אישי: 52, נשוי 4, מתגורר בהרצליה.
תפקיד: מייסד ובעלים של חברת North Sails, המתמחה בתכנון, עיצוב וייצור מפרשים לספינות מכל העולם (80% לייצוא). משמש יו"ר הפורום לקידום השייט בישראל.
ילדות: "את ילדותי עשיתי בבת ים, שלמזלי הייתה בה תרבות מאוד מפותחת של שייט תחרותי. בכיתה ג' הוחלט להשאיר אותי כיתה, ומאז איבדתי את האמון במערכת החינוך. הייתי יושב על החוף, ומתישהו הצטרפתי לאחד ממועדוני השייט המקומיים, בעיקר כי זה היה אז חוג ללא תשלום. לשמחתי, המאמן הראשון שלי, צפניה כרמל ז"ל, זיהה בי את הכישרון ועודד אותי להתמיד ולהתקדם".
טראומות: "הים כל-כך גדול והסערות והתאונות בו יכולות להיות כל-כך עוצמתיות, שאפשר לחזור עם טראומה לכל החיים. יש אנשים שיורדים מהסירה ולא מסוגלים לחזור יותר לים. חווינו סערות כל-כך גדולות שאתה מרגיש כמו עלה נידף. היו סכנות חיים. התנגשנו בעבר בלב ים עם אונייה של צים. בנס לא הייתה איתי המשפחה, ולמזלנו לא נהרגנו במקום".
הישגים: "בצבא כבר הייתי ספורטאי מצטיין, מה שאפשר לי לייצג את ישראל בנבחרת ישראל בתחרויות בינלאומיות, כולל המכבייה. זכיתי באליפויות עולם, אירופה וישראל אינסוף פעמים. הגביע הכי משמעותי ביאכטות היה באתונה ב-2004, בתחרות שהתקיימה במקביל לאולימפיאדה, ששם זכינו במדליית זהב וגם בפרס כספי של 36 אלף אירו".
מוטו: "לחלום ולהגשים. אני איש של עשייה. הצלחנו להפוך חלום למציאות גם בהישגים בשייט וגם עם העסק המשפחתי שהקמנו בעבודת כפיים, מכלום".
זוגיות: "אורית ואני מכירים מכיתה ג', והפכנו לזוג בכיתה ח'. היא באה לראות את מועדון השייט עם חברה. לקחתי אותה לשוט איתי על אחת הסירות, ואז היא גילתה שאני לא רק ברדקיסט. היא הייתה גם שייטת תחרותית אצלנו במועדון, ומאז, רוב הפעילויות שלנו הן ביחד. למדתי עם השנים שהחוויות שאני חווה בלעדיה הן פחות שוות, אז אני מראש חוסך את זה מעצמי. גם את העסק המשפחתי הקמנו ביחד".
משפחה: "אחרי שנישאנו מכרנו דירה בבת-ים וקנינו במקומה יאכטה שהתגוררנו בה במרינה בתל-אביב במשך שבע וחצי שנים. כל שנה הפלגנו עם הילדים לכל מיני יעדים בעולם, וזו חוויה עצומה. חווינו יחד סערות ואתגרים ובשנים האלה הצוות הכי טוב שהיה לי היו אשתי והילדים. נכנסנו לסירה עם שני ילדים ויצאנו ממנה עם ארבעה. הבן הבכור שלי, אבירם, מנהל היום את העסק המשפחתי".
הצוות: "אני לא אובייקטיבי, אבל הצוות שלי הוא הכי טוב ולא הייתי בוחר שום צוות אחר. איזי סויסה, סגן אלוף עולם, שייט בכיר, מפקד הספינה והגאי; איתן פרידלנדר, אלוף עולם לשעבר, מאמן ומנהיג הצוות; התאומים אדיר ואלדר עזרא, אלופי אירופה לשעבר, מועמדים אולימפיים בדגם 470; יאיר לוי, אלוף אירופה לנוער בדגם 420, מכוון מפרשים; אבירם סויסה, שייט נבחרת ישראל, טקטיקן; מאי מרכוס, גולשת נבחרת ישראל בדגם האולימפי - פיאנו; און אזולאי, מרכז צופי ים יפו, ימאי; קוסטנטין סלמין, מרכז צופי ים חיפה, חרטומן; עופרי מורן, איש צוות בספינות חוצות אוקיינוסים, חרטומן.
על הסיפון: "אני ההגאי של הספינה. אני שט לאן שאומרים לי, ואני משפיע על ההולכה והמהירות של הסירה. אבל בים קורות סערות ויש הרבה מצבים שבהם צריך להכריע לקבל החלטות, לפעמים בתוך שנייה. כיוון שאני הקפטן של הספינה, בסוף אני זה שנותן את המילה האחרונה".
ניסיון: "אחד הקשיים המעניינים שאנחנו חווים זה לא לתקן את מי שטועה, אלא לתת לו לגדול בתוך התפקיד, כי רק מהניסיון והטעויות לומדים. האתגר הוא לשמור על התפקיד שלך ולהבין שלמרות שאתה חלק מהמכונה, אתה גם רק בורג. וזה לא עניין של מה בכך: לכולם יש אגו גדול, כי בלי אגו אתה לא יכול להיות ספורטאי, ווינר".
תזונה: "בזמן התחרות המשקל של הצוות הוא דרמטי. אנחנו נשקלים כצוות, ולא יכולים לחרוג מ-804 ק"ג. זה עוד אתגר צוותי. יש לנו משקל שאנחנו מביאים איתנו לאימונים, ומי שעולה במשקל מקבל על הראש. בהפלגות הפנאי אנחנו מאוד אוהבים לבשל ולדוג, אבל זו ספינה תחרותית, לא יאכטה מפנקת".
התחרות: "הספינות מזנקות מקו זינוק דמיוני ומפליגות סביב מסלול של מצופים, כשכל צלע במסלול היא בזווית אחרת לרוח. בכל יום מתקיימות שתי תחרויות, והמנצח הוא מי שיש לו את מקבץ התוצאות הטוב ביותר. הגענו למקום הרביעי באליפות אירופה, אחרי מאבק צמוד בכל שמונה התחרויות, שהתקיימו ברוחות סוערות. בשיוט הראשון שהיה מרתון שארך 78 ק"מ סיימנו במקום השלישי, ומאז שמרנו על יציבות".
עיצוב: "נראות זה תמיד משהו שיש לו משקל בתחרויות בינלאומיות. המפרשים עוצבו על-ידי אמנים שעובדים עם פייבר (נותנת החסות הראשית). המפרש הוא הקנבס: בקמפיין זכתה אמנית ממזרח אירופה, ואנחנו יישמנו את זה כאן, במתפרה שלנו, בעבודת יד. זה כל-כך חדשני, גם בעיצוב וגם ברעיון, שאני בטוח שהספינה תזכה לחשיפה. היא מרהיבה".
עלויות: "עלות ההשתתפות בתחרות היא 1,000 אירו (כקבוצה), אבל כדי להגיע לקו הזינוק דרושה השקעה גדולה של מאות אלפי אירו, שחייבים לבוא מספונסרים ומהשיגעון שלך לעניין. ספינה כמו שלנו זה בערך 400 אלף אירו".
שאיפות: "מאז שהייתי ילד חלמתי לחצות את האוקיינוס. היעד הבא הוא לחצות את כל האוקיינוסים, בשייט סובב עולם. ברצף, זה לוקח 15 חודשים, אבל אני רוצה להקיף את העולם באופן יותר תחרותי מקצועי. זה אתגר מורכב ואנחנו בדרך לשם. חציית האוקיינוס הייתה חלק חשוב בידע שהיה חסר לי כדי להבין עד כמה זה מורכב".
העצה הכי טובה שקיבלתי: "להתמיד. בוב מאן, אמריקאי חביב ומוכשר שגר בישראל בשנות ה-80 ותפר כאן מפרשים מהשורה הראשונה בעולם, הסביר לי עוד בנערותי, כשעבדתי אצלו במתפרת המפרשים, כי ערך ההתמדה עולה על כל תכונה אחרת. אם תתמיד, יצוץ הכישרון, יגבר הידע ותבוא ההצלחה".
אג'נדה: "כיו"ר הפורום לקידום השייט, המשימה שלי בחיים זה להפוך את תרבות הים לחלק משמעותי יותר בתרבות הפנאי של הישראלים. אם מדינת ישראל תרצה ששייט יהיה חלק מהספורט המקומי, ולא רק ילדים שישוטו ויביאו הישגים בינלאומיים, אז היא צריכה להשקיע בזה. יש פה פוטנציאל עצום".
*** גילוי מלא: "גלובס" הוא מנותני החסות המשניים של TEAMFIVERR. הראיון עם איזי סויסה אינו קשור בשיתוף-פעולה מסחרי מכל סוג שהוא.
