בשיא בועת הדוט קום, השווי של אטיוניטי הגיע למעל ל-120 דולר. עם התפוצצות הבועה, שוויה המניה ירד למספר חד ספרתי. החברה נכנסה לקשיים, וקבוצת משקיעים בהובלתו של שמעון אלון רכשה מניות והעניקה לחברה הלוואה המירה בשנת 2004. כל זה תמך בביצועים ובמניה לזמן קצר, אבל עם המשבר הבא בסוף 2008, שווי המניה צנח עוד יותר והגיע כבר לעשרות סנטים בודדים. המנכ״ל התפטר, ושמעון אלון, שכבר היה אחראי על אקזיט אחד של חברת פרסייס (Percise) שנמכרה לוריטס בלמעלה מ-600 מיליון דולר, החליט להתיישב על כיסא המנכ"ל בעצמו.
עד אותו הזמן, המוצר העיקרי שהחברה שיווקה הוא יכולת מיזוג של נתונים בין דאטה בייסים שונים. חברות לעתים מאכסנות נתונים שונים בדאטה בייסים שונים מכל מני סיבות, אבל זו מתודה בעייתית לאכסון מידע משום שכל דאטה בייס מקודד את הנתונים בצורה שונה. אטיוניטי ידעה (ויודעת) לתת לזה מענה באמצעות הזרמה של כל המידע הקיים בכל דאטה בייס לדאטה בייס אחד מאוחד.
עד שנכנס אלון לחברה טווחי הזמן לאיגוד נתונים מדאטה בייסים שונים היו יחסית איטיים: בחברות מהירות יחסית התוכנה עבדה בלילות ובחברות מהירות פחות היא עבדה בסופי שבוע. כך נוצר מצב שאם הנהלת החברה בוחנת דו״ח חלקים, למשל, המידע האמתי כבר שונה לחלוטין ממה שהוצג להן. שמעון דאג שהחברה תפתח, ומהר יחסית, יכולת לאיסוף נתונים בזמן אמת, כך שניתן להבין בכל עת מה מצב החברה.
עם השנים החברה הלכה והתאימה את עצמה גם לשירותי הענן, ואחרי שנים של הפסדים, בשני הרבעונים האחרונים היא כבר הגיעה לרווחיות צנועה.
על כל אלו דיברנו עם שמעון אלון בפרק השביעי של הפודקאסט ״כיסא מנהלים״. האזנה נעימה.