גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

וושינגטון, אוקטובר 2008: כך נראתה המסיבה של סוף העולם

בכינוס של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי, שהתקיים בעיצומו של המשבר הכלכלי, נדמה היה שהמשבר של 1929 קם לתחייה ומאיים לטרוף את האורחים ואת האנושות כולה ● הייתי שם, ולא אשכח זאת לעולם ● עשור למשבר הפיננסי, פרויקט מיוחד

ועידת קרן המטבע, וושינגטון 2008 / צילום: רויטרס
ועידת קרן המטבע, וושינגטון 2008 / צילום: רויטרס

ספק רב אם מי מהבנקאים, הנגידים, הפוליטיקאים, הכלכלנים, פקידי הממשלה והעיתונאים, כולל שני נציגי "גלובס", אשר השתתפו בכינוס השנתי של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי באוקטובר 2008 בוושינגטון, ישכחו אותו אי פעם.

נפל בחלקי להשתתף באירוע אשר הפך להיות ציון דרך בתולדות המשבר הפיננסי שהתגלגל למשבר הכלכלי הגדול ביותר מאז שנות ה-30 של המאה שעברה. שם, בוושינגטון, נולדו הריבית האפסית וההתערבות הממשלתית הגוברת, ואיתן ההכרה שהמשברים הכלכליים יהיו חלק מהיומיום, ולא רק פרק בספרי ההיסטוריה.

 

עוד בשלב הרישום לעיתונאים נדמה היה שלפתע כל התיאורים, הניתוחים והסרטים על המשבר ההוא, של 1929, הופכים להיות משהו ממשי, מפלצת שקמה לתחייה ומאיימת לטרוף את אורחי הכנס בוושינגטון יחד עם האנושות כולה.

ביום שישי שקדם לפתיחה הרשמית של הכינוס הגיעו שרי האוצר והנגידים של קבוצת מדינות ה-7-G לוושינגטון וגיבשו תוכנית להצלת המערכת הפיננסית הגלובלית. המסר שלהם היה ברור: לא ניתן למערכת הבנקאית העולמית לקרוס. עתה צריך היה לשכנע את העולם שניתן לצקת להבטחה הזאת תוכן.

לכן, עוד לפני שהעיתונאי הראשון הגיע לוושינגטון, היה ברור לכולם שעתיד המערכת הפיננסית תלוי בשאלה אחת פשוטה: האם המערכת הזאת תשתכנע שניתן להצילה, ועל כן אפשר יהיה לחזור, במידה זו או אחרת, לעשות עסקים עם מוסדות פיננסיים אחרים.

הוועידה של קרן המטבע הפכה להיות המקום שבו הועמדה השאלה הזו למבחן בפעם הראשונה.

ביום פתיחתו של חדר העיתונות של הכינוס, אולם עצום שבו ישבו עשרות עיתונאים מכל העולם, כולם דיברו על נושא אחד ויחיד: איך הממשלות והבנקים המרכזיים יחזירו את המגזר הפיננסי לפעילות סדירה, פחות או יותר.

חודש לפני הכינוס איפשר הבנק המרכזי האמריקאי את קריסתו של בנק ליהמן ברדרס, אירוע מכונן שגרם לגלגולו של כדור שלג בדמות עוד ועוד בנקים, גם במדינות אחרות, שהכריזו על פשיטות רגל, ונדמה היה שהשריפה עומדת לכלות את המערכת כולה.

אבל לא רק בנקים קרסו. כמה ימים לפני פתיחת הכינוס נאלצה ממשלת איסלנד להלאים את שלושת הבנקים במדינה, להודיע למאות אלפי מפקידים זרים שהם איבדו את כספם ולתת ערבות למפקידים מקומיים. איסלנד הפכה להיות מדינה בפשיטת רגל.

בחדר העיתונאים היה מישהו שסיפר שמכל מה שהיה פעם מגזר פיננסי גדול מאוד במדינה, במיוחד ביחס למשק האיסלנדי, נותרה רק חברה אחת,audur capital, ששמרה על הכסף ועל האמון של לקוחותיה. כל היתר קרסו, איבדו את כל הונן וכספן, כולל את כספי הלקוחות. מה היה מיוחד ב-Audur? היא הייתה בבעלות נשים, הן ניהלו אותה וקיבלו את החלטות ההשקעה.

אבל בוושינגטון, השחקנים הראשיים של הדרמה היו, כמובן, כמעט כולם גברים. לרוב היו אלה אנשים באמצע חייהם, לבושים בחליפות ועניבות יקרות, שהתרוצצו ממקום למקום, מישיבה לישיבה, וניסו, איש איש בדרכו, לעודד ולהתעודד. בראש כולם עמד יו"ר קרן המטבע דאז, דומיניק שטראוס קאהן, שלימים נאלץ להתפטר מתפקידו, לאחר שנעצר בגין חשדות להטרדה מינית של עובדת במלון שבו התאכסן.

הגברים האלה, שהיו שליטי העולם הכלכלי עד לא מזמן, בעלי עוצמה, בטוחים בעצמם ומודעים ל"חשיבותם", לא הצליחו הפעם להסתיר את העייפות המצטברת של שבועות עמוסי ישיבות, התייעצויות מבוקר עד לילה, ולא מעט הכרעות ומסמכים בחתימתם.

זיכרונות ממשבר ישראלי

לפתע עלו במוחי זיכרונות ממשבר אחר, ישראלי לחלוטין, זה של 1983, כאשר המערכת הבנקאית המקומית קרסה, וממשלת ישראל נאלצה להלאים אותה.

למעשה, כל עיתונאי כלכלי ישראלי שפעל בשנות השמונים בישראל היה יכול להרגיש שהוא במעין מסע לאחור בזמן. המראות היו כמעט זהים. האיחורים בלוחות הזמנים, ההמתנה האינסופית להודעות הדוברים, הניסיון לאתר פוליטיקאי או פקיד שיהיה מוכן לדבר "און רקורד". כל אלה היו שם, בוושינגטון.

מי שעוד הכירו את הרוטינה של משבר כלכלי היו העיתונאים מאמריקה הלטינית, ופה ושם כמה מאסיה. הפריפריה העולמית הכירה משברים פיננסיים, אלה שבמרכז העולם נראו עכשיו אבודים.

במקביל לכינוס של קרן המטבע, מרחק כמה רחובות משם, התכנסו ראשי הבנקים הגדולים לוועידה משלהם במלון יוקרה. בדרך כלל לאותה ועידה היה אפשר להגיד רק עם הזמנה, אלא שבאותה שנה אנשי הבנקים היו מוכנים לפתוח את הדלתות לכל עיתונאי, בתקווה שגם קולם יושמע בימים שבהם הם היו החשודים העיקריים בקריסה העולמית.

כך מצאתי את עצמי, באחת הפסקות הארוכות בוועידת קרן המטבע, הולך בכיוון מלון הבנקאים, יחד עם עוד שני עיתונאים בוגרי משברים, אחד מברזיל השני מארגנטינה. את הכינוס ההוא פתח יוזף אקרמן, האיש שעמד בראש דויטשה בנק באותם ימים, וקיבל בשנתיים שלאחר מכן בונוסים בסך 18 מיליון אירו, לפי דיווחי העיתונות.

אקרמן היה נחרץ מאוד בדבריו. הרגולציה היא זו שצריכה לבדוק את עצמה. אמנת באזל השנייה עודדה בנקים ליטול סיכונים גדולים יותר. לכן, על פי דבריו, צריך לתת לבנקים להמשיך בפעולתם ללא הפרעה. על הציבור להאמין שהבנקים למדו את הלקח, ומעכשיו והלאה יידעו איך להתנהג.

כמה ימים לפני כן החלה להתגלגל בקרב פקידי רגולציה רבים היוזמה להטיל את האחריות על סיכוני הבנקים על כלל בעלי המניות שלהם, כך שלאקרמן היה חשוב לשכנע שהבנקים יידעו איך לטפל בסוגיות של סיכון, גם אם בשנים קודמות ההתנהגות שלהם הייתה מחפירה.

הנוסחה של פרופ' פרנקל

בין נאום לנאום, בהפסקת קפה אחת, נתקלתי בנגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' יעקב פרנקל, ששימש אז כסגן יו"ר ענקית הביטוח AIG שקרסה. שיחה איתו העלתה עמדות קרובות למדי למה שאקרמן הציג. במילים פשוטות, מה שהוא אמר היה שעל הממשלות להבטיח לבנקים שהן תמיד יהיו שם כדי לחלצם מכל צרה, יהיה מה שיהיה. כדי שהציבור ימשיך להאמין בבנקים, יהיה עליו, על הציבור, להעביר מאות מיליארדי דולרים מהמסים שהוא משלם לבנקים, והם כבר יתנהגו בצורה נאותה.

חזרה לאולם ולנאומי הבנקאים. על הבמה עמד נשיא סיטיבנק דאז, וויליאם רודס, אשר הכריז כי "בימים הקרובים יתקבלו החלטות נוספות" במסגרת מאמצי ההצלה. רודס לא ממש פירט, אך כל מי ששאל קיבל את המסר האחיד: דרישה לערבות של ממשלות לעסקאות בין בנקאיות וגם לקידום מהיר של מסלקות של נגזרים הנמכרים מעבר לדלפק, כלומר סיוע במחיקה מהמאזנים של נכסי זבל, במימון ממשלתי נדיב.

כך, לפתע, הבנקאים מצאו את עצמם מסכימים שהתערבות ממשלתית במשק אינה דבר רע כל כך, כאשר הדבר משרת את הבנקים, ואת הבונוסים של הבנקאים.

על מה שחשבו אלה שבצד ה"שני", צד מקבלי ההחלטות, יכולתי לשמוע מכלי ראשון יום לפני החזרה לישראל. פקיד בכיר בבנק ישראל, שאותו פגשתי במקרה ברחוב שליד בניין קרן המטבע, הציע לי להצטרף אליו לארוחת צהריים. את הארוחה בילינו בשיחה על המתרחש, מוקפים במלצרים של חדר האוכל הרשמי של הקרן, שהיה בדרך כלל מחוץ לתחום עבור בני תמותה רגילים, כולל עיתונאים.

המקום, שבכל כינוס אחר היה מלא עד אפס מקום, היה הפעם ריק כמעט לחלוטין. הבנקאים היה עסוקים כל אחד בענייני נזילות במדינתו.

ארוחת צהריים עם פקיד רגוע

הפקיד הבכיר הסתכל מסביב ולא שכח לשבח את הנגיד סטנלי פישר ואת המפקח על הבנקים דאז, רוני חזקיהו, אשר דאגו מבעוד מועד לחסן את הבנקאות הישראלית מפני משברים. זה, הוא אמר, מה שמאפשר לו להיות רגוע יותר מאחרים, גם באותם ימים לא פשוטים, ולאכול ארוחת צהריים ליד שולחן, תוך כדי שיחה נעימה.

ומה הוא אמר בשיחה? שייתכן שהשווקים יאמינו לבנקים המרכזיים ולשרי האוצר, ויכול להיות שהגל הנוכחי ייפסק, אבל האם זה יחזיק מעמד? אם רוצים להיות הוגנים, חייבים להודות שהבנקים הגדולים יוצאים בזול מכל הסיפור הזה, ואם זה יימשך כך, הרי הלקח שלהם יהיה שניתן להמשיך ליטול סיכונים טיפשיים ולדעת שהממשלות יצילו אותם.

לימים התברר כי הפקיד צדק בעניין הסיכונים, אך לא בעניין האמון. כעבור כמה חודשים יתברר שהשואה הפיננסית העולמית בכל זאת נמנעה, ושלממשלות בכל זאת יש עדיין העוצמה הנדרשת כדי להגן על המערכת, גם היא נכנסת לסחרור ומראה סימנים של מחשבות אובדניות.

אבל משהו בכל זאת השתנה מאוד אחרי אותו כינוס. קרן המטבע חדלה להאמין בטקסטים של ספרי הכלכלה על "תחרות חופשית", בנקאים מרכזיים גילו שהם אחראים על הצמיחה ולא רק על האינפלציה, והציבור למד לקח מר: שבעולם הזה צריך תמיד לפקפק ב"אמת" הרשמית, במיוחד כשהדבר נוגע לכסף של האזרחים. 

עוד כתבות

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון