מפעל המלט נשר / צילום: יונתן בלום
"עליית מחירי המלט תהווה ביטוח, במחיר צנוע, נגד סכנה ממשית לפגיעה בלתי חוזרת בתעשיית המלט המקומית שוועדה בין משרדית לקידום התחרות בענף המלט ראתה בה צורך אסטרטגי", כך קובע הפרופ' יוסי שפיגל מבית הספר למינהל עסקים שבאוניברסיטת תל אביב בחוות דעת שגיבש בשם חברת מלט הר טוב לקראת דיון שייערך מחר (ה') בוועדה המייעצת להיטלי היצף שבמשרד הכלכלה.
הפרופ' שפיגל מתייחס בחוות הדעת שחיבר להמלצות של הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה והתעשייה, דני טל, להטיל היטלי היצף בשיעורים משתנים שבין 7% ל 21% על מלט שמיובא מטורקיה ומיוון ושוחק את הרווחיות של תעשיית המלט הישראלית.
בדוח שהממונה השלים באחרונה ועיקריו נחשפו לראשונה ב"גלובס" נכתב, כי יש להטיל היטלי היצף על מלט זה במטרה להגן על התעשייה הישראלית. היצרניות היחידות של מלט בישראל הן המונופול נשר וחברת מלט הר טוב שליד בית שמש. היבואנית המרכזית של מלט היא סימנט איי.אס, חברה בת של מספנות ישראל. הממונה מצא כי מלט שמיובא מיוון ומטורקיה נמכר בשוק הישראלי במחיר נמוך מזה שבו הוא נמכר בארץ הייצור שלו.
על רקע הדריכות בתעשיית המלט לקראת הדיון שיערך מחר בוועדה המייעצת, עובדי מלט הר טוב הפגינו היום מול משרד האוצר בירושלים בקריאה לשר האוצר, משה כחלון, לאמץ את המלצותיו של הממונה על היטלי הסחר. העובדים חוששים משתדלנות של יבואני מלט שתוביל לעיכובים או לגניזת המלצות הממונה על ההיטלים. מצב זה, כך חוששים העובדים, יוביל לסגירת המפעל ולאובדן מטה לחמם.
סימנט אס.איי מסרה בתגובה להפגנה: "זאת הצגה אחת גדולה, היות שהעסקתם ותנאי עבודתם של עובדי הר טוב מובטחים לשנים בהסכם סודי שנחתם על המונופול נשר. בקומבינת המלט הבינלאומית נחשף כי תמנון המלט נשר מוליך שולל את גורמי הממשלה והרגולטורים השונים. סימנט תמשיך לייבא מוצרי מלט איכותיים משורה ארוכה של מדינות ולהוריד את יוקר המחיה".
"הביקוש הנמוך ביוון ובטורקיה זמני"
ראשי מספנות ישראל טענו בעבר כי בזכות היבוא הנרחב של מלט חלה ירידה של עד 30% במחירו בארץ. אלא שבחוות הדעת שכתב עבור הוועדה המייעצת של משרד הכלכלה מזהיר הפרופ' שפיגל כי ירידת המחירים נובעת מירידה שאינה פרמננטית בביקוש למלט ביוון ובטורקיה: "המשבר הכלכלי ביוון עתיד לחלוף בשנים הקרובות ואיתו תחול עלייה בביקוש למלט ביוון. העלייה צפויה להיות חדה, שכן כלכלת יוון חוותה מיתון עמוק וממושך ולכן כאשר היא תתאושש - יהיה צורך להדביק את הפיגור שנוצר בענף הבנייה היווני".
פרופ' שפיגל הוסיף והזהיר כי הצפי הוא לגידול של מאות אחוזים בצריכת המלט ביוון, מה שיעלה את מחירו ויקטין את הזמינות שלו ליצוא.
גם בהתייחס למלט שמיוצר בטורקיה צופה שפיגל עלייה דרסטית בביקוש, וזאת עם סיום המשבר בעולם הערבי שהחל בעקבות האביב הערבי. עלייה בביקוש למלט תחול, על פי הערכות, גם בסוריה שתזדקק למלט רב לשיקום ההריסות ממלחמת האזרחים הממושכת. לצד אלה, גם תחזית של HSBC צופה התייקרות של המלט במזרח התיכון עד סוף 2019, וזאת בשיעור ממוצע של 5.2%.
במצב הקיים של יבוא נרחב - שאף צפוי להתרחב עוד על פי הצהרות מן העבר של יבואנית המלט המרכזית סימנט - היצרנית מלט הר טוב, שמעסיקה כ-120 עובדים, עלולה לחדול מפעילותה. חשש זה מקבל ביטוי גם בדוח שגיבש הממונה על היטלי הסחר, שבו הוא העריך כי סיכויי ההישרדות של החברה במצב הקיים נמוכים מאוד.
עד 2015 מלט הר טוב היתה יחידת ייצור של המונופול נשר. הסדר שאליו הגיעו ראשי נשר והממונה על ההגבלים העסקיים דאז, דיויד גילה, הוביל את נשר למכירת הפעילות בהר טוב - כדי להעמיד תשתית מקומית לייצור שיתחרה בנשר.
מלט הר טוב נרכשה בידי משפחת וייל, שהתכוונה לקיים השקעות משמעותיות כדי להגביר את היעילות בייצור במפעל. היישום של תוכנית ההשקעות מתעכב בשל אי הוודאות של הבעלים בנוגע למעמד המפעל נוכח התרחבות היבוא בהיצף.
לפי חוות הדעת של הפרופ' שפיגל, המצב הקיים חושף גם את היצרנית הגדולה, נשר, ל"הסתברות גבוהה של נזק עתידי": "ביום שבו יעלו מחירי המלט המיובא, נישאר בישראל עם תעשייה מקומית שהיא פחות תחרותית ופחות יעילה ממה שהיא יכולה להיות, בלי תחרות ועם יבוא בהיצף", הזהיר.
עוד מציין הפרופ' שפיגל כי התערבות המדינה ביבוא המלט והטלת היטל היצף לריסונו "תוביל לעליית מחירים צנועה בטווח הקצר, אך תמנע פגיעה בייצור המקומי של מלט ישראלי בטווח הארוך".
הלפרין צפויה להתנגד להיטל
בתוך כך, מחוות הדעת עולה כי כבר כיום, כ-30% מהמלט שנצרך בישראל מיובא - חריגה מהיעד שקבעה ועדה ממשלתית בראשות מנכ"ל האוצר לשעבר, גל הרשקוביץ, של שמירה על כושר ייצור של 80% מתצרוכת המלט השנתית של המשק.
הדריכות שמאפיינת בשבועות האחרונים את ענף המלט הישראלי צפויה להימשך גם בתקופה הקרובה - ככל שיתקרבו שר האוצר, משה כחלון, ושר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, להכרעה אם לקבל את המלצת הממונה על היטלי הסחר ולחתום על היטלי היצף שיגבילו את היבוא לתקופה של 5 שנים. אישור של היטל כזה, דורש הסכמה מצד שני השרים.
הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, צפויה להתנגד להיטל היצף, מחשש שיוביל להתייקרות פרויקטים בתחום התשתיות ולפגוע בתחרות שנוצרה בענף המלט.