גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עשור של עושר: מה קרה לשוקי המניות מאז המשבר הכלכלי?

עשר השנים שחלפו מאז משבר המשכנתאות היטיבו עם רוב השווקים הפיננסיים, שהשיגו תשואות גבוהות מאוד ● מי שנכנס בנקודת השפל ב-9.3.2009 זכה לתשואות גבוהות במיוחד, אך גם מי שלא מכר בפאניקה בזמן המשבר, בדרך כלל יצא נשכר ● השווקים המפותחים השיגו תשואה גבוהה בהרבה מזו של המתעוררים. והיכן ת"א? במקום טוב מאוד ● כתבה ראשונה בסדרה

חוגגים עליות ב-NYSE  / צילום: רויטרס
חוגגים עליות ב-NYSE / צילום: רויטרס

בדיוק לפני 10 שנים נכנס העולם הכלכלי והפיננסי לראשיתו של סחרור. פשיטת הרגל של "ליהמן ברדרס", מבנקי ההשקעות הגדולים והוותיקים בארה"ב, נתנה את האות לפאניקה בשווקים, שהייתה מלווה בהתמוטטות שוקי המניות והאג"ח. המערכת הפיננסית העולמית נמצאה בסכנת קריסה, והתחושה הייתה שהקברניטים הכלכליים של העולם אובדי עצות, שהשמיים נפלו והעולם עצר מלכת.

בסדרה של שלושה מאמרים אתייחס לשווקים הפיננסים בעשור האחרון, שסמלם הוא "וול סטריט". אחר כך לכלכלה האמיתית, מה שמכונה ה"מיין סטריט", ולבסוף - ללקחים שכדאי להפיק מהמשבר ומאופן הטיפול בו. בכל אלה לא אתחמק מהשאלה המתבקשת, ומה הלאה?

2005: האות הראשון למשבר

השנה 2005. אני נוסע לא מעט פעמים לניו יורק בעניינים עסקיים ופוגש ברוקר בכיר בחברת מריל לינץ'. הוא מכניס אותי למה שקורה בשוק ההון האמריקאי, במשק האמריקאי, ובפרט בנדל"ן שמחיריו (מחירי הדיור) הכפילו עצמם בעשור האחרון. הוא ואשתו מתלבטים בין רכישת דירה בניו-ג'רזי הסמוכה לבין שכירת דירה לטווח ארוך. לנוכח מה שאני שומע, אני מייעץ לו לשכור דירה. לא יודע עד היום מה הוא החליט לעשות. 3 שנים אחר כך מחירי הנדל"ן קרסו, מריל לינץ' היתה על סף פשיטת רגל והרגולטורים בארה"ב פשוט אילצו את בנק אוף אמריקה לרכוש אותה.

אני נחשפתי למה שקורה ב-2005 ומאז עקבתי אחרי מה שקורה שם - בארה"ב, ושמעתי סיפורים וקטעי סיפורים על משכנתאות שניתנות לכל דיכפין ועל הביזנס הגדול שמאחוריהן.

אנשי מכירות מיומנים ומלוקקים החלו להגיע מארה"ב לישראל והציעו מוצרים מורכבים למשקיעים מוסדיים ש"אי אפשר להפסיד בהם", מצוידים בסטטיסטיקות למכביר ובדירוגי טריפל A של חברות הדירוג המובילות בעולם. מעטים הבינו כאן על מה מדובר. בנק ישראלי מוביל נכנס להשקעות במוצרים האלה בהיקף ניכר.

בדיעבד הסתבר שהסיכונים במכשירים הלא מובנים האלה היו גדולים מאוד, וההשקעה בהם הייתה במינוף על מינוף על מינוף, שנועד להעצים את התשואה, אבל בפועל, כפי שקורה מפעם לפעם, דווקא הסיכונים הם שהתממשו ולא התשואות. אלא מה? לכולם היה נוח לשתף פעולה ובלבד שהחגיגה תימשך. לבנקאי ההשקעות שהרוויחו הון, לנותני האשראי, לאנשי המכירות, לחברות הדירוג, לחברות המשכנתאות, לחברות הביטוח, לקרנות הפנסיה, למשקיעי הנדל"ן, ולא רק בארה"ב, אלא גם באירלנד, באיסלנד, בספרד ובמקומות נוספים (אז, עדיין לא בישראל).

סימני האזהרה היו, אך מעטים ראו אותם, ועוד פחות היו מוכנים לראות אותם. הסביבה העסקית חיה בסוג של הכחשה ולא רק היא. גם הרגולטורים גילו נינוחות מפתיעה. נגיד הבנק המרכזי, אלן גרינספן, לא נענה לבקשה להרחיב את הרגולציות גם על התעשייה הפיננסית החדשה שהייתה בגדר של הנדסה פיננסית, ומחליפו ב"פד", בן ברננקי, חודש לפני ה"ברוך" הגדול, חיווה דעתו שהחצי השני של 2008 יהיה רק קצת פחות טוב מהחצי הראשון. 

הנסיקה הגדולה בעשור האחרון-התשואות במדדים נבחרים

להעניש או לא?

ואז, כל זה קרה.

כבר ב-31 במרץ 2008 התברר שבנק ההשקעות הוותיק מאוד והמוערך מאוד, עם קשרים ישראליים הדוקים כולל שותפות במגדל שוקי הון, בר סטרנס, פושט רגל בגלל מינוף אדיר שנטל על עצמו. הפאניקה חלפה כאשר ג'יי פי מורגן רכש אותו במחיר מציאה. אבל עד מהרה התברר שבר סטרנס היה בקושי קצה הקרחון.

בנק ההשקעות היותר גדול, ליהמן ברדרס, נקלע גם הוא לקשיים שהוכחשו. האמת יצאה לאור, ותוך כדי כך התברר גם היקף ההסתבכות של שתי סוכנויות המשכנתאות הגדולות בארה"ב, פרדי מק ופאני מיי, ושל חברת הביטוח הגדולה בעולם AIG, שכולן היו מסובכות עד יותר מצווארן בהיקף הערבויות והביטוח שלקחו על עצמן בממדים שהיו פי עשרות מונים מהונן העצמי. גם בנקים גדולים לא יצאו נקיים והיה חשש גדול לקיומו של סיטי בנק, אחד הבנקים הגדולים בארה"ב ועם קשרים עסקיים חובקי עולם.

הממשל האמריקאי והרגולטורים התלבטו בשאלה האם לחלץ, או לתת לליהמן ברדרס ליפול. מצד אחד עמדה התובנה שלתת ליפול מזמין תגובת שרשרת שקשה לדעת לאן תוביל, ומצד שני היה השיקול של הלקח המוסרי, הצורך להעניש על התנהלות פסולה של לקיחת סיכונים מטורפים, שאם לא כן, נותנים הכשר להתנהלות כזו בעתיד.

ב-15.9.2008 הפור נפל. הוחלט לתת לליהמן ברדרס ליפול, אבל גופי הממשל מנעו את נפילת AIG, סיטי בנק וסוכנויות המשכנתאות, וגם חילצו את תעשיית המכוניות האמריקאית. כל זאת באמצעות הזרמת כספי ממשל בתמורה למניות.

כל זה לא עזר למנוע את תגובות השרשרת הקשות. זו הייתה מתקפה גלובלית של 3 וירוסים פוגעניים ומדבקים במיוחד: הווירוס הריאלי-משקי, הווירוס הפיננסי-שוק הוני, והווירוס הפסיכולוגי.

הווירוס הריאלי-משקי, משמעותו, שמיתון בשורה של מדינות מפותחות ובראשן ארה"ב, מדביק בעידן הגלובליזציה את שאר המשקים. הווירוס הפיננסי-שוק הוני, משמעותו, שנפילת בורסות בעולם, צניחה בשערי מניות ואיגרות חוב של פירמות בעולם, מדביקה בעידן הגלובלי את שאר השווקים במהירות בשיעורי נפילה חדים לא פחות.

והווירוס השלישי, הפסיכולוגי, עבד בימים ההם "שעות נוספות". פאניקה במקום אחד הדביקה בתגובת שרשרת את שאר השווקים. השוק הישראלי קרס - גם המניות, גם אגרות החוב הקונצרניות. פדיונות ענק נרשמו בתעשיית קרנות הנאמנות, וגם לקופות הגמל - חיסכון לטווח ארוך - הפאניקה הגיעה.

אובדן מוחלט של האמון במה שהתרחש ורמת אי הוודאות הגיעו לרמות כאלה שהתפתח משבר אשראי חמור ביותר. עודפי הנזילות היו כלא היו, ובנק אחד לא היה מוכן להלוות כספים לבנק אחר, אפילו לא ללילה.

שעתם היפה של הבנקים המרכזיים

הבנקים המרכזיים, בשיתוף עם ממשלותיהם ובינם לבין עצמם, התעשתו מהר, נקטו מדיניות ריבית אגרסיבית ביותר, וכאמור, הצילו מקריסה בנקי ענק, חברות ביטוח, ומדינות. בתוך כך, הם לא היססו ליטול לעצמם סמכויות שלא בדיוק היו להם ו"כופפו" את החוקים. מדינות העולם נאלצו להתמודד עם גירעונות אדירים, אירופה כולה נכנסה למיתון ולחשש של פירוק גוש האירו.

זה היה ללא ספק המשבר הכלכלי-ריאלי והפיננסי הגדול בהיסטוריה והגלובליזציה רק הוסיפה לו אפקט מדבק מאוד. גם מאז היו לא מעט משברים, כמו אלו של יוון וספרד, צניחת מחירי הנפט והברקזיט, משברים שהרעידו גם את השווקים הפיננסים. ובכל זאת, אחרי כל אלה, הבורסות לא אכזבו. להיפך.

העשור שחלף: נוק אאוט שורי

בדקנו מה עשו שוקי המניות המרכזיים והמייצגים בעולם, כמו גם ת"א, בשני פרקי זמן.
כ-10 שנים מ-15.9.2008, המועד שבו קרס ליהמן ברדרס, ועד היום (נכון ל-11.9, תאריך סמלי מאוד), ופרק הזמן השני: מ-9.3.2009, המועד שבו נרשמה נקודת השפל הנמוכה ביותר של שוקי המניות המרכזיים, ועד היום. ברור שיש הבדל בתשואות שהפיקו השווקים בשני פרקי הזמן האלה, ולמרות שביניהם מפרידה חצי שנה בלבד, הפער בתשואות הוא גדול ביותר, שכן בחצי השנה הראשונה שוקי המניות המרכזיים ירדו בכ-50%, כלומר, נחתכו בחצי, ורק כדי לחזור לרמתם ערב הקריסה נדרשה עלייה של 100%.

התופעה הבולטת העולה מהנתונים היא התשואות הגבוהות שהנפיקו כמעט כל שוקי המניות המרכזיים בעולם וגם בישראל, למרות ובניגוד גמור לתחזיות סוף העולם שנשזרו בראשיתו של המשבר וגם במהלך השנים שחלפו מאז. נבואות הזעם השחורות משחור, והיו לא מעטות כאלה, לא התאמתו והשור ניצח בנוק אאוט את הדוב.

אין ספק שאי אפשר לייחס את עליות השערים, בחלקן מסחררות, רק לשיפור הדרמטי בכלכלה העולמית, שיפור שהתרחש אמנם, בעיקר בארה"ב, אבל אין בו כדי להצדיק עליות בשיעורים שנרשמו. העליות נגזרות משלוש סיבות עיקריות - עוצמת הירידות שקדמה לעליות ושגילמה תסריט שחור משחור לכלכלה העולמית, שלא התממש. מדיניות ריבית אגרסיבית ביותר, יחד עם אמצעי הרחבה מוניטאריים אחרים שנקטו הבנקים המרכזיים, שהביאו לעליות שערים חדות, הן באג"ח הממשלתיות והן באג"ח הקונצרניות וצימקו את התשואות העתידיות שלהן. אלה הוציאו את המשקיעים מה"בונקר" של פיקדונות ושל אג"ח ממשלתיות. ושלישית - ההתייעלות של החברות האמריקאיות, החדשנות הטכנולוגית והתשואה הפנומנלית של החברות האמריקאיות (Fang) שמשכו אחריהן את כל השוק.

בתוך שלל הנתונים מזדקרת העובדה שהשווקים המפותחים, להוציא את הבעייתיים שבהם כמו ספרד ואיטליה, השיגו תשואה גבוהה מהשווקים המתעוררים, על אף שיעורי הצמיחה הגבוהים יותר של המשקים המתעוררים.

מה שהשפיע בכיוון הזה היו השינויים לרעה במחזוריות הכלכלית של השווקים המתעוררים ושמירה על ריבית גבוהה מאוד, יחסית כמובן, בשווקים המתעוררים ביחס למפותחים, ריבית שפגעה בשוקי המניות שלהם, כמו גם חוסר היציבות הפוליטית של חלק מהם. לאחרונה נפתח הפער עוד יותר בגלל צירוף נסיבות אומלל סביב טורקיה וברזיל, שנבע גם מהתחזקות מרשימה של הדולר. מדד השווקים המתעוררים עלה בעשור האחרון בכ-22% בעוד המדד העולמי של שוקי המניות עלה בכ-74%.

ברמת השווקים במדינות השונות בולטים מדדי המניות בארה"ב. הדאו ג'ונס עלה ב-138%, מדד S&P 500 ב-200% (כולל דיבידנדים), ראסל 2000 - מדד המניות "הקטנות" (כולל דיבידנדים), ב-189%, והגדיל לעשות מדד הנאסד"ק, שעלה בלא פחות מ- 266%.

מי שעוד בלט לטובה הוא שוק המניות של הודו (שוק מתעורר), עם 177% במונחי המטבע המקומי, אך רק 76% במונחים דולריים, וגרמניה שמדדה עלה ב-97%, ובמונחים דולריים ב-61%. בלטו בחולשתם שוקי המניות של ספרד (15%-) ואיטליה (23%-) במונחי אירו, וגרוע מזה במונחים דולריים, והבורסה של יוון שצנחה, במונחי אירו, בלא פחות מ-77%.

חשוב לומר, לעיתים קרובות יש הבדל גדול בין התשואה ששוק מסוים הפיק במטבע המקומי שלו, מה שרלוונטי למשקיעים המקומיים (ואז צריך גם לבחון לא רק את התשואה הנומינלית אלא גם את התשואה הריאלית, דהיינו, בהשוואה לאינפלציה באותה מדינה), לבין התשואה הדולרית שהיא רלוונטית למשקיעים בינלאומיים שהשקיעו באותו שוק. ההבדלים נובעים, כמובן, מהשינויים ביחסי הכוחות בין המטבעות: פיחות או תיסוף של מטבע אחד מול משנהו. ברור שאם מטבע של מדינה מסוימת נחלש מול הדולר, הרי שתשואת השוק שלו במונחים דולריים נמוכה מתשואתו במטבע מקומי.

לדוגמה, המטבעות של מרבית השווקים המתעוררים צנחו בתקופה האמורה מול הדולר, ולכן במדינות כמו הודו, ברזיל ואחרות אנחנו רואים פער גדול מאוד בין התשואה המקומית לבין התשואה הדולרית.

ובישראל, שערו של הדולר ביחס לשקל ב-15.8.08, היום לפני עשר שנים, היה זהה (כמעט בדיוק) לשערו היום (3.59), כך שהתשואה השקלית זהה לתשואה הדולרית, והיא תואמת את תשואת מדד המניות העולמי כאשר מדד ת"א 125 עלה ב-76%, ואילו מדד יתר המניות נסק ב-209%, משיעורי התשואה הגבוהים ביותר בשוקי העולם.

מנקודת השפל: תשואות יוצאות דופן

אם מודדים את התשואות של אותם מדדים מנקודת השפל שלהם ב-9.3.2009, כלומר לאחר כחצי שנה של ירידות שנרשמו בעקבות קריסת ליהמן ברדרס, ועד ל-11.9.18, מהלך של כ-9.5 שנים, התשואות הן מרשימות הרבה יותר.

כך, מי שהיה נחוש לנצל את ירידות השערים ורמות השערים החדשות, וההזויות, צריך לומר, שנוצרו בעקבות הפחדים מ"סוף העולם הגיע", וגם התמזל מזלו ורכש מניות ב-9.3.2009 (או בסביבות אותו מועד), המועד שבו שוקי המניות המרכזיים בעולם הגיעו לשפל וגם התמיד בהחזקותיו עד היום (כמה יש כאלה?) עשה "קופה ענקית" בלשון הסלנג. (אגב, בישראל, המדדים הגיעו לשפל כבר לקראת סוף נובמבר 2008).

מובילים בגדול מדדי ארה"ב - מדד נאסד"ק עם כ-528%, ה-S&P500 עם 421% (כולל דיבידנדים) ומדד ראסל 2000 - המניות ה"קטנות" במונחים אמריקאיים, עם כ-477%. מדד המניות של הודו נסק ב-359%, שגם במונחים דולריים מייצג תשואה יפה מאוד של 228%, ומדד יתר המניות בשוק המניות בתל אביב עם תשואה שקלית של 320% ותשואה דולרית של 393%. כן, זו אינה טעות. המדד המוביל והמייצג יותר, מדד ת"א 125, עלה בשיעור של 156%, שמייצג תשואה דולרית של 203%.

בולטים בחולשתם השווקים של המדינות הבעייתיות באירופה - איטליה כ-65%, ספרד כ-36% במונחי אירו, ויוון, שהיא היחידה עם תשואה שלילית של 53%- במונחי אירו. בתקופה זו הפער בין השווקים המפותחים למתעוררים גדול מאוד: 212% לעומת 107%.

זינוק גם באג"ח

לא רק המניות נהנו מהזרמת הכספים המאסיבית מצד הבנקים המרכזיים ומההפחתה הדרמטית בריביות בעולם. גם האג"ח, הן הממשלתיות והן הקונצרניות, הן בישראל והן בעולם.

הממשלתיות עלו מאז 15.9.08 ב-55%, והקונצרניות נסקו ב-71% (כולל ואחרי הירידה שהייתה מנת חלקן ב-3 החודשים האחרונים של 2008).

הפער בין תשואת הקונצרניות לבין תשואת הממשלתיות גדול אף יותר כשמדובר בפרק הזמן שבין 9.3.09 כנקודת בסיס: 83% לעומת 46%, ולא במקרה, שכן התשואות לפדיון שבהן נסחרו הקונצרניות ב"נקודת הפתיחה" היו גבוהות לאין ערוך מהתשואה לפדיון בממשלתיות באותה נקודת זמן. למרות שהיו בשוק הקונצרני לא מעט הסדרי חוב, וחלקם כואבים מאוד, מה שפגע כמובן בתשואה, הרי שגם אחרי הפגיעה הזו, האג"ח הקונצרניות בהחלט סיפקו את הסחורה. הריבית הנמוכה מאוד, שהגיעה לכדי 0.1% במרץ 2015, סייעה להן מאוד למחזר את חובותיהן תוך הקטנה ניכרת בעלויות המימון.

הפחתת הריבית יצרה רווחי הון גדולים באג"ח, וככל שאלה היו לפרקי זמן ארוכים יותר, כך הרווח היה גדול יותר. כך למשל, ה"מנוף" עבד יפה כאשר אג"ח לא צמוד לפרק זמן של עד שנתיים עלה ב-20% בעוד אג"ח לא צמוד ליותר מ-5 שנים עלה במעט יותר מ-100%.

ואחרי שהרחבנו בנושא שוקי ההון והתשואות הנדיבות מאוד שהם "הנפיקו" למשקיעים, נתבונן גם במה שהתחולל בכלכלה העולמית בעשור האחרון. או במלים אחרות, נעבור מ"וול סטריט" ל"מיין סטריט": על כך בכתבה הבאה במדור זה. 

■ הכותב הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם/ 

עוד כתבות

תצוגת אקדחים / צילום: Associated Press, ג'ון לוצ'ר

מקסיקו תובעת יצרני נשק גדולים בבית דין בארה"ב

המדינה טוענת כי אוזלת-ידם של היצרנים מקלה על הברחת נשק לידי כנופיות הסמים

דניאל שרייבר + שי וינינגר - למונייד lemonade / צילום: שלומי יוסף

לאחר הדוחות: למונייד נפלה ב-9% במסחר המאוחר בוול סטריט

למונייד הציגה ברבעון השני הכנסות של 28.2 מיליון דולר, גבוה מתחזיות האנליסטים אך ירידה של 5.7% לעומת הרבעון המקביל ב-2020 ● ההפסד הנקי הסתכם ב-55.6 מיליון דולר, גידול של 165% לעומת ההפסד ברבעון המקביל

רם בלינקוב, מנכ"ל משרד האוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

מנכ"ל האוצר: "הדיון על מה נעשה אם יהיה סגר הוא כמו דיון על מה יקרה אם ננחת על הירח"

לגבי חברות התעופה אומר בלינקוב: "אנחנו לא נתמוך בהם ללא סוף" ● עוד אמר כי הוא מעריך שלא נחזור למודל החל"ת, ומתח ביקורת על חלק מהצעדים שהממשלה הקודמת נקטה: "הפעם הממשלה והאוצר לא יפעלו מתוך פאניקה"

עמדת חיסונים לקורונה. השלב הבא: חיסון דרך האף? / צילום: Associated Press, Oded Balilty

התקווה החדשה של המומחים: חיסון לקורונה דרך האף

מספר מומחים טוענים כי חיסון בשאיפה יפתח את התגובה החיסונית החזקה ביותר בדיוק במקום שבו היא הכי חשובה: באף - היכן שמדבקים ונדבקים ● אחרים מזהירים מתופעות לוואי שקשורות בחוש הריח

חוות קנאביס בישראל / צילום: Associated Press, Dan Balilty

חסמי היצוא הוסרו, אז מה מעכב עכשיו את תעשיית הקנאביס הישראלית?

שרי הממשלה מיהרו להכריז על הרפורמה ביצוא קנאביס, שהייתה אמורה לפתוח את השווקים הצומחים בעולם לתוצרת הישראלית ● אלא שבפועל החברות עדיין מתמודדות עם מגבלות רגולטוריות כבדות, שמקשות על רובן להתחרות ביעילות בשוק הבינלאומי

איציק בן אליעזר / צילום: איל יצהר

פרטנר לא לבד: מתמודד חדש ומפתיע על רכישת אקספון

איציק בן אליעזר, לשעבר מנכ"ל אקספון, גיבש קבוצת משקיעים שמתמודדת על רכישת החברה, במטרה להשאירה כמפעיל סלולרי מלא במסגרת הסכם שיתוף-פעולה עם סלקום ● הבוקר נחשף בגלובס כי גם פרטנר מתעניינת ברכישת החברה

חזי בצלאל, בעלי אקספון / צילום: רוני שיצר

אקספון מאשימה את סלקום בניסיון לחסלה

לטענת אקספון, ההתנגדות של סלקום לכינוס אסיפות נושים נועדה לסכל את המהלך שמוביל מנהל ההסדר למימוש העסקה עם שמעיה רייכמן, שהוא הסיכוי היחידי להמשך קיומה

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בבורסה; פרשמרקט מזנקת ב-8%, פז צונחת

מדד ת"א 35 נסחר ביציבות ומדד ת"א 90 רושם ירידה קלה ● עליות קלות בחוזים על מדדי וול סטריט לאחר סגירה מעורבת אתמול ● אורמת יורדת לאחר שפרסמה דוחות

מיכה קאופמן מנכ"ל ומייסד פייבר / צילום: עומר הכהן

אפקט פוסט קורונה: אנשים מבלים פחות זמן מול המסכים, ופייבר מפחיתה את התחזית השנתית

החברה סיכמה רבעון שני חיובי עם צמיחה של כ-60% בהכנסות, אך הצמיחה צפויה להתמתן ברבעון הבא

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יוסי זמיר

ישלוט על השיבר: ליברמן יעמוד בראש ועדת שרים מיוחדת לחוק ההסדרים

הוועדה, שכוללת חברים מכלל סיעות הקואליציה למעט רע"ם, תאשר את החוקים בחוק ההסדרים לפני הנחתם על שולחן הכנסת ב-31 באוגוסט ● הישיבה הראשונה של הוועדה תתקיים ב-10 באוגוסט

מחצבת קדרים / צילום: Yigal Tsur, יוטיוב

תשלם 1.1 מיליארד שקל: רדימיקס זכתה במכרז למחצבת קדרים

ההצעה של חברת אבן וסיד מקבוצת רדימיקס עבור הפעלת מחצבת קדרים שבצפון גבוהה בכ-331 מיליון שקל מההצעה השנייה ● התשלום יתבצע לכל אורך תקופת ההפעלה שנקבעה ל-25 שנה ● במקביל נסגרו מכרזים לשתי מחצבות נוספות

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

בשורה למשקיעים בשוק ההון: ביהמ"ש קבע כי אין מע"מ על פעילות בחשבון נוסטרו

בפסק הדין דחה השופט אבי גורמן את עמדת רשות המסים לפיה העיקרון שמחייב הטלת מס באופן רחב על כל הערך המוסף הנובע מפעילות עסקית במשק, מחייב הטלת מס גם על פעילות חברה העוסקת בהשקעות עצמיות בחשבון "נוסטרו"

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון / צילום: דוברות בנק ישראל

אמיר ירון הרים דגל אדום, האוצר התקפל: מאחורי הקלעים של הוויכוח החם במערכת הפיננסית

מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב היה אמור לעמוד לבד בראש הוועדה לבחינת שינוי מבנה הפיקוח על הגופים הפיננסיים, אך נגיד בנק ישראל אמיר ירון נעמד על הרגליים האחוריות ● לבלינקוב יצטרף המשנה לנגיד, אנדרו אביר, והוסכם שלירון תהיה המילה האחרונה במינוי נציגי הציבור בוועדה

אפרת רייטן ושמחה רוטמן / צילום: איל יצהר, יונתן בלום

הליכוד בחוץ: אפרת רייטן ושמחה רוטמן נבחרו לוועדה למינוי שופטים

מועמדת הליכוד אורלי לוי-אבקסיס לא נבחרה לוועדה באופן מפתיע, ונציג הציונות הדתית יכהן בוועדה כנציג האופוזיציה ● משה ארבל מש"ס, שהיה אמור לייצג את המפלגות החרדיות בוועדה למינוי בדיינים, לא נבחר בספו של דבר, ולוועדה מונו גילה גמליאל ושירלי פינטו

בעלי הרשת פרשמרקט, שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח"צ פרשמרקט

עסקת ענק: פז רוכשת את פרשמרקט לפי שווי של 2.1 מיליארד שקל

80% מהתמורה תשולם במזומן ואילו היתרה במניות פז שיוקצו לבעלי מניות פרשמרקט ● המו"מ החל עוד לפני ההצעות המיזוג והרכישה שקיבלה פז משיכון ובינוי, מלאומי פרטנרס ומפרשמרקט עצמה

מייסדי רינוביי / צילום: YARIN TARANOS

מגייסים ספה: רינוביי הישראלית גייסה 3.7 מיליון דולר בסבב סיד

החברה פיתחה פלטפורמת עיצוב פנים מבוססת בינה מלאכותית, אשר מוטמעת באתרים של חברות ריהוט ואקססוריז ● וגם: מתן וילנאי ישמש נשיא האוניברסיטה הסינית הבינלאומית בישראל UIBE-ISRAEL ● אירועים ומינויים

אבירם אלעד / צילום: יח"צ

המועמד המוביל לתפקיד מנכ"ל חדשות 13: אבירם אלעד

מנכ"ל רשת 13 אבי בן טל צפוי להגיש את מועמדותו של אלעד לאישור הדירקטוריון ביום ראשון הקרוב ● השבוע הודיע המנכ"ל הנוכחי ישראל טויטו כי הוא מסיים את תפקידו

פרויקט תמ"א 38 / צילום: פאול אורלייב

מחלוקת של שנים הגיעה לסיומה: המחוזי משנה את כללי המשחק בתמ"א 38

בית המשפט המחוזי בחיפה פסק כי לא ניתן להתחשב בפוטנציאל זכויות של תמ"א 38 בעת חישוב היטל השבחה על פרויקט שלא נבנה לפי התמ"א ● במקום זאת, ביהמ"ש חייב בתשלום היטלי גבוה יזמי פרויקט, שערערו על גובה ההיטל שדרשה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה

ג'ון מדבד, מייסד ומנכ"ל החברה חותם עם השר האזרי / צילום: OurCrowd

OurCrowd הישראלית חתמה על הסכם עם חברת ההשקעות של אזרבייג'ן

בכך הפכה OurCrowd לגוף העסקי הישראלי הראשון שחותם על הסכם עם גוף ממשלתי מאזרבייג'ן מיד עם פתיחת הנציגות העסקית של אזרבייג'ן בישראל ● אזרבייג'ן היא ספקית הנפט הגדולה ביותר של ישראל, שמצידה מוכרת לאזרים לא מעט מערכות נשק

פרופ' ישי יפה, ראש הוועדה לבחינת ההוצאות הישירות בחסכונות הפנסיוניים / צילום: בן יוסטר

ועדת ההוצאות הישירות - מה יקרה אם התיאוריה תהפוך לפרקטיקה

בטור הקודם עסקנו בליקויים, להשקפתנו, בדוח הוועדה לבחינת ההוצאות הישירות בחסכונות הפנסיוניים ● הפעם נדון בנזקים הפוטנציאליים הצפויים מיישום הדוח, ונספק כמה המלצות שיוכלו להשיג את הדבר היחיד שבאמת חשוב בחיסכון הפנסיוני - תשואות גבוהות יותר בסיכון נמוך יותר ● כתבה שנייה משתיים