ג'ק מא, יו"ר קבוצת עליבאבא / צילום: feelphoto, שאטרסטוק
ג'ק מא, יו"ר ומייסד עליבאבא, הודיע כי הוא פורש מהחברה ביום שני. כך מסר מא לניו יורק טיימס. מא, שהקים את עליבאבא ב-1999, מתכנן להשקיע את זמנו בפילנתרופיה בתחום החינוך.
מא נחשב לאחד המנהלים המוכרים והמוערכים במגזר העסקי הסיני. פרישתו אינה מוחלטת והוא מתכנן להמשיך לשבת בדירקטוריון עליבאבא. למהלך הפרישה המפתיע מא קרא "תחילתו של עידן" ולא סופו. ביום שני יחגוג מא את יום הולדתו ה-54. יום שני הוא גם, בצירוף מקרים פואטי, חג לאומי סיני הקרוי "יום המורה".
עליבאבא נוסדה על ידי קבוצה של 18 אנשים בהובלתו של מא ובהשקעה של 60 אלף דולר. תחילה חברת האינטרנט שימשה פלטפורמה שבה סוחרים מוכרים לסוחרים אחרים, זאת בשונה מהמודל בשעתו של המקבילה האמריקאית - אמזון שבו החברה עצמה מכרה לאנשים פרטיים. ב-2003 הפלטפורמה התרחבה ואפשרה מכירת מוצרים לאנשים פרטיים. עליבאבא דיווחה כי במהלך 2017 פלטפורמת המסחר שלה היתה אחראית על 55 מיליון משלוחי חבילות ביום.
10 דברים שלא ידעתם על ענקית הקמעונאות הסינית עליבאבא
עצות ליזמים צעירים: ג'ק מא במפגש שאלות-תשובות עם סטודנטים באוניברסיטת ת"א
כמו חברות אינטרנט רבות אחרות, עליבאבא הרחיבה את פעילותה למגוון תחומים ומוצרים רבים מבוססים על פיתוחים טכנולוגיים. בין היתר היא השיקה ארנק דיגיטלי Alipay, שבו משתמשים היום 870 מיליון איש בכל העולם אך בעיקר תושבי סין, שירותי ענן, חברת תקשורת, רשת סופרמרקטים חכמים, והיא אף מחזיקה מניות בעיתון וברשת Weibo (הטוויטר הסיני).
בספטמבר 2014 עליבאבא יצאה להנפקה מתוקשרת באנסד"ק. החברה גייסה 22 מיליארד דולר לפי שווי של 168 מיליארד דולר, מה שיהפוך אותה בשעתו להנפקה הגדולה ביותר בבורסה האמריקאית אי-פעם. היום עליבאבא נסחרת לפי שווי של 420 מיליארד דולר.
באוגוסט דיווחה החברה על תוצאות הרבעון הפיסקאלי הראשון של 2018 עם הכנסות של 12 מיליארד דולר, זינוק של 61% לעומת הרבעון המקביל ב-2017. הרווח הנקי הסתכם ב-1.3 מיליארד דולר, נפילה של 40% שמיוחסת לאירועים חד-פעמיים. את שנת 2017 החברה סיכמה ברווח נקי של 23 מיליארד דולר.
היום עליבאבא היא אחת מחברות המסחר המקוון הגדולות והתשלום הדיגיטלי הגדולה בעולם. הצלחה שהפכה את מא - שמחזיק ב-6.4% מהחברה - לאחד האנשים העשירים בעולם, עם הון מוערך של 40 מיליארד דולר. לא רע עבור המורה לאנגלית לשעבר שנכשל פעמיים במבחני הכניסה לאוניברסיטה הלאומית של סין ושהעיד על עצמו כי התקבל רק "לאוניברסיטה הגרועה ביותר" באזור בו חיי.
במשך 14 שנה שימש מא גם כמנכ"ל עליבאבא, תפקיד ממנו פרש לפני חמש שנים בלבד. שנה מאוחר יותר בשנת 2014 הקים מא, שכינה עצמו בעבר כ"דובר של החינוך בספר" ומכונה "המורה מא", קרן שמתמקדת בעיקר בתחומי החינוך. בדצמבר האחרון הודיע כי קרן שהקים תשקיע 300 מיליון יואן (45 מיליון דולר) בעשר השנים הבאות לטיפוח ההוראה באזורים הכפריים שבסין. לפני שבוע בלבד הוא סיפר בשיחה עם "בלומברג" כי הוא מתכנן להשקיע זמן רב יותר בפעילותו בתחום החינוך.
"יש דברים רבים שאני יכול ללמוד מביל גייטס", אמר בשיחה עם בלומברג TV, "לעולם לא אוכל להיות עשיר כמותו, אבל דבר אחד שאני יכול לעשות יותר טוב הוא לפרוש מוקדם יותר (גייטס פרש בגיל 58 - ו"א). אני חושב שיום אחד בקרוב אני אחזור ללמד. זה משהו שאני חושב שאוכל לעשות הרבה יותר טוב מאשר להיות מנכ"ל עליבאבא".
במאי האחרון הגיע מא לביקור בישראל שבמסגרתו קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב. מא ציין בביקור כי ישראל היא אחת משלושת השווקים העיקריים אליה החברה שוקלת להתרחב. "כולנו מדברים על להגיע לישראל. השקענו בחמש חברות כאן". מא אמר לסטודנטים בקהל, "כולם מתרגשים מאוד להיות בישראל ואנו חושבים שאנו יכולים לעשות פה הרבה".
אף שפרישתו של מא מפתיעה, שדרת המנהלים של עליבאבא נחשבת לאיתנה. מרבית מהגרעין המייסד נותר בחברה והיא ככלל ידועה בשמירה על כוח האדם הבכיר שלה לאורך שנים.
עם זאת, עזיבתו כן מגיעה בתקופה לא פשוטה לעסקים סיניים מסיבות גיאופוליטיות. מא היה אחד מאנשי העסקים הראשונים שנפגשו עם דולנד טראמפ אחרי שנכנס לתפקידו כנשיא ארה"ב. מא הבטיח בשיחה אישית עם טראמפ כי עליבאבא מתכננת להרחיב פעילותה בארה"ב ותביא כמיליון משרות חדשות מדינה.
עם זאת, מערכת היחסים רחוקה מלהבשיל. בינואר האחרון החליטו בנציבות להשקעות זרות בארה"ב, למנוע את עסקת רכישת MoneyGram, חברת העברת הכספים, לאנט פייננשלס (חברה-בת פיננסית של עליבאבא) תמורת 1.2 מיליארד דולר. בארה"ב חששו כי המכירה מהווה בעיית ביטחון מידע. מא נחשב לתומך הממשלה הקומוניסטית בראשותו של הנשיא שי ג'ינפינג.
בחודשים האחרונים סין וארה"ב מנהלות מערכת יחסים מתוחה עם הטלת מכסי מסחר כבדים שמטילות המדינות אחת על השנייה. רק השבוע הודיע טראמפ כי הוא שוקל הטלת מכסים על סחורות מסין בשווי 267 מיליארד דולר, זאת בנוסף למכסים על סחורות בשווי 200 מיליארד דולר.