גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מוזמנים לכעוס: המנכ"לים הרוויחו אשתקד פי 312 מעובד ממוצע

רווחיהם של המנכ"לים המובילים בחברות הגדולות ביותר בארה"ב נסקו בשנה שעברה ב-17%, אך שכרו של העובד הממוצע עלה ב-0.2% ● למה המנכ"לים מקבלים יותר? מכיוון שיש להם את הכוח לקבוע את השכר, ולא בגלל שפריון העבודה שלהם גדל

שכר הבכירים / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
שכר הבכירים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מנכ"לים ב-350 החברות הגדולות ביותר בארה"ב הרוויחו בממוצע 18.9 מיליון דולר ב-2017 - זינוק של 17% לעומת השנה הקודמת, על פי מחקר חדש שערך המכון למדיניות כלכלית (EPI) בעל הנטייה השמאלנית. אומדנים אלה כוללים משכורות, בונוסים, מענקי מניות מוגבלות, מניות שמומשו ואופני תגמול אחרים למנכ"לים בחברות אלה. לעומת זאת, טיפס שכרו של העובד הממוצע בארה"ב ב-0.2% זניחים באותה התקופה.

פירושו של דבר הוא שהמנכ"לים הרוויחו אשתקד פי 312 מהעובד הממוצע - פער גדול יותר מאשר ב-2016, כשהמנכ"לים הרוויחו פי 270 יותר מהעובד הממוצע, לדברי EPI. אך מה שמחריד עוד יותר הוא האופן שבו התרחב הפער ב-50 השנים האחרונות. ב-1965 הרוויחו מנכ"לים פי 20 בלבד מהעובד הממוצע.

הזינוק בתגמולי מנכ"לים, שמחושבים תוך הכללת אופציות מניות ממומשות, נבע מהמרכיבים המנייתיים בחבילות התגמולים של המנכ"לים (מענקי מניות ואופציות מניות ממומשות), ולא מהשינויים בשכר או בבונוסי המזומנים.

את המחקר החדש ערכו הכלכלנים לורנס מישל וג'סיקה שיידר. EPI מפרסם מדי שנה מחקר כזה, והממצאים מטרידים. פער ההכנסה בין העובד האמריקאי הממוצע לבין העובדים המתוגמלים ביותר בארה"ב הוא עצום, ואף ממשיך להתרחב.

נכון שהתגמולים המופרזים למנכ"לים אינם הסיבה היחידה לפער ההכנסות הצומח בארה"ב, אך כלכלנים טוענים שהיא היה הסיבה העיקרית לכך שנתח ההכנסה שהרוויח המאיון העליון הוכפל בתקופה שבין 1979 ו-2007. הכלכלנים מציינים שתגמולי המנכ"לים צמחו במהירות רבה יותר מרווחי התאגידים, וגם מקצב העליה של שוקי המניות.

מדוע זה משנה?

ללא קשר לאופן שבו נאמדים תגמולי המנכ"לים, הם ממשיכים להיות מאוד מאוד גבוהים, ובעשרות השנים האחרונות הם צמחו במהירות רבה יותר משכר העובד הממוצע. הגידול בתגמולי המנכ"לים אינו משקף תפוקה גבוהה יותר או ביצועים תאגידיים טובים יותר. לפיכך המשמעות של שכר מנכ"לים מופרז פירושה שפירות הצמיחה הכלכלית אינם מוצאים את דרכם לעובדים הרגילים. צמיחת תגמולי המנכ"לים ובכירי החברות באופן כללי שיחקה תפקיד חשוב בהכפלת נתח ההכנסה של המאיון העליון בקרב השכירים ושל משקי הבית שנמצאים ב-0.1% העליון בארה"ב בשנים 1979-2007. מאז המשיכה הצמיחה בהכנסות להיות בלתי מאוזנת. הרווחים ומחירי המניות בבורסה הגיעו לשיאים חסרי תקדים בעוד ששכרם של מרבית העובדים המשיך לדשדש במקום.

בעשרות השנים האחרונות צמח שכר המנכ"לים במהירות רבה יותר מהרווחים, משכרם של השכירים שנמצאים ב-0.1% העליון בקרב השכירים, ומשכר בוגרי הקולג'. המנכ"לים מקבלים יותר מכיוון שיש להם את הכוח לקבוע את השכר, ולא בגלל שפריון העבודה שלהם גדל או שיש להם כישרונות מיוחדים או השכלה רבה יותר. אם היו המנכ"לים מרוויחים פחות או ממוסים יותר, לא הייתה לכך שום השפעה שלילית על התפוקה או התעסוקה.

איך פותרים את הבעיה?

מהלכים להגבלה ולצמצום של התמריצים ושל יכולתם של המנכ"לים לדרוש הטבות כלכליות. מהלכים אלה לא יפגעו בכלכלה. לכונן מחדש שיעורי מס הכנסה שוליים גם בצמרת סולם ההכנסות.
לקבוע שיעורי מס תאגידיים גבוהים יותר לחברות שבהן יחס תגמולי המנכ"ל/תגמולי העובדים גבוה יותר.
לקבוע תקרת תגמולים ולמסות כל מה שחורג ממנה.
להעניק לבעלי המניות השפעה רבה יותר, בדמות זכות הצבעה על תגמולי המנהלים הבכירים.

עוד כתבות

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות, שלומי יוסף

ביהמ"ש קיבל את בקשת המשטרה: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות עד מרץ 2026

לטענת המשטרה, ארנון בר-דוד רקם מנגנון שוחדי שמטרתו לעשות במשאבי ההסתדרות כבשלו ● השופטת דורית סבן-נוי קבעה כי החזרתו לתפקידו כיו"ר ההסתדרות תקל עליו לבצע עבירה דומה, ויהיה בה כדי לאפשר השפעה על עדים ושיבוש של החקירה ● בנוסף, ביהמ"ש האריך ב-90 יום גם את ההגבלות על עזרא גבאי, החשוד המרכזי הנוסף בפרשה

מירי מיכאלי, מגישת המהדורה המרכזית ב-i24news / צילום: צילום מסך מערוץ i24news

מענק של עד 20 אלף שקל: תוכנית הפרישה מרצון של i24NEWS נחשפת

בהנהלת i24NEWS מציעים תוכנית פרישה מרצון לעובדים ● עובדים בעלי ותק של בין ארבעה חודשים לשנה יקבלו 10,000 שקל אם יחליטו לפרוש; עובדים בעלי ותק של מעל לשנתיים יקבלו 20 אלף שקל ● בוועד העובדים ציינו כי "למרות שמדובר בפעולה מאוד לא טבעית בעבורנו, אנו מציעים לכם לשקול בחיוב אופציה להיעתר להצעת ההנהלה"

בית קפה בקריית שמונה / אילוסטרציה: אייל מרגולין

חנוכה שמח בצפון: ענף בתי הקפה והמסעדות רשם זינוק במכירות

גלובס מציג מדד שבועי הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה בפעילות העסקית במהלך החג, עם בולטות בצפון הארץ

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

שווי של כ־8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים שמאתגרת את אנבידה נערכת להנפקה

לפי רויטרס, חברת סריבראס, המפתחת מעבדים למודלים גדולים של בינה מלאכותית ופועלת בשוק שנשלט בידי אנבידיה, נערכת להגשת תשקיף לקראת הנפקה ראשונית בוול סטריט ברבעון השני של 2026 ● הנפקה קודמת שתוכננה ב-2024 ירדה מהפרק בשל השקעת מיעוט של קבוצת G42 מאבו דאבי, אולם זו נעדרת מהתשקיף החדש

אילוסטרציה: Shutterstock

לידיעת בעלי חברות ארנק: ביהמ"ש קובע מתי יחול מס שולי של כ-50% ומתי מס חברות של 23%

רו"ח סיפק שירותים לפירמת ראיית חשבון באמצעות חברה בבעלותו ● ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעורו על קביעת פקיד השומה כי הוא בעל "חברת ארנק", ועל כן יש למסותו במס השולי הגבוה משמעותית ממס החברות ● לפסק הדין יש השלכות על בעלי מקצועות חופשיים הפועלים באמצעות שותפויות וחברות בבעלותם

ביל אקמן ואילון מאסק / צילום: Richard Brian, Evan Vucci

ביל אקמן מציע לאילון מאסק להנפיק יחד את SpaceX בדרך לא שגרתית

מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור מציע לאיש העשיר בעולם לצרף את חברת החלל שלו לבורסה במודל ייחודי - SPARC ● המודל, לפי אקמן, כולל מיזוג לחברה ציבורית ללא עלויות חתמים או תיווך, ועם תגמול למשקיעי טסלה ● וגם: המיליארדר היהודי שהגיב לאקמן: "תעמוד בתור"

מספר עובדי ההייטק בישראל במגמת ירידה / צילום: Shutterstock

הנתון החריג שמראה: מספר העובדים בהייטק הישראלי במגמת ירידה

נתונים חדשים מציגים עלייה בשכר הממוצע בענף הייטק הישראלי ● אלא שמאחורי המספרים מסתתר סיפור מורכב יותר: החל מהתכווצות במצבת כוח האדם, דרך קיפאון בקידומים ועד עלייה במשרות הפנויות ● האם המגמה צפויה להמשיך לתוך 2026?

מפעל מכונות הדפוס Heidelberger Druckmaschinen מחפש כניסה לתחום הביטחוני / צילום: Reuters, Uwe Anspach/dpa

מרוץ החימוש משנה את הכללים בכלכלה הגדולה באירופה

ברלין התחייבה להוציא סכום של יותר מחצי טריליון דולר על תחום הביטחון בעשור הקרוב ● עבור יצרני תעשייה גרמנים, המתמודדים עם קיפאון בכלכלה ועם ירידה ביצוא לארה"ב ולסין, זו הזדמנות קורצת להמציא את עצמם מחדש כספקים בתחומים הצבאיים

מימין: אבי אורטל, אר פי אופטיקל; ריצ'י הנטר, מחלבות גד; חיים דנון, UMI; ארז דהבני, בלדי / איור: גיל ג'יבלי

מאטליז בשוק הכרמל לשווי של מיליארדים: ההנפקות הגדולות של 2025

התשואות הגבוהות שהניבו הנפקות ראשוניות בבורסה השנה, יצרו הון לבעלי מניות מרכזיים באותן חברות ● ארז דהבני חולש על מניות בלדי ב־1.3 מיליארד שקל, ואילו קרן מנור אוורגרין מחזיקה מניות אר פי אופטיקל ב־465 מיליון שקל ● וכמה הרוויח מייסד מחלבות גד, עזרא כהן

אלוף במיל' אלי שרביט / צילום: ישראל הדרי

חברה ביטחונית נוספת בדרך לת"א: רפאל רוצה להנפיק חברה בת בשווי של רבע מיליארד שקל

המועמדת להנפקה: חברת ההגנה התת-ימית DSIT אותה רכשה רפאל לפני עשור לפי שווי של 15 מיליון דולר בלבד ● נשיא החברה הוא האלוף במיל' אלי שרביט, מפקד חיל הים לשעבר, שהיה מועמד לתפקיד ראש השב"כ, אך מינויו בוטל

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

המהלך של רשות ני"ע שירחיב את האכיפה למנהלים בחברות פרטיות

ועדת האכיפה המינהלית הטילה עיצומים של כמיליון שקל על חברה פרטית לקנאביס רפואי בשל טעויות בדוחות ● בהחלטתה קבעה הוועדה כי לראשונה סמנכ"ל הכספים ורואה החשבון המבקר נושאים באחריות לכשל ● ההחלטה עשויה להשפיע על לפחות 10% מהחברות בבורסה

טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock

מי ימצמץ ראשון? המאבק על מס הקנייה שעלול לעלות ביוקר לבעלי הרכב הצמוד

המחלוקת בנוגע למס הקנייה על רכב חשמלי ושווי השימוש נמשכת ● ועדת הכספים והאוצר מתבצרים בעמדתם, מה שעלול להביא לכך שלמעלה מ-150 אלף עובדים ישלמו החל מינואר 500-1,500 שקל יותר על שווי השימוש החודשי

"שונא היהודים הנתעב ביותר של 2025": הזוכה בתואר אנטישמי השנה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המדינה הערבית שהפכה לשותפה של ישראל בתעשייה הצבאית, איראן מגיבה לאיומים של ישראל בתקיפה נוספת, בניו יורק טיימס מסקרים את המלחמה על קרקעות פלסטיניים באיו"ש, וטאקר קרלסון "זכה" בפרס אנטישמי השנה ● כותרות העיתונים בעולם

מרחב דרום הר חברון / צילום: אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון

5 ישראלים נעצרו ע"י המשטרה, הפלסטינים מדווחים: "נכנסו לבית בכפר בדרום הר חברון, שחטו 3 כבשים ופצעו תושבים"

במערכת הביטחון העלו חשש, ההבנה: "חבית הנפץ" מול איראן עלולה להתלקח מחדש ● אלי פלדשטיין: "אחרי 7.10 המשימה הייתה למחוק את מושג האחריות סביב רה"מ" ●  איזנקוט מאשים: "נתניהו, אתה לא ראוי להוביל את המדינה. ישראל חייבת ללכת לבחירות ולנקות את קודש הקודשים ● דיווחים שוטפים

וול סטריט, תמשיך להיות ירוקה? / צילום: ap, Mary Altaffer

S&P 500 ננעל ביום שלישי ברציפות של עליות; הזהב בשיא חדש

המאבק על וורנר ברדרס עולה הילוך והמניה עלתה ● בורסות אירופה ננעלו בירידות ● הבנק המרכזי של סין הותיר ביום שני את הריבית ללא שינוי ● שוק החוב העולמי: כוחות רבים לוחצים לעליית התשואות הארוכות • אלפאבית מודיעה על רכישה תמורת 4.75 מיליארד דולר ● מחירי הקקאו צנחו השנה בשיעור שיא, למה לא מחירי השוקולד? • לקראת 2026 בוול סטריט: הרבה דברים עלולים להשתבש, זו רשימת הסיכונים

שמואל אלפסי, מנכ''ל אמנת / צילום: יח''צ

המניה שקפצה 50% בחודש והרווח של יורשי המייסד

מנייתה של אמנת, חברת ניהול הפרויקטים וה־IT, נסקה בכמעט 50% בחודש האחרון ● אשתקד, לפני הקפיצה הגדולה, רכש המייסד אברהם (לולו) אסף ז"ל מניות משותפו תמורת 22 מיליון שקל

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

צים שוב דחתה הצעת רכישה של גליקמן: "מעריכה את החברה בחסר משמעותי"

בד בבד מדווחת חברת התובלה הימית כי קיבלה "הצעות תחרותיות ממספר גורמים אסטרטגיים לרכישת כל מניות החברה, הנבחנות תוך התמקדות בהשאת ערך משמעותי לבעלי המניות" ● יו"ר הוועד של צים: "לא ניתן להעביר את החברה לידיים זרות"

איל אפרת / צילום: אורן דאי

לאומי מקים מרכז AI ומקדם את ראש החטיבה הטכנולוגיות איל אפרת לתפקיד מפתח

איל אפרת, המכהן כסמנכ"ל בכיר וראש חטיבת הטכנולוגיות של בנק לאומי, ימונה לראש החטיבה הבנקאית של הבנק ויחליף את אייל בן-חיים ● הבנק הודיע היום על סדרה של מינויי בכירים נוספים הנוגעים למשרות בתחומי הטכנולוגיה וה-AI

''מתחם הפיקוד - לב העיר העתיקה'' / צילום: באדיבות אירית צרף אדריכלות ובינוי ערים

העיר העתיקה של באר שבע משנה פניה

מהלך תכנוני רחב היקף צפוי לשנות את לב העיר העתיקה של באר שבע ● רשת היין והאלכוהול הרמיטאז' משקיעה 4.5 מיליון שקל בפתיחת סניף דגל בכפר סבא ● ותערוכה חדשה של כ־50 אמנים נפתחת במפעל הישן של טרה בתל אביב ● אירועים ומינויים

עליה בארנונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בתל אביב, ירושלים ורחובות: אושרו העלאות חריגות בארנונה

לאחר הודעת הממשלה כי גם ב־2026 תוכלנה הרשויות להגיש בקשות חריגות להעלאת ארנונה, מספר עיריות מרכזיות - בהן תל אביב, ירושלים, רחובות, ראשון לציון ורעננה - קיבלו אישור להעלאות בתעריפים