חקלאי לבנוני בשדה קנביס בבקעת הלבנון/ צילום: רויטרס Mohamed Azakir
לבנון, המדינה שמצפון לנו, אשר זכורה כאן בעיקר בשל שתי המלחמות שלנו שם והשהות הממושכת בה, היא סוג של נס - פוליטי, מדיני וגם כלכלי. ארבעה חודשים לאחר הבחירות לפרלמנט, עדיין לא הצליח ראש הממשלה היוצא סעד א-דין אל-חרירי להרכיב ממשלה - משימה שהטיל עליו הנשיא מישל עאון - וזו לא הפתעה גדולה.
אוכלוסיית לבנון מורכבת מקבוצות אתניות לאומיות, תרבותיות ודתיות שונות. הנוצרים מהווים כ-40% מהאוכלוסייה ומפולגים גם הם, המוסלמים נחלקים בין הסונים לשיעים שרבים מהם (לא כולם) תומכי חיזבאללה. גם לדרוזים חלק חשוב בפוליטיקה המקומית, ויש עוד עדות כמו עלאווים וארמנים. הבחירות התקיימו במאי השנה לאחר דחיות רבות, ובסיומן התברר כי הגוש בראשות חיזבאללה, הנתמך על ידי איראן, חיזק מעט את כוחו לעומת הגוש הנתמך על ידי ערב הסעודית.
לחרירי המוסלמי הסוני אין יכולת להקים ממשלה בלי יריביו מחיזבאללה. המצב הזה אבסורדי במיוחד לאור העובדה שבימים אלה מתחדש משפטם של החשודים ברצח אביו, רפיק אל-חרירי שחוסל בפיגוע בפברואר 2005. החשודים העיקריים במעשה הם אנשי חיזבאללה, שלפי כתב האישום שימשו קבלני ביצוע של נשיא סוריה בשאר אסד. הם מוגדרים כנמלטים והמשפט נערך ללא נוכחותם. הנאשם החמישי היה מפקד הזרוע הצבאית לשעבר של הארגון, מוסטפא באדר א-דין, שחוסל בנסיבות מסתוריות בנמל התעופה הבינלאומי בדמשק במאי 2016.
חרירי הבן, לאחר עוד כישלון בניסיונות להקמת הממשלה, יצא להאג לצפות בדיונים - אם תרצו, צעד מתריס כלפי חיזבאללה שאנשיו נאשמים בחיסול. מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, ניצל את אחד מנאומיו האחרונים כדי להזהיר את מתנגדיו בלבנון שלא יתלו תקוות בהחלטת בית הדין הבינלאומי: "לבית הדין הבינלאומי אין משמעות בעבורנו בשום צורה ולהחלטות שלו אין שום ערך, כיוון שאנחנו לא מכירים בבית הדין. אנחנו אומרים למי שמסתמך על כך - אל תשחקו באש".
חיזבאללה: התפסן בשדה הקנאביס
הכאוס הפוליטי ולצדו המלחמות התכופות, ובשנים האחרונות הנטל של פליטי מלחמת האזרחים בסוריה, עושים את שלהם והכלכלה הלבנונית מדשדשת. 12 שנים לא העבירה הממשלה הלבנונית תקציב מסודר, וכשהעלתה את המסים לפני כשנה כדי לממן העלאות שכר בסקטור הציבורי, הדבר גרר מחאות והפגנות שדרשו שקיפות של התקציב.
הנתונים לא מעודדים: גירעון מסחרי של 14 מיליארד דולר בשנת 2016, חוב חיצוני עצום של כ-80 מיליארד דולר המהווה כ-150% מהתוצר השנתי, מהגבוהים בעולם. על-פי נתוני העוני הרשמיים נכון לשנת 2012, 15% מהאוכלוסייה נמצאים מתחת לקו העוני, אבל ההערכות להיום מדברות על שיעור כפול. מספר המובטלים הוא כשליש מהאוכלוסייה, והמספר גדול יותר בקרב צעירים. בשל האבטלה בקרב האקדמאים, העריך הבנק העולמי כי בעשור האחרון 40% מקרב הצעירים בעלי השכלה אקדמאית יצאו מלבנון לחפש תעסוקה במקומות אחרים, בעיקר במערב.
זרם הפליטים ממלחמת האזרחים בסוריה הביא ללבנון יותר מ-1.5 מיליון פליטים, כרבע משיעורה של האוכלוסייה המקומית, המונה מעט יותר מ-6 מיליון תושבים. הפליטים מתחרים עם המקומיים על מקומות עבודה ומורידים את השכר הממוצע. הם שוהים במחנות מאולתרים ומטופלים על ידי נציבות האו"ם לפליטים אונצ'ר (UNHCR). במערכת הבחירות לפרלמנט שהתקיימה באביב, כל המפלגות הבטיחו לדאוג להחזיר את הפליטים לארצם, אך אלה חוששים מנחת ידו של משטר אסד ומתנגדים לשוב לסוריה. לבנון, נזכיר, מאוכלסת גם בפלסטינים שכחצי מיליון מהם עדיין מוגדרים כפליטים ושוכנים במחנות שהפכו לשכונות ענק. לרובם אין זכויות אזרחיות, ומוטלות עליהם מגבלות במסחר, בתנועה וזכויות בקניין.
לצד כל זה, קיימת לבנון מוטת המערב. כלומר, החלקים באוכלוסייה ובמשק הנמצאים בקשר הדוק עם מדינות מערביות ובראשן צרפת. המשתייכים לקבוצה זו הם בעיקר נוצרים ומוסלמים סונים, והם שולטים בפועל על רוב ענפי הכלכלה. כך בבנקאות, למשל: לבנון הייתה בעבר מרכז הבנקאות הערבי, ובעשור האחרון היא חוזרת למעמדה זה; כך בתיירות, אתרי הסקי בהר הלבנון ובצפון המדינה, כמו גם חופיה, מושכים תיירים מארצות המפרץ הערביות ומאירופה. לצד שכונות שיעיות בביירות שבהן מראה פניה של אישה נעלם כמעט, אפשר למצוא חופים מלאי ביקיני וברים המוכרים אלכוהול, מחזה בלתי אפשרי ברוב מדינות ערב האחרות.
ומה עם יתר התושבים? הרוב עוסקים בחקלאות. לבנון, בניגוד לרוב מדינות ערב במזרח התיכון, איננה מדבר. היא משופעת במשקעים והגידולים בה מגוונים, מחיטה ועד גפנים ליין. אלא שהגידול המכניס ביותר בה הוא זה שאינו חוקי - הקנאביס לתעשיית החשיש והפרג לאופיום. שדות הקנאביס בעמק בקאע הלבנוני מפרנסים עשרות ואולי מאות אלפי חקלאים, וגם, לפי גורמי ביטחון ישראליים ואחרים, את החיזבאללה. ארגונו של נסראללה מממן לפי הערכות חלק ניכר מפעילותו באמצעות המסחר בחשיש ובסמים אחרים המועברים לאירופה.
ממשלת לבנון, כלפי חוץ לפחות, נאבקה עד לאחרונה בשדות הקנאביס, אך אלה פורחים בשנים האחרונות הודות למלחמה בסוריה, שכן צבא סוריה לפני המלחמה, מסיבותיו שלו, נהג לפשוט על השדות ולהציתם.
בשאיפה לארגון פשע בינלאומי
הפריחה הבינלאומית בשימוש בקנאביס הרפואי ותהליכי הלגליזציה לקנאביס במערב הביאו לתפנית גם בלבנון. דוח שהפיקה חברת הייעוץ הכלכלי מקינזי קבע בקיץ כי גידול מבוקר ומפוקח של הקנאביס לסיפוק הביקוש החוקי הגובר לצמח ולמוצריו, עשוי לתת למדינה את חבל ההצלה הכלכלי שאותו היא מחפשת.
שר הכלכלה (הזמני) ראאד ח'ורי, שהציג את הדוח בפני הפרלמנט, אמר כי הצפי הוא שבתוך שנים ספורות הרווחים מהקנאביס לאוצר הלבנוני יגיעו לכמיליארד דולר. הדוח של מקינזי, יש לומר, התנה את הצלחת המהלך במלחמה של ממש בשחיתות הממסדית ובביורוקרטיה, וגם בשליטה ממשלתית על הגידול והשיווק. בהתחשב בכך שחיזבאללה שולט על הענף כעת, מדובר במהלך כמעט בלתי אפשרי. ח'ורי התייחס לכך ואמר כי היות שחיזבאללה הוא חלק מהשלטון, מן הסתם משרד בראשותו יהיה זה שיפקח על הענף. הפרלמנט קיים דיון בנושא והוסכם שעם הקמת הממשלה תוגש תוכנית אסטרטגית לפיתוח הענף.
גם האקדמיה התגייסה לטובת הנושא, ונשיא האוניברסיטה הלבנונית-אמריקנית, ד"ר ג'וזף ג'ברה, הודיע על הקמת מרכז לחקר ופיתוח הקנאביס במוסד, שיעסוק בפיתוחים הרפואיים מהצמח.
לפי תחקיר של ה-BBC, תעשיית הקנאביס הלא חוקית בלבנון שווה כ-4 מיליארד דולר בשנה, מה שהופך את המדינה למעצמת הקנאביס החמישית בגודלה בשוק העולמי. החשיש הלבנוני נחשב לאיכותי במיוחד. ללבנון יש את האקלים האידיאלי לגידול, ויצרני החשיש המקומיים משתמשים בשיטות ייחודיות כדי להפיק תוצר איכותי ביותר.
אבל הדרך אל האושר רצופה מכשולים. ראשית כאמור, חיזבאללה שעבורו הלגליזציה של הקנאביס היא דרך נפלאה ללגליזציה של פעילותו כיום בתחום, ומעורבותו בשוקי הסמים העולמיים. לצד זה, גם ההכנסות הגדולות הנחוצות לשיקומו לאחר מעורבותו המדממת במלחמה בסוריה והקיצוץ בתקציבים שמועברים לארגון מאיראן בשל המשבר הכלכלי שלה.
לפי דוחות מודיעיניים של ארצות הברית וישראל, כמעט מחצית מתקציב חיזבאללה מגיע מהפעילות הפלילית הבינלאומית, שעיקרה סחר בסמים, והיא מנוהלת על ידי עבדאללה סיף א-דין, בן דודו של חסן נסראללה. לפי תחקיר של "פוליטיקו" האמריקני, ארצות הברית של אובמה נמנעה מפעילות נגד רשת הסמים של חיזבאללה כדי שלא לטרפד את הסכם הגרעין עם איראן.
שורה תחתונה: אם אכן הפרויקט יתממש, הכלכלה הלבנונית אולי תרוויח מעט, ככל שהארגון השיעי ירשה, אבל חיזבאללה יהפוך לארגון טרור שיש לו מדינה, ולארגון פשיעה בינלאומי, הפעם בכסות חוקית לכאורה.