גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

וושינגטון, אוקטובר 2008: כך נראתה המסיבה של סוף העולם

בכינוס של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי, שהתקיים בעיצומו של המשבר הכלכלי, נדמה היה שהמשבר של 1929 קם לתחייה ומאיים לטרוף את האורחים ואת האנושות כולה ● הייתי שם, ולא אשכח זאת לעולם ● עשור למשבר הפיננסי, פרויקט מיוחד

ועידת קרן המטבע, וושינגטון 2008 / צילום: רויטרס
ועידת קרן המטבע, וושינגטון 2008 / צילום: רויטרס

ספק רב אם מי מהבנקאים, הנגידים, הפוליטיקאים, הכלכלנים, פקידי הממשלה והעיתונאים, כולל שני נציגי "גלובס", אשר השתתפו בכינוס השנתי של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי באוקטובר 2008 בוושינגטון, ישכחו אותו אי פעם.

נפל בחלקי להשתתף באירוע אשר הפך להיות ציון דרך בתולדות המשבר הפיננסי שהתגלגל למשבר הכלכלי הגדול ביותר מאז שנות ה-30 של המאה שעברה. שם, בוושינגטון, נולדו הריבית האפסית וההתערבות הממשלתית הגוברת, ואיתן ההכרה שהמשברים הכלכליים יהיו חלק מהיומיום, ולא רק פרק בספרי ההיסטוריה.

 

עוד בשלב הרישום לעיתונאים נדמה היה שלפתע כל התיאורים, הניתוחים והסרטים על המשבר ההוא, של 1929, הופכים להיות משהו ממשי, מפלצת שקמה לתחייה ומאיימת לטרוף את אורחי הכנס בוושינגטון יחד עם האנושות כולה.

ביום שישי שקדם לפתיחה הרשמית של הכינוס הגיעו שרי האוצר והנגידים של קבוצת מדינות ה-7-G לוושינגטון וגיבשו תוכנית להצלת המערכת הפיננסית הגלובלית. המסר שלהם היה ברור: לא ניתן למערכת הבנקאית העולמית לקרוס. עתה צריך היה לשכנע את העולם שניתן לצקת להבטחה הזאת תוכן.

לכן, עוד לפני שהעיתונאי הראשון הגיע לוושינגטון, היה ברור לכולם שעתיד המערכת הפיננסית תלוי בשאלה אחת פשוטה: האם המערכת הזאת תשתכנע שניתן להצילה, ועל כן אפשר יהיה לחזור, במידה זו או אחרת, לעשות עסקים עם מוסדות פיננסיים אחרים.

הוועידה של קרן המטבע הפכה להיות המקום שבו הועמדה השאלה הזו למבחן בפעם הראשונה.

ביום פתיחתו של חדר העיתונות של הכינוס, אולם עצום שבו ישבו עשרות עיתונאים מכל העולם, כולם דיברו על נושא אחד ויחיד: איך הממשלות והבנקים המרכזיים יחזירו את המגזר הפיננסי לפעילות סדירה, פחות או יותר.

חודש לפני הכינוס איפשר הבנק המרכזי האמריקאי את קריסתו של בנק ליהמן ברדרס, אירוע מכונן שגרם לגלגולו של כדור שלג בדמות עוד ועוד בנקים, גם במדינות אחרות, שהכריזו על פשיטות רגל, ונדמה היה שהשריפה עומדת לכלות את המערכת כולה.

אבל לא רק בנקים קרסו. כמה ימים לפני פתיחת הכינוס נאלצה ממשלת איסלנד להלאים את שלושת הבנקים במדינה, להודיע למאות אלפי מפקידים זרים שהם איבדו את כספם ולתת ערבות למפקידים מקומיים. איסלנד הפכה להיות מדינה בפשיטת רגל.

בחדר העיתונאים היה מישהו שסיפר שמכל מה שהיה פעם מגזר פיננסי גדול מאוד במדינה, במיוחד ביחס למשק האיסלנדי, נותרה רק חברה אחת,audur capital, ששמרה על הכסף ועל האמון של לקוחותיה. כל היתר קרסו, איבדו את כל הונן וכספן, כולל את כספי הלקוחות. מה היה מיוחד ב-Audur? היא הייתה בבעלות נשים, הן ניהלו אותה וקיבלו את החלטות ההשקעה.

אבל בוושינגטון, השחקנים הראשיים של הדרמה היו, כמובן, כמעט כולם גברים. לרוב היו אלה אנשים באמצע חייהם, לבושים בחליפות ועניבות יקרות, שהתרוצצו ממקום למקום, מישיבה לישיבה, וניסו, איש איש בדרכו, לעודד ולהתעודד. בראש כולם עמד יו"ר קרן המטבע דאז, דומיניק שטראוס קאהן, שלימים נאלץ להתפטר מתפקידו, לאחר שנעצר בגין חשדות להטרדה מינית של עובדת במלון שבו התאכסן.

הגברים האלה, שהיו שליטי העולם הכלכלי עד לא מזמן, בעלי עוצמה, בטוחים בעצמם ומודעים ל"חשיבותם", לא הצליחו הפעם להסתיר את העייפות המצטברת של שבועות עמוסי ישיבות, התייעצויות מבוקר עד לילה, ולא מעט הכרעות ומסמכים בחתימתם.

זיכרונות ממשבר ישראלי

לפתע עלו במוחי זיכרונות ממשבר אחר, ישראלי לחלוטין, זה של 1983, כאשר המערכת הבנקאית המקומית קרסה, וממשלת ישראל נאלצה להלאים אותה.

למעשה, כל עיתונאי כלכלי ישראלי שפעל בשנות השמונים בישראל היה יכול להרגיש שהוא במעין מסע לאחור בזמן. המראות היו כמעט זהים. האיחורים בלוחות הזמנים, ההמתנה האינסופית להודעות הדוברים, הניסיון לאתר פוליטיקאי או פקיד שיהיה מוכן לדבר "און רקורד". כל אלה היו שם, בוושינגטון.

מי שעוד הכירו את הרוטינה של משבר כלכלי היו העיתונאים מאמריקה הלטינית, ופה ושם כמה מאסיה. הפריפריה העולמית הכירה משברים פיננסיים, אלה שבמרכז העולם נראו עכשיו אבודים.

במקביל לכינוס של קרן המטבע, מרחק כמה רחובות משם, התכנסו ראשי הבנקים הגדולים לוועידה משלהם במלון יוקרה. בדרך כלל לאותה ועידה היה אפשר להגיד רק עם הזמנה, אלא שבאותה שנה אנשי הבנקים היו מוכנים לפתוח את הדלתות לכל עיתונאי, בתקווה שגם קולם יושמע בימים שבהם הם היו החשודים העיקריים בקריסה העולמית.

כך מצאתי את עצמי, באחת הפסקות הארוכות בוועידת קרן המטבע, הולך בכיוון מלון הבנקאים, יחד עם עוד שני עיתונאים בוגרי משברים, אחד מברזיל השני מארגנטינה. את הכינוס ההוא פתח יוזף אקרמן, האיש שעמד בראש דויטשה בנק באותם ימים, וקיבל בשנתיים שלאחר מכן בונוסים בסך 18 מיליון אירו, לפי דיווחי העיתונות.

אקרמן היה נחרץ מאוד בדבריו. הרגולציה היא זו שצריכה לבדוק את עצמה. אמנת באזל השנייה עודדה בנקים ליטול סיכונים גדולים יותר. לכן, על פי דבריו, צריך לתת לבנקים להמשיך בפעולתם ללא הפרעה. על הציבור להאמין שהבנקים למדו את הלקח, ומעכשיו והלאה יידעו איך להתנהג.

כמה ימים לפני כן החלה להתגלגל בקרב פקידי רגולציה רבים היוזמה להטיל את האחריות על סיכוני הבנקים על כלל בעלי המניות שלהם, כך שלאקרמן היה חשוב לשכנע שהבנקים יידעו איך לטפל בסוגיות של סיכון, גם אם בשנים קודמות ההתנהגות שלהם הייתה מחפירה.

הנוסחה של פרופ' פרנקל

בין נאום לנאום, בהפסקת קפה אחת, נתקלתי בנגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' יעקב פרנקל, ששימש אז כסגן יו"ר ענקית הביטוח AIG שקרסה. שיחה איתו העלתה עמדות קרובות למדי למה שאקרמן הציג. במילים פשוטות, מה שהוא אמר היה שעל הממשלות להבטיח לבנקים שהן תמיד יהיו שם כדי לחלצם מכל צרה, יהיה מה שיהיה. כדי שהציבור ימשיך להאמין בבנקים, יהיה עליו, על הציבור, להעביר מאות מיליארדי דולרים מהמסים שהוא משלם לבנקים, והם כבר יתנהגו בצורה נאותה.

חזרה לאולם ולנאומי הבנקאים. על הבמה עמד נשיא סיטיבנק דאז, וויליאם רודס, אשר הכריז כי "בימים הקרובים יתקבלו החלטות נוספות" במסגרת מאמצי ההצלה. רודס לא ממש פירט, אך כל מי ששאל קיבל את המסר האחיד: דרישה לערבות של ממשלות לעסקאות בין בנקאיות וגם לקידום מהיר של מסלקות של נגזרים הנמכרים מעבר לדלפק, כלומר סיוע במחיקה מהמאזנים של נכסי זבל, במימון ממשלתי נדיב.

כך, לפתע, הבנקאים מצאו את עצמם מסכימים שהתערבות ממשלתית במשק אינה דבר רע כל כך, כאשר הדבר משרת את הבנקים, ואת הבונוסים של הבנקאים.

על מה שחשבו אלה שבצד ה"שני", צד מקבלי ההחלטות, יכולתי לשמוע מכלי ראשון יום לפני החזרה לישראל. פקיד בכיר בבנק ישראל, שאותו פגשתי במקרה ברחוב שליד בניין קרן המטבע, הציע לי להצטרף אליו לארוחת צהריים. את הארוחה בילינו בשיחה על המתרחש, מוקפים במלצרים של חדר האוכל הרשמי של הקרן, שהיה בדרך כלל מחוץ לתחום עבור בני תמותה רגילים, כולל עיתונאים.

המקום, שבכל כינוס אחר היה מלא עד אפס מקום, היה הפעם ריק כמעט לחלוטין. הבנקאים היה עסוקים כל אחד בענייני נזילות במדינתו.

ארוחת צהריים עם פקיד רגוע

הפקיד הבכיר הסתכל מסביב ולא שכח לשבח את הנגיד סטנלי פישר ואת המפקח על הבנקים דאז, רוני חזקיהו, אשר דאגו מבעוד מועד לחסן את הבנקאות הישראלית מפני משברים. זה, הוא אמר, מה שמאפשר לו להיות רגוע יותר מאחרים, גם באותם ימים לא פשוטים, ולאכול ארוחת צהריים ליד שולחן, תוך כדי שיחה נעימה.

ומה הוא אמר בשיחה? שייתכן שהשווקים יאמינו לבנקים המרכזיים ולשרי האוצר, ויכול להיות שהגל הנוכחי ייפסק, אבל האם זה יחזיק מעמד? אם רוצים להיות הוגנים, חייבים להודות שהבנקים הגדולים יוצאים בזול מכל הסיפור הזה, ואם זה יימשך כך, הרי הלקח שלהם יהיה שניתן להמשיך ליטול סיכונים טיפשיים ולדעת שהממשלות יצילו אותם.

לימים התברר כי הפקיד צדק בעניין הסיכונים, אך לא בעניין האמון. כעבור כמה חודשים יתברר שהשואה הפיננסית העולמית בכל זאת נמנעה, ושלממשלות בכל זאת יש עדיין העוצמה הנדרשת כדי להגן על המערכת, גם היא נכנסת לסחרור ומראה סימנים של מחשבות אובדניות.

אבל משהו בכל זאת השתנה מאוד אחרי אותו כינוס. קרן המטבע חדלה להאמין בטקסטים של ספרי הכלכלה על "תחרות חופשית", בנקאים מרכזיים גילו שהם אחראים על הצמיחה ולא רק על האינפלציה, והציבור למד לקח מר: שבעולם הזה צריך תמיד לפקפק ב"אמת" הרשמית, במיוחד כשהדבר נוגע לכסף של האזרחים. 

עוד כתבות

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI