משה כחלון / צילום: איל יצהר
במערכת הפוליטית מעבירים את ימי תשרי בהמתנה לגשמים ובתכמונים פוליטיים. מבול פתקי מחל, אם ייפול, ימטיר לנו את בנימין נתניהו כראש של הממשלה ה-35, החמישית שלו. אולם הסברה הרווחת בחוגים פוליטיים היא שאחרי הגשם, יבואו ימי בצורת והליכה במדבר (או הליכה לקיסריה).
ראשי המפלגות - כולנו, יש עתיד, הבית היהודי, ש"ס, העבודה, ישראל ביתנו, אורלי לוי-אבקסיס, אולי גם בני גנץ - מניחים שלמשך כשנה עד שנה וחצי אחרי מערכת הבחירות הבאה נתניהו ימשיך להיות ראש הממשלה. יחד עם זאת, זמנו יהיה שאול. הממשלה הבאה לא תאריך, ולכן כל מי שיהיה סמוך אל שולחנו (הממשלתי) של נתניהו יחפש לעצמו את הבלטה נחשקת, לקראת המערכה הבאה-באה. ימי הממשלה ה-35 יהיו כאודישן ממושך, בחינה ציבורית לראשיה הבאים של המדינה.
במהלך הקמפיין של 2019, יהיה זה הוגן וחיוני לדרוש מנתניהו להודיע לציבור מי הוא ממלא המקום שלו. זו שאלה שתהיה חייבת להעלות בכל שיחה עם חברי הליכוד, שהרי ראש ממשלה שניגש למערכת בחירות כשהוא חשוד בפלילים במספר תיקים חייב לספק לציבור תשובה, מי הוא מחליפו, אחרי המערכה. זה בתוך הליכוד.
ומה אצל האחרים? כל הפוליטיקאים יודעים שתהיה להם שנה עד שנה וחצי לשפר את הפורטפוליו הפרטי שלהם. כך למשל, בנט ישאף לשדרוג משמעותי, תיק בטחוני. הלשונות הרעות אומרות שהוא לא יזכה לכך, יעמוד על ההר ופנימה לא ידרוך. עוד אומרים שיאיר לפיד ירצה לאחוז בתיק החוץ בחוזקה, שהרי מי שכיהן כשר אוצר ושר חוץ, יכול לבנות עצמו בפני הציבור הרחב כבשל ובעל ניסיון. המחשבה הסבירה האחרונה הזו, עשויה להוביל את שר האוצר משה כחלון לתפיסה היצירתית הבאה. אוצר הוא כבר עשה, הגיעה העת לגוון את 'תיק העבודות'. מאחר ונתניהו לא יאפשר לו לשבת כשר בטחוני, הרי שכחלון ידרוש את תיק החוץ. 4 שנים באוצר, שנה עד שנה וחצי בתיק החוץ והנה כחלון הוא כבר מועמד משודרג, הכל בהתבוננות פני המערכה הבאה-באה ב-2020.
חדי-העין שמו לב לחיזוק קשרי החוץ-האוצריים בחצי השנה האחרונה. פגישות רמות דרג בוושינגטון, עם מקבילו סטיב מנוצ'ין במהלך פגרת הקיץ והתמקדות בתחום הסנקציות הכלכליות על איראן. דיון בוושינגטון עם השליח המיוחד ג'ייסון גרינבלט על קידום פרויקטים כלכליים מול הפלסטינים. פגישות כל 3-4 חודשים עם ראש הממשלה הפלסטיני ראמי חאמדללה, ברמאללה והזמנתו לפגישות גומלין בירושלים. כחלון הוא האישיות הפוליטית הבכירה ביותר כיום, בצד הישראלי, הנמצאת בקשר רציף עם הרשות הפלסטינית. לא ליברמן, לא נתניהו, לא לפיד. אפילו לא צחי 'שיתוף-פעולה אזורי' הנגבי.