"יש חשיבות לריכוז הטיפול בידי גורם אחד תוך מתן מענה רב תחומי מקצועי ויעיל"
פרופ' איריס דותן, מנהלת המערך לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי רבין-בילינסון, יו"רית האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד
בתחום הטיפול בחולה אחד התהליכים החשובים שיש לקדם הוא רפואה רב תחומית - בייחוד בתחום המחלות הכרוניות ואוכלוסיות הגיל השלישי. החולים במחלות כרוניות, בכל התחומים ובכל הגילאים, זקוקים פעמים רבות למענה רפואי ממספר תחומים וממספר מקצועות. יש חשיבות לריכוז הטיפול בגורם אחד תוך מתן מענה רב תחומי מקצועי ויעיל. מענה כזה אפשרי כאשר מרכזים את כל היועצים והמטפלים בכפיפה אחת, ובסביבה מודרנית ומכבדת. סוג כזה של רפואה מחייב היערכות עוד משלב בית הספר לרפואה וההתמחות, תוך דגש על חינוך לעבודה וקבלת החלטות משותפת וגמישות מחשבתית. מעשית, יש להיערך לעידוד פעילות משותפת, תגמול נאות שלה וכן התייחסות למרכיבים לוגיסטיים השונים לעתים במהותם מרפואה במשרד הרופא/ה. אתגר זה אינו חלום רחוק. חלק מהפעילות כבר נעשית ברמה מסוימת. כאנשי מקצוע אנו פועלים לקידום פתרונות בנושא, וכפרטים במערכת בריאות חשוב שניערך כדי לקדמו באופן מערכתי כבר בשנה הבאה עלינו לטובה.
עיסוק בפעילות גופנית הוכח כבעל השפעה מיטיבה במחקרים רבים, ואני באופן אישי אוהבת מאוד פעילות כזו - ריצה על החוף, חדר כושר, יוגה. לעתים אנו תולים אי ביצוע פעילות גופנית בסדר היום שהולך ונעשה תובעני. בשנה הקרובה אעשה כל מאמץ (נפשי...) לבצע יותר פעילות (גופנית...) באותה רוח, אין לי ספק שקידום בריאות אישית קשור בזמן איכות עם המשפחה, עם חברים, ובעיסוקים שאינם קשורים לעבודה ובוודאי שבשנה הקרובה אפעל לכך.
"עדיף לטפל במניעת מחלות מאשר במחלות ובמקרים רבים המניעה אפשרית"
ד"ר אלי פישר, נשיא ומייסד תשלובת ד"ר פישר
לקראת השנה החדשה, הייתי מאחל למערכת הבריאות להשקיע עוד מאמצים בתחום הרפואה המונעת. לפני מספר שנים, נכנסה לסל התרופות תרופה המסייעת להפסקת עישון - צעד גדול ומבורך. יחד עם זאת, רפואה מונעת צריכה להיות חלק בלתי נפרד מהטיפול באוכלוסייה. עדיף לטפל במניעת מחלות מאשר במחלות ובמקרים רבים המניעה אפשרית. כאשר מטופלים פוגשים את רופא המשפחה, זו הזדמנות לדון איתו על הרגלי אכילה, שמירה על משקל, הרגלי ספורט ואפילו התייחסות לסביבה חברתית תומכת. כל אלה מסייעים למניעת מחלות ושמירה על בריאותו של כל אחד ואחת מאתנו. בנוסף לכך, חשוב שמערכת הבריאות תטפל בגישה של הציבור לרופאים המומחים. ההמתנה למומחים עשויה לארוך היום שלושה חודשים ויותר המצב הזה גורם לחוסר איזון בטיפול באוכלוסייה. מי שידם משגת פונים לרפואה הפרטית ומי שאינם יכולים לעשות זאת נאלצים לחכות חודשים ארוכים. לדעתי זה יוצר חוסר שוויון במערכת הבריאות ויש לתקן את זה.
מידי שנה אנו מברכים את יקירינו בברכת שנה טובה ושנת בריאות. כאשר שואלים אותי מה כל אחד יכול לעשות עבור עצמו, בכדי להבטיח שנת בריאות, אני ממליץ על טיפול אנטיאייג'ינג עצמי - עד היום עוד לא הומצאה התרופה נגד הזדקנות, אך אנו יודעים היום מספיק בכדי להבין כי הבריאות שלנו מורכבת מאורח חיים נכון: תקפידו על פעילות גופנית, על אכילה נכונה ומאוזנת, מנעו השמנה, תעקבו אחרי מדדי הכולסטרול, לחץ הדם והסוכר, צאו לשמש אך ורק עם קרם הגנה. אלה הם הדברים שיבטיחו נקודת פתיחה טובה לשנת בריאות ולתוחלת חיים ארוכה ואיכותית.
"הגיעה השעה להקצאת אחוז קבוע מתקציב הסל לתרופות ל'מחלות יתום'"
אפי שנידמן, מנכ"ל ניאופרם ישראל
בשנים האחרונות אנו עדים לשיח ער על מעמדם של תרופות המיועדות לקבוצות חולים מצומצמות במיוחד, בין שמדובר במוטציה או תת קטגוריה של מחלה מוכרת או במחלות המוגדרות "יתום" (מחלות שמספר החולים בהן הוא מצומצם ביותר). עסקינן בתרופות שנותנות מענה טיפולי לחולים שלא היה להם מענה עד כה, והן בדרך כלל תרופות מצילות או מאריכות חיים.
השקעה בפיתוח תרופה חדשה מוערך כיום בכמיליארד דולר ונדרשות מעל עשר שנים של מחקר מעמיק וניסויים קליניים. מתוך הבנת החשיבות שבעידוד חברות התרופות להמשיך ולפתח תרופות אלה, הכירו רשויות הבריאות בארה"ב ובאירופה במחלות אלה כמחלות הזקוקות להתייחסות מיוחדת, והגדירו הקלות ספציפיות לפיתוח, רישום והנגשת התרופות. בארה"ב לדוגמה, קובע חוק תרופות יתום מגוון תמריצים עבור חברות התרופות המפתחות אותן, ביניהם מתן בלעדיות שיווק למספר שנים; הטבות מס כגון זיכוי במיסוי לביצוע מחקר קליני; השתתפות בעלויות פיתוח; סיוע בהליכים הרגולטורים (כדוגמת קביעת מסלול רישום מהיר); ועוד. גם בישראל אנו נדרשים לנושא, והגיעה השעה להגדרות דומות גם כאן ביחד עם הקצאת אחוז קבוע מתקציב הסל לתרופות למחלות יתום. הדבר יגביר את נגישותם של החולים לטיפולים הדרושים להם ויעזור בהצלת חיים.
בנימה אישית, אם להתייחס לברכת החג הנפוצה, שתהיה שנת בריאות, אני ממליץ על שילוב פעילות גופנית בחיי היומיום. ההמלצה האישית שלי היא ריצה - מדובר בספורט נגיש, שלא דורש דבר מלבד נעלי ריצה טובות, ואם אוהבים אז גם אזניות למוזיקה טובה. לרוץ אפשר בכל מקום בארץ או בחו"ל, בחופשה או בנסיעות עסקים. אני משלב ריצה עם רכיבה על אופניים בשדות עם הכלבים שלי - זה זמן שהוא נטו השקעה בגוף ובנפש. מעבר לשמירה על כושר זהו פרק זמן בו אני מנקה את הראש "מרעשים" ומרגיע את הלחצים מה שמאפשר לי לראות הדברים בבהירות ובצלילות טובה יותר לאחר מכן. אז צאו לרוץ. ושתהיה שנה טובה ובריאה.
"שת"פים אסטרטגיים יכולים לספק לחברות ישראליות מימון, ואלידציה וניסיון רגולטורי"
עמיר לונדון, מנכ"ל קמהדע
בשנים האחרונות מתחזקת המגמה העולמית בה חברות התרופות והציוד הרפואי הבינלאומיות מתבססות יותר ויותר על חדשנות ויוזמה המגיעה מכיוון חברות ביוטק ומדיקל קטנות שהינן יזמיות, זריזות וממוקדות יותר באופיין. לשם כך רוב החברות הגדולות הקימו בשנים האחרונות חממות מו"פ וקרנות השקעה העוסקות באיתור ומימון הזדמנויות שכאלו.
שיתופי הפעולה הנרקמים כתוצאה ממגמה זו מאפשרים לחברות קטנות המוגבלות במשאביהן להתמקד בשלבים מוקדמים של מחקר ופיתוח חדשני, בעוד חברות הענק הבינלאומיות מרכזות את מיקודן בניסויים קליניים מתקדמים, קידום מתווים רגולטוריים וכמובן ייצור, מיסחור, שיווק ומכירות.
מגמה בינלאומית זו היא בעלת משמעות חיובית לתחום הביוטק והמדיקל בישראל המתאפיין במו"פ חדשני, פורץ דרך ויזמי באופיו. שיתופי פעולה אסטרטגיים אלו יכולים לספק לחברות הישראליות את המימון, הואלידציה והניסיון הרגולטורי הנדרש להביא "מוצרים כחול לבן" כל הדרך עד לאישורי שיווק בינלאומיים.
אני מאחל שבשנה הקרובה תתרום מגמה זו להמשך פיתוח תעשיית הביופארמה הישראלית, תוך העמקת והרחבת הסכמי שיתוף הפעולה בין חברות ישראליות פורצות דרך לחברות בינלאומיות מובילות.
"אין סיבה שרופא המשפחה לא 'ירשום' למטופליו פירות, ירקות, לחם מקמח מלא ופעילות גופנית"
פרופ' איתמר רז, מנהל רפואי במרכז DMC לטיפול בסוכרת והשמנה, ויו"ר המועצה הישראלית לסוכרת
הרפואה מתקדמת בקצב מסחרר - אנו עדים לפיתוחן של תרופות המבוססות על פיצוח גנטי של מוטציית המחלה, ויש תרופות חדשות מדויקות, בעלות פחות תופעות לוואי עם תוצאות טובות יותר. אין ספק, שאנחנו נמצאים בעידן מרגש בתחום הפיתוחים הרפואיים כמו גם במכשור הרפואי. לצד אלה, אחוז ניכר מהמחלות הנפוצות ביותר נגרם כתוצאה מהקצב ומסגנון החיים במאה העשרים ואחת. אנחנו פחות מוביליים ואוכלים יותר ויותר מזון מתועש, חלקנו מעבירים ימים שלמים מבלי שאכלנו פירות או ירקות. מערכת הבריאות צריכה להידרש גם לטיפול באמצעות מניעה, באמצעות תזונה ופעילות גופנית. אין סיבה שרופא המשפחה לא "ירשום" למטופליו פירות, ירקות, לחם מקמח מלא ופעילות גופנית כחלק מטיפול רפואי כולל. אם מטופל סובל מכאבי ראש רבים, עייפות כרונית או דיכאון, יש לבדוק גם את הרגלי החיים של המטופל, לשאול שאלות על תזונה, תעסוקה, האווירה בבית, מצב הרוח ואיכות חייו. הרופא צריך להיות איש המקצוע המלווה את בריאות הציבור; ובריאות הציבור תלויה לא רק בתרופות שאנו רושמים להם, אלא גם בהרגלי החיים שלהם.
בנימה אישית, השנה היא התחלה חדשה ומהווה הזדמנות פז לכל אחד מאתנו לאמץ הרגלי בריאות חדשים שישפיעו לטובה על בריאתנו ואורח חיינו. כמעט לכולנו יש את הרגע הזה ביום בו אנחנו "חייבים" משהו מתוק. נסו להחליף את הדבר המתוק הזה בפרי. בנוסף, גם בקרב ילדים נסו לתת גם להם פירות. ברור לי שאי אפשר למנוע לגמרי חטיפים מילדים ולכן, אני ממליץ לתת מראש כמות קטנה. אין צורך לתת לילד לאכול את כל החטיף, אפשר להקציב לו כמות קטנה כבר מגיל קטן שאליה הוא יתרגל. ככה נרגיל את הגוף שלנו לאורח חיים בריא יותר.
"המחקר סביב חיידקי המעי האנושי התקדם בשנה האחרונה"
עופר חביב, מנכ"ל אבוג'ן
השנה האחרונה הייתה שנה משמעותית בתחום הבריאות העולמי, כאשר המודעות של בני האדם למזון אותו הם צורכים, עלתה באופן ניכר. דגש רב ניתן לגורמים המשפיעים על בריאות האדם מבפנים ומבחוץ, והם אלו שהובילו את המגמות הבולטות בעולם הבריאות.
אחד הגורמים החיצוניים המשמעותיים ביותר היה נושא חומרי ההדברה והמזון הבריא, כאשר מחד קיימת ההבנה כי בעולם שבו האוכלוסייה גדלה יש צורך בשימוש בחומרי הדברה על מנת לספק די מזון, ומאידך קיים צורך בשיפור הסטנדרטים הבטיחותיים במזון. אנחנו שמחים להיות חלק ממגמה זו.
במקביל, מתחזקת ההבנה כי גם לגורמים פנימיים הקיימים בגופנו, כגון בקטריות, ישנה השפעה מכרעת על הבריאות. המחקר סביב חיידקי המעי האנושי, המיקרוביום, עשה קפיצת מדרגה מהותית בשנה האחרונה. ההבנה כי ייתכן וניתן יהיה לסייע לטיפול במחלות ובעיות מעיים שונות באמצעות מיקרובים הפך את עולם הרפואה על פיו. טיפולים חדשניים ופורצי דרך מתחילים לקרום עור וגידים ואני בטוח שבשנים הקרובות תתרחש מהפכה בתחום זה, בו אנו שותפים פעילים דרך חברת הבת שלנו, ביומיקה.
"יש לתחזק את מערכי בריאות הציבור, כולל מערך טיפת חלב"
אדוה לוטן מנכ"לית (בהתנדבות) של עמותת "מדעת" למידע לבריאות המשפחה
כשמדברים על בריאות, אנחנו תמיד צריכים להתחיל מהדברים הבסיסיים, שנראים כמעט ברורים מאליהם: מים נקיים, היגיינה, חיסונים ורפואה מונעת. אלה הדברים שכאשר שהם מתקיימים ועובדים, הם כמעט בלתי מורגשים ומהווים מעטפת הגנה ששומרת על רווחת התושבים בישראל.
מעטפת ההגנה הזו היא דבר שביר ועדין, כי היא דורשת שתמיד נדאג ונשמור עליה.
קל לתקצב איומים שכרגע מתקיפים אותנו, ולא כאלו ש"השארנו בעבר". אבל כדי שהם ישארו בעבר, אנחנו צריכים לתחזק את מערכי בריאות הציבור, כולל מערך טיפות חלב שדואג לבריאות הילדים מהיום הראשון. המערך הזה נמצא בשנים האחרונות תמיד במחסור תקציבי ואיום הפרטה, ואת ההשלכות אנחנו פוגשים מדי יום.
לצד אחריות המדינה בשמירה על בריאות הציבור, ישנה גם אחריות אישית וחברתית. בעמותת מדעת אנחנו עוסקים מדי יום בהסברה והנגשה של מידע בנושאי בריאות הציבור. המסר שלנו לתושבי ישראל הוא לקחת אחריות על עצמם, משפחתם וסביבתם, ולקבל החלטות בריאותיות תוך שימוש במידע מבוסס, מקצועי ואמין. שתהיה לכולנו שנת בריאות טובה.
