יובל שטייניץ / צילום: שלומי יוסף
המדינה מחפשת מוסדות פיננסיים שיעניקו הלוואות בערבות המדינה למפעלים, רשויות מקומיות, מרכזי מסחר וגופים אחרים אשר יפעלו לקידום פרויקטי התייעלות אנרגטית בהיקף כולל של חצי מיליארד שקל. התייעלות אנרגטית פירושה שדרוג מערכות חשמל ישנות (מזגנים, תאורה ועוד) תוך חיסכון בחשמל והפחתת פליטות גזי חממה. זוהי הפעם הראשונה שהמדינה נותנת ערבויות להלוואות לפרויקטים של התייעלות אנרגטית.
בנוסף, במשרד האנרגיה בוחנים בימים אלה תוכנית למתן תמריצים לחיסכון בחשמל באמצעות התעריף. מדובר במנגנון שפועל בחלק מהמדינות המפותחות בעולם, בהן נושא ההתייעלות קיבל עדיפות גבוהה ומקודם בהתאם.
במשרד האנרגיה אומרים כי המכרז למציאת המוסדות הפיננסיים ייצא לדרך בתחילת נובמבר, כאשר שלב השאלות והתשובות יסתיים כבר בסוף החודש. המכרז ייערך על גובה הריבית, בסיומו ייבחרו שלושה בנקים אשר יציעו את המוצר הפיננסי האטרקטיבי ביותר. היות שמדובר בערבות המדינה, יש לצפות כי הריביות בהלוואות מסוג זה תהיינה נמוכות.
מנגנון הערבויות יפעל למשך העשור הקרוב וינוהל במשותף על ידי משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. הבקשות להלוואות, מצד צרכני החשמל, ייבחנו על ידי ועדה בינמשרדית. בכך כאמור תצטרף ישראל למדינות מתקדמות אחרות, אשר תומכות בהתייעלות אנרגטית במגוון כלי סיוע, בין היתר, באמצעות עידוד אשראי בנקאי על ידי העמדת ערבויות כן כלים פיננסיים נוספים, כמו מענקים, הלוואות להתייעלות והקלה ברגולציה.
מענקים בהיקף 300 מיליון שקל
בינואר שנה שעברה פרסם משרד האנרגיה את התוכנית האנרגטית שנועדה לאפשר עמידה במחויבות שלקחה על עצמה ישראל בוועידת פריז - להפחית את צריכת החשמל ב-17% עד שנת 2030. לפי התרחיש שנבחר בשנת 2015, הצפי לצריכה בשנת 2030 הוא 96 טרה-ואט שעה (TWh). כלומר, כדי לעמוד ביעד, על צריכת החשמל בשנת 2030 לעמוד על 79.9 TWh. בתוכנית אין שלבי ביניים ועל כן קשה למדוד את עמידת המשרד ביעדים שהוצבו עד כה.
על פי משרד האנרגיה, התוכנית כוללת חלוקת המענקים בסך של 300 מיליון שקל במשך ארבע שנים. עד כה מציינים במשרד חולקו מענקים בסך 75 מיליון שקל בלבד בשנת 2017 ובקרוב יודיע המשרד על הגופים אשר יזכו לקבל מענקים לשנה הנוכחית.
התייעלות אנרגטית מקטינה את תלות המשק בדלקים, שמחירם לרוב לא יציב, ומקטינה את צורך המשק שהשקעה בתשתיות חשמל חדשות ומצמצת את פליטת גזי החממה.
מעבר ליתרונות הסביבתיים שלה, להתייעלות אנרגטית יש גם יתרונות כלכליים מובהקים: היא מצמצמת את העלויות השוטפות למשק ולצרכן או במילים אחרות מוזילה את חשבון החשמל. במבנים ציבוריים בהם צריכת החשמל גבוהה במיוחד, כמו למשל, בתי חולים, החלפת מערכת קירור (צ'ילר) עשויה להביא לחסכון של מאות אלפי שקלים בשנה ולמקסם את הוצאות הקשורות בתחזוקת המבנה.
דוגמה לשימוש בטכנולוגיות להתייעלות אנרגטית אפשר לראות במספר מוסדות ציבוריים שחוסכים מדי שנה מאות אלפי שקלים בחשבון החשמל. כך למשל, עיריית ירושלים, ביצעה פרויקט התייעלות אנרגטית ב-16 מבני העירייה אשר כללה החלפה של שתי יחידות קירור ישנות בעלות של 3.8 מיליון שקל. החיסכון באנרגיה נאמד בכ-550 אלף שקל לשנה.
דוגמה אחרת היא של עיריית הרצליה - במסגרת פרויקט התייעלות במועדון נוער הוחלפו יחידת קירור אחת בעלות של 560 אלף שקל, החיסכון באנרגיה נאמד בכ-90 אלף שקל לשנה.
מהדוגמאות של הרשויות המקומיות ניתן ללמוד שלרוב פרויקט התייעלות אנרגטית יחזיר את עצמו בתוך מספר שנים ולאחר מכן יתחיל להניב חיסכון בהכנסות.
חיסכון על ידי החלפת תאורת רחוב
כמעט 20% מצריכת החשמל העולמית וכ-40% מצריכת החשמל ברשויות המקומיות נובעת מהפעלת התאורה. שידרוג תאורת רחוב יכול לצמצם את צריכת החשמל של הרשויות המקומיות בעשרות אחוזים. כך למשל, מועצה מקומית כפר קרע שודרגה לאחרונה מערכת תאורת רחוב בעלות של 2.6 מיליון שקל והחיסכון השנתי הצפוי נאמד בכ-350 אלף שקל.
נציין כי התייעלות אנרגטית מתרחשת כל הזמן, אבל היא מלווה בהגדלת אינטנסיביות הצריכה. אם נקח את הדוגמאות מחיי היום-יום, ניתן לראות שגם כאשר המשפחה הממוצעת מחליפה את המזגן הישן במזגן חדשני, היא מתייעלת אנרגטית, ואולם אם במקביל המזגן שודרג ממזגן 1.5 כ"ס למזגן 3.5 כ"ס אז סה"כ צריכת האנרגיה לבית גדלה למרות ההתייעלות.
במסגרת המהלך, משרד האנרגיה יהיה אחראי על תפעול קרן ההלוואות, טיפול בבקשות, בקרה תהליכית, ריכוז המידע וליווי הפרויקט. ועדה בינמשרדית בהשתתפות נציגי משרדי הגנת הסביבה, האנרגיה והאוצר תבחן את הבקשות ותעביר את המלצתה בנוגע לכל בקשה למוסד הפיננסי הרלבנטי. המוסד הפיננסי יבצע את חיתום האשראי ויחליט על העמדת ההלוואה בהתאם לתנאי הקרן.