גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עזוב אותך מהייטק: תדע כל פריפריה אילו עסקים כדאי לפתח

ברשויות המקומיות בפריפריה מתחילים להתעורר מהפנטזיה על קהילת סטארט-אפים שוקקת, אך גם לא רוצים להיות תלויים בחברת ענק אחת ● אחד הפתרונות הוא יצירת שיתופי פעולה בין עסקים קטנים, חברות גדולות ואוניברסיטאות, אך מה תפקידה של המדינה בכך? ● האתגרים של עסקים קטנים ובינוניים | פרויקט מיוחד

אינטל קרית גת / צילום: איל יצהר
אינטל קרית גת / צילום: איל יצהר

בשנת 2014 עמד ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס סייבר בתל אביב ואמר: "באר שבע נהפכת למרכז סייבר לא של ישראל בלבד, אלא של כל חצי הכדור המערבי. זה החזון המעודכן שלי לחזון של דוד בן גוריון". האמירה התייחסה למהלך לחיזוק הדרום, שכולל את העברת בסיסי צה"ל דרומה והקמת מרכז הייטק חדש בבאר שבע, שבה יתחברו האקדמיה, הצבא, משקיעים וחברות הטכנולוגיה. גם חמ"ל הסייבר הלאומי הועבר לעיר.

מרכז ההייטק בבאר שבע התפתח במהלך השנים והגיע לכ-2,000 עובדים, אך קשה להגיד שהשינוי המיוחל קרה. הסטארט-אפים מעטים, וגם אלה שמתפתחים עוזבים לתל אביב בגלל מחסור בעובדים מיומנים, או נמכרים ומאבדים את הזיקה למקום. העיכוב בהעברת הצבא לדרום פוגע ביכולת לקדם את האקוסיסטם המקומי. "אם הצבא היה מגיע ולא הייתה תשתית בבאר שבע, אז היו אומרים, איך לא עשיתם כלום לפני כן?", אומר רן קויתי, שעומד בראש הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.

"ריכוז עסקים במרכז - טוב למדינה"

מעטות הדוגמאות מהשנים האחרונות שבהן המדינה הייתה מעורבת ככה בפיתוח אזורי, במתן תמריצים ובמיתוג האזור, ויש גם כאלו שמסתייגים מההחלטה: "הסייבר בבאר שבע זאת השתלה, זה לשים הרבה משאבים כדי להנחית משהו מלמעלה", אומרת יעל ברנדל, מנהלת מרכז קפיצת מדרגה של קבוצת ראות, שעוסקת בפיתוח אזורי. "לפעמים, אם ההשתלה מספיק חזקה, אז היא תתפוס, אבל גם אם זה ימשוך אוכלוסייה חזקה, צריך לבחון מה קורה עם התושבים הוותיקים. אני הייתי מציעה לבדוק מה מיוחד בבאר שבע, ולא להתחרות בתל אביב", מוסיפה ברנדל.

ד"ר נעמי האוזמן מהאוניברסיטה העברית, שעוסקת בכלכלה עירונית, סבורה כי לא צריך לתמרץ עסקים לעבור מהמרכז לפריפריה. "אין לנו שום ראיות לכך שזה יעזור ברמה של מדינה. פיתוח אזורים בפריפריה אינו דבר קל, ויש סיבה לכך שהפעילות הכלכלית בה נמצאת בנחיתות בהשוואה למרכז. רוב הניסיונות בעולם לפתח אזורים חדשים כמרכזי תעשייה, יזמות, וחדשנות נכשלו, ובעלות גבוהה. מחקרים רבים מראים שריכוז פעילות עסקית במקום אחד יוצר יתרונות פרודוקטיביים עבור העסקים בו. עידוד של עסקים ואנשים לעזוב את המרכז - שיש בו ריכוז גדול של עסקים - ולעבור לפריפריה זה בעצם להוריד את הפרודוקטיביות של הפעילות הכלכלית גם בנקודת המקור וגם של העסקים המשתתפים במעבר. עבור ראש עיר בפריפריה, יכול להיות שמעבר העסקים עדיף על הישארותם במרכז. עבור המדינה, מדובר במהלך יקר ומסוכן".

"אם החלטנו בכל זאת להעביר פעילות עסקית מהמרכז לפריפריה, אנחנו צריכים לחשוב אילו מרכיבים מאפיינים מקום מוצלח. אוניברסיטאות, למשל, מביאות גם חדשנות וגם אוכלוסייה משכילה. אחד הדברים שאנחנו רואים שוב ושוב בעולם ובמחקרים הוא שמקומות שבהם גרים אנשים משכילים, מצליחים יותר. העובדה שהאוניברסיטאות מביאות רעיונות חדשים לעיר - גם היא חשובה: מחקר שעשיתי העלה כי ברגע שהעלו את התמריצים למסחור הידע האקדמי עבור אוניברסיטאות, מספר החברות הגדולות והסטארט-אפים שהתמקמו לידן גדל בחדות".

תפיסה מקובלת ביישובי הפריפריה היא שהדרך לחזק את הרשויות המקומיות שלהן, להפוך אותן לאטרקטיביות ולמשוך תושבים חדשים היא באמצעות עסקים קטנים, אך לא עסקים רגילים אלא סטארט-אפים - כאלו שמאופיינים בחדשנות, בחיבור לתעשיית ההייטק ומטרתם היא לצמוח מהר, להעסיק הרבה עובדים ולייצא את שירותיהם ומוצריהם לחו"ל. כך, למשל, ערים קטנות יחסית כמו ירוחם ומעלות תרשיחא מקימות בשטחן אקסלרטורים (מאיצים) שבהם מקבלים סטארט-אפים סיוע והכוונה.
אם המרדף אחרי תעשיית ההייטק עוד נשמע הגיוני בערים הגדולות, שבהן יש חברות ענק, אוניברסיטאות ותושבים רבים, הניסיונות של ערים קטנות ומרוחקות למשוך סטארט-אפים נראה קצת תלוש. "מדינת ישראל היא מדינה קטנה והרבה אקדמאים אומרים שבגלל הקוטן שלנו צריך להישאר עם מרכז עסקי-תרבותי-חברתי-פוליטי אחד, מחדרה לגדרה. היום הגישה היא שקיימת שונות מאוד גדולה, תרבותית וגיאוגרפית, ולכן אנחנו חושבים שצריך לנקוט גישת פיתוח אזורית", אומרת ברנדל.

האם הדרך לעשות זאת היא באמצעות ניסיון למשוך סטארט-אפים? זאת כנראה לא צריכה להיות מטרת על, אלא להשתלב בתוכנית אסטרטגית גדולה יותר. "לפני שמונה שנים כולם אמרו שהם רוצים הייטק, מילה גנרית. היום מרבית ראשי הערים יודעים לדבר אחרת, הם הבינו שכשהם מדברים על הייטק הם מדלגים מעל הראש של התושבים שלהם", מוסיפה ברנדל.

 

לזהות מומחיות בכל אזור

לאחר מבצע "צוק איתן", שהשבית את הפעילות העסקית בדרום לכמה שבועות, החל להתכנס פורום של תושבי האזור שעוסקים בתיירות, נציגי הרשויות המקומיות ונציג של הסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה. הצוות החל לחשוב על דרכים לפיתוח האזור מבחינת תיירות, איך אפשר להביא קבוצות ולשכן אותן בכמה צימרים, לחבר בין מקומות לינה לשירותים נוספים כמו הדרכת טיולים, אטרקציות ואוכל. הפורום מתנהל באופן שוטף, ופגישות מתקיימות בכל כמה שבועות. הפורום בעוטף עזה היה הפיילוט, וכיום הסוכנות מפעילה כמה פורומים נוספים ברחבי הארץ.

אם פורום שמאגד צימרים ופעילויות נופש הוא דבר מתבקש, שכן אלו עסקים זעירים שיכולים להרוויח מיתרון לגודל ומחיבור עם עסקים שמתמקצעים בתחומים אחרים, בניית מערכת תומכת סביב תחומים אחרים היא כבר יותר מורכבת, ודורשת תהליך חשיבה ותכנון אסטרטגי. זה כבר לא רק חיבור בין עסקים קטנים, אלא בניית אקוסיסטם שלם שמחבר בין עסקים קטנים, עסקים גדולים, מוסדות אקדמיים ומחקר. המטרה: חיזוק אזורים נוספים בישראל כמו הנגב, הגליל או רמת הגולן, ולעסקים קטנים יש חלק חשוב בכך.

בדוח של ה-OECD, שפורסם לפני כשנתיים ועסק בעסקים קטנים ובינוניים בישראל, נכתב: "רוב מדיניות העסקים של משרדי הממשלה וסוכנויות הממשלה היא 'עיוורת לאזור', כלומר מציעה תמיכה זהה ברחבי המדינה ואינה שואפת לזהות חסמים והזדמנויות ייחודיים באזורים ספציפיים. ניתן לשלב אמצעים לתמיכה בשרשראות אספקה ובאשכולות מקומיים הן ברמה הלאומית והן ברמה האזורית". כדוגמה, נתנו ב-OECD את רשות החדשנות, שמפעילה פרויקט של חממות טכנולוגיות ברחבי המדינה, אך באופן מנותק מהיתרונות ומהפוטנציאל של האזור שבו הן ממוקמות, כמו נוכחותם של מוסדות מחקר רלוונטיים או קיומן של התמחויות נוספות באזור.

בפינלנד, בשנות ה-90 של המאה הקודמת, החלה המדינה לתמוך בפיתוח אזורי מומחיות שיוכלו להיות תחרותיים ברמה בינלאומית. כך היא משכה חברות בינלאומיות, השקעות ומומחים מובילים מחו"ל. בכל אזור קיימת יותר ממומחיות אחת. ב-OECD התייחסו לפינלנד בדוח שלהם, וציינו שלמרות שהייתה נטייה לתחום ההייטק, פותחו גם מומחיות בתחומים כמו תיירות ותרבות.

"לכן, מה שאנחנו ואחרים עושים זה ללכת לאזור מסוים, לזהות את הנכסים והאיכויות הייחודיים לו ולפתח אותם", אומרת ברנדל. "המטרה היא להתחרות מול העולם, ולא מול תל אביב. לבחון מה שונה בנגב ולקדם פעילות סביב תחום אחד או יותר, נגיד חקלאות. אפשר להכניס את נטפים, מרכזי מחקר ופיתוח, אקדמיה וחקלאים. לכאן אנחנו רוצים להכניס גם סטארט-אפים.

"ברמת הגולן עשו עבודה גדולה ויפה, והבינו שהנכס הייחודי שלהם זה מזון מרפא. הנכס שלהם הוא הפרשי הגבהים ברמה, וזה מאפשר לבחון 70% מהמזון בעולם. הם רוצים לייצר אקוסיסטם סביב מזון מרפא, ואז זה מחבר בין מכללת תל חי, החקלאים של הצפון, מיגל ועוד. מנגד, עבדנו בקרית מלאכי - שם אין כלום וחייבים להסתכל מסביב, לחפש מה יש. במקרה הזה הגבולות המוניציפליים הם לא נכונים, קרית מלאכי צריכה להתחבר לאשדוד ולנמל.

"המטרה היא שייווצר חיבור בין חברה גדולה, שיש לה מחקר ופיתוח, לעסקים קטנים שמחוברים יותר לשטח ולכן מביאים חדשנות. בסוף החקלאי שהיה צריך להשקות הוא זה שהמציא את הטפטפות. לכך מצטרפים גם עסקים כמו חקלאי שמקים מסעדה בשטח, מישהו שיש לו כוורת, חקלאי שמשווק ירקות ופירות אורגניים למרכז הארץ, וכולם גם צריכים טמבורייה, עורכי דין ורואי חשבון".

"פחות מדברים על מפעלי ענק"

"כשאני מדבר עם ראשי רשויות, הרבה לא מדברים על הייטק אלא על עסקים קטנים", אומר קויתי. "הם הבוחרים שלהם. כשאתה מדבר על פריפריה אז יש שם הרבה יזמות. אנחנו עושים הרבה כדי לחזק את זה, למשל על ידי חיבור בין עסקים גדולים עם יכולות למכור בשוק העולמי לעסקים קטנים. תוספת התעסוקה שתיווצר אצל העסק הקטן תהיה תוספתית לאותו אזור, וזה משמעותי".

לדברי קויתי, "היו אצלנו במשרד הרבה דיונים אם המדינה צריכה לכוון או לא. אני חושב שצריך לעזור לפתח סביב חברות גדולות, אבל בסוף יש את האקוסיסטם המקומי והדברים יתחברו. באילת יש נושא של ביולוגיה ימית, האם האקסלרטור חייב להיות ממוקד רק בתחום הזה? אני לא בטוח בכלל. זה עלול להיות מסוכן כי אולי זה לא הדבר הבא? לשמחתנו, הרשויות המקומיות מתחילות להבין שאם יש להן עסקים קטנים ובינוניים אז הכלכלה שלהן תהיה חזקה יותר. פעם היו מדברים על אינטל ומפעלים ענקיים, היום פחות מדברים על זה". ברנדל מוסיפה כי "אינטל עוזרת לארנונה של קריית גת, אבל לא נותנת תעסוקה, ובסוף אנשים צריכים פרנסה. מנגד, ערים בפריפריה התבססו על מפעל אחד - וכשהוא נסגר, נוצרה אבטלה גבוהה. עסקים קטנים יוצרים חוסן".

ואולם אין זה חד-משמעי שעסקים קטנים תורמים לצמיחה העירונית והאזורית. האוזמן מציינת כי "מחקרים מראים שיש מתאם חיובי חזק בין מספר העסקים הקטנים או שיעור העובדים בהם לבין הצמיחה העתידית של העיר או האזור. יש כמה תיאוריות לגבי הקשר הזה: אחת היא שידע עובר יותר בקלות בין עסקים קטנים - הם מעודדים מה שנקרא 'knowledge spillovers'. תיאוריה שנייה היא שהקיימות של מספר עסקים קטנים מאפשרת כניסה לעוד עסקים קטנים. אלה הקיימים משמשים ספקי שירות לחדשים, ולפעמים כבר נבנו תשתיות עבורם.

"עם זאת, מחקר שאני עורכת כעת (ועדיין לא פורסם) מראה כי לא מדובר בעסקים קטנים גרידא, שתורמים לצמיחה, אלא עסקים קטנים שהתאגדו כחברה בע''מ, מה שמסמן שהחברה מתכוונת לגייס השקעות, לקחת סיכונים, ולגדול. אלו החברות שמתכוונות לעשות משהו דינמי וחדש במשק. מספר גדול של עסקים קטנים - כמו הפלאפל בפינה - לא תורמים לחדשנות וצמיחה באותה צורה".

פרופ' שלמה חסון, ראש מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטה העברית, אומר גם הוא כי "לא צריך להעביר עסקים מתל אביב, אלא אם כן העסקים עצמם רואים בכך יתרון ואז צריך לסייע להם. מה שצריך לעשות זה לייעל ולשפר את הפעילות של העסקים הנוכחיים שנמצאים בפריפריה. קודם כול, יש לתת להם הכשרות ולשפר את היכולות הטכנולוגיות שלהם. זה יאפשר לפעול בפריון יותר גבוה, וגם יעלה את השכר של האוכלוסייה, שחלקה הגדול נמצא ברמה סוציו-אקונומית נמוכה. יש כלכלה מספיק גדולה בפריפריה, שלא מסתכלים עליה ולא מטפחים אותה". 

עוד כתבות

ד"ר ענת כהן-דייג /צילום: כפיר זיו

קומפיוג'ן תקבל תשלום נוסף מבאייר לקראת ניסוי בבני אדם

מדובר בתשלום אבן-דרך בהיקף 7.8 מיליון דולר מחברת באייר הגרמנית, עבור תרופה לסרטן ממשפחת התרופות האימונותרפיות ● מניית החברה עולה היום במסחר בת"א, והחברה נסחרת לפי שווי של 829 מיליון שקל ● קומפיוג'ן גייסה 19.3 מיליון דולר ברבעון השני של 2018

בניה למגורים בכפר יונה ש/ צילום: איל יצהר

השנה שתהיה בנדל"ן: הציבור יתערב יותר בהליכי התכנון

ההבנה שאפשר וצריך להשפיע על סביבת החיים מחלחלת לציבור, ומודעות הזו רק תלך ותתגבר ●  כתבי "גלובס" בתחזית לשנה הקרובה

ירון רבקאי / צילום: יחצ

מנכ"ל רדקום: "ברור שחברה בגודלנו תחווה מדי פעם איטיות"

סופת הטייפון שפגעה בלקוח מרכזי של רדקום בפיליפינים סחררה את מניית רדקום, שאיבדה 27% ב-3 ימי המסחר האחרונים ומחקה משווי השוק שלה כ-65 מיליון דולר ● המנכ"ל ירון רבקאי מנסה להרגיע את הרוחות: "מנילה לא נפגעה בצורה קשה. עם זאת, אני רוצה להיות זהיר ולא להגיד שזה מאחורינו"

רובוט–כרית נגד נדודי שינה  / צילום יחצ

כיף לחיות בעתיד: 4 רובוטים ביתיים שיהפכו את החיים לנעימים

הרובוטים עדיין לא השתלטו על האנושות, אבל הם נוכחים יותר ויותר בחיינו ● והפעם: כרית רובוטית שתרדים אתכם, רומבה עם זיכרון משופר, רובוט-בייביסיטר ומכסחת דשא אוטונומית

בצלאל מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט / צילום: תמר מצפי

אלביט תמכור עמדות נשק ימיות באסיה ב-173 מיליון דולר

החברה דיווחה הבוקר על עסקה לאספקת עמדות נשק ימיות הנשלטות מרחוק לכוחות הצבאיים של מדינה באזור אסיה-פסיפיק ● היום עולה מניית אלביט מערכות בבורסת תל אביב בכ-3%, לאחר שאתמול עלתה בנאסד"ק בכ-0.5% ● החברה נמצאת בישורת האחרונה לקראת הרכישה של תעש מהמדינה בסכום של כ-1.8 מיליארד שקל

רחוב הבנים 13 רמת גן/ צילומים: אופיר שרון

מה קיבלו הדיירים בפרויקט תמ"א 38 ברחוב הבנים בר"ג?

הבניין הישן נהרס, ובמקום 11 דירות נבנה בניין חדש עם 37 דירות, שכולל חניון תת-קרקעי, מעלית ומרפסות

S&P 500 / צילום: שאטרסטוק

השינוי בסיווג המניות: פחות צפוף בין הענפים, יותר צפוף בתוכם

השינוי הגדול שיחול החודש בהרכב הסקטורים של מדדים מרכזיים, ובראשם S&P 500, נועד בין היתר לתת מענה לבעיית הריכוזיות במדדים, שענף הטכנולוגיה תופס חלקים עצומים מהם ● השינוי, שיכלול הקמה של ענף חדש בשם Communication Services ו"מעבר דירה" של כמה מענקיות הטכנולוגיה, יפחית אמנם את הריכוזיות ברמת המדד, אך יגביר אותה בתוך הענפים עצמם

משה כחלון / צילום: איל יצהר

לקראת הבחירות הבאות-באות: כחלון כבר פוזל לכיוון מ' החוץ

ראשי המפלגות מניחים שלמשך כשנה וחצי אחרי מערכת הבחירות הבאה נתניהו ימשיך להיות ראש הממשלה, אך זמנו יהיה שאול ● בינתיים, כחלון כבר מסמן את היעד הבא שיעזור לו להחליף את נתניהו: משרד החוץ ● חדי-העין כבר שמו לב לחיזוק קשרי החוץ-האוצריים בחצי השנה האחרונה ● פרשנות

רכב של פולקסווגן / צילום: רויטרס

מיישרת קו עם ארה"ב: פולקסווגן מוציאה את עסקיה מאיראן

מדובר במכה לאיחוד האירופי, שמנסה לשמר את הסכם הגרעין עם איראן

קנאביס רפואי \ צילום: שאטרסטוק

כבר לא חברים של ברני: מדיוי מעדכנת בעניין החיכוכים

מערכות היחסים של מדיוי עם השותפה השיווקית שלה חברת בארניז פארם ההולנדית ועם השותף החקלאי שלה בישראל, קיבוץ רמות מנשה, מטרידות את המשקיעים ● בשני המקרים, נוגעות הטענות לפעילות של מדיוי מחוץ לישראל

יוסאקו מיזאווה, האדם הראשון שיטוס סביב הירח במיזם של מאסק / צילום: רויטרס

מיליארדר יפני יהיה הנוסע הראשון בטיסה של מאסק סביב הירח

המיליארדר והיזם היפני יוסאקו מיזאווה יהיה בין המשתתפים בטיסה, שמתוכננת לצאת בשנת 2023

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

שערים ירוקים בבורסת ת"א; ת"א-125 בשיא כל הזמנים

מניית הבנק הבינלאומי עולה, על רקע הודעת הבנק על אישור המיזוג עם בנק אוצר החייל ● המסחר במניות בתל אביב ממשיך במגמה חיובית, ומדד ת"א-125 חצה את הרף של 1,504 נקודות - מעל לשיא שרשם באוגוסט 2015 ● מניות אופקו הלת' ומזור רובוטיקה בולטות בעליות שערים

פליטים - שביל הבריחה / צילום: אסף אוני

עקפנו את הונגריה: ישראל ראשונה בעולם בסלידה מפליטים

באיזו מדינה בעולם יש הסלידה הגדולה ביותר מפליטים? בישראל ● סקר של מכון PEW מצא כי 57% מתושבי ישראל מתנגדים לפתוח את שעריה לפליטים ● רק הונגריה מתקרבת לישראל בסירובה לקלוט את הנמלטים מאלימות ומלחמה – 54% ● לשם השוואה: בגרמניה רק 16% מתנגדים, בארה"ב 29%, ובספרד 13%

שלט של בית למכירה בארה“ב. / צילום: רויטרס

10 שנים מאוחר יותר: מלכי המשכנתאות החדשים הם לא בנקים

חברות משכנתאות ייעודיות, שאינן שייכות למגזר הבנקאות, נפגעו אנושות בעת משבר הדיור, אך התאוששו והפכו לשחקניות הדומיננטיות, עם 52% מסך הנפקות המשכנתא בארה"ב, לעומת 9% ב-2009 ● אבל גם היום הן פחות מפוקחות, ואם שוק הדיור יידרדר, הן שוב עלולות לקרוס ● עשור למשבר הפיננסי, פרויקט מיוחד

רביב צולר / צילום: שלומי יוסף

עליית מחירי האשלג חיזקה את מניית כיל ב-30% ב-3 חודשים

מניית כיל ממשיכה לרכז מחזורי מסחר ערים ועולה הבוקר בכ-2%, כשהיא מצמצת את פער הארביטראז' מול בורסת ניו יורק ● הסיבה העיקרית לעלייה, ככל הנראה, היא חוזה לאספקת אשלג שחתמה חברת BPC מבלארוס לסין במחיר של 290 דולר לטונה ● באוגוסט דיווחה החברה, הנמצאת בשליטת החברה לישראל של עידן עופר, על חתימת חוזה לאספקת אשלג בהודו בהיקף של 550 אלף טונות

שאול שני / צילום: איל יצהר

שאול שני מנסה להנפיק את ECI במחצית מהשווי שבו נרכשה

החברה תנסה לפי שווי של כ-650 מיליון דולר "לפני הכסף" ● חברת ציוד התקשורת הוותיקה ולמודת המשברים, שנרכשה על ידי שני ב-2007, מציגה בשנתיים האחרונות צמיחה בהכנסותיה, אך היא עדיין רושמת הפסדים, שעמדו על 19 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2018 ● תנסה לגייס 230 מיליון דולר במקביל להצעת מכר של הבעלים שני

חנויות סגורות בדרום תל אביב / קרדיט: באדיבות יוזמי מחאת הטקסטיל

הטלת ארנונה על נכס ריק – האמנם תמריץ לשימוש בו?

בית המשפט העליון פסק כי נכס ריק ישלם ארנונה לפי הסיווג שנקבע בהיתר הבנייה ולא בתוכנית, ומשמעות הדבר בדרך-כלל היא חיוב גבוה יותר ● פסק הדין יפגע דווקא בבעלי הנכסים הקטנים, ולא יפתור את בעיית הנכסים שעומדים ריקים

בנימין נתניהו וישראל כ"ץ בטקס חנוכת קו הרכבת ת"א י-ם / צילום: ששון תירם

בעוד חצי שנה נגיע ליעד: קו רכבת ת"א י-ם נחנך היום

ראש הממשלה נתניהו והשר ישראל כ"ץ חנכו את תחנת נבון בירושלים, אך הרכבת נוסעת בינתיים עד נתב"ג בלבד ● חלק מתרגילי החילוץ וההצלה שנעשו בשבועיים האחרונים לקראת הפתיחה המתקרבת הסתיימו ללא הצלחה ● כחצי שנה עד שיגיע הקו ליעדו הסופי: תל אביב

חרדים בארה"ב/ צילום: .ס.א.פ קרייטיב / Shutterstock

לא רק בישראל: בניו ג'רזי חוששים מהתחרדות של שכונות

מחירי הנדל"ן הגואים בניו יורק הביאו יותר ויותר חרדים לעבור לניו ג'רזי, והציתו שורה של סכסוכים סביב מבני ציבור, שטחים פתוחים ותקנת עירוב

נפתלי בנט / צילום: זיו קנטור

בנט תומך במועמדותו של השר אלקין לראשות עיריית ירושלים

הודעת בנט מגיעה יממה אחרי שדגל התורה וש"ס התייצבו לצד משה ליאון ● אגודת ישראל בירושלים טרם הודיעה במי תתמוך, אך רצף ההודעות מצמצם את האפשרות שהמועמד החרדי לראשות העיר, יוסי דייטש, ימשיך בקמפיין שלו