ח``כ חיים כץ / צילום: איל יצהר
1. מה מצבו הפיננסי של ביטוח לאומי?
בכל שנה נצברים בקופת ביטוח לאומי 20-25 מיליארד שקל. בקופת ביטוח לאומי יש נכון לסוף 2017 כ-241 מיליארד שקל, שאמורים לשמש לתשלום קצבאות בעתיד. סכום הכסף שנצבר בקופה אמור לגדול בשנים הקרובות, אך לפי תחזית שהציג השר כץ לאחרונה, ב-2022 הקופה תעבור לגירעון שוטף, עד שתתרוקן כליל ב-2037.
2. איפה נמצא הכסף של ביטוח לאומי?
הכסף לא באמת נמצא בחשבון בנק של ביטוח לאומי, אלא הוא מועבר לקופת המדינה, שמנפיקה תמורתו איגרות חוב. המדינה למעשה חייבת לביטוח הלאומי 241 מיליארד שקל.
מחציתו של הכסף מושקע באיגרת צמודה למדד המחירים ל-20 שנה, הנושאת ריבית שנתית קבועה של 5.5%. מדובר בתשואה הנחשבת לגבוהה, בין השאר כי היא נעדרת סיכון.
המחצית השנייה של הכסף מושקעת באג"ח שנושאת ריבית משתנה. מכיוון שבעשור האחרון הייתה ירידה בריבית בנק ישראל ובתשואות על האג"ח הממשלתיות, התשואה מהשקעה באג"ח אלו עמדה בשנה שעברה על 2.7% בלבד והשנה היא צפויה לעמוד על 3.2%. השקעה לאורך זמן במניות, הייתה מניבה תשואה גבוהה יותר משמעותית. לפי הערכות באוצר, הריבית תמשיך לעלות בין השאר בגלל עליית התשואות על האג"ח הממשלתיות בכל העולם
3. למה השר כץ מושך את הכסף?
השר כץ סבור שהתשואה שמקבל כיום ביטוח לאומי על הכסף נמוכה מדי ושניתן להשיג תשואה גבוהה יותר אם ביטוח לאומי היה מנהל בעצמו את ההשקעות שלו. הוא נוהג למתוח ביקורת על כך שהכסף משמש להוצאות השוטפות של הממשלה, או כפי שכינה זאת בעוקצנות בעבר - משמש לתוכנית "נטו מוצצים".
אין באמת בעיה בכך שהאוצר משתמש בכסף, אם הנפיק כנגדו אג"ח, אך בביטוח לאומי חוששים כי ביום שבו הם יצטרכו סיוע מהמדינה - כשקופת הביטוח הלאומי תתרוקן - הם לא יקבלו אותו. השר כץ לא מתכוון למשוך את כל ה-241 מיליארד השקל בבת אחת, אלא מתכוון לבצע את המהלך בצורה הדרגתית, בהתאם ללוח הסילוקין של האג"ח.
יש חילוקי דעות לגבי חישוב הגירעון האקטוארי, שמבוסס על תחזיות ילודה, תמותה, יציאה לפנסיה וכו', אך אין ספק כי יש לנקוט צעדים כדי לחזק את האיתנות הפיננסית של ביטוח לאומי.
צעד אפשרי יכול להיות העלאת גיל הפרישה, ממנה בורחים השרים כמו מאש, בגלל החשש מפגיעה בנשים שעובדות במקצועות שוחקים.
בצעד שנקט, השר כץ מכוון לעצמאות הביטוח הלאומי, כלומר לניתוק שלו ממשרד האוצר. השר כץ גם מאשים את האוצר שהוא מעביר החלטות חד-צדדיות שפוגעות באיתנות המוסד, ונותן כדוגמה את אי-עמידת האוצר בהתחייבותו למימון הגרעון בענף האבטלה ואי-מימון מענק האישפוז מתקציב הבריאות - שני מהלכים שתרמו לדבריו לגרעון סכום של 125 מיליארד שקל.
שאלת ה-241 מיליארד שקל היא מי ינהל את הכספים האלו לאחר שיוצאו מחזקת המדינה: איפה הם יושקעו, מה תהיה רמת הסיכון, ועד כמה המנגנונים של ביטוח לאומי מסוגלים להתמודד עם ההחלטה הזאת. בפני השר כץ הוצגו כמה אופציות, אך הוא לא הסכים לחשוף אותן.
4. ההשלכות של הפסקת העברת העודפים
בכל שנה הושקעו העודפים של ביטוח לאומי ברכישת אג"ח חדשות, לפי הסכם מ-1980, שאושר בכל שנה על ידי שר הרווחה. השר כץ החליט לבטל אותו, כפי שאיים לעשות בעבר. ההחלטה הזאת תיצור בור תקציבי ב-2019, שבאוצר יצטרכו לחשוב איך למלא אותו.
בפני האוצר עומדות שלוש אפשרויות: קיצוץ תקציבי, העלאת מסים או גיוס חוב בשוק ההון. האופציה השלישית אמנם לא מגדילה את החוב בפועל, אך כן מגדילה את יחס חוב תוצר בכ-0.5%-1% בכל שנה.
החוב לביטוח לאומי אינו נכלל בחוב הממשלתי - רק הריבית - ולכן לא משפיע על היחס חוב-תוצר. העברה הדרגתית של כל קופת ביטוח לאומי לחוב הממשלתי תגדיל משמעותית את היחס חוב-תוצר, ותפגע בדירוג האשראי של ישראל.
הפלונטר שנוצר עשוי לחייב את ראש הממשלה בנימין נתניהו להתערב כדי לפתור את המשבר.
5. למה לא מיישמים את המלצות הוועדה בנושא?
לפני כשש שנים הוגשו המלצות של ועדה שכללה כלכלנים בכירים ודנה בנושא במשך שנתיים. בדוח שהגישה הוועדה לממשלה לא התקיים דיון מעולם, והמלצותיה אומצו באופן חלקי מאוד.
הוועדה המליצה לבצע הפרדה בין קופת ביטוח לאומי לתקציב המדינה, אך באופן הדרגתי יותר. בנוסף המליצה הוועדה ליצור כרית ביטחון שתאפשר למוסד להתמודד עם זעזועים מקרו-כלכליים.
הוועדה גם המליצה לקבוע מנגנוני עדכון להעלאת דמי הביטוח הלאומי, אם הגירעון יגדל יותר מדי והפוליטיקאים לא יינקטו בצעדים שיאזנו אותו.
מלבד הפרדה בין קופת ביטוח לאומי לתקציב המדינה, השר כץ מציע גם להעלות את דמי ביטוח לאומי, להסדיר את תשלומי המדינה למוסד ולנהל את כל הסעיפים שאינם ביטוחיים כחשבון סגור ונפרד מהתקציב הביטוחי - לדוגמה מענק אשפוז לבתי חולים או עבודה מועדפת. אולם כל הצעדים הנ"ל, עדיין לא מתקרבים לתוכנית המגובשת שהציעה הוועדה.
