שופט בית משפט השלום ברמלה, מנחם מזרחי, גזר היום את דינה של שלומית ברגמן, שהורשעה לפי הודאתה בעבירת "תקיפת קטין על ידי אחראי" והשית עליה, בין השאר, 3 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות וכן עונשים נלווים נוספים.
לפי עובדות כתב האישום המתוקן, ברגמן אשר עבדה כסייעת בפעוטון "ילד לילד" במודיעין תקפה בחודש מרץ 2017 את א.א., קטין שלמד באותו הגן והיה באותה העת בן שנה וחצי.
לפי הודאתה של ברגמן, תקיפתו של א.א. אירעה בזמן שזה שיחק עם ילדי הפעוטון בצעצועים, בעוד היא עצמה ישבה על כיסא. אז קמה הנאשמת מהכיסא, "אחזה בקטין, העבירה אותו ממקומו לעבר הכיסא עליו ישבה, הושיבה אותו על הרצפה והתיישבה על הכיסא מעליו, כשהיא מונעת ממנו לזוז". לאחר מספר דקות, בשעה שניסה הקטין לחמוק מאחיזתה של ברגמן, זו משכה אותו בידיו, תוך שגרמה לו "מכאוב וידו קובעה על-ידי אורתופד".
בפני ביהמ"ש הוצג סרטון המתעד את עובדת כתב-האישום ו"ממחיש בצורה טובה" (כך לפי גזר הדין) - "מה הייתה מנת חלקו של הקטין, השכוב ארצה, המוצמד בחוסר אונים אל הקרקע, כאשר הנאשמת יושבת מעליו וממשיכה להתבונן באדישות במכשיר הטלפון הסלולארי שלו".
ביהמ"ש ציין כי "הערכים המוגנים העומדים אחר העבירה בה הורשעה הנאשמת ברורים והם השמירה על שלומם, גופם, ביטחונם, נפשם של קטינים, שלא יהיו מושא לאלימות ופגיעה בידי האחראים עליהם, האמונים על שלומם וביטחונם".
השופט מזרחי: קיימת חובה להוביל להחמרה הדרגתית ומתונה ברמת הענישה בקשר לאלימות שנוקטים בעלי תפקיד בגנים כלפי קטינים שבפיקוחם
בכל הקשור לשיקולי הענישה, ציין ביהמ"ש כי פגיעתה של ברגמן בקטין רך בשנים והעובדה שהסבה לו מכאוב, מהווים "מעשה חמור, מכוער". בנוסף נקבע, כי במעשיה פגעה ברגמן לא רק בקטין, אלא, "גם באמונם של הוריו, של כלל הורי הילדים ושל חברותיה לצוות". בכך ציין מזרחי, חטאה ברגמן קשות "לתפקיד החינוכי המצופה ממנה, להוות דוגמא לילדי הגיל הרך, שאין לפתור וויכוחים בדרך של אלימות".
נוכח האמור, סבר ביהמ"ש "שקיימת חובה להוביל להחמרה הדרגתית ומתונה ברמת הענישה בכל הקשור לאלימות שנוקטות גננות וסייעות גנים כלפי קטינים שבפיקוחם, כדי ליצור מימד של הרתעה הרבים". חובה המתגברת, נוכח הקושי הקיים בהוכחת המעשים עליהם הקטינים בדרך כלל אינם יכולים להעיד".
ביהמ"ש הדגיש, כי בן משפחה המוסר את ילדו הקטין, "בבוקרו של יום", אל זרועותיהם של הצוות המטפל והמסייע בגן או בפעוטון, "חייב להיות סמוך ובטוח, כי הוא מפקיד את היקר לו מכל בידי בגיר, אשר אף הוא ישמור עליו כעל בבת עינו, יחנכו, יטפל בו, ידאג לשלומו, לכל צרכיו, כאילו היה ילדו ממש, וכי דלתות הגן הנסגרות אחר ילדו אינן פותחות שער אחר של התנהגות אלימה כלפיו".
עוד הוסיף ביהמ"ש, כי במעשיה, פגעה ברגמן "במרקם העדין ביותר הקיים בין הורים לצוות החינוכי, שהוא לב ליבו של האמון המאפשר קיומה של מערכת חינוכית לגיל הרך".
ביהמ"ש לא התעלם מכך ש"גננות וסייעות בגנים ובפעוטונים נדרשות, לעתים, לעבודה בתנאי קשים". אולם, יחד עם זאת הוא הדגיש, כי "עדיין מצופה מהם לבצעה בחרדת קודש, בסבלנות ובאהבה אין קץ ולא לעבור אל הקו האדום של אלימות הנובעת מתסכולן תוך איתור צידוק עצמי לאלימות זו".
ביהמ"ש מצא לנכון לציין, כי למרות, שכתב האישום שהוגש נגד ברגמן, אינו מצוי "בראש סולם החומרה", הרי שמבחינת חווייתו האישית של א.א., אשר נמשך ע"י ברגמן והוצמד אל הקרקע בכוח, מדובר אירוע קשה הכרוך בכאב, השפלה, בביזוי ובחוסר הבנה מדוע כך נוהגים בו מי שאמונים לדאוג לו.
השופט מזרחי: ברגמן הפכה את היוצרות עת הפכה את הקטין לעבריין ואותה לקורבן ודברים שכאלה צורמים את האוזן וממליחים את העין
נוכח האמור נקבע, כי השיקול של הרתעת הרבים הוא שיקול מרכזי בענישה בעניינים אלה, ובית-המשפט בגזרו את הדין במקרים כגון אלה חייב להביא לידי ביטוי את הערך הקדוש שבשמירה על שלומם של קטינים.
בהגיעו לגזור את דינה, הביא ביהמ"ש לחובתה של ברגמן הרשעה קודמת בעבירת איומים שאותה ביצעה בשנת 2011. "זוהי עבירה רלוונטית הנושקת לתחום האלימות ויש להביאה לחובתה", ציין השופט מזרחי.
בנוסף גם תסקיר המבחן שהוגש בעניינה של ברגמן, לא היה מלבב כלשון השופט מזרחי. הרושם שעלה מהתסקיר הצביע על כך שברגמן, היא בעלת דפוסים תוקפניים, אשר בדבריה לביהמ"ש, הפכה את היוצרות - "עת הפכה את הקטין לעבריין ואותה לקורבן ודברים שכאלה צורמים את האוזן וממליחים את העין".
ממילותיה האחרונות של הנאשמת, עולה, כי ברגמן לא התחרטה ולא הפנימה את חומרת מעשיה, תוך שהייתה מלאה בטענות כלפי אמו של הקטין, והפכה אותה לנאשמת ("כולם מפחדים מהאימא הזאת"). נוכח האמור, התרשם ביהמ"ש, כי יש להעביר לנאשמת זו ושכמותה מסר ענישתי חד וברור.
על כן, גזר ביהמ"ש על ברגמן, 3 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות במרכז יום לקשיש בלוד, 6 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 2,000 שקל ופיצוי בסך 5,000 שקל להורי הקטין.
עורך דינה של שלומית ברגמן, אייל בסרגליק מסר בתגובה: "מרשתי לקחה אחריות ובשום שלב לא הייתה לה כוונה להתעלל בילדים כפי שנטען בחקירה המשטרתית, ולא נטען בכתב האישום. מרשתי היא גננת מנוסה, מקצועית ומאז המקרה הזה, ובעקבות החקירות במשטרה היא בטראומה. שום דבר מהמיוחס לה ושבו הודתה לא עשתה בזדון או בכוונה. למרות כתב האישום המקורי, כתב האישום המתוקן תיקן באופן משמעותי את המיוחס למרשתי. גם עמדת התביעה שדרשה תחילה מאסר בפועל של ממש מאחורי סורג ובריח, השתנתה, ולמרות שהתביעה ביקשה מאסר על דרך עבודות שירות, של חצי שנה, בית המשפט לא קיבל את עמדתה. עצם העובדה שהיא לקחה אחריות והתפטרה, ומאז מסרבת לעבוד עם ילדים רק מראה על לקיחת אחריות".
"מעבר לכך קיימות מספר טעויות בולטות בגזר הדין- גזר הדין מתעלם משורה ארוכה של תיקים בתחום, שבהם ייצגתי, שבהם הענישה היא פחותה ביותר לעומת העונש (שלעמדת התביעה הוא מקל) שניתן על ידי בית המשפט. יתרה מכך, בית המשפט אמר בתוך הדיון, שהסרט שהוגש על ידי התביעה (בניגוד לדין), הוא סרט לטובת הסניגוריה, ופסק הפוך מאמירותיו, בנוסף בית המשפט התעלם מהדברים החיוביים מתסקיר שירות המבחן, אשר קבע כי "אינו מלבב" אולם התסקיר המליץ על מאסר על תנאי, בית המשפט התעלם ממצבה של הנאשמת, הנפשי והפיזי, ועל כל אלו ועוד בכוונתנו להגיש ערעור".
"מעל הכל וללא קשר לגזר הדין- הפתיעה אותנו מאוד לרעה, העובדה שבית המשפט, במעמד מתן גזר הדין, מסר את גזר הדין פיזית על השולחן, מבלי לפרטו, ויצא מהאולם- לא כך נוהגים ולא כך מכבדים, נאשם, במעמד גזר הדין והדבר חריג מאוד לנסיוני בכל שנותיי כסניגור".