גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אני וההרחבות שלי: המרוץ אל עובד-העל פורץ את גבולות הגוף

בתחרות עם האינטליגנציה המלאכותית, לא מפתיע שהאדם מאמץ כלים טכנולוגיים לשיפור עצמי ● ובעצם מה ההבדל בין קפה כשעייפים לאפליקציית שפה זרה המושתלת במוח?

עובד על / צילום: Shutterstock
עובד על / צילום: Shutterstock

ארגונים ששוקלים לבנות או לשדרג את משרדיהם בתקופה הזאת עשויים לנצל את ההזדמנות כדי לשלב בהם תכונות חכמות. החיישנים שקיימים כבר היום יכולים להשפיע על חוויית העובד - מהפניה למקום חניה פנוי בחניון ועד הפניה לשולחן פנוי, התאמת סביבת העבודה להעדפותיו, ניהול יומנים והקצאת חדרי ישיבות וניהול תורים בחדר האוכל. אלא שבמכלול השיקולים, עולה השאלה היכן עובר הגבול בין הוספת ערך לחדירה לפרטיות, שעלולה לעורר תגובות שליליות. הרי אותם כלים, כדי ליצור ערך, זקוקים למידע עלינו - מה אנחנו עושים, עם מי ומתי.

זה שנים שאנחנו נעים על הסקאלה בין ערך לפרטיות, לא רק בעולם העבודה. תוכנות הניווט יודעות היכן אנחנו נמצאים בכל רגע; תוכנות לניהול יומן יודעות עם מי היינו ומתי; תוכנות החיפוש מכירות את תחומי העניין שלנו; והרשתות החברתיות - את הקשרים שלנו. זה עוד כלום לעומת מה שמצפה לנו בשנים הקרובות, כשהטכנולוגיה תעבור ממכשירים ישירות אל גופנו. המגמה הזאת עשויה לאפשר למעסיקים לשדרג עובדים באמצעות כלים חדשים, עד הפיכתם לגזע חדש של עובדי-על, וכך לפתור את המחסור בעובדים מיומנים.

שיפור ביצועים באמצעות עזרים חיצוניים אינו דבר חדש. אנחנו מקבלים בקלות יחסית עזרים כמו מקל הליכה, יד או רגל תותבות, שתל לשמיעה, אפילו קוצב לב. אנחנו גם צורכים חומרים שמשפרים או מתקנים את הביצועים של גופנו. כך לדוגמה עייפות של אחר הצהריים שולחת אותנו לשתות קפה או משקה דומה, שלא לדבר על צריכת תרופות כמו ריטלין במצבים מסוימים. קוראים לזה nootropics, שילוב של המילים היווניות ל"כיפוף מוח". יש עולם שלם של "smart drugs", תוספים ותרופות לשיפור הקוגניציה לצורכי לימודים או עבודה. בעידן הטכנולוגי נוספו מונחים כמו Cobots (קיצור של Collaborative Robots), רובוטים שעובדים לצד אנשים (להבדיל מאלה שמחליפים אנשים), ו-Wearable Robotics, רובוטים לבישים שנותנים לאנשים יכולות שחסרות להם. חברת התעופה דלתא, לדוגמה, הודיעה השנה שהיא בוחנת חליפות רובוטיות שנועדו לשפר את הכוח, את החוזק וגם את הבטיחות של עובדיה.

הרחבת הגוף האנושי

כל אלה כבר נמצאים כאן ועכשיו. צוהר אל העתיד פתחה ההרצאה של פרופ' יובל נח הררי בכנס הכלכלי העולמי בינואר השנה, שעסקה ביכולת שלנו "לפרוץ" בני אדם, כלומר, להשפיע על הגוף ועל המוח האנושי באמצעות טכנולוגיה. במחקר של PwC על כוח העבודה של העתיד, כבר אפשר לפגוש את הרעיון של Human Enhancement. התרגום של גוגל למונח "שיפור אנושי" לא מעביר את מלוא המשמעות כניסת המחשוב הלביש לחיינו ולגופנו. מדובר בהמשך ישיר למה שכבר קורה - לדוגמה, הרחבת הזיכרון באמצעות הטלפון הנייד והחיבור לענן, שנותן לנו יכולות עצומות בתחום התקשורת והמידע. החיישנים ותעשיית הבריאות והפנאי הלבישו אותנו בבגדים, בשעונים, בנעליים ובשאר עזרים חכמים, ואנחנו הסכמנו - הסכמנו שימדדו ויאגרו מידע על פעילותנו ועל גופנו בתמורה לשיפור עצמי. הכלים האלה הם רק השלב הראשון ב"הרחבה האנושית". בהמשך, סביר להניח שהמחשוב הלביש יוכל להשגיח, לטפל, לעדכן ואולי גם להוסיף לנו מידע וחושים, יכולות ואינטליגנציה.

דמיינו עולם שבו נחוש יותר, נרגיש יותר, נתקשר עם בינה מלאכותית שתספק לנו את כל מה שאנחנו מקבלים היום מהאביזרים שאנחנו נושאים על עצמנו ועוד, אבל ישירות. חוקר המוח דיויד איגלמן מאוניברסיטת סטנפורד מציע לנו לחשוב על זה כמו על היכולת של כלב להריח את מה שאנחנו לא מריחים, ואז לפתח בעצמנו את היכולת הזאת. הצוות שלו כבר מציג חולצה שמפתחת חוש שישי, נרכש. במחקר של PWC 70% מהנשאלים אמרו שהם מוכנים לשקול שיפור יכולות קוגניטיביות ו/או פיזיות באמצעים חדשים כדי לשפר את סיכויי התעסוקה העתידיים שלהם.

עכשיו דמיינו בעל חנות עם "הרחבה" שלא זקוק לצליל המסמן שהדלת נפתחת כדי לדעת שמישהו נכנס לחנות שלו; הוא "מרגיש" את זה באמצעות חיישן שמפעיל עצב ביד או בצוואר, תצוגת העין שלו מראה לו מה שרואה הלקוח ואולי גם מי הלקוח, מה הוא חיפש אתמול ברשת ומה האירוע שעבורו הוא רוכש את המוצר. בזמן הזה, האינטליגנציה המלאכותית הפרטית של בעל החנות כבר מתקשרת עם היצרן כדי לקבל מידות, צבעים, לוחות זמנים ושולחת לתצוגת העין של הלקוח את כל המידע ואת האופן שבו המוצר ייראה. כשמסכימים על הרכישה, הלקוח מעביר את ידו על אמצעי התשלום בחנות וברקע ישות אוטונומית כבר משנעת את המוצר אל הבית או מדפיסה אותו שם במדפסת תלת ממד.

אם אתם מרגישים לא נוח, זכרו את התנועה שכבר עשיתם על הסקאלה הזאת ומה כבר קיבלתם ככלי לשיפור עצמי לגיטימי. הכנסתן של טכנולוגיות לגופנו - לא בכפייה או לצורכי רפואה - תשנה כנראה את האופן שבו אנחנו תופסים את היכולת לשפר את עצמנו. דמיינו חנות אפליקציות למוח, לחושים, לגוף, שיחברו בינינו לעולם הדיגיטלי ויאפשרו לנו להוריד מידע, חוכמה, ביצועים ופעילות פנאי. יש לכם פגישה בסין? תורידו אפליקציית שפה עם מבטא, כולל שיעור מהיר על כל מה שמקובל ולא מקובל בכללי הטקס. רוצים לרכוש מתנה למארח? חברו את עצמכם לחנות, הרגישו את המוצרים, הריחו את הריחות, טעמו את הטעמים. עייפים אחרי יום ארוך של פגישות? תנו לטכנולוגיה לשחרר מה שצריך אצלכם בגוף כדי שתוכלו להישאר ערים, ולחלופין להכניס אתכם במהירות לשנת צהריים מרעננת של 20 דקות.

השד כבר יצא מהבקבוק

החיבור בין הגוף לעולם הדיגיטלי מעלה שאלות רבות - אתיות, בטיחותיות, פסיכולוגיות, חברתיות. אבל השד הזה כבר יצא מהבקבוק, והעובד המשופר הוא רק עניין של זמן. בעידן שבו האינטליגנציה המלאכותית מתחרה בנו על מקומות עבודה, לא מפתיע הניסיון לשפר את עצמנו, כדי להפוך את עצמנו לתחרותיים יותר. לפחות בעתיד הזה, במקום לחשוב על הטכנולוגיה כמי שתחליף אותנו בעולם העבודה, אפשר לחשוב איך להשתמש בה כדי לשפר את עצמנו. היא עתידה לאפשר לנו למיין כמויות עצומות של מידע במהירות, לתקשר בדרכים חדשות, לשתף פעולה עם אנשים ועם מחשבים - ושני הצדדים במשוואה יעשו את מה שהם עושים הכי טוב. בעולם כזה אולי נהיה חכמים יותר, חזקים יותר, גמישים יותר, יעילים יותר. נקווה שגם נהיה מאושרים יותר.

■ הכותבת היא יועצת אסטרטגית, מרצה ובלוגרית בעולם העבודה העתידי niritcohen.com

עוד כתבות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה מזנקת

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026