נמרוד ברגמן / צילום: כפיר זיו
אחרי שלוש שנים של שירות קרבי בנ"מ ושנתיים בחו"ל, שבמהלכן ניסה לחפש מה לעשות כשיהיה גדול, החליט נמרוד ברגמן שהוא רוצה להיות סופר. כתיבה נראתה לו עבודה נוחה ועם הכישרון שחשב שיש לו, היה בטוח שיוכל לכבוש בקלות את רשימת רבי המכר. זה החזיק עד שהתיישב מול המחשב והתחיל לכתוב, רק אז הבין עד כמה פרוזה היא עניין מסובך.
באחד הימים, כשחשב שסופר כבר לא יהיה, נתקל במקרה במחזה בספרייה של חבר. כשדפדף בו, חשב שעם כתיבת מחזות, שורות קצרות ודיאלוגים, יוכל להתמודד ביתר קלות, אבל בגלל שעם הפרוזה למד שיעור בצניעות, הפעם הוא התחיל להתעניין איפה לומדים את זה. מישהו אמר לו שבבן צבי, או משהו כזה, לומדים מחזאות, "אז הלכתי לבן צבי", הוא צוחק על הבורות ההיא שהובילה אותו לקריירת משחק, שאיתה הוא מנהל יחסים דואליים עד היום. דואליות שבאה לידי ביטוי באופן שבו הוא תופס את עצמו, חסר אגו וחשיבות עצמית, ואת המקצוע, כמשהו שקרה במקרה ובכלל לא נכלל ברשימת השאיפות שלו. "מה שמצחיק הוא שבאותו זמן שכרתי דירה 20 מטרים מהסטודיו של יורם לוינשטיין, אבל לא היה לי מושג שהוא קיים בכלל. כשהגעתי לבית צבי לא הבנתי מה רוצים ממני. לא ידעתי שצריך להכין מונולוג, אז שרתי שיר של הגשש מ'שלאגר', חצי מהמילים מלמלתי כי לא זכרתי אותן, והתקבלתי".
כנראה שהכישרון שלך זרח.
"בתקופה ההיא, כמעט כל מי שבא להיבחן התקבל. לא ראיתי הצגות ולא קראתי מחזות לפני כן. הסבירו לי שאין כתיבה ממש, אלא עבודה דרך הרגליים, אז אמרתי למה לא. זה נהיה כדור שלג ואז לך תזכיר שאני בכלל לא שחקן".
לא רק שאתה שחקן, אתה נחשב לשחקן איכותי ואליטיסטי.
"אף פעם לא הרגשתי שיש לי את הכישרון האקספרסיבי האולטימטיבי. אני רואה שיש שחקנים עם גישה לערוצים פנימיים, שאני לא מבין איך הם עושים את זה. אני הייתי צריך לפצות על זה".
כמו שחקן כדורסל שהוא לא אתלט.
"וחייב לעבוד על היסודות ולהקדיש את הזמן לטכניקה. ואז אתה מבין שלקפוץ באופן מפואר באוויר זה לא לב העניין, כי אתה יכול להיות גם רכז מצוין ומוסר נפלא. ואחרי כל זה, הדבר שאני הכי רוצה לעשות זה לכתוב, ואני מנסה לממש את הרצון הזה. בכלל, לעמוד על הבמה תמיד מוזר לי. לא טבעי שאדם יעמוד על במה מול 900 איש, בעיקר אם אף פעם לא היה לו צורך לשחק".
יש תקופות שאתה עושה את זה ערב-ערב.
"ועם העבודה והלמידה התפתח בי הרצון להבין דרמטורגיה, לרדת לעומקה של הסיטואציה הדרמטית, כי בבסיס אני מוכשר בלפתור בעיות".
כמו ההורים שלך. אמא שלך מטפלת משפחתית, ואבא ז"ל היה איש מחשבים שעשה הסבה לטיפול משפחתי. פותרי בעיות מקצועיים.
"באיזה מקצוע לא פותרים בעיות? במשחק מבינים - וטוב מוקדם ממאוחר - שהעסק הזה, בנוסף לזה שהוא משיק לפסיכולוגיה ומחול, הוא אמנות עם חוקים מאוד ברורים. גם להתנהגות האנושית, שהתיאטרון מתמודד איתה ומטפל בה יש חוקיות. בה במידה שפסיכולוגיה מנסה ליצור הקשרים לוגיים לדפוסים כדי לפתור בעיות, גם כשאנחנו מקבלים טקסט, האתגר הוא להבין לוגית מה המניע של הדמות, מה היא רוצה ומה מקשה עליה. זה לא שיש דרך אחת לפרש מחזה, כי הוא מעין כתב חידה שפתוח לפרשנויות, האתגר הוא לתת לו את הפרשנות הכי מעניינת, אורגנית ומאתגרת לצופה".
בינתיים כתבת רק מופע אחד שעלה על במה, "כל האמת על שייקספיר".
"שהיה מין יצור כלאיים, מופע סטנד-אפ שהוא תירוץ לדבר שייקספירית ולהביא את הקהל להתאהב בטקסטים. ממש עכשיו אני בעבודה על הצגת ילדים שלי שתעלה בשנה הקרובה".
למה דווקא ילדים? לך עוד אין.
"אבל חברים שלי משחקים בהצגות ילדים ורציתי לייצר להם פלטפורמה למחזאות ילדים אחרת, שכתובה במשקל וחריזה ובשפה גבוהה יותר מכרגיל. המחשבה הייתה להוציא קודם ספר, אבל החלטתי להשתמש בהצגה כפלטפורמה לשיווק הספר".
עכשיו אתה משחק בבית ליסין, הבית שלך בשנים האחרונות, ב"אנשים, מקומות, דברים". ספר על ההצגה.
"היא מספרת על שחקנית שמתמוטטת על הבמה בגלל התמכרות לאלכוהול וסמים - הצגה בתוך הצגה - כאשר החזרה שלה למקצוע מותנית בגמילה. מגי אזרזר מגלמת את הגיבורה שמגיעה למוסד הגמילה ופוגשת אותי, אחד הנגמלים שנמצא ערב שחרורו משם אחרי התהליך, ולא בפעם הראשונה, והוא מזהה מניפולטורים ושקרנים וקולט שהיא כזו, אחת שמחפשת את הדרך הקלה לצאת משם. הוא מתעמת איתה ובכך הוא מנסה לעזור לה ולעזור לעצמו. לתפיסתו, לשקר לאנשים ולנצל את חולשתם, כשכל השיטה מושתתת על כנות, זה לשבור להם את הלב. הבעיה שלה, שהיא שחקנית וכל מה שהיא יודעת זה לשחק".
גם אתה מוצא את עצמך משחק בסיטואציות בחיים?
"בחיים כולם משחקים כל הזמן. כל מפגש מחייב התאמה שלך לסיטואציה, ואת יודעת מה, שחקנים הם לא המניפולטורים הכי טובים שפגשתי. מאז שאני זוכר את עצמי כשחקן יש לי יחסים מורכבים עם הבמה. אבל אני מאוד אוהב אותה, בגלל שהיא מאפשרת לי להגיד את האמת. יש כאלה שחובשים מסיכות כדי לשקר, אני מתפשט כדי להגיד את האמת. הכול דרך הטקסט שמאפשר לי להביע את עצמי ערכית, אידיאולוגית ופילוסופית".
השחקן דורון תבורי הוא הסיבה שלא נשרת מבית ספר למשחק.
"בשנה השנייה יצא לי לראות את 'פרגודים' שדורון שיחק בה ואופירה הניג ביימה, כחלק מתוכנית הלימודים. משהו במשחק שלו ובבימוי שלה תפסו אותי. היה לי אתגר - איך משחקים כמו האיש הזה. כשסיימתי את הלימודים, דורון קיבל את ניהול תיאטרון חיפה ואחת המורות שלי הזמינה אותו לראות אותי בהצגה, אחרי שלא הפסקתי לומר כמה אני מעריך אותו - הוא לקח אותי אליו.
"למרות שהקדנציה של דורון הייתה קצרה, נשארתי שם שנתיים וחצי ולימדתי בבית צבי שיעור במונולוגים. עשיתי שתי הפקות בתיאטרון הספרייה, אופירה קיבלה את אנסמבל הרצליה ודורון שידך לי אותה. היה לנו קשר אמיץ במשך שלוש וחצי שנים וכשהיא פוטרה, התפטרתי איתה. נראה לי נכון אתית".
פשוט קמת והלכת בלי עבודה אלטרנטיבית?
"החלטתי לנצל את הזמן כדי ללמוד תואר באוניברסיטה, כדי להרחיב אופקים ולהכיר אנשים חדשים. אופירה מונתה בדיוק להיות מרצה בכירה וראש המסלול לבימוי ועוד אישה שאני אוהב הפכה לראש מסלול למשחק, אז היה לי נוח".
והפסקת לשחק?
"מהר מאוד מצאתי את עצמי בתיאטרון באר שבע ואחר כך התמזל מזלי להגיע לבית ליסין. מאז שאני בבית ליסין שיחקתי מולייר, טנסי ויליאמס, גלעד עברון ועכשיו אני במחזה שנוגע בפרינג'. אני לא מרגיש שאני מתפשר על משהו או מפספס משהו. לכל סוגה יש את האתגר שלה. בכלל, אני מת על אתגרים, על ספורט. אני רץ, גולש גלים, סאפ, קייט, יוגה, כל פעם אני מתלבש על ענף חדש".
מה עם קולנוע וטלוויזיה?
"המחשבה לקום בחמש וחצי בבוקר במשך חודשיים תמיד נראית בעייתית למישהו ששואף להיות פרילנסר ולעבוד בשעות שלו. לא יצא לי עדיין להופיע בסדרה או סרט וגם לא הייתה לי מוטיבציה מיוחדת".
אתה די מפונק. אין לך חרדות פרנסה?
"אני ממש בסדר כלכלית. איכשהו ידעתי תמיד לדאוג לעצמי. יכול לומר, חמסה חמסה, שגם לא הייתה לי בעיה למצוא עבודה ואני גם לא מבוהל אם לא תהיה לי עבודה. אני אסתדר. כנראה אני עוד לא בשל לקפוץ על האתגר הזה, כי ממילא, מראש, הרי לא רציתי להיות שחקן".
וגם להיות מפורסם ולפרוץ לתודעה כדי להרוויח יותר לא מעניין אותך.
"אמרתי לך שזה נראה לי מוזר לעמוד מול 900 איש, אז איך זה צריך להרגיש כשאתה נחשף בפני מיליון? אני לא יודע אם הקונספט הזה מתאים לי. יש לי מספיק אתגרים כרגע".
אישי: 42, רווק, מתגורר בתל אביב
אקטואלי: בימים אלה משחק לצדה של מגי אזרזר בהצגה החדשה של תיאטרון בית ליסין "אנשים, מקומות, דברים", בבימויו של רוני פינקוביץ'