ניצב בדימוס ניסו שחם / צילום: שלומי יוסף
המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) מבקשת מבית המשפט לגזור על ניצב בדימוס ניסו שחם עונש של עבודות שירות בגין הרשעתו בביצוע מעשה מגונה בשוטרת - כך התברר בדיון שנערך היום (ב') בשלב הטיעונים לעונש במשפטו של שחם. סנגוריו של שחם מנגד מתכוונים לטעון לאי-הרשעה, ואם בקשתם תיענה, שחם ימנע מלערער על הכרעת הדין המרשיעה בעניינו.
ב-24 באפריל 2018, 6 שנים אחרי שהתפוצצה הפרשייה, הורשע שחם בביצוע מעשה מגונה בשוטרת שהייתה תחת פיקודו, בכך שנישק אותה נגד רצונה. עם זאת, שחם זוכה ממרבית האישומים שהוגשו נגדו על רקע מערכות יחסים אינטימיות שהוא ניהל עם שש שוטרות שהיו כפופות למרותו.
מיד לאחר שהשופט בני שגיא הקריא את הכרעת הדין, התחבק שחם הנרגש ארוכות עם בני משפחתו שליוו אותו לבית המשפט. לאחר מכן הוא יצא אל כלי התקשורת ואמר כי "ההר הוליד עכבר אחרי 6 שנים של אישומים הזויים". שחם האשים את ראשי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), אורי כרמל ומשה סעדה, ואמר כי הם "אנשים איומים ונוראים שממציאים דברים". שחם גם הצהיר כי בכוונתו להמשיך להלחם נגד הרשעתו במעשה מגונה. פרקליטיו של שחם, עורכי הדין בעז בן-צור ועודד גזית, הודיעו כי לאור תוצאת המשפט בכוונתם לבקש מבית המשפט לנקוט הליך של אי-הרשעה.
מנגד, התובע, עו"ד רונן יצחק ממח"ש, הדגיש את הפן המחמיר בהכרעת הדין. "בית המשפט הרשיע את ניצב בדימוס ניסו שחם בעבירת מעשה מגונה בשוטרת זוטרה, תוך שהדגיש את פער התפקידים והדרגות ואת חומרת מעשיו של מפקד בכיר ונערץ הבוחר לנשק שוטרת צעירה הזקוקה לעזרתו", אמר עו"ד יצחק.
לדבריו, עובדות המקרה, שאין עליהן מחלוקת, מגלות כי שחם, במהלך שירותו כקצין בכיר במשטרת ישראל יצר קשרים אינטימיים, בעלי אופי מיני, עם שוטרות צעירות, על-פי רוב בדרגות נמוכות, בתפקידים זוטרים ובפער גילאים משמעותי ממנו, שהיו כפופות אליו.
לדבריו, "למרות קשרים אלה לא נמנע שחם מקבלת החלטות, מעת לעת, בעניינן של אותן שוטרות. בנסיבות אלה, סברה המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה כי התנהגותו של שחם, כקצין בכיר במשטרת ישראל, מגלה עבירות של מרמה הפרת אמונים, מעשים מגונים והטרדה מינית, בפרשה בה מעורבות שמונה שוטרות. בית המשפט הרשיע את ניצב בדימוס שחם בעבירת המין; יחד עם זאת, החליט כי מעשה הפרת האמונים אינו חוצה את הרף הפלילי".
כתב האישום שהוגש נגד שחם, שכיהן בשורה של תפקידים בכירים במשטרה, כלל 8 אישומים - 6 אישומים בהפרת אמונים ואישומים נוספים בעבירות מין. במסגרת האישומים בביצוע עבירות של הפרת אמונים שחם הואשם שהיה בניגוד עניינים, בכך שבזמן או לאחר שניהל מערכות יחסים אינטימיות עם שוטרות שהיו כפופות למרותו, הוא טיפל בעניינים של אותן שוטרות, בין היתר בבקשות מעבר ושיבוץ שלהן במערכת המשטרתית.
השופט קבע כי החלטות שקיבל שחם היו ענייניות, וגם כאשר הוא פעל בניגוד עניינים, מדובר היה בניגוד עניינים בעוצמה חלשה ביותר, הרחוקה מרחק ניכר מאוד מהרף הפלילי. לדבריו, הפעולות שביצע למען השוטרות עמן היה במערכות יחסים היו לכל היותר פעולות נלוות לפעולות המרכזיות הראויות והצודקות שביצע.
בכל הנוגע לפעולות שביצע שחם בניגוד עניינים, בית המשפט קבע בנוסף כי הנאשם קיבל "מאות אלפי החלטות במהלך השנים", תוך שהוא קובע, כי מעשיו של שחם שנתקבלו בניגוד עניינים "נתקבלו ללא דופי".
התביעה העלתה תזה חדשנית שכונתה "תזת הצבירה", לפיה הצטברות הפעולות של שחם בניגוד עניינים ביחס לשוטרות עמן היה ביחסים צריכה להביא להרשעתו בהפרת אמונים. ואולם השופט שגיא דחה את התזה הזאת, בקובעו כי "קבלת תזה הצבירה תעמוד בסתירה לפסיקת בית המשפט העליון, שכן יש בתזה פוטנציאל טשטוש, עד כדי העלמה מוחלטת של קו הגבול המפריד בין התחום הפלילי האסור לבין המרחב שאינו פלילי, ויש בה כדי להעצים את העמימות (הבעייתית) של העבירה".
לדברי השופט, קבלה של "תזת הצבירה" תהיה בבחינת "פתיחת דלת למרחב פלילי והזמנתן של מגוון התנהגויות (אתיות, בעייתיות, מוסריות, משמעתיות או סתם מקוממות) להיכנס לתוכו, ובלבד שיגיעו בקבוצה".
השופט לא הסתפק בכך והעביר ביקורת על התביעה, בכך שלדבריו היא "ציירה את האישומים נגד ניסו שחם בצבעים שאינן תואמים את זירת המחלוקת המשפטית".
בית המשפט המשיך וציין כי "בסופו של יום, נותרנו עם שתי שיחות טלפון ו-4 פעולות שנעשו על-ידי הנאשם בניגוד עניינים".