שרת המשפטים איילת שקד הודיעה היום (ד'), במסגרת מסיבת עיתונאים בקריית הממשלה בתל-אביב, על רעידת אדמה הצפויה להתרחש בעולם המשפט. זאת, עם השלמתו של "הקודקס האזרחי החדש", המהווה רפורמה מהותית ורחבת-ההיקף בתקנות סדר הדין האזרחי, שייכנס לתוקפו עוד שנה מהיום (ב-5.9.2019).
"רעידת האדמה האזרחית" עליה הכריזה היום שקד, המכונה גם "רפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי", התחילה בתחילת שנת 2014, עת הוסמך השופט (בדימוס) ומנהל בתי המשפט לשעבר, משה גל, לערוך רביזיה בתקנות סדר הדין האזרחי, המונות נכון להיום יותר מ-530 תקנות.
לפי שרת המשפטים שקד, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי ומנהל בתי המשפט יגאל מרזל, מטרת הקודקס החדש היא להביא להליך הוגן יותר, לקצר משמעותית את הימשכותם של ההליכים האזרחיים, לייעל את המערכת המשפטית כולה ועוד.
הקודקס האזרחי עבר גלגולים שונים, שתי שרות משפטים (השרה שקד והשרה לשעבר ציפי לבני אצלה החלה מלאכת העבודה), 3 נשיאים של בית המשפט העליון (יוזם הקודקס והנשיא לשעבר אשר גרוניס, הנשיאה לשעבר מרים נאור והנשיאה המכהנת אסתר חיות). הקודקס הוצג לראשונה להערות הציבור כבר בחודש נובמבר 2014 וזכה להד תקשורתי וציבורי רב, אשר הוביל למספר שינויים ולהצגתו מחדש היום, כ-4 שנים לאחר מכן.
שותפים נוספים ליצירת הקודקס, עליו עבדו באינטנסיביות ב-3 השנים האחרונות, הם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, המחלקה המשפטית בהנהלת בתי המשפט ואף לשכת עורכי הדין, אשר ביולי 2015 הגישה נייר עמדה ביחס לקודקס.
עדכני, מודרני ויעיל יותר
הקודקס החדש צפוי להיות עדכני יותר, מודרני יותר ובעיקר יעיל יותר, והוא אמור להחליף את תקנות הסדר הדין האזרחי המיושנות, שהותקנו בשנת 1963, ומאז תוקנו בשיטת טלאי על טלאי. הקודקס החדש 180 סעיפים שיחליפו את מאות התקנות הקודמות.
כחלק מהרפורמה נקבעה דרך מרכזית אחת לפתיחת הליך משפטי, ובכלל זה להגשת תובענה. בהתאם, ובין היתר, בוטלו הסדרים בלתי נדרשים כגון סדר דין מקוצר והמרצת פתיחה, מספר התקנות צומצם משמעותית, הפרקים והסעיפים סודרו באופן כרונולוגי התואם את סדר ההליך המשפטי, וכן נקבעה מסגרת אחידה של מועדים.
התקנות החדשות שמות דגש על "זמנים וכמויות" ולמעשה צועדות כברת דרך לכיוון לתפיסה הרווחת בעולם, המכירה בכך שמימוש אפקטיבי של צדק הוא פונקציה של גישה שווה והוגנת לליטיגציה המשפטית. התקנות מנסות לתת לכך מענה באמצעות מספר עקרונות חשובים שמלווים לסעיפי התקנות.
בין אותם עקרונות אפשר לציין את מדדי זמן והיקפים של כתבי טענות (11 עמודים בבית משפט שלום ו-14 עמודים בבית המשפט המחוזי, ובתביעה לסעד כספי מעל ל-2.5 מיליון שקל - לא יעלה על 30 עמודים) וקביעת פורמט אחיד לכתבי בי-דין. בנוסף, נקבע עיקרון חדש, ולפיו ימונה מזכיר משפטי שימנע קבלת מסמכים שאינם ממלאים אחר ההוראות החדשות שנקבעו בתקנות או אחר הוראות בית המשפט.
"ליטול יוזמה ככל שנדרש"
חידוש נוסף הוא בנושא דיוני "קדם-המשפט", אשר התקנות החשדות קוצבות אותם לשני דיונים בבית משפט השלום ול-3 דיונים בבית המשפט המחוזי. כמו כן, עוגן בתקנות נושא דחיית מועדי דיון, לאחר שנים בהם נושא זה הוסדר בנוהל של נשיא בית המשפט העליון. בכל הקשור לסיכומי טענות הצדדים, אלה ככלל ייעשו בעל-פה ולא בכתב - עניין אשר גם בו יש להביא להתייעלות מסוימת ההליך ולצמצום הניירת.
נושא מהותי שמוסדר בתקנות הוא קריאה לשופטים "ליטול יוזמה ככל שנדרש" ולהפוך אקטיביים יותר. כך לדוגמה, יוכלו השופטים לתחום את זמן הדיון (לרבות החקירות), לנהל את קדם-המשפט בצורה אקטיבית יותר, ובכלל זה לשמוע עדויות של כל הנוכחים באולם בית המשפט על עובדה שבמחלוקת, ולקבל מענה לשאלות בעניינים הנוגעים לסכסוך נושא התובענה.
נושא זה, חשוב לציין, מהווה צעד לכיוון הגמשת שיטת המשפט האדברסרית הנהוגה במדינה, המקנה לבעלי הדין את השליטה בהתנהלות ההליך. הלכה למעשה, שופטי בתי המשפט לא יהפכו ל"שופט חוקר" או "שופט מתערב" (כפי שנהוג בשיטת המשפט הקונטיננטלית), אלא יהיו מעין "שופט מנהל", כדבריה של שרת המשפט שקד במסיבת העיתונאים.
נזכיר כי התקנות עצמן אמנם נכנסו היום לתוקפן, אך תחולתן היא מעוד שנה מהיום - זמן שבו יצטרכו כל הנוגעים לדבר להסתגל לשינוי ההיסטורי.
"התקנות הישנות לא התאימו לחיים המודרניים"
במסיבת עיתונאים חגיגית - בה השתתפו, מלבד שרת המשפטים שקד, גם מנהל בתי המשפט, השופט יגאל מרזל, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים ציבוריים-חוקתיים, עו"ד רז נזרי, הוצגה הרפורמה בסדר הדין האזרחי.
לדברי שקד, "מדובר באחת מהרפורמות הכי חשובות שאני עושה בקדנציה שלי, שיש בה לשנות את כל ההתנהלות של בתי המשפט בהליכים האזרחיים".
השרה הוסיפה כי היוזמה לקידום הקודקס החלה כבר אצל נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אשר גרוניס, ובתמיכת שרת המשפטים הקודמת, ח"כ ציפי לבני, אשר הבינו ש"ההליכים היום הם מאוד מסורבלים".
לפי השרה, כיום הליכים בבתי משפט השלום נמשכים בממוצע במשך שנה, כאשר בבית המשפט המחוזי נמשכים ההליכים האזרחיים כשנה וחצי בממוצע.
"יש הרבה ניירת מיותרת, דיונים מיותרים, סחבת, ולכן היה צורך לאפס את המצב ולהכניס תקנות חדשות שלתפיסתנו הן יותר יעילות", הוסיפה השרה.
שקד הדגישה כי הקודקס שהתקבל, נעשה לאחר שיתוף הציבור ושיתוף לשכת עורכי הדין: "לי ולנשיאת העליון אסתר חיות היה חשוב שהתקנות יהיו מקובלות על הדרג המקצועי, ושזה גם יהיה מקובל על-ידי לשכת עורכי הדין, כי בסופו של דבר השופטים יצטרכו להשתמש בתקנות האלה, כדי לנהל את המשפט".
מנהל בתי המשפט, השופט יגאל מרזל, ציין כי הרפורמה "היא בשורה חשובה, היא מתן כלים לשופטים לנהל את ההליך בצורה אפקטיבית יותר, ובסופו של דבר להביא את ההליכים המשפטיים לידי סיום מהיר ויותר ויעיל יותר ולתת לציבור שירות טוב יותר תוך כדי חיסכון במשאבים".
מרזל, שקודמו בתפקיד היה "הרוח החיה" מאחורי הקודקס, ציין כי "התקנות הישנות לא התאימו לחיים המודרניים". לדבריו, "הן כוללות עקרונות יסוד שמסבירות מהן המטרות, וביניהן: אמירה ברורה שהשופט או השופטת צריכים לנהל את ההליך המשפטי, זאת אומרת שהם צריכים להיות אקטיביים".
עיקרון נוסף עליו עמד מנהל בתי המשפט הוא "החובה של השופט, כאשר הוא מנהל את ההליך המשפטי, לעשות איזון בין עורכי הדין שמופיעים מולו, אלא גם את האינטרס של הציבור כולו. ההליך צריך להתנהל בצורה שוטפת ואפקטיבית".
המשנה ליועמ"ש, עו"ד רז נזרי, התייחס לנקודה נוספת, והיא הליך המהו"ת (מרכז הדרכה ותיאום), שהוא הליך מקדים להליך המשפטי, הקיים היום בתיקים של 75 אלף שקל ומעלה.
"נקודה אחת שפחות הוזכרה, זה נושא ההליך המקדים להליך המשפטי. היום יש מה שנקרה מרכזי מהו"ת, מרכז הדרכה ותיאום. בהליכים של מעל ל-75 אלף שקל נפגשים אצל מגשר ומנסים להבין האם צריך לפתוח בהליך משפטי כן או לא".
בהקשר להליך זה ציין עו"ד נזרי כי כ-50% מהתיקים שביצעו הליך זה התייתרו. נוכח נתונים אלה הוחלט במסגרת הקודקס להוריד את הרף שבו יגיעו צדדים להליך משפטי לפגישת מהו"ת, מתיקים על סך 75 אלף שקל לתיקים של 40 אלף שקל ומעלה.
באמצעות שינוי זה, טוען המשנה ליועמ"ש, הצדק ייעשה מהיר יותר, "הצדדים לא ייגררו שנים, ולשופטים יישאר יותר זמן לדון בהליכים שכן צריכים להיות בבית המשפט".
בכל הקשור לביקורת שהטיחו בקודקס החדש, על כך שהוא מקדש יעילות על חשבון צדק תוך פגיעה בדרך בזכות הטיעון וזכות הגישה לערכאות, ציין נזרי כי בעיניו "זו ראייה צרה של הדברים".
חיזוק לכך מצא נזרי בפרשת "שופטים", שם מוזכר הפסוק הידוע, המנחה את השופטים "צדק צדק תרדוף". לדברי נזרי, "גם אחרי הצדק צריך לרדוף בצדק. לא רק התוצאה חשובה, גם הדרך חשובה".
בהתאם ציין נזרי כי "בעולם האזרחי זה מתחבר... בשביל לעבור את הצדק המהותי צריך לעבור את הצדק הפרוצדורלי. במצב כיום, שבו אנשים נכנסים לבית המשפט ויוצאים רק אחרי כמה שנים, הצדק נפגע".
התקנות יגרמו דווקא לעומס?
עו"ד רפאל ליבא, שותף בכיר וראש מחלקת הליטיגציה במשרד איתן מהולל שדות, מסר: "החלפת תקנות סדר הדין עלולה לגרום דווקא לעומס התדיינות משפטיות שייסובו סביב הפרשנות של התקנות החדשות. משכך, בטווח הזמן המיידי הרפורמה לא תוביל בהכרח לחסכון בזמן ובמשאבים, אלא ההפך הוא הנכון.
"בעניין היקף כתבי הטענות, אין בהכרח קשר ישיר בין אורכם לבין הזמן המוקדש לקריאתם ולימודם. לעתים, ודאי עת מדובר בסכסוכים מורכבים, יש צורך בהגשת כתב טענות המתפרש על פני מספר עמודים גדול. הדגש צריך להיות על אופן הצגת הדברים (איכות) ולא על הכמות. ההגבלה בדבר מספר העמודים שכתבי הטענות יכללו, ללא התייחסות כלל ועיקר לאופי ההליך המתנהל ולמאפייניו הייחודיים (למעט סכום התובענה), עלולה לפגוע באפשרות של הצדדים למצות את טענותיהם ובסופו של יום לפגוע בזכות הגישה לערכאות.
"צמצום הכתיבה הטיעונית והמעבר לטיעון בעל-פה עלולים לפגוע בבעלי הדין, כיוון שהם ישללו מבעלי הדין את היכולת לכלכל את צעדיהם תוך חשיבה והפעלת שיקול-דעת בסביבה שקטה, ויחייבו אותם לטעון ביחס להליך בכללותו (לעתים הליך מורכב) תחת הלחץ המאופיין באולמות בתי המשפט.
"בנוסף, הקשחת התנאים לדחיית מועד דיון פוגעת בשתי עקרונות יסוד במשפט, האחד מעמד הצדדים כ'בעלי הדין' הזכאים מכוח 'בעלותם' שהסכמתם תהווה סיבה לשינוי מועד דיון, בתיאום מול יומנו של בית המשפט. השני יעילות ההליך הדיוני, אין טעם להשקיע זמן ומשאבים בהליך שקיים סיכוי שיגיע לסיומו מחוץ לכותלי בית המשפט (עקב משא ומתן או הליך גישור), שלא לדבר על כך שההוצאות שיהיו כרוכות בהמשך ניהול ההליך עלולות להעיב על הסיכוי לסיים אותו בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. אין לומר כי ככלל השינויים המוצעים במסגרת הרפורמה בסדרי הדין שגויים מיסודם, כך למשל מבורכת ההצעה לפסוק הוצאות ריאליות בסיום ההליך".
עיקרי הרפורמה:
■ צומצם מספר התקנות מ-532 ל-180 תקנות בלבד.
■ נקבעו עקרונות יסוד שתכליתן לשמש "מורה דרך" לשופט בכל הנוגע להתנהלות בהליכים אזרחיים וכלי פרשני ראשון במעלה לסוגיות דיוניות שונות.
■ ימונה מזכיר משפטי שימנע קבלת מסמכים שאינם ממלאים אחר התקנות החדשות או אחר הוראות בית המשפט.
■ הוספו מדדי זמן וכמויות מחייבים אותם ניתן יהיה לאכוף באמצעות המזכיר המשפטי.
■ צמצום החלופות לקביעת מקום שיפוט.
■ הבניה ברור בעניין כתבי בי-דין ובכלל אלה, הגבלה של היקף העמודים, פתיחת כל ההליכים בדרך אחת.
■ דיון מקדמי ללא שופט.
■ הרחבה משמעותית של תוכנית המהו"ת (מידע, הערכה ותיאום).
■ כללים לפסיקת הוצאות בבקשות.
