יהונתן כהן ליטאנט / צילום: עופר גולן
מחוז צפון משתרע על שטח של כ-4,500 קמ"ר, ויש לו גבול ארוך, ושני ימים. הוא מתחיל ביקנעם צפונה, כולל הגליל התחתון והעליון, עמק המעיינות ועמק בית שאן, הגולן וגם רצועת החוף בין הקריות לראש הנקרה. "זה אזור מאוד מגוון", אומר מתכנן מחוז צפון במינהל התכנון, יהונתן כהן ליטאנט. "יש ערים משמעותיות כמו עכו, נהריה ועפולה, הרבה עיירות פיתוח וגם מרחב כפרי. בסה"כ 500 יישובים. וכמובן, המגזר הערבי. למעלה ממחצית תושבי מחוז הצפון הם בני מיעוטים, וגם שם יש מגוון של ערבים מוסלמים, נוצרים, דרוזים, בדווים וצ'רקסים. זה אתגר גדול לשרת את האוכלוסיות האלה. כל אחת עם הצרכים שלה".
כהן ליטאנט מעיד על עצמו שהוא סוג של נווד, שהוא מדלג בין אתגרים ועובר בין מקומות בטוטאליות. הוא בן 43, סיים תואר ראשון באדריכלות ותואר שני בתכנון ערים בניו יורק, אח"כ עבר לגיאורגיה, שם היה לו משרד בטביליסי. כשחזר לישראל, בשנת 2010, עבד כרפרנט בוועדה המחוזית ת"א, אחר כך קיבל את המינוי של אדריכל המחוז, ולפני כשנה וחצי נבחר לתפקיד מתכנן מחוז צפון במינהל התכנון.
במחוז צפון התחילו המושבות, שם קמו ראשוני קיבוצי ומושבי "ההתיישבות העובדת", יש לכם מצפים, יישובים קהילתיים וכפרים. איך מתמודד מינהל התכנון עם השינויים שהמקומות האלה עוברים בימים אלה?
"מחוז צפון באמת מאופיין בהרבה התיישבות כפרית, אבל רוב האוכלוסיה בכל זאת מתגוררת בערים. הבנו שיש צורך בשינוי חשיבתי בכל מה שנוגע למרחב הכפרי.
"נכון, צריך לחזק ולעבות את המרחב הכפרי, אבל יש לנו המון תוכניות להרחבות של קיבוצים, יישובים קהילתיים, ואני גיליתי שכל התוכניות זהות באופיין - בלי קשר לסוג היישוב, או האוכלוסיה. הציק לי שהתוכניות בזבזניות בשטח. שלא מייצרות תמהיל נכון. ההרחבות בעבר היו פרבריות, מנותקות, כמו 'בעונש'. את זה אנחנו לא מקבלים".
למה?
"אני חושב שמשאב הקרקע הפך להיות הרבה יותר יקר ממה שהיה, ואני לא חושב שכל האנשים שבאים לגור במרחב הכפרי הם זהים. פעם תכננו לאותו סוג של אוכלוסיה, אבל יש סוגים שונים של משפחות.
"בימים אלה אנו מתכננים מסמך עקרונות לבינוי במרחב הכפרי. אנחנו מנסים לעודד עיבוי פנימי של יישובים לפני שיוצאים החוצה. זה יהיה כלי עבודה עבורנו שיאפשר לנו להבין איך בודקים תוכניות, וגם כלי עבודה עבור מתכננים ויזמים. שידעו איך אנחנו רואים את הדברים. שהמרחב הכפרי ידע מה רוח הדברים".
החקלאות מאבדת מכוחה בימים אלה. יש שיגידו שהיא פשוט משתנה ויש שהיא נעלמת. הותמ"ל רואה באדמות המדינה החקלאיות פוטנציאל מיידי לבניית עוד ועוד יחידות דיור. מה זה עושה ליישובים, למרחב?
"יש קונפליקט בין החקלאות והפיתוח, אבל צריך לזכור שהמדינה, לפי היעדים של התוכנית האסטרטגית, תכפיל את האוכלוסיה שלה ב-30 השנים הבאות. צריך איפשהוא לבנות ולפתח. המדיניות היא חד משמעית - לקדם התחדשות עירונית, לעבות את המרקמים הקיימים. אנחנו ממש מתייחסים לשטחים החקלאיים האמיתיים, שמעבדים אותם, ביראת קודש. לבוא ולומר שהכול פיתוח זה אמירה קיצונית, אבל ברור שזה נושא מורכב מאוד".
בסופו של דבר ותמ"ל לא רק שעוקף את הועדה המחוזית, אלא גם את תוכנית המתאר המחוזית. איך מתקיים השיח מול הותמ"ל?
"יש לנו יחסי עבודה מצוינים. בעבר זה לא היה מקובל, אבל היום על כל תוכנית עבודה מבקשים את חוות דעתנו. לכל תוכנית של הותמ"ל אני כותב חוות דעת. לפעמים אני מסכים עם תוכניות ולפעמים לא. אני חושב שיש תוכניות שכן צריכות להיות בוותמ"ל. ברור שבוותמ"ל יותר קל ללכת על שטחים פתוחים, אבל אסור לפשט את העניינים".
במחוז הצפון יש בנייה לא חוקית בקנה מידה גדול. הן ביישובי המגזר הערבי והן בהתיישבות הכפרית היהודית. איך אתם מתמודדים עם זה?
"ברור שההיקף עצום ושזה תוצאה של המון דברים: גם של חוסר תכנון, גם המורכבות של בעלות קרקע, גם פיקוח שלא תפקד. תוכניות המתאר הכוללניות שאנחנו מקדמים מטפלות בחסך של הרבה שנים ומסדירות את רוב המקרים של הבנייה הלא חוקית. מקומות שבהם מדובר בשמורות טבע, יערות קק"ל או פגיעה בתשתיות או בתכנון עתידי, זה קו אדום. מצד שני, משהו צריך לקרות גם בציבור. השיח צריך לחלחל גם לציבור".
אנחנו שומעים הרבה על קונפליקטים בעניין מתקני תשתיות לאנרגיה מתחדשת. הכוונה היא לטורבינות רוח, שדות סולאריים ותחנות כוח. הטענות הן להרס הנוף ופגיעה באיכות החיים. איך אתם מטפלים בזה?
"כשנכנסתי לתפקידי קצת נבהלתי, כי על השולחן היו כ-30 תוכניות לטורבינות רוח. הבנו שזה מאד משמעותי למרחב שאתה רוצה לשמור עליו, ובציבור התעורר שיח על קרינה וריצוד. מצד שני, היה יעד ממשלתי שצריך לעמוד בו ולכולנו יש אינטרס של אנרגיה ירוקה. השאלה היא איפה כן ואיפה לא. אנחנו רוצים להיות היד המכוונת. יש מקומות שאנחנו אומרים באופן חד משמעית שלא".
לאחרונה עלתה לכותרות ההתנגדות הציבורית לתוכנית של בניית שכונת המגורים על החוף באכזיב. איך אתם מטפלים בחוף הים התיכון שבתחומכם?
"ראשית, יש להבין שמדובר בקרקע פרטית, שיש עליה תב"ע מאושרת עם זכויות בנייה. היום היא לא הייתה מאושרת. זה ברור. נעשה מאמץ אדיר, בלחץ גופים ירוקים, על היזם, אחרי שהוא קיבל היתרים ושיווק, להגיש תוכנית חדשה, שתשחרר את הבנייה שקרובה לקו החוף ואת הזכויות, שאי-אפשר לקחת אותן, להעביר מזרחה. לנו היה חשוב להחזיר את קו החוף לציבור, ולשים שם שימושים ציבוריים. אני לא יכול לתקן תוכניות מהעבר, אבל כן יכול לשבת עם יזמים וגופים ירוקים ולנסות להגיע לפשרה. בכל מקרה, עוד לא ראינו את התוכנית".
התחדשות עירונית: "אי-אפשר שהתחדשות עירונית בפריפריה תהיה מגדלים של 40 קומות"
מה אתם עושים בתחום של התחדשות עירונית? בשטח המחוז ערים ותיקות, עם מורשת היסטורית וגם שכונות שיכונים. כך טבריה, צפת, עכו. בסופו שלדבר אלה ערים עניות.
"זה לא מרכז הארץ, שם יש תמ"א 38, ויש כלים שעובדים. במחוז צפון אין נדל"ן, אין ערכי קרקע מספקים, אין כמעט ערים שהן עשירות. המצב קשה. אין התחדשות עירונית במחוז צפון. המדינה קבעה יעדים, אך המציאות עגומה. זה המחוז שהכי זועק להתחדשות עירונית. אנחנו מדברים גם על ערים יהודיות, אבל גם במגזר הערבי, בכפרים שהופכים לעיירות. תראה מה המצב של נהריה וקרית שמונה - 9 מתוך 10 הערים שמועדות לפורענות, אם תקרה רעידת אדמה, נמצאות במחוז צפון. ויש את הנושא של מיגון. התחדשות עירונית היא אתגר שצריך להפוך לאומי. המדינה צריכה להכניס את היד לכיס".
כהן ליטאנט מספר שבימים אלה שוקדים בוועדה המחוזית צפון על הכנתו של מסמך שיאתר את המקומות שבהם חשוב לקדם את ההתחדשות העירונית וגם להציע חלופות לצורך במכפילים גדולים וכתוצאה מכך, הגבהה לא מידתית של המבנים.
כדוגמא למקום שבו יש עכשיו הזדמנות הוא מביא את נצרת עילית: "יש רכבת קלה, מאושרת, שעוברת דרך ציר ראשי ברחוב מעלה יצחק, שהוא ציר ראשי. יש כוונה לבצע את זה. אין לי אף עיר במחוז שהיא מקושרת ברמה כזו. אנחנו עושים עכשיו עבודה, בשיתוף עם העירייה, יחד עם הרשות להתחדשות עירונית, שבה אנחנו מאתרים את פוטנציאל ההתחדשות בנצרת עילית.
"אני לא יכול לקבל מצב שבו התחדשות עירונית בפריפריה זה לקחת שיכונים ולבנות במקומם מגדלים של 40 קומות. מה שלי חשוב לעשות זה לעשות תוכניות שהן נכונות. כלומר, תוכניות שמייצרות אינטנסיביות עירונית, מרחב ציבורי. אני יודע שיש פער שנצטרך להשלים באמצעות קרקע משלימה או כסף".
ביישובים הערבים, הקרקעות הן על פי רוב פרטיות. איך מייצרים התחדשות עירונית בסיטואציה הזאת?
"רוב העבודה שלנו היא במגזר הערבי. אני מדבר על 40 תוכניות מתאר כוללניות. כרגע יש 20 תוכניות על השולחן שלנו. אני משקיע הרבה מזמני לקידום התוכניות האלה. צריך להבין זו השלמת פערים אדירה. המדינה משקיעה המון משאבים בתוכניות האלה. אחת המשימות שאנחנו נותנים לצוותי התכנון זה למצוא מתחמים להתחדשות עירונית, וגם להסביר מהו התמריץ ומהו הפוטנציאל שלו. כדי שזה יתממש צריכה להיות פה החלטה שהיא הרבה מעבר".