הניסיון לשים את שוק הכדורגל בתוך תבניות כלכליות הגיוניות מתברר כל פעם מחדש כחסר סיכוי. לא מעט חברות שמתמחות בניתוח נתונים ניסו את מזלן ביצירת מודלים לקביעת שווי, בעיקר של שחקנים, כדי לאפשר למועדוני הכדורגל מדדים אובייקטיביים להערכת עלות של שחקן רגע לפני שהן רוכשות או מוכרות אותו. החשיבות של העניין הזה ברורה - שוק השחקנים התנפח לממדים של מעל 5 מיליארד אירו בשנה, ועדיף לקבוצה לדעת רגע לפני שהיא מוציאה 150 או 200 מיליון אירו על שחקן אם היא מוציאה סכום מופרז שהיא תצטער עליו אחר-כך.
הדוגמה האחרונה לכך היא של פירמת הייעוץ הפיננסית KPMG, שנכנסה בשנים האחרונות לתחום הכדורגל. החברה מציעה מדד מעניין לבחינת שווי כדורגלנים, שבנוי על אלגוריתם מתמטי שנשען בין היתר על כלים של מיקרוסופט ועושה שימוש בנתונים של חברת הסטטיסטיקה Opta.
הבעיה היא שכדורגל אינו דומה לנדל"ן, רכב או כל שוק אחר - בעת סגירת העסקה מתברר שאין שום קשר בין השווי המוערך של השחקן לבין התוצאה בפועל. כאשר התפזר העשן של שוק ההעברות של קיץ 2018 באירופה, התברר שאין שום כלי שיכול באמת להבין את השוק הזה, וכמעט תמיד סכום ההעברה גבוה בהרבה מהשווי המוערך של השחקן ערב הרכישה.
הראלי במחירי השחקנים נמשך גם בעונה הנוכחית
אם לוקחים את 40 ההעברות היקרות של הקיץ האחרון באירופה, האלגוריתם של KPMG היה רחוק בממוצע ב-31.4% בין השווי המוערך לבין סכום ההעברה בפועל. השוק דהר למעלה, ו-35 שחקנים נרכשו מעל השווי המוערך שלהם, לעומת חמישה בלבד שנמכרו מתחת לשווי שמוערך.
ב-11 מתוך 40 העברות, נרשמה סטייה של למעלה מ-50% בין השווי המוערך לבין הסכום ששולם בפועל. השוער קפה אריסבלאגה מאתלטיקו בילבאו למשל הוערך ב-22.9 מיליון אירו, אבל נמכר לצ'לסי ב-80 מיליון; ז'ואאו קנסלו, הפורטוגלי של ולנסיה, הוערך ב-18.4 מיליון אירו ונמכר ליובנטוס ב-40.4 מיליון אירו; טילו קאהר הגרמני של שאלקה נמכר לפריז סן ז'רמן ב-37 מיליון אירו, למרות העובדה ששוויו הוערך ב-15.5 מיליון אירו בלבד.
למה זה קורה? בעיקר כי שוק ההעברות הוא אמוציונלי. המדדים אינם יכולים "לטפל" בקבוצות העשירות של היבשת. כאשר צ'לסי מאבדת רגע לפני תחילת העונה את השוער טיבו קורטואה, זה לא מעניין אף אחד במועדון אם אריסבלאגה שווה על הנייר 20 מיליון אירו, משלמים כמה שמשלמים כדי להנחית אותו לפני פתיחת העונה. כך התנפחה הרכישה שלו לכמעט פי ארבעה מהשווי המוערך.
המדדים לא יכולים להכיל קבוצות כמו פריז סן ז'רמן, שיוצאת לרכישת שחקן עם פנקס צ'קים פתוח, והם לא בנויים מספיק טוב כי להתמודד עם הכסף שיש לקבוצות הפרמיירליג האנגלית - ברוב המקרים גם הקבוצה המוכרת מעלה באופן משמעותי את הפרמיה כשלשולחן המו"מ נכנסות קבוצות אנגליות עשירות. בחלק מהמקרים נכנס לעסקה גם "אפקט הלופ" - קבוצה שקיבלה כסף עבור מכירת שחקן ונהנית ממבול מזומנים, מרשה לעצמה לשלם פרמיה גבוהה מיד אחר-כך על רכישת שחקן.
הספרדים התאפקו, האנגלים השתוללו
דווקא שתיים מהקבוצות העשירות בעולם, ריאל מדריד וברצלונה, הצליחו לסיים מסע רכש הגיוני: הן רכשו ארבעה שחקנים מתוך רשימת 40 ההעברות היקרות בקיץ 2018 ושילמו תמורתם 172.9 מיליון אירו - חריגה של 8% בלבד בהשוואה לשווי השוק המוערך שלהם על הנייר.
חלק מהבעיות של המודלים קשורים לאירועים כמו מונדיאל, שמקפיצים שווי של שחקן לעתים בעשרות אחוזים בתוך חודש אחד. מישהו באמת יכול להגיד כמה שווה קיליאן אמבפה אחרי ההופעה המרהיבה שלו בגביע העולם? בעיות נוספות במודלים קשורות לפערים בדד-ליין לסגירת חלון ההעברות - העובדה שהחלון בפרמיירליג נסגר מוקדם מאוד גורמת לאנגליות לפעול מהר, ולרכוש שחקנים לעתים במחירים שרחוקים משמעותית מהמחיר שמראים המודלים. הקבוצות האנגליות שהיו מעורבות ברכישה של 18 מתוך 40 השחקנים היקרים בקיץ האחרון שילמו 35% יותר עבור הרכישות הללו בהשוואה להערכה של השחקנים הללו על הנייר. וזה כולל גם את הקבוצות הפחות גדולות - למשל, בורנמות' הקטנה שלא מתקשה לשלם 28 מיליון אירו ללבאנטה הספרדית עבור ג'פרסון למה הקולומביאני, כמעט 170% משווי השוק המוערך שלו. בניכוי הקבוצות האנגליות, החריגה בתשלומים עבור רכישת שחקנים בקיץ עומדת על 28% "בלבד".
המודל מתקשה לתת מענה גם לשחקנים צעירים. קבוצות מעדיפות להמר בכסף גדול על שחקנים צעירים, שעוד לא הוכיחו את עצמם, ולכן עדיין מוערכים נמוך. ככל שהגילים עולים, אפילו שמדובר בכוכבים, כך אפשר לראות כי אין הפתעות גדולות בין ההעברות לבין השווי על הנייר - כריסטיאנו רונאלדו, ההעברה הגדולה ביותר של הקיץ, נמכר ליובנטוס עבור 117 מיליון אירו, קרוב מאוד לסכום בו הוערך על ידי KPMG (110.3 מיליון אירו).
ישראל לא חריגה. אפשר היה לראות את זה בשבוע האחרון, כאשר הפועל באר-שבע, עם פתיחת עונה איומה, מיהרה לזרוק לפח כל הערכה מוקדמת אחרת ולצרף את דיא סבע ממכבי נתניה עבור כ-2 מיליון אירו, לפי פרסומים. כמה באמת שווה סבע? במצב של באר-שבע, שלושה שבועות אחרי פתיחת העונה, את אף אחד במועדון זה לא באמת מעניין.
