מאגר לוויתן/ צילום:אלבטרוס
נושא הגז דעך כמעט לחלוטין בתקשורת המרכזית, בעיקר בטלוויזיה וברדיו. התקשורת לא מפרסמת את פעילויות המחאה בתחום מסיבות שונות, ובכך לא נותנת לגיטימציה לאלה המתנגדים למה שנעשה כיום בשוק הגז.
אבל נושא הגז לא דעך בציבור הישראלי והוא חי ובועט ברשתות החברתיות העצמאיות, בין השאר מאחר שמתווה הגז השאיר הרבה בעיות על השולחן, בעיקר מחיר הגז המופקע שחברת החשמל משלמת, כפי שרואים ברווחיות הפנטסטית של תאגידי הגז. בעיות אלה של מתווה הגז, מאששות את ההתרעות והשימוש בביטויים החמורים כמו ביזה, גזל, שוד, ועושק, בהם השתמשו מתנגדי מתווה הגז.
מעבר לבעיות של מתווה הגז, נוצרו גם בעיות חדשות במשק הגז הטבעי, כמו מיקום אסדת לוויתן סמוך לחוף דור-נחשולים, העברת ואחסון קונדנסט באזורים אסורים, מעל אקוויפרים של המים, ובסמוך ליישובים.
מיקום אסדת לוויתן בחוף דור-נחשולים והעברת הקונדנסט בצינור דרך מעבר יקנעם לבתי הזיקוק בחיפה הינה טעות קשה שמקורותיה אינם ידועים עתה, אבל תוצאותיה עלולות להיות קטסטרופליות. אזכיר את דליפת הנפט בשמורת ערבת עברונה בדצמבר 2014. האירוע הוערך על ידי המשרד להגנת הסביבה כאחד האסונות הסביבתיים החמורים שאירעו בישראל. את קריסת צינור הנפט אילת-אשקלון בנחל צין ביוני 2011, שבעקבותיה זרמה כמות גדולה של דלק לשמורת נחל צין.
המצב הנוכחי בשוק הגז הטבעי בישראל נותן למתנגדים כוח ולגיטימציה לצאת מבתיהם, מאזורי הנוחות שלהם, ולנהל את המאבקים שלהם. והמאבקים האלה הם בפירוש מלחמה אמיצה למען האינטרס הציבורי, ולמען הדמוקרטיה הישראלית, שבתחום הזה, מוכפפת לאינטרסים של תאגידי הגז.
בניגוד לטענה שעולה מהמאמר "שנה טובה למתנגדי מתווה הגז", (אלי ציפורי, "גלובס", 10.9.2018),ההתנגדות והמחאה כנגד מיקום האסדה משותפים לימין ולשמאל בישראל. ציפורי מנסה לצבוע את תנועת המחאה בשחור ולבן, וכל מי שאינו מסכים אתו מציג לדעתו של ציפורי תמונה מעוותת לציבור, או אף גרוע מזה, הכותב רומז שהוא "מושחת". יש לציפורי הזדמנות להכות על חטא ולעשות את חשבון הנפש שלו לפני יום כיפור, אך לא ברור מה הסיכוי לכך.
כמה מילים על מחירי הגז. בנושא זה ציפורי צודק חלקית. תנאי השוק השתנו, המחירים באירופה השתנו, אבל התמונה המלאה אינה שונה, מחירי הגז בארץ גבוהים, והרווחיות הפנטסטית של שותפי תמר היא עדות לכך.
לגבי המחירים בעתיד. אפשר היום לקנות חוזים עתידיים לאספקת גז טבעי בארה"ב לעוד שנתיים, חמש ושמונה שנים, במחירים של 2.53 עד 2.79 דולר ליחידת אנרגיה. ברמת מחירים זו מחירי הגז האמריקאי באירופה יעמדו על כ- 5 עד 5.5 דולר ליחידת אנרגיה. ככל הנראה זה יהיה המחיר באירופה לגז נוזלי שייובא מארה"ב בחוזים ארוכי-טווח. חברות הגז הרוסיות מתמחרות את מחירי הגז שלהן בהתאם כדי לשמור על חלקן בשוק.
אספקת הגז לאירופה עומדת לגדול בצורה משמעותית בשנים הקרובות: מרוסיה בצינורות חדשים כמו 'הזרם הטורקי' The TurkStream, והצינור המתוכנן 'הזרם הצפוני 2' Nord Stream 2, או בצורת גז נוזלי משדות הגז הענקיים ביאמאל, מאזרביג'אן דרך צינור הגז 'טראנס אנטוליה', Trans-Anatolian Natural Gas Pipeline TANAP, ממצרים, מקטאר וממקורות אחרים. גידול זה בהצע גבוה יותר מהירידה בתפוקת שדות הגז האירופיים. כך שלא צפוי מחסור בגז באירופה, גם אם מחירו ירד חזרה לסביבת 5 דולר ליחידת אנרגיה.
■ הכותב הוא חוקר במרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן.