובוט דמוי אדם המיועד לבצע מטלות בסיסיות במשקי הבית או במחסנים תעשייתיים

רועי קדוש, סמנכ''ל ההשקעות בהכשרה ביטוח / צילום: שירעד שליט

תחזיקו מזומן: ההמלצה החריגה של מנהל ההשקעות

רועי קדוש מהכשרה ביטוח מודה כי התמחור הגבוה בשווקים "בעייתי", וממליץ להשקיע במדדי וול סטריט במשקל שווה - כדי לנטרל את הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" ● חלק מהכסף הוא מציע להשאיר כיום במזומן, כדי "לנצל הזדמנויות כשיגיעו ירידות"

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

"עשיתי דברים מסוכנים": המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

בנייה חדשה. האם ההצעה תשפיע על המחסור בפועלי בניין? / צילום: טלי בוגדנובסקי

הממשלה מתכננת: הבאת עובדים זרים לישראל ישירות ולא דרך חברות כוח אדם. לא כולם מרוצים

הממשלה דנה באופן מפתיע בסעיף שלא היה על סדר יומה שיכול להקל על הבאת פועלי בניין מחו"ל לארץ ● לפי ההצעה, קבלנים יוכלו להביא עובדים מחו"ל באופן זמני בהעסקה ישירה על ידם, בכפוף להבאת מינימום של 50 עובדים על ידי אותו מעסיק ● שר הבינוי והשיכון: "מייתרת את המשרד מכלל הליכי קבלת החלטות"

מערכת חץ 3 / צילום: דוברות משרד הביטחון

הזמנות בשיא וביקוש מקומי: האם החברות הביטחוניות ירוויחו מהתקיפה האיראנית?

מערכות ההגנה האוויריות בישראל קיבלו חותמת משמעותית כאשר הדפו 99% מהאיומים במתקפה האיראנית ● כעת העניין במערכות מצד ממשלות מסביב לעולם מזנק, והביקושים עולים ● בתעשייה האווירית מרגיעים: "יודעים לתת איזון בין צרכי מדינת ישראל לבין הלקוחות"

מארק קיובן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המיליארדר שהתחיל כמוכר שקיות אשפה חושף כמה מסים שילם ואומר: "אני שמח"

"אני משלם את מה שאני צריך. ארה"ב עשתה הרבה בשבילי, ואני גאה להחזיר לה במסים כל שנה", אומר המיליארדר מארק קיובן, שצפוי שלם מס של 275.9 מיליון דולר על הרווחים שלו ב-2023

עסקים ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי

תביעה ייצוגית נגד מילואימניק העלתה מחלוקת ישנה. האם נמצא לה פתרון?

תובעים ייצוגים מתנגדים זה שנים לרצון לחייב אותם להתריע בפני עסקים טרם הגשת תביעה נגדם ● אולם כעת, סיפורו של בעל עסק שחזר מעזה וגילה שהוא נתבע ב־2.5 מיליון שקל, עשוי לגרום לזה לקרות ● מומחים חלוקים לגבי ההשלכות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

סימנים ראשונים מעידים - תרחיש הבלהות של המשק עשוי להתממש

האינפלציה בפברואר הגיעה לקצב של 2.7% - מעל מהציפיות המוקדמות ● החשש המרכזי הוא ממגמה שלילית שתביא לחריגה מהיעד של בנק ישראל, כפי שצופים יותר ויותר גופים בשוק ● וכשזה המצב, קשה לראות את הריבית יורדת בקרוב

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, איל יצהר

בדיקת רשות ניירות ערך והשאלה: מה שמותר לנתן חץ ולדוד פורר אסור לאחים אמיר?

האחים יוסי ושלומי אמיר התקפלו השבוע בפני הרגולטור והחילו על עצמם "וולונטרית" את ההגבלות של בעלי שליטה ● אבל האחים אמיר הם לא היחידים שהתנהלו כמו בעלי שליטה ללא ההגבלות, אז מדוע דווקא הם תפסו את תשומת הלב של רשות ניירות ערך?

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

סנקציות במקום תגובה צבאית ישראלית: זו התוכנית של אירופה להתמודד עם המשבר במזה"ת

מדינות המערב מנסות בימים האחרונים לגבש בקדחתנות עיצומים חדשים על הרפובליקה האסלאמית ● המטרה: לשלוח מסר מאוחד, אבל בעיקר לשכנע את ישראל למתן את תגובתה הצבאית ● השאלה העיקרית: האם אחרי עשורים של סנקציות טהרן תחדל להעביר כסף לטרור

בנק דיסקונט ובנק לאומי

הריבית במשק נשארת גבוהה, המינוס לא השתנה, והבנקים מקזזים הטבות

בנק לאומי הודיע כי הוא מעלה את הריבית המקסימלית לחשבונות שנמצאים במשיכת יתר ● דיסקונט הודיע לפני כמה שבועות על ביטול ההטבה על אוברדאפט עד 2,000 שקל

אוקראינה עברה מהצלחה צבאית לכישלון. זה יכול לקרות גם לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: המציאות העגומה של ההגנה האווירית באוקראינה עלולה לקרות גם לישראל, סין הולכת על קו דק במזרח התיכון ואפל מבצעת עדכון למערכת אחרי סערת האימוג'י של דגל פלסטין ● כותרות העיתונים בעולם 

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

רחוב כנפי נשרים 24 בירושלים / צילום: דוברות עיריית ירושלים

רשות המסים שכרה מקומות חניה ל-17 עובדים. כמה היא משלמת?

מאז פרצה המלחמה, רשות המסים שוכרת חניה ל־17 עובדים ותשלם כ־180 אלף שקל עד סוף 2024 ● "העובדים הועסקו במוקד למתן מענה לצורכי המלחמה. עובדים אלו נדרשו להגיע בשעות הבוקר המוקדמות וסיימו את עבודתם בשעות הערב המאוחרות" ● נכון להיום רשות המסים שוכרת חניות מבעלי חניונים פרטיים ב־48 חניונים ברחבי הארץ

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

כפר ערב אל-עראמשה / צילום: איל יצהר

הותר לפרסום: 6 לוחמים נפצעו קשה בגליל, 8 נוספים במצב בינוני וקל

אדם נפצע אנוש, שניים נפצעו קשה, ארבעה במצב בינוני והשאר קל בפגיעה ישירה בערב אל-עראמשה ● דיווח: בארה"ב מעריכים שישראל תבצע תקיפה מצומצמת בשטח איראן • איראן: "כל תקיפה של ישראל בשטחנו תיענה בתגובה חזקה ונחרצת" • בגליל המערבי: נפילות בשטחים פתוחים אחרי כ-5 שיגורים מלבנון, לא ידוע על נזק או על נפגעים • הפעילות במרכז הרצועה: כוחות הנח"ל חיסלו מחבל באמצעות רחפן • עדכונים שוטפים

נרשמה עלייה של 19% במחזור הקניות בכרטיסי אשראי בהשוואה לשנה שעברה / צילום: Shutterstock

החשש מתקיפה איראנית וחג הפסח הובילו לעלייה ברכישות מזון ומוצרי חשמל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי מספר הרכישות בענף החשמל נותר דומה, אך בשל עליות המחירים שילם הציבור כ–20% יותר