גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ניסנקורן חייב לעצור את מסחטת הכספים של עובדי בורסת ת"א

בתרבות הכוחנית של ישראל, שבה רק הפעלת כוח מניבה הישגים, איש לא יכול להתלונן על כך שגם העובדים מתנהגים בהתאם ומפעילים עוד מאותו כלי נשק ● אבל יש מי שמוציא שם רע מאוד לעבודה המאורגנת בחלק מהוועדים, ואלה בדרך-כלל העובדים שמרוויחים היטב ● פרשנות

מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב / צילום: תמר מצפי
מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב / צילום: תמר מצפי

1. כוח מאזן: עבודה מאורגנת היא כוח שמגיב על הפעלת כוח

זה לא סוד לקוראי הטור זה שאני בעד עבודה מאורגנת באופן כללי, ובעד שיתוף של עובדים ברווחים באופן פרטני, והסברתי זאת לא פעם: עבודה מאורגנת היא כוח שמגיב על הפעלת כוח. היא כוח מאזן. בתרבות הכוחנית של ישראל, שבה רק הפעלת כוח מניבה הישגים, איש לא יכול להתלונן על כך שגם העובדים מתנהגים בהתאם ומפעילים עוד מאותו כלי נשק - עוד קצת כוח. לא כוח רב מדי של מעסיקים הוא טוב, ולא כוח רב מדי של ועדים הוא טוב. אבל כשיש מעסיקים שלא מכבדים זכויות עובדים, ששוחקים אותם ואת שכרם, צריך כוח מאזן.

לפריחה היחסית של העבודה המאורגנת בשנים האחרונות יש סיבה מאוד פשוטה: חוסר ביטחון. כשהשכר תקוע - מגמה שהשתנתה לטובה בשנתיים, שלוש האחרונות - וההוצאות עולות התוצאה היא שההכנסות הפנויות מצטמצמות והביטחון מתערער. כשהוא מתערער, אנחנו נוטים לחפש מסגרת מאורגנת או תומכת. עבודה מאורגנת על כל צורותיה היא כוח. היא כוח נגד הכוח של הממשלה. היא כוח נגד הכוח של המעסיקים הפרטיים והיא תולדה של חוסר אמון קיצוני במשק הישראלי: בין מעסיקים לעובדים, בין מעסיקים לרגולציה ואפילו בין עובדים לעובדים.

זו, בקליפת אגוז, המשמעות של עבודה מאורגנת. הדיון הציבורי בישראל סביב העבודה המאורגנת הוא מאוד פשטני, וכרגיל מחלק את הצדדים לבעד או נגד, שחור או לבן. אם אתה בעד, אתה חברתי, סוציאליסט, בולשביק, קומוניסט. אם אתה נגד, אתה קפיטליסט בכל רמ"ח אבריך, מקדש את המצוינות, את הכישרון האישי, אביר השוק החופשי, אביר החדשנות והתחרות, ומתעב את שלטון הוועדים. ויש כמובן את אלה שהם לכאורה בעד, אבל הם בעצם נגד. נקרא להם הצבועים: כן, הם אומרים, אנחנו בעד עבודה מאורגנת, אבל רק במודל מסוים, נניח המודל הסקנדינבי, שממש לא בר יישום בישראל והרבה יותר אגרסיבי מכל ועד מיליטנטי בישראל.

אני תמיד מעדיף להשתמש במילים כמו "כלכלה הוגנת, הגונה וערכית", במקום קפיטליסטית או סוציאליסטית. בסופו של דבר השיטה הכי פחות גרועה או השיטה הכי מוצלחת, אם אפשר לקרוא לזה כך, היא השיטה הקפיטליסטית ואיש אינו רוצה את הסוציאליזם של שלטון ההסתדרות או מפא"י בזמנו.

כשמדברים על יחסים בין מעסיקים לעובדים צריך לקחת בחשבון שיש משקל גבוה להתנהגות האנושית ובהרבה מקרים הכשל הוא בסופו של דבר הוא כשל של בני אדם. לא מדובר בהכרח על סוציאליסטים שרוצים שוויון, או קפיטליסטים שרוצים הכול לעצמם. קל מאוד להתלונן על ועדים, אבל צריכים להבין על איזה מצע הם פורחים. בעולם של מעסיקים הוגנים, יש שקט תעשייתי ארוך למרות הוועדים ויש אין ספור דוגמאות לכך.

2. העובדים בחלק מהוועדים הם אלה שמוציאים שם רע לעבודה המאורגנת

למי ששאל את עצמו איפה ה"אבל", אז הנה הוא מגיע. מי שמוציא שם רע מאוד לעבודה המאורגנת אלה העובדים עצמם בחלק מהוועדים. הם מתבלבלים, הם חושבים שהעסק שלהם, הם מושכים עובדים בעלי אג'נדה מיליטנטית שהמטרה שלהם היא אך ורק לעשות בלאגן, ולמרבה ההפתעה או הצער, בדרך-כלל מדובר בעובדים שמרוויחים היטב. הם לא באמת החלשים שצריכים תמיכה, הם החזקים שמחפשים רק עוד ועוד, בלי לדעת שובע.

הדוגמה המצוינת לכך היא עובדי הבורסה בתל-אביב. בסך-הכול גרעין של כ-200 עובדים שנהנים מתנאים יוצאי דופן: 47 אלף בחודש עלות שכר ממוצעת (הוותיקים מרוויחים יותר), בונוסים, מענקי מניות - ולמרות הכול, זה לא מספיק לוועד שלהם. עובדים אינם יכולים להתלונן על מעסיקים "חזיריים" כשהם מעצמים מחזיקים את הארגון בגרונו ורוצים לסחוט ממנו עוד ועוד ועוד. ומדובר בסוג של ארגון שהיה ציבורי ובדרך לעשות היסטוריה ולהפוך לעסק פרטי.

3. בורסת תל-אביב: משליטה של הבנקים לשליטה של משקיעים זרים

תזכורת: הבורסה עוברת תהליך היסטורי - משליטה של הבנקים לשליטה של גופים זרים והנפקה מתוכננת בתל-אביב.

במסגרת השינוי המבני והתהליך הארוך למכירת מניות הבנקים, שמתבצע על-ידי מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב, קרן השקעות האמריקאית מניקיי רכשה כ-20% ממניות הבורסה לפי שווי של כ-550 מיליון שקל.

במקביל, מספר משקיעים בינלאומיים רכשו כ-52% ממניות הבורסה, כאשר כשליש ממניות הבורסה שיירכשו על-ידי המשקיעים יופקדו בידי נאמן עד להנפקה שתוכננה לרבעון האחרון של 2018. בין הגופים הבינלאומיים שנכנסו להשקעה בולטת קרן של נובו נורדיסק, חברת תרופת דנית ותיקה וענקית.

4. העובדים חתמו על הסכם נדיב ועכשיו גם הוא כבר לא מספיק להם

כדי לקדם את הפרטת הבורסה, נחתם עם העובדים במאי אשתקד הסכם שהבטיח להם מענק הוני של 6% מהמניות - שווה ערך כיום לכ-30 מיליון שקל, שהם כ-150 אלף שקל לעובד בממוצע, אבל מכיוון שהמענק לא אחיד אלא דיפרנציאלי בהתאם לוותק, העובדים היותר וותיקים ומן הסתם היותר מתוגמלים יקבלו הרבה יותר מהממוצע. בנוסף כלל ההסכם הקיבוצי גם תוכנית תגמול.

מה שחשוב הוא שעל הסכם המניות לא חתום הוועד באופן כללי, אלא כל עובד באופן פרטני ושבאחד הסעיפים נכתב כי "העובד מאשר כי ידוע לו שהחברה בוחנת אפשרות של ביצוע הצעה לציבור והוא מסכים לכך...". אם העובדים חתומים על הסכמה להנפקה כחלק מהדיל של הענקת המניות, אז מה הם קופצים עכשיו לקראת ההנפקה ורוצים לשבור את הכלים?

זאת ואף זאת: המטרה של ההסכם שנחתם במאי אשתקד הייתה לשמור על שקט תעשייתי, ובמסגרתו העובדים קיבלו מניות ותוספת שכר ("טייס אוטומטי") של 3.5% מדי שנה. השקט התעשייתי בא לידי ביטוי בלשון זאת: "מוסכם בזאת כי עובדי הבורסה ייהנו מרשת ביטחון מפני פיטורים קולקטיביים, מיום חתימת הסכם זה ועד 5 שנים ממועד שינוי מבנה הבעלות... פיטורים קולקטיביים לעניין זה: פיטורים מסיבות שנוגעות למקום העבודה כגון צמצומים והתייעלות, יהיה אשר יהיה ההיקף...".

אז העובדים קיבלו רשת ביטחון ל-5 שנים והנה הם רוצים לזרוק את הסיכומים שהם חתמו עליהם לפח ומבקשים, כפי שנראה בהמשך, רשת ביטחון חדשה. מה לא מוצא חן בעיני העובדים? שהעברת הבעלות לא נעשתה בשיתוף-פעולה איתם, שהמכירה הניבה רווחי הון גדולים לחברי הבורסה - בנקים ובתי השקעות - ולכן גם הם רוצים נתח מהחגיגה, למרות שכבר קיבלו נתח כזה בדמות מניות. 

התוספות שקיבלו עובדי הבורסה בהסכם שנחתם ב-2017

5. הדרישה החדשה: בונוס בגובה רבע מיליון שקל לעובד בממוצע

מנכ"ל הבורסה בן זאב סירב בצדק לדרישות העובדים וכרגיל, הגיע הפיצוץ. לפני שבועיים החליט ועד הבורסה לפנות להסתדרות כדי שזאת תאשר הכרזה על סכסוך עבודה. בתגובה החליט בן זאב להקפיא את תוכניות ההנפקה.

לא די לעובדים במה שהם קיבלו בהסכמים הקודמים, לא די להם בחבילת המניות השמנמנה שקיבלו, לא די להם בשכרם הגבוה מאוד, לא די להם בתנאים הנדיבים שלהם, מעל לממוצע בסקטור הציבורי ובוודאי שמעל למקובל בסקטור הפרטי. אנשי הוועד רוצים עכשיו הכול מכול תוך צפצוף על הסכמים קודמים שהם חתומים עליהם.

הם רוצים רשת ביטחון לעשר שנים ממועד ההנפקה שתתבטא, בין היתר, בהתחייבות של הרוכשים להבטחת ביטחונם התעסוקתי של עובדי הבורסה מפני פיטורים קולקטיביים; הם רוצים את התחייבות הרוכשים לגבי המשך קיומם של כל ההסכמים וההסדרים הקיבוציים, כמו הבטחה למניעת פגיעה בשכרם - איך בדיוק אפשר להפר הסכמים קיבוציים קודמים שנחתמו במאי 2017 ולמה לחתום על הסכם חדש? - והכי חשוב, כמובן, הם רוצים מענק לעובדי הבורסה בגין מכירת המניות, ולא סתם מענק, הם רוצים מענק בשיעור של 5 משכורות לעובד. המשמעות הכספית היא אדירה: קרוב לרבע מיליון שקל עלות מענק לכל עובד ובסך-הכול קרוב ל-50 מיליון שקל. וזה כמובן לא כולל את המענק שחולק להם במניות בעקבות ההסכמה לשינויים המבניים בבורסה והפרטתה.

6. המבחן של ניסנקורן: להציב גבול לסחטנות של העובדים

כאן אמור להיכנס בעובי הקורה אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות. ניסנקורן לא יכול להשאיר את ההחלטות לאנשיו בגלל שמדובר בארגון קטן יחסית עם 200 עובדים, ולא עסק כמו חברת החשמל והנמלים שמושכים אש אוטומטית.

כאשר ניסנקורן נכנע לוועד של עובדי הבורסה ואישר להם סכסוך עבודה, הוא העניק להם פרס על סחטנות והוציא שם רע לעבודה המאורגנת. ניסנקורן לא יכול להצדיק בשום צורה ובשום אופן, התנהלות של ועד מפונק שיש לו כבר הכול ורוצה עוד ועוד, תוך צפצוף על הסכמים שהוא חתום עליהם.

ניסנקורן הוכיח לאורך כל כהונתו אחריות רבה. הוא ריסן את מה שנקרא הוועדים החזקים ושמר על שקט תעשייתי, ללא שביתות פראיות. יתירה מזאת: הוא הוכיח שההסתדרות יודעת גם לדאוג לחלשים, בניגוד לתדמיתה: הוא דחף לעלייה משמעותית של שכר המינימום ולשיפור משמעותי בתנאי עובדים חלשים כמו עובדים סוציאליים, עובדי השמירה והניקיון, עובדים רפואיים ופארא-רפואיים, עובדי מעבדות ורוקחים, עובדים בשלטון המקומי, במועצות הדתיות ועוד.

לניסנקורן יש קרדיט רב בצמצום הפערים שהחל בשנים האחרונות אבל כאשר הוא תומך בדרישות של עובדים שמרוויחים פי 6 ופי 7 בחודש מהעובדים החלשים בהם תמך, הוא מאבד את הקרדיט על תמיכה בחלשים, רק בגלל 200 עובדים שלא סימנו להם את הגבולות.

תגובות:

הוועד: "ההנהלה מהלכת עלינו אימים"

מוועד עובדי הבורסה נמסר כי "צר לנו שהנהלת הבורסה בוחרת להפיץ מידע שקרי ומשמיץ על העובדים בתקשורת. בניגוד לנאמר הרי שסכסוך העבודה הינו חוקי לחלוטין, אושר על-ידי ההסתדרות ואינו מהווה כלל הפרה של ההסכם הקיבוצי שנחתם בשנה שעברה, שכן הסכם זה אינו מסדיר את העניינים שנמצאים במחלוקת.

"הנהלת הבורסה לדורותיה אימצה לעצמה שיטת התמודדות ייחודית כל אימת שהוועד מכריז על סכסוך עבודה - דוח ביקורת. הפעם, מחזרה הנהלת הבורסה דו"ח ביקורת שכבר הוצא בעבר בתקופות כהונתם של שני המנכ"לים הקודמים, ונגנז על-ידם. יובהר כי הדוח הינו דוח כללי, אינו מתייחס לעובדים ספציפיים ובוודאי אינו מביא טענות כנגד העובדים. 

"דוח הביקורת מתייחס לאופן חישוב גמול השעות הנוספות של סקטור עובדי המחשב המועסקים במשמרות, אשר באופן שאינו מקרי לחלוטין נמנים על סקטור זה שניים מחברי הוועד. הגמול מחושב ומשולם על-ידי ההנהלה בדיוק לפי ההסכמים. רק לפני מספר חודשים פיצתה הנהלת הבורסה את עובדי המשמרות והחזירה להם כולל לחברי הוועד המועסקים במשמרות, הפרשי שכר לאחר שהסתבר כי לא עמדה בהסכמים. ההנהלה הקפידה להחתים את העובדים כי לא יתבעו את ההנהלה בגין אי-תשלום שכר ואי-עמידה בהתחייבויות. 

"הניסיון להלך אימים על חברי הוועד הינו חלק ממדיניות ההנהלה להתמודד מול סכסוך עבודה בתקשורת במקום לנהל משא ומתן ענייני ואינטנסיבי לפתרון המחלוקות". 

מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, מסר בתגובה כי "צר לי שהוועד מוליך שולל את ההסתדרות והעובדים, ומוביל אותם לסכסוך עבודה בניגוד לחוק, וחמור מכך, תוך הטעיית העובדים וגרימת נזק אישי להם.

"עובדי הבורסה, כולל שלושת חברי הוועד, חתמו לפני שנה באופן אישי על מסמך שבו הם מתחייבים, כי לא יפעלו כנגד ההנפקה. ההכרזה על סכסוך עבודה בגין ההנפקה שתוכננה, לא רק מהווה הפרה של ההסכם הקיבוצי עליו הוועד חתם בשנה שעברה, אלא אף גורמת לעובדים בעל כורחם להפר הסכם אישי שעליו הם חתומים". 

עוד כתבות

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה