גל הירש / צילום: יחצ
ביום שישי האחרון פורסם ב"גלובס" שהשופט בדימוס דוד רוזן יבדוק את סיכול מינויו של גל הירש למפכ"ל המשטרה. השופט רוזן משמש מזה כשנתיים כנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. מהפרסום עולה כי בשבוע האחרון הוגשה תלונה לפתחו של רוזן בדבר חשדות ל"תפירת תיק" נגד הירש, מצד גורמים בכירים במשטרה, במטרה למנוע מינויו לתפקיד המפכ"ל אליו יועד. רוזן הודיע כי יברר את התלונה, הנוגעת להתנהלות הפרקליטות והתביעה בפרשת סיכול מועמדתו של הירש לתפקיד מפכ"ל המשטרה.
מה ניתן להסיק מהחלטתו זו של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות?
בתחילת אוגוסט התייצב פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, בפני חברי ועדת הפנים של הכנסת. יו"ר הוועדה, יואב קיש, היה סבור כי נסיבות המקרה מצריכות הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. ניצן ניסה לשכנע את חברי הכנסת כי לא נתפר תיק להירש, וכי קצב המשך חקירתו היה תלוי במדינות זרות. ניצן אמר את הדברים בתגובה לטענות שהמשטרה ביקשה לסכל את המינוי ב-2015 בשל חוסר שביעות-רצונם של בכירים בה מהבאת מפכ"ל מבחוץ. מדובר בנושא המעסיק את הציבור בכללותו, התקשורת והכנסת.
"כל הדיבורים על סיכול ממוקד - המשטרה עובדת. ודאי שיש תקלות. האם מישהו באמת תופר תיק? האם יש כוונת זדון? אני שומע סיפורים על תפירת תיקים 30 שנה, ואני אומר שזה פשוט מופרך", אמר ניצן בדיון, שכונס תחת הכותרת "חשש משימוש בחקירות רדומות לטובת סיכול פוליטי".
לדבריו, "היה מידע והיה חומר שהגיעו למסקנה שמצדיק לברר את האמת. למה זה לוקח כל-כך הרבה זמן? תיק עם חיקורי דין במדינות זרות זה בכלל לא תלוי בנו. אנחנו תלויים במדינות אחרות. יש לנו אחריות לברר את האמת, ובמובן הזה כולם שווים, בין אם הם אדם פשוט, ובין אם הם גיבורי ישראל. אנחנו מקווים שהתיק ייגמר בזמן סביר". אפשר להניח כי דבריו של פרקליט המדינה נעשו על דעת היועץ המשפטי לממשלה.
חרף הצהרותיו של ניצן בדבר ענייניות ההליך, הכריז רוזן כי הוא מתחיל בבירור הנושא.
סמיכות הזמנים בין הצהרת פרקליט המדינה על תקינות ההליך לבין המועד שבו הצהיר רוזן על פתיחה בבדיקת התנהלות הפרקליטות והתביעה, מצביעה על השפל חסר התקדים במעמד ובאמון בפרקליט המדינה.
לכאורה, יהיה מי שיטען כי דווקא הודעת רוזן על פתיחה בבדיקה, חרף הצהרת פרקליט המדינה, מלמדת כי המערכות עובדות כפי שמצופה, ופועלות לבירור טענות קשות נגד בכירים במשטרה ובפרקליטות. זאת, אף אם פרקליט המדינה מצהיר בריש-גלי כי לא נפל פגם בהתנהלות הפרקליטות והתביעה.
עם זאת, ישנו רובד הנוסף, עליו ראוי להציב זרקור.
השאלה הנשאלת היא מדוע בחר להיכנס רוזן דווקא בעת הזו לסיפור הזה? מדוע ראשי מערכת אכיפת החוק נתנו לידיעה זו אודות החלטת רוזן לפתוח בבדיקה, לעבור בשקט, מתחת לרדאר, בדרך שאינה אופיינית להם כלל ועיקר? מדוע לא קפצו וזעקו חמס כי הנציב אינו רשאי לברר התלונה, שכן החוק קובע כי הנציב לא יברר תלונה אם היא ביחס למעשה שמתקיים בשלו הליך משפטי, ובכלל זה הליך אזרחי, הליך פלילי החל משלב החקירה. וכידוע החקירה בעניינו של הירש תלויה ועומדת?
מי שמצליח לשרוד בריכוז את כל הסעיפים ותתי-הסעיפים בחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו-2016, אשריו. אין חוק דומה לו עלי ספר במדינת ישראל. ואולם מה שעולה מהחוק באופן מובהק הוא כי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה הצליחו לעקר כמעט לחלוטין את יכולותיו וסמכויותיו של הנציב לבקר את מייצגי המדינה, קרי הפרקליטים. בין היתר, על-פי חוק זה, אף אם בסופו של יום ימצא הנציב כי מאן דהוא כשל בטיפול בפרשה - הרי שאין לאמירתו שום השלכה או משקל של ממש.
סמכויות הנציב, מכוח חוק נציבות תלונות הציבור, מוגבלות להמלצה בפני הנילון והממונה עליו על הצורך בתיקון ליקוי שהעלה הבירור וכן על הדרך והמועד לתיקונו.
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שצמח בפרקליטות הצבאית, כמו גם השופט רוזן, ישב בראש וועדת האיתור שבחרה בנציב.
בנסיבות אלה, לא יהיה זה בלתי סביר לטעון כי מדובר בבדיקה שפרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה עשויים לברך על פתיחתה ואין בלבם חשש על מסקנותיה, בשונה מבדיקה חיצונית על-ידי ועדת בדיקה פרלמנטרית, אשר זהות חבריה נקבעת על-ידי חברי הכנסת.
במציאות בה האמון בפרקליט המדינה נמצא בשפל, קבלת אישור להצהרתו, מצד גוף ביקורת אובייקטיבי לכאורה, כי לא נפל דופי בהתנהלות הפרקליטות בטיפול בפרשת הירש, חשובה לו מאין כמותה - על אחת כמה וכמה כאשר יש מי שמבקשים להקים ועדת בדיקה פרלמנטרית בנושא.
כך או כך, כבר כעת ברור כי פרשת גל הירש מצטרפת לפרשיות נוספות המצביעות על מציאות עגומה.
■ הכותב היה הממונה על המשמעת בשירות המדינה.