אורן ורשבסקי, המהנדס שהורשע בכך שגרם ברשלנות למותה של קצינת צה"ל סגן הילה בצלאלי ז"ל בקריסת גשר התאורה בהר הרצל בירושלים ב-2012, הגיש הבוקר (ה') ערעור על הרשעתו לבית המשפט המחוזי בירושלים.
בערעור טוענים עורכי דינו ממשרד שוורץ-נרקיס, אורון שוורץ, יוגב נרקיס ורותם ניר, כי מורשבסקי הוסתר מידע מהותי בדבר אי-יציבות המבנה ימים אחדים טרם האסון. הסתרה זו, נטען, מנתקת את הקשר הסיבתי שבין פעולותיו ובין האסון.
המדינה מצדה הודיעה במקביל כי תערער על קולת עונשו של המהנדס - 400 שעות לתועלת הציבור.
ורשבסקי היה המהנדס האחראי על המבנה שהחזיק את מערכת התאורה בבמה המרכזית בהר הרצל, שקרס על החיילים שהתכוננו לטקס יום העצמאות. האסון אירע במהלך החזרות לקראת טקס יום העצמאות שנערכו באפריל לפני 6 שנים, כאשר המבנה שהוקם לתליית ציוד הגברה ותאורה קרס לקרקע, וכמה חיילים ובהם הקצינה נלכדו תחתיו. בצלאלי סבלה מחבלות קשות ונפטרה מפצעיה, ו-7 חיילים נוספים נפצעו.
ב-2014 הגישה הפרקליטות כתב אישום כנגד ורשבסקי ו-5 מעורבים נוספים בפרשה כתב אישום בגן גרימת מוות ברשלנות. בדצמבר 2016 נחתם הסדר טיעון בין הפרקליטות לבכירי החברה שהייתה אחראית להקמת המבנה שקרס, ועל חלק מהמעורבים נגזרו מספר חודשי מאסר.
ואולם משפטם של המהנדס אורן ורשבסקי ויועץ הבטיחות של האתר, יצחק צוקר, נמשך, ואלה הורשעו בגרימת מוות ברשלנות, וביוני השנה נגזרו עליהם 4 חודשי עבודות לתועלת הציבור (על צוקר) ו-400 שעות לתועלת הציבור (על ורשבסקי).
היום, כאמור, הגיש ורשבסקי ערעור על הרשעתו. בתוך כך, גם יועץ הבטיחות צוקר הגיש ערעור על גזר דינו.
"אירוע שאין לו ניחומים"
בערעור שהגיש היום על הרשעתו כותב ורשבסקי כי "אירוע מותה של החיילת הצעירה הילה בצלאלי ז"ל, בתאונה איומה וארורה, אין לו ניחומים. שעה שהכותרות שלטו בפרשה, הרי שהיה 'ברור לכל' שהמשוואה הפשוטה - היא קונסטרוקציה מתמוטטת - נסכמת ב'המהנדס אשם'. ואולם עתה, מקץ שנים אחדות, בירורים נוקבים ומתן ההזדמנות לסדר העובדות ולאבק לשקוע, עולה תמונה שונה בתכלית".
לטענתו, בית המשפט שגה כאשר קבע כי הוא אחראי לכשל שהוביל לקריסת המבנה ולמותה של בצלאלי. לטענתו, הוא מיצה את יכולתו לפעול כמהנדס בשל מידורו ואי-הנחת כלים בידיו מטעם גורמים רבים ושונים; והכשל הסיבתי בין המקרה למעשיו נותק בשל מידורו בידי ההפקה שעה שמתהווה ומסתמן הכשל ההנדסי ובשל פעולות מידורו בידי יועץ הבטיחות שעה שהכשל ניצב בנקודה הקריטית.
עוד טוען ורשבסקי טענת "הגנה מן הצדק", לפיה נוכח קיומם של נתונים דומים ואף קשים מאלה של ורשבסקי ופעולותיו, המתגבשים בקרב מפיק הטקס, אלכס סלע, ובקרב אחרים שלא הועמדו לדין.
לטענת ורשבסקי, לא יכול היה להפעיל יכולותיו כמהנדס, בין שלא קיבל את התחמושת לה היה זקוק - נתונים יסודיים לשם חישוב נתוני עומסים, ובין אם מודר, עצתו והתערבותו המקצועית הנדרשת נעקפו, לא נתבקשו, או הוחלפו בתחליפי "פלסטיק" של פסאודו-מהנדסים מטעם עצמם. "הדגש הוא על תפקידו - מהנדס. לא יועץ בטיחות, לא מפיק, לא איש הקשר שבין הצבא לחברת ההרכבה. מהנדס. ללא הנחת כלי העבודה בידו, שעה שאלה אינם ניתנים להשגה ללא שיתוף הפעולה של הגורמים אליהם פנה, יכולותיו לפעול כמהנדס, אינן מתקיימות", נכתב בערעור.
"פעלתי להזהיר טרם האסון"
בערעור נטען כי האומדן הוא סבירות. מה עוד יכול היה לעשות ורשבסקי באופן סביר בכדי להפעיל את יכולותיו? לטעם עורכי דינו, ורשבסקי לא יכול היה לפעול באופן סביר יותר מאשר פעל לקבל לידיו את הנותנים בלעדיהם לא יכול היה לפעול כמהנדס. "ורשבסקי, אשר אמור היה להכין תכנית קונסטרוקציה, כתובה, כנדרש על-פי חוק התכנון והבנייה, בעבור מגדל התאורה וההגברה, זקוק היה לנתונים בכדי לחשב עומסים וחישובים סטטיים לחישוב מדויק של משקלים מותרים להעמסה, ואולם לטענתו במהלך שמיעת הראיות עלה במפורש כי חברת עיצוב במה, שהיא ואנשיה הורשעו ונאסרו בפרשה, פעלו ללא ייעוץ הנדסי שוטף מבחירה".
לטענת ורשבסקי, בנסיבות, הוא פנה באופן אקטיבי אל דמויות מרכזיות אחדות, החל מן הזוטרות שבהן, אנשי עיצוב במה שפעלו להרכבת המבנה מחולל האסון - מן המעצבת ועד למנהלי החברה בשטח וברמת המנהל הגבוהה יותר, המשך במפיק הטכס סלע, וכלה במנהל הבטיחות מר צוקר, אך "פנייתו זו לגורמים אלה כולם הושבה ריקם".
עוד נטען כי משעה שנתונים אלה לא ניתנו בידיו של ורשבסקי, הוא פעל בהדרגה בכל הדרגות והרמות בכדי לקבלן - ראשית מן המקום שבו יש לתן מענה, ולבסוף מן המקום שבו היעדר המענה הופך לבעיה בטיחותית, ואו-אז הוא מיידע גם את צוקר, יועץ הבטיחות, כהתראה, וכל זאת טרם האסון.