גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"שינוי פרדיגמה במרחב הכפרי: לא עוד תכנון פרברי ובזבזני"

אדריכל יהונתן כהן ליטאנט, מתכנן מחוז צפון במינהל התכנון, מתמודד עם מחוז שיש בו ערים ומושבים וקיבוצים, חוף ים ארוך, ערבים ויהודים ועבירות בנייה בלי סוף בכל המגזרים ● "תוכניות המתאר שאנחנו מקדמים מסדירות את רוב עבירות הבנייה"

יהונתן כהן ליטאנט / צילום: עופר גולן
יהונתן כהן ליטאנט / צילום: עופר גולן

מחוז צפון משתרע על שטח של כ-4,500 קמ"ר, ויש לו גבול ארוך, ושני ימים. הוא מתחיל ביקנעם צפונה, כולל הגליל התחתון והעליון, עמק המעיינות ועמק בית שאן, הגולן וגם רצועת החוף בין הקריות לראש הנקרה. "זה אזור מאוד מגוון", אומר מתכנן מחוז צפון במינהל התכנון, יהונתן כהן ליטאנט. "יש ערים משמעותיות כמו עכו, נהריה ועפולה, הרבה עיירות פיתוח וגם מרחב כפרי. בסה"כ 500 יישובים. וכמובן, המגזר הערבי. למעלה ממחצית תושבי מחוז הצפון הם בני מיעוטים, וגם שם יש מגוון של ערבים מוסלמים, נוצרים, דרוזים, בדווים וצ'רקסים. זה אתגר גדול לשרת את האוכלוסיות האלה. כל אחת עם הצרכים שלה".

כהן ליטאנט מעיד על עצמו שהוא סוג של נווד, שהוא מדלג בין אתגרים ועובר בין מקומות בטוטאליות. הוא בן 43, סיים תואר ראשון באדריכלות ותואר שני בתכנון ערים בניו יורק, אח"כ עבר לגיאורגיה, שם היה לו משרד בטביליסי. כשחזר לישראל, בשנת 2010, עבד כרפרנט בוועדה המחוזית ת"א, אחר כך קיבל את המינוי של אדריכל המחוז, ולפני כשנה וחצי נבחר לתפקיד מתכנן מחוז צפון במינהל התכנון.

במחוז צפון התחילו המושבות, שם קמו ראשוני קיבוצי ומושבי "ההתיישבות העובדת", יש לכם מצפים, יישובים קהילתיים וכפרים. איך מתמודד מינהל התכנון עם השינויים שהמקומות האלה עוברים בימים אלה?

"מחוז צפון באמת מאופיין בהרבה התיישבות כפרית, אבל רוב האוכלוסיה בכל זאת מתגוררת בערים. הבנו שיש צורך בשינוי חשיבתי בכל מה שנוגע למרחב הכפרי.

"נכון, צריך לחזק ולעבות את המרחב הכפרי, אבל יש לנו המון תוכניות להרחבות של קיבוצים, יישובים קהילתיים, ואני גיליתי שכל התוכניות זהות באופיין - בלי קשר לסוג היישוב, או האוכלוסיה. הציק לי שהתוכניות בזבזניות בשטח. שלא מייצרות תמהיל נכון. ההרחבות בעבר היו פרבריות, מנותקות, כמו 'בעונש'. את זה אנחנו לא מקבלים".

למה?

"אני חושב שמשאב הקרקע הפך להיות הרבה יותר יקר ממה שהיה, ואני לא חושב שכל האנשים שבאים לגור במרחב הכפרי הם זהים. פעם תכננו לאותו סוג של אוכלוסיה, אבל יש סוגים שונים של משפחות. 

"בימים אלה אנו מתכננים מסמך עקרונות לבינוי במרחב הכפרי. אנחנו מנסים לעודד עיבוי פנימי של יישובים לפני שיוצאים החוצה. זה יהיה כלי עבודה עבורנו שיאפשר לנו להבין איך בודקים תוכניות, וגם כלי עבודה עבור מתכננים ויזמים. שידעו איך אנחנו רואים את הדברים. שהמרחב הכפרי ידע מה רוח הדברים".

החקלאות מאבדת מכוחה בימים אלה. יש שיגידו שהיא פשוט משתנה ויש שהיא נעלמת. הותמ"ל רואה באדמות המדינה החקלאיות פוטנציאל מיידי לבניית עוד ועוד יחידות דיור. מה זה עושה ליישובים, למרחב?

"יש קונפליקט בין החקלאות והפיתוח, אבל צריך לזכור שהמדינה, לפי היעדים של התוכנית האסטרטגית, תכפיל את האוכלוסיה שלה ב-30 השנים הבאות. צריך איפשהוא לבנות ולפתח. המדיניות היא חד משמעית - לקדם התחדשות עירונית, לעבות את המרקמים הקיימים. אנחנו ממש מתייחסים לשטחים החקלאיים האמיתיים, שמעבדים אותם, ביראת קודש. לבוא ולומר שהכול פיתוח זה אמירה קיצונית, אבל ברור שזה נושא מורכב מאוד".

בסופו של דבר ותמ"ל לא רק שעוקף את הועדה המחוזית, אלא גם את תוכנית המתאר המחוזית. איך מתקיים השיח מול הותמ"ל?

"יש לנו יחסי עבודה מצוינים. בעבר זה לא היה מקובל, אבל היום על כל תוכנית עבודה מבקשים את חוות דעתנו. לכל תוכנית של הותמ"ל אני כותב חוות דעת. לפעמים אני מסכים עם תוכניות ולפעמים לא. אני חושב שיש תוכניות שכן צריכות להיות בוותמ"ל. ברור שבוותמ"ל יותר קל ללכת על שטחים פתוחים, אבל אסור לפשט את העניינים".

במחוז הצפון יש בנייה לא חוקית בקנה מידה גדול. הן ביישובי המגזר הערבי והן בהתיישבות הכפרית היהודית. איך אתם מתמודדים עם זה?

"ברור שההיקף עצום ושזה תוצאה של המון דברים: גם של חוסר תכנון, גם המורכבות של בעלות קרקע, גם פיקוח שלא תפקד. תוכניות המתאר הכוללניות שאנחנו מקדמים מטפלות בחסך של הרבה שנים ומסדירות את רוב המקרים של הבנייה הלא חוקית. מקומות שבהם מדובר בשמורות טבע, יערות קק"ל או פגיעה בתשתיות או בתכנון עתידי, זה קו אדום. מצד שני, משהו צריך לקרות גם בציבור. השיח צריך לחלחל גם לציבור".

אנחנו שומעים הרבה על קונפליקטים בעניין מתקני תשתיות לאנרגיה מתחדשת. הכוונה היא לטורבינות רוח, שדות סולאריים ותחנות כוח. הטענות הן להרס הנוף ופגיעה באיכות החיים. איך אתם מטפלים בזה?

"כשנכנסתי לתפקידי קצת נבהלתי, כי על השולחן היו כ-30 תוכניות לטורבינות רוח. הבנו שזה מאד משמעותי למרחב שאתה רוצה לשמור עליו, ובציבור התעורר שיח על קרינה וריצוד. מצד שני, היה יעד ממשלתי שצריך לעמוד בו ולכולנו יש אינטרס של אנרגיה ירוקה. השאלה היא איפה כן ואיפה לא. אנחנו רוצים להיות היד המכוונת. יש מקומות שאנחנו אומרים באופן חד משמעית שלא".

לאחרונה עלתה לכותרות ההתנגדות הציבורית לתוכנית של בניית שכונת המגורים על החוף באכזיב. איך אתם מטפלים בחוף הים התיכון שבתחומכם?

"ראשית, יש להבין שמדובר בקרקע פרטית, שיש עליה תב"ע מאושרת עם זכויות בנייה. היום היא לא הייתה מאושרת. זה ברור. נעשה מאמץ אדיר, בלחץ גופים ירוקים, על היזם, אחרי שהוא קיבל היתרים ושיווק, להגיש תוכנית חדשה, שתשחרר את הבנייה שקרובה לקו החוף ואת הזכויות, שאי-אפשר לקחת אותן, להעביר מזרחה. לנו היה חשוב להחזיר את קו החוף לציבור, ולשים שם שימושים ציבוריים. אני לא יכול לתקן תוכניות מהעבר, אבל כן יכול לשבת עם יזמים וגופים ירוקים ולנסות להגיע לפשרה. בכל מקרה, עוד לא ראינו את התוכנית".

התחדשות עירונית: "אי-אפשר שהתחדשות עירונית בפריפריה תהיה מגדלים של 40 קומות"

מה אתם עושים בתחום של התחדשות עירונית? בשטח המחוז ערים ותיקות, עם מורשת היסטורית וגם שכונות שיכונים. כך טבריה, צפת, עכו. בסופו שלדבר אלה ערים עניות.

"זה לא מרכז הארץ, שם יש תמ"א 38, ויש כלים שעובדים. במחוז צפון אין נדל"ן, אין ערכי קרקע מספקים, אין כמעט ערים שהן עשירות. המצב קשה. אין התחדשות עירונית במחוז צפון. המדינה קבעה יעדים, אך המציאות עגומה. זה המחוז שהכי זועק להתחדשות עירונית. אנחנו מדברים גם על ערים יהודיות, אבל גם במגזר הערבי, בכפרים שהופכים לעיירות. תראה מה המצב של נהריה וקרית שמונה - 9 מתוך 10 הערים שמועדות לפורענות, אם תקרה רעידת אדמה, נמצאות במחוז צפון. ויש את הנושא של מיגון. התחדשות עירונית היא אתגר שצריך להפוך לאומי. המדינה צריכה להכניס את היד לכיס".

כהן ליטאנט מספר שבימים אלה שוקדים בוועדה המחוזית צפון על הכנתו של מסמך שיאתר את המקומות שבהם חשוב לקדם את ההתחדשות העירונית וגם להציע חלופות לצורך במכפילים גדולים וכתוצאה מכך, הגבהה לא מידתית של המבנים.

כדוגמא למקום שבו יש עכשיו הזדמנות הוא מביא את נצרת עילית: "יש רכבת קלה, מאושרת, שעוברת דרך ציר ראשי ברחוב מעלה יצחק, שהוא ציר ראשי. יש כוונה לבצע את זה. אין לי אף עיר במחוז שהיא מקושרת ברמה כזו. אנחנו עושים עכשיו עבודה, בשיתוף עם העירייה, יחד עם הרשות להתחדשות עירונית, שבה אנחנו מאתרים את פוטנציאל ההתחדשות בנצרת עילית.

"אני לא יכול לקבל מצב שבו התחדשות עירונית בפריפריה זה לקחת שיכונים ולבנות במקומם מגדלים של 40 קומות. מה שלי חשוב לעשות זה לעשות תוכניות שהן נכונות. כלומר, תוכניות שמייצרות אינטנסיביות עירונית, מרחב ציבורי. אני יודע שיש פער שנצטרך להשלים באמצעות קרקע משלימה או כסף".

ביישובים הערבים, הקרקעות הן על פי רוב פרטיות. איך מייצרים התחדשות עירונית בסיטואציה הזאת?

"רוב העבודה שלנו היא במגזר הערבי. אני מדבר על 40 תוכניות מתאר כוללניות. כרגע יש 20 תוכניות על השולחן שלנו. אני משקיע הרבה מזמני לקידום התוכניות האלה. צריך להבין זו השלמת פערים אדירה. המדינה משקיעה המון משאבים בתוכניות האלה. אחת המשימות שאנחנו נותנים לצוותי התכנון זה למצוא מתחמים להתחדשות עירונית, וגם להסביר מהו התמריץ ומהו הפוטנציאל שלו. כדי שזה יתממש צריכה להיות פה החלטה שהיא הרבה מעבר".

עוד כתבות

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים