גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל רוצה לעבור לריחוף: רכבל הוא הפתרון לבעיית הפקקים?

ירושלים, נתניה, הרצליה, חיפה ונצרת עילית מקדמות תוכניות לבניית מערך רכבלים בשטחן ● הסיבה הרשמית: הקלה על עומס התחבורה ● המומחים מטילים ספק ביכולת של הרכבלים לספק פתרון תחבורתי יעיל, אך כשהבחירות באופק, אף אחד לא מקשיב להם

תחנת רכבל אוניברסיטת חיפה \ הדמיה: יפה נוף
תחנת רכבל אוניברסיטת חיפה \ הדמיה: יפה נוף

פעם היה בארץ רכבל אחד עם שתי קרוניות בראש הנקרה, רכבל נוסף שהקפיץ את התיירים הישר לראש מצדה ורכבל שכונה "הביצים של גוראל", מבת גלים לסטלה מאריס, בחיפה. אחר כך הוקם הרכבל הארוך בארץ, בצוק מנרה, אף הוא לצורכי תיירות.

בשנים האחרונות, כמעט בלי ששמנו לב, הרכבל זוכה לעדנה מחודשת. עיריות כחיפה, ירושלים, הרצליה, נתניה ונצרת עילית מקדמות תוכניות לבניית רכבלים בשטחן. הסיבה הרשמית לתוכניות הן פקקי התנועה הקשים והיעדר פתרונות קונבנציונליים, אך אי-אפשר להתעלם מכך שלרכבל יש גם נראות מרשימה. זה לא סתם עוד כביש, או מסילת רכבת, זה מופע אור קולי, והבחירות מתקרבות.

כפתרון לבעיות תחבורה, רכבל הוא דבר שנוי במחלוקת. פרופ' אראל אבינרי, ראש המסלול לתואר שני בהנדסה וניהול מערכות תשתית במכללת אפקה, מצביע על המורכבות הרבה הכרוכה במיזמי הרכבל, לסוגיהם השונים. לדבריו, "מדובר באטרקציה תיירותית. זה נותן איזה ממד של אגו, שלא צריך לזלזל בו. כפתרון תחבורתי, אני סבור שמדובר בתשתית והפעלה מאוד יקרה.

"אחת הבעיות העיקריות של הרכבל היא שזו תשתית לא גמישה. אם אחרי כמה שנים מחליטים שרוצים לשנות מסלול, להוסיף תחנות, או להגדיל קיבולת, זה בלתי אפשרי. יש כאן סכנה מסוימת כי במידה ולא יהיה ביקוש נתקענו עם פיל לבן. שלא לדבר על זה שאם יש אסון טבע, או פיגוע מעשה ידי אדם, קשה מאד לתקן אותו. אוטובוס ניתן להעביר בנתיב אחר".

פרופ' אבינרי, שהיה שותף במחקר שיזם משרד התחבורה בנושא מערכות הסעה בגובה, מטיל גם ספק בכלכליות של הרכבל כפתרון תחבורה. לדבריו, "ברוב המקרים, הרכבלים לא פותרים את עניין הק"מ האחרון, כלומר איך האדם יגיע ליעד הסופי שלו. האם יחכה לו שם אוטובוס שייקח אותו? כי אם זה לא נותן פתרון מלא של דלת לדלת, אז אולי זו לא האלטרנטיבה הכי טובה. בטכניון למשל, שהוא קמפוס ענק, יכול להיות מצב שבו תרד מהרכבל ותצטרך ללכת עוד 20 דקות עד שתגיע ליעד שלך. לאוטובוס יש 5-6 נקודות עצירה. עוד שיקול שצריך להביא בחשבון הוא שבכל קרונית נכנסים שמונה אנשים בלבד, לעומת אוטובוס שמכיל הרבה יותר אנשים".

ירושלים:

מהמושבה הגרמנית לכותל

בימים אלה מקודמת במרץ בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) תוכנית לבניית רכבל בירושלים. לפי התוכנית, מסלול הרכבל יתחיל במתחם התחנה ליד תיאטרון החאן, ימשיך מזרחה מעל גיא בן-הינום לעבר הר ציון, ומשם ירד לכיוון סילוואן, סמוך לשער האשפות ולכותל. בשלב מאוחר יותר הוא אף ימשיך לכיוון הר הזיתים. הפרויקט הוא יוזמה משותפת של עיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים ומשרד התיירות. עלות הפרויקט מוערכת ב-200 מיליון שקל.

יוסי סעידוב, מעמותת "15 דקות לשיפור התחבורה הציבורית בישראל", סבור שמדובר בפתרון תחבורתי גרוע. לדבריו, "כאשר עיריית ירושלים הכריזה על העיר העתיקה כעל אזור בלי רכב פרטי, היה צריך להפוך את הכביש סביב החומות לנתיב תחבורה ציבורית ולדאוג לקווים מהירים לכל חלקי העיר, לא דרך השכונות החרדיות. במקום זה יוצרים פתרון שרק מייצר בלגן. למה צריך לקחת אוטובוס ואז לעבור לרכבל? למה שלא יהיה אוטובוס ישיר לכותל? אתה נוסע ממקום מרכזי אחד לשני. למה שתצטרך להחליף אוטובוס? שיטת החילופין לא עובדת". 

הרכבל בירושלים / הדמיה: משרד התיירות

האדריכל דוד קרויאנקר, שתיעד וחקר את המורשת האדריכלית של ירושלים, אינו מתרגש מהיוזמה, אך מייחל שתיגנז. "הפרויקט של הרכבל עלה לראשונה בשנות ה-70. הפרויקטים האלה קמים מדי פעם ונופלים. גם במקרה הזה זה צריך ליפול. בשביל מה ירושלים צריכה את זה? ההצדקה היא כאילו תחבורתית וההצדקה הנוספת היא המראה של ירושלים מעל הקרקע. אני לא חושב שירושלים צריכה להפוך לדיסנילנד. ירושלים לא תהפוך למקום יותר מושך ולא יבואו יותר תיירים. זה דבר לא ראוי וכדאי להרוג אותו כשהוא קטן", הוא אומר.

קרויאנקר מוסיף כי "התכנון בירושלים מאז 1937 הוא פוליטי. ההצעה הזו אמורה לבסס את מעמד עמותת אלע"ד באזור שער האשפות. אני לא חושב שיקבלו את זה בחו"ל. יש לזה השלכות רבות, כי הר ציון וגם הר הזיתים קדושים לא רק ליהודים. זה סיפור לא פשוט גם ברמה הבינלאומית. בלי שום קשר לדעתי הפוליטית".

יוני מזרחי, מנכ"ל עמותת "עמק שווה" הפועלת למען זכויות תרבות ומורשת ושמירה על אתרי העתיקות כנכס ציבורי, מוטרד מאופן קידום הפרויקט בוועדה לתשתיות לאומיות. "החליטו לקחת פרויקט לאומי, ולהעביר אותו לוועדה שאין לה שום הבנה באיך שומרים על עיר היסטורית. הם יודעים שאם היינו מסתכלים על הפרמטרים של שימור העיר, התוכנית הייתה נתקלת בוועדות המקומית והמחוזית בהרבה קשיים ולא הייתה עוברת".

שר התיירות יריב לוין מבהיר שירושלים היא מקרה מיוחד. "הכותל ואגן העיר העתיקה, מעבר למשמעות ההיסטורית והדתית, זה אתר תיירות מספר אחד של ישראל. המציאות היום היא שהנגישות למקום הזה פשוט לא קיימת. פקקי תנועה אדירים, אין מקומות חניה, אין לאוטובוסים אפילו איפה להוריד את האנשים. יש בעיה קשה מאוד למוגבלים בניידות. לצד פתרון לבעיה תחבורתית, אנחנו מבקשים לייצר חוויית תייר הרבה יותר מגוונת ומעניינת, כולל, דבר שבעיני הוא מאוד חשוב וזה חוויית תייר בלילה. ישראל משופעת בדברים שאפשר לעשות ביום, אבל אחד האתגרים הוא חוויה מיוחדת בלילה. הרכבל הוא היחיד שנותן פתרון לכל הדברים האלה". 

האם אין חשש שהקמת הרכבל תחבל בייחודה של העיר העתיקה, שמנותקת באמצעות אזור התווך של גיא בן־הינום מהעיר החדשה?

"תמיד אפשר לחפש סיבות מתחת לפני האדמה, או במקרה הזה בשמים כדי להתנגד לרכבל. אני לא מקבל את זה בכלל. מבין כל הפתרונות האלטרנטיביים, זה הכי טוב. פתרון שמדבר על כמה עמודים וקרונות הוא הרבה יותר טוב סביבתית מאשר להקים חניוני ענק ובטח בהיבטים של זיהום אויר ורעש. וצריך לזכור, שהתוואי איננו עובר מעל העיר העתיקה עצמה, אלא לצד החומות. הוא לא פוגע במקום עצמו אלא נותן אפשרות לראות את המראה הזה מהצד".

בחרתם לקדם את הפרויקט דרך הוועדה לתשתיות לאומיות אף שמדובר בפרויקט תיירות. למה?

"אני אומר בצורה ברורה וחדה: אני חושב שיש הבדל גדול בין לשתף ציבור, ובין לתקוע פרויקטים במשך שנים בהליכי תכנון בלתי נגמרים. עשינו כאן מהלך רחב של הצגת הפרויקט במתחם מיוחד שהקמנו, כדי לאפשר לאנשים להבין על מה מדובר וכדי לקבל הערות.

"ברור לחלוטין שבהליכי התכנון הקיימים בסוף מפספסים את המטרה. מרוב גורמים ואישורים שצריך לעבור, הכל נתקע וכלום לא קורה. ולכן, אני העברתי תיקון לחוק התכנון והבנייה שמאפשר לקדם מיזמים תיירותיים מהסוג הזה באמצעות הליך מהיר יותר בות"ל. עדיין ניתן להגיש התנגדויות, אך התהליך הוא יותר מהיר".

יכול להיות שלרכבל בירושלים יש מטרות נוספות, חוץ מאשר פתרון תחבורתי וקידום תיירות?

"בירושלים זה שילוב של הממד התיירותי, עם דגש על החוויה בלילה. הרכבל יצור שינוי ענק באגן העיר העתיקה - יחיה את כל העסקים והמסעדות. אני לא אתפלא אם נראה את השוק נפתח בשעות מאוד מאוחרות כתוצאה מהדבר הזה. לצד זה, יש לו גם יתרון תחבורתי מובהק. יש מי שיטען שזה מחבר את כל חלקי ירושלים, ולזה אנחנו אף פעם לא מתנגדים".

חיפה:

מהצ'ק פוסט לטכניון

פרויקט "רכבלית", שהקמתו כבר החלה, אמור לקשר את מתחם התחבורה בלב המפרץ עם הטכניון ואוניברסיטת חיפה. לפי פרסומים קודמים, בסך הכל ינועו 70 קרוניות, שבכל אחת מהן מקום לשמונה נוסעים בישיבה. הצפי הוא שב"רכבלית" ישתמשו בין 5,000 ל-12 אלף נוסעים ביום. תאריך היעד לתחילת השימוש ברכבל הוא 2020. הפרויקט הוא במימון משרד התחבורה.

מהנדס העיר חיפה, האדריכל אריאל ווטרמן, מכיר את הביקורת על הרכבל לטכניון, אך דוחה אותה על הסף. הוא מאמין שפתרון הרכבלים מצוין לעיר כמו חיפה, הוא לא מבין איך לא חשבו על זה קודם ובכוונתו לקדם גם סקייטרן ממתחם התחבורה הדרומי בחוף הכרמל לאזור מת"מ. 

הרכבל המתוכנן מצומת הצ'ק פוסט לאוניברסיטת חיפה / הדמיה: חברת יפה נוף

"צריך לחשוב מחוץ לקופסה וצריך לחפש כל דרך להעביר את הנוסעים מהרכב הפרטי, שזה הדבר הכי לא יעיל, לתחבורה ציבורית. צריך לנסות ולקדם כל דבר אפשרי כדי לייצר את השירות הטוב. בעיר הררית כמו חיפה, הרכבל מאוד רלוונטי כי ההר הוא מאות מטרים מעל האזור המישורי. זה לא מדע בדיוני, הרכבל קיים בערים מסוגה של חיפה, ואין כאן שום דבר ניסיוני. זה שירות מעולה ונגיש. לא מחייב תוספת תפיסת קרקע. מה רע? רק טוב".

לעומת זאת מבקרי הרכבל מדברים על זה שהוא יקר; שמספר התחנות שלו מוגבל; שכדאיותו, מבחינת זירוז זמני הגעה, אינה מובטחת; ושהוא יגרום לכך שאנשים יוותרו על מגורים בעיר חיפה.

ווטרמן דוחה את הטענות האלה ואומר כי "ראשית, עשינו הכנה לתחנות חדשות. במקומות שבהם אנו חוזים פיתוח עתידי. נוכל להוסיף קרונות בהתאם לקיבולת, שגדלה עם השנים. זה כלי מאוד גמיש מהבחינה הזאת. לגבי מעברים - אין תחבורה ציבורית שמביאה אותך עד הדלת. הכל עניין של מעברים, של רישות. לב המפרץ הוא ה-hub הכי גדול בצפון, של כל ענפי התחבורה. משם אתה מגיע לנקודות שהן מרכזי ביקושים. אני לא רואה איך לא רואים את החיובי פה". 

וניברסיטת חיפה מפלס עליון/ הדמיה: יפה נוף

נצרת עילית:

מהר יונה להר תבור

לפני שבועות אחדים הוצגה תוכנית להקמת רכבל שיחבר את נצרת עילית עם הר תבור. אורנה יוסף, דוברת עיריית נצרת עילית, מבהירה את ההיגיון שעומד מאחורי היוזמה: "נצרת עילית לא מרוויחה ולו סנט אחד מהתיירות שנכנסת לנצרת ולסביבה. בנצרת יש צפיפות נוראית אבל לתיירים אין שום סיבה לעלות אלינו. הם ממשיכים ישר לכפר נחום, לטבריה, לירדנית ונוסעים לירושלים. גם אנחנו רוצים לקבל משהו מתוך הקטע הזה של תיירות, וזה יופי של פוטנציאל. יש קו ישיר אווירי בין הר יונה שליד נצרת עילית לבין הר תבור. באמצע יש ואדי. זה קיים".

איך זה התחיל?

"לפני כשנה ביקר אצלנו שר התיירות יריב לוין. ראש העיר לקח אותו לראש ההר ואמר לו: 'אם תיתן לי, אני אקים קואליציה בין מועצה אזורית גליל תחתון והכפר שיבלי, שלמרגלות התבור, כדי לקדם את הנושא. השר התלהב, הביא להחלטת ממשלה, הקצו מיליון שקל לתכנון ראשוני ועכשיו בדיוק זה הסתיים". 

מה יצא לנצרת עילית מהרכבל?

"למדנו שאם האנשים באים לעיר הם לא הולכים רק לרכבל. הם גם מתדלקים, נכנסים למרכזים המסחריים, הולכים לסופר, נחשפים לעיר. יש פה גם רצון לבנות בית מלון, יש תכנון לתיירות טבע. יש פה נופים מדהימים".

הרצליה ונתניה

הולכות על סקייטרן

מאיה כץ, מחזיקת תיק התחבורה בעיריית הרצליה ומי שקידמה את רעיון הרכבל בעייריה, מסבירה שהמוטיבציה שלה הייתה ההבנה שאי-אפשר להתגבר על הפקקים בדרכים הקונבנציונליות. "אנחנו רוצים לעשות רכבל אווירי מתחנת הרכבת לאזור התעשייה ולאחר מכן למרינה וחוף הים, כדי להקל באופן משמעותי על התחבורה בעיר. בסופו של דבר לא תהיה ברירה ויבינו שתחבורה עילית היא חלק ממה שהרשויות צריכות להתקדם אליו. כרגע זה נמצא בטיפול של החברה הכלכלית לפיתוח הרצליה. נכון שאנשים חושבים שזה הזוי, אבל לשם העולם הולך. אנחנו רק מדביקים את הקצב". 

תוואי הרכבל בנתניה / הדמיה: IN3D

בוועדה המקומית של נתניה אושרה ממש לפני החג תב"ע, שתוכננה על ידי האדריכל עדן בר, שמחברת באמצעות סקייטרן את תחנת הרכבת ספיר עם שכונת קרית נורדאו, מעל כביש 2. אלי דלל, סגן ראש העיר נתניה ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, מאמין בנושא הסקייטרן בכל ליבו. "אנחנו עוסקים בנושא הזה כבר כמעט ארבע שנים. הוא נראה כמו חלום. זה דבר מאוד ייחודי, שמבוסס על טכנולוגיה של נאס"א. הקרוניות של סקייטרן מסוגלת להגיע למהירויות של 300 קמ"ש. זה אומר שנוכל להגיע מנתניה לאילת כמו במטוס. 

"נכון שיש אופניים ומוניות ואוטובוסים אבל הנושא הזה תפס אותנו. אנחנו מסתכלים על המערכת התחבורתית כמו עורקים. אתה לא יכול להכניס רכבת לתוך עיר. המערכת הזאת יכולה להיכנס כמעט לכל רחוב. רכבות תחתיות דורשות הרבה עבודה. פה אתה יכול לבצע את זה בקלות, כמעט בכל רחוב", הוא אומר.

סקייטרן: העתיד עדיין לא כאן

סקייטרן (Skytran) נועדה להיות מערכת תחבורה אישית מהירה המבוססת על מסילה עילית. הפנטזיה של עיריית נתניה על שימוש בסקייטרן משותפת לעיריות נוספות בישראל, שנמצאות בשלבים שונים של התקשרות עם החברה ובונות על ההמצאה החדשה כמה שיציל אותם מתכנון עירוני כושל שמייצר נתקים ומבעיית הפקקים.

חברת סקייטרן הוקמה אמנם בארה"ב, אך את הניסיונות שלה שלה היא עורכת בארץ ומפתחת את אב הטיפוס בשיתוף עם התעשייה האווירית. המוצר שסקייטרן משווקת נראה אמנם בסרטוני התדמית כמו מדע בדיוני ועדיין אין שום הוכחה שהוא באמת יעבוד ושהוא גם יהיה כלכלי, אך היזמים אופטימיים ומלאי אמונה. 

חשוב להבין שלא מדובר ברכבל רגיל, וגם לא ברכבת עילית הנעה על גבי קורה הנתמכת על ידי עמודים, אלא בקרוניות "קפסולה" זעירות, שבהן יישבו שני אנשים, שינועו על מסילה בטכנולוגיית רחיפה מגנטית.

הסקייטרן תהיה אוטומטית לחלוטין ותוכל לנוע ישר, אך גם בצורה ורטיקלית. הנוסעים יזמינו קרון באמצעות אפליקציה בסמארטפון שלהם, שימתין להם בתחנה הקרובה ויסיע אותם ישירות ליעד נבחר.

תומאס קורן, ממייסדי חברת סקייטרן, מאמין מאוד במוצר שלו אך מודה שהוא עדיין לא קיים. זה לא מפריע לו להשוות את הסקייטרן, ברמת החדשנות, להמצאות כמו "גוגל", או לטלפון הסלולרי. גדלתי בלוס אנג'לס, בפקק. הם יושבים שם בפקקים אפילו בסופי השבוע. סקייטרן הולך לשנות את כדור הארץ. האינטרנט העל-חוטי שינה את פני עולם התקשורת. סקייטרן יחבר את האנשים בצורה פיזית. זה משהו שהוא גם רוחני. זה ייצר אחדות. 

"יעלה פחות מכביש"

"הטכנולוגיה הזאת מאפשרת גם העברה של סחורות, לא רק אנשים. היא תחסוך משאיות, אוטובוסים, רכבות. מחיר הקמת מייל אחד של סקייטרן, דו-כיווני, עולה 20 מיליון דולר - זה פחות מכביש בן שלושה נתיבים, או רכבת תחתית. אתה גם לא צריך לבנות גשרים מנהרות ואין רמזורים ואין תאונות דרכים".

למנהל חטיבת כלי טיס צבאיים במפעל להב של התעשייה האווירית, בני כהן, אין שום ספק שבמידה ויצליחו להתגבר על כל אתגרי הרגולציה, הסקייטרן יהיה להיט. "במשך הרבה שנים התעסקנו בתחום של הרובוטיקה האזרחית. סקייטרן הייתה חברת סטארט-אפ שטיפלה בתחום של ריחוף מגנטי. התחלנו להשקיע בכסף ובהנדסה וגם נתנו להם בחצר שלנו מקום לניסיונות", הוא מספר.

"מה שקורה זה שבקשרים שבין מגנט ואלומיניום נוצרים כל מיני וקטורים. מנצלים את הדבר הזה על מנת להניע את הקפסולה על מסלול. הקפסולה היא כמו מטוס, אבל במקום כנפיים, יש לה כנפיים מגנטיות. באמצעות מנוע חשמלי הרכב מתחיל לנסוע ולרחף, כמו מטוס, בתוך מסגרת הנסיעה. מה שעושים זה שולטים בריחוף שלו. הוכחנו את זה".

מתי זה יקרה? עיריית נתניה עושה תב"ע, אבל עדיין אין מוצר.

"כבר הוכחנו את הקונספט. ברגע שנסיים את כל ההוכחה, שזה יהיה בסוף השנה הזאת, אפשר יהיה להתחיל לעבוד. מה שמעכב אותנו היא רק הרגולציה".

עוד כתבות

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

30 יעדים הותקפו: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

זוהו שיגורים מאיראן לעבר ישראל; החלו אזעקות בצפון הארץ

חיל האוויר בשיתוף כוחות אמריקאיים תקפו עשרות מטרות של המשטר האיראני • שר הביטחון חתם על צו מיוחד ולפיו יוטל מעתה מצב חירום מיוחד בכל שטח מדינת ישראל • בפיקוד העורף הנחו לשהות סמוך למרחבים המוגנים • גורם ביטחוני ל-N12: "'מבצע עם כלביא היה הפרומו" • גל תקיפות חריג בהיקפו גם בלבנון נגד פירי שיגור תת-קרקעיים • עדכונים שוטפים

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס