גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אופ"א מציגה: פירורים לקבוצות הכדורגל הקטנות

ההתאחדות האירופית הודיעה על הקמת מפעל חדש למועדונים קטנים שיחל לפעול בעוד שלוש שנים • הסיבה: המועדונים העשירים ביבשת הופכים חזקים יותר, משלמים יותר וקונים כל מה שזז, ולא משאירים לקטנים סיכוי להתחרות בהם על מקום במפעלים היוקרתיים והמתגמלים

שחקני נבחרת ספרד חוגגים את הניצחון הגדול על קרואטיה בליגת האומות / צילום: רויטרס
שחקני נבחרת ספרד חוגגים את הניצחון הגדול על קרואטיה בליגת האומות / צילום: רויטרס

עוד בקושי הצלחנו להבין איך עובדת ליגת האומות החדשה שנפתחה בשבוע שעבר, וכבר הבהירה אופ"א כי היא עומדת להוסיף עוד מפעל קבוצות החל מעונת 2021/22. מפעל שלישי בחשיבותו שיהיה מעין "ליגת שאריות" אירופית אחרי ליגת האלופות והליגה האירופית.

העובדה שאופ"א כל הזמן מייצרת שינויי פורמטים במבנה הכדורגל שלה - הגדלת היורו ל-24 נבחרות, הקמת ליגת אומות, שינויים מבניים בליגה האירופית ועכשיו הקמת המפעל האירופי השלישי - מראה בעיקר את הלחצים הפוליטיים שמופעלים עליה. אין לה הרי צורך אמיתי במפעל אירופי שלישי לצד ליגת האלופות היוקרתית והליגה האירופית. גם ליגת האומות לנבחרות כבר מתבררת כמפעל שלא באמת מעניין את הנבחרות החשובות - כריסטיאנו רונאלדו שוחרר לבקשתו מהמשחק מול איטליה כדי להתמקד בהתאקלמות ביובנטוס; סגנית אלופת העולם קרואטיה הובסה 6-0 בספרד, ובכלל, חלק מהמאמנים עושים ניסויים כאלו ואחרים בהרכבים כאילו מדובר במשחקי ידידות. הנחת המוצא שלהם היא שבכל מקרה את הכרטיס ליורו ישיגו במוקדמות ולא במפעל החדש.

הרצון של אופ"א לרצות את כולם מובן: יש במפעלים האירופיים כסף עצום, שרובו הגדול מגיע מהליגות הגדולות והעשירות, וגם המדינות הקטנות רוצות ליהנות ממנו, וצריך לזרוק להן עצמות. בכל זאת יש להן זכות הצבעה באופ"א והן הרוב המוחלט בארגון. באופ"א יש 55 מדינות מסונפות, ולמרות העובדה שכמותית קיימת דומיננטיות מוחלטת של חמש הליגות עשירות ביבשת (אנגליה, גרמניה, איטליה, צרפת, ספרד) - הבעיה היא שיש עוד 50 התאחדויות באירופה שחיות מפירורים. בעבר הן הצדיקו את הנוכחות שלהן מבחינה ספורטיבית. קבוצות כמו דנדי יונייטד, לודג' הפולנית, אוסטריה וינה, גוטנברג, צסק"א סופיה או יאנג בויז ברן הגיעו לחצי גמר במפעלים האירופיים הישנים של שנות השמונים ותחילת התשעים. מאלמו, הכוכב האדום בלגרד וסטיאווה בוקרשט אפילו זכו בתואר אירופי.

עם הקמת ליגת האלופות ב-1992 החלו להיווצר הפערים. העשירות הפכו עשירות יותר, נוצרו "סופר - קלאבס" שיכולים לרכוש כל שחקן ולהציע כל שכר בעולם, והתוצאה היא ש הקטנות הלכו ונעלמו. ההישגים שלהן התמעטו, הכסף שהן הביאו לאופ"א היה מועט ואיתו נעלמה ההצדקה להעניק להן מקומות במפעלים האירופיים. מספיק לראות את רשימת שמונה הקבוצות שהרכיבו את הגרסה הראשונה של הצ'מפיונס ליג כדי להבין איזה דרך עשתה אופ"א כדי לבנות מפעל שפונה לקבוצות העשירות של היבשת: ברצלונה, ספארטה פראג, בנפיקה, דינמו קייב, סמפדוריה, הכוכב האדום בלגרד, אנדרלכט, פנאתינייקוס. מי יכול להאמין היום שלפרמיירליג העשירה הייתה אז רק נציגה אחת (ארסנל) שגם היא לא הצליחה להיכנס למפעל אחרי שהודחה במוקדמות?

עם השנים כוחן של ההתאחדויות הקטנות יותר עלה, מתוך הצורך לרצות אותן פוליטית, וזה הצליח להן לא רע - אופ"א פתחה שעריה בכל מיני שיטות לקבוצות קטנות. עכשיו באה אופ"א עם הרעיון האחרון של מפעל שלישי אירופי, שכבר עכשיו ברור שהוא מיועד לקבוצות הקטנות מליגות פחות מיוצגות - כמו הישראלית למשל. האם זה באמת טוב לקבוצות הקטנות? לא בטוח בכלל. בעצם ההחלטה שלה לזרוק עוד עצם למפעל שלישי, אופ"א תקשיח מן הסתם את הכניסה למפעלים הגדולים והמשמעותיים - ליגת האלופות והליגה האירופית. כבר עכשיו הצהירה אופ"א כי הליגה האירופית עומדת להצטמק מ-48 ל-32 קבוצות. עכשיו תזכרו כמה קשה לישראליות להיכנס לליגה אירופית עם 48 קבוצות (השנה אף ישראלית לא נכנסה), ואפשר להבין לאן פניהן האירופיות של קבוצות ישראליות בעתיד - לליגת השאריות האירופית. 

כאן מבזבזים בכיף-ספורט

באופ"א רוצים להגביל את החזקים

את הפערים שנולדו בין הקבוצות הגדולות לקטנות אפשר לראות לא רק בפערי השכר. בדוח מיוחד של מכון המחקר CIES שמסכם את ההעברות בכדורגל האירופי מאז 2010, אפשר לראות כי הקבוצות העשירות ביבשת נמצאות בממד אחר, לא רק בשכר, אלא גם ביכולת שלהן לצרף שקנים. בין השנים 2010-2018 הוציאו הקבוצות בחמש הליגות העשירות ביבשת סכום נטו (רכישת שחקנים בניכוי מכירה) של 7.29 מיליארד אירו. באותו חתך זמן הוציאו 7 קבוצות ביבשת - מנצ'סטר סיטי, צ'לסי, ברצלונה, פ.ס.ז', מנצ'סטר יונייטד, יובנטוס, ליברפול - מעל מיליארד אירו כל אחת על רכש.

הקטנת הפערים בכדורגל האירופי מטרידה לא מעט גורמים בכירים בענף. במקביל לעצמות שנזרקות לקבוצות הקטנות עם הגדלת הנוכחות במפעלים האירופיים, קיימת בשנה האחרונה הצהרה של נשיא אופ"א החדש, אלכסנדר צ'פרין הסלובני, על רצונו להגביל את הפערים באמצעות הנהגת תקרת שכר. מאחר שבאירופה אין סיכוי לקדם את רעיון תקרת השכר בגין תקנות חופש העיסוק באיחוד האירופי, הכיוון החדש אליו שואף נשיא אופ"א הוא משהו בסגנון רך יותר, מעין Luxury Tax שמזכיר את הליגות בארה"ב, ובו קבוצות שיעברו רף מסוים של הוצאות שכר יידרשו לשלם קנס שיחולק בין הקבוצות הקטנות.

המנגנון הזה כבר פועל במספר ליגות שמקיימות אותו באופן וולונטרי - בעיקר על מנת למנוע קריסה כלכלית של קבוצות. בליגה הראשונה באנגליה (הליגה השלישית בחשיבותה) מתקיים מנגנון שמחייב קבוצות לשלם שכר של עד 60% מההכנסות שלהן, ובליגה השנייה באנגליה (הליגה הרביעית) סעיף השכר המקסימלי הוא 55% מההכנסה של המועדון.

אבל ברמת המועדונים העשירים לא קיימת כל רגולציה על שכר. חלק גדול מהבעלים באו לכדורגל כדי לשפוף כסף ללא הגבלה, ואף ליגה עשירה לא תסתכן בנטישת בעלים עם יצירת מנגנון כזה.

מאחר שהמנגנון של הגבלת שכר מסובך מדי, המנגנון השני עליו מדבר נשיא אופ"א בניסיון לצמצם פערים הוא צמצום מספר השחקנים בסגל. בראיון שהעניק מנכ"ל הארגון לעיתונאי גבריאל מרקוטי מ-ESPN גילה נשיא אופ"א כי "יש באירופה מועדון שהיו לו 186 שחקנים תחת חוזה, מתוכם 80 היו בהשאלה לקבוצה אחרת. האם אתה צריך 80 שחקנים שיהיו בהשאלה במועדון אחר, או האם הם פשוט צריכים לשחק ולהשתייך לקבוצות אחרות?". מרקוטי מציין כי בעונת 2016/17 היה מועדון אירופי אחר שהחזיק בסגל 187 שחקנים ברחבי העולם, מתוכם 115 מושאלים.

למה באופ"א נזהרים עם המהלכים הללו? בעיקר בגלל החשש לפגוע בקבוצות העשירות. על כל מהלך לטובת הקטנות מתקיים מהלך מקביל שנועד לרצות את הגדולות - למשל, רק השנה נכנס לתוקף מנגנון שמבטיח 16 מקומות בשלב הבתים של ליגת האלופות על בסיס המיקום בליגה לקבוצות מארבע הליגות הגדולות, לעומת 11 עד היום. ובמקביל הוקשחו אפשרויות הכניסה למדינות הקטנות (כמו ישראל).

המהלכים המקבילים לריצוי הגדולות מאפשרים להקטין את חלקן בעוגה. נכון להיום 86% מהכסף שנכנס למפעים האירופיים הגדולים מגיע מחמש הליגות העשירות. וגם אם הן מתחילות להרגיש שלא בנוח עם העובדה שהפוליטיקה גורמת לכך שרק 60% מהכסף חוזר אליהן והיתר עובר לקבוצות הקטנות - זה עדיין מצב נסבל שלא שוברים את הכלים בגללו.

המרוויחים הגדולים: השחקנים בליגות הבכירות

אופ"א מוטרדת הרבה יותר מנושא השכר ולא מההעברות השחקנים בעיקר כי השכר הוא הצרה המרכזית - מלבד הפרמיירליג האנגלית העשירה שמוציאה כסף יחסית גדול על רכש, ברוב אירופה נשמר בסך הכל איזון די סביר - מה שיוצא על רכש גם נכנס בכיס השני בצורת מכירת שחקנים. לפי דוח הבנצ'מרקינג של אופ"א שפורסם בתחילת 2018, מתוך 18.8 מיליארד אירו שהוציאו קבוצות הכדורגל האירופי בעונת 2016/17 - 11.5 מיליארד אירו יצא על שכר (שחקנים ואנשי צוות מקצועי). כלומר, 61.1% מההוצאות "נשרפו"על שכר. לעומת זאת, הסכום נטו שנשרף על רכש עמד על 200 מיליון אירו בלבד - נתון שמהווה בקושי 1.1% מההוצאה הכוללת של המועדונים.

בשש שנים, בין 2010 ל-2016 עלו הוצאות השכר של הקבוצות באירופה ב-40%. בחלק מהמועדונים הרצון להצליח גורר העלאות שכר מטורפות בתוך עונה אחת. לפי דוח אופ"א, בליברפול זינק השכר בשנת 2016 ב-30% בתוך עונה אחת, במנצ'סטר יונייטד ב-21%, ובאתלטיקו מדריד העלו את הוצאות השכר ב-31% כדי למנוע נטישת כוכבים אחרי ההגעה לגמר ליגת האלופות. בסך הכל ב-20 הקבוצות ששילמו את השכר הגבוה ביותר בכדורגל האירופי נרשמה העלאת שכר ממוצעת של 12% בתוך עונה אחת בלבד. ב-18 מתוך 54 הליגות האירופיות שבהן נערכה הבדיקה של אופ"א השכר הממוצע עמד על "רמה גבוה ומסוכנת" של מעל 70% מההכנסות - כולל בליגת העל הישראלית שבה שיעור השכר עמד על 80% מההכנסות.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד