אלדד תמיר, מנכ"ל ובעלים של בית ההשקעות תמיר פישמן ושות' \ צילום: קובי מהגר
עשור אחרי המשבר הפיננסי העולמי, שוק המניות האמריקאי אינו מראה סימנים של עצירה. זאת למרות מלחמת סחר שהולכת ומסלימה בין ארה"ב לסין וכאשר בעולם כולו המגמות רחוקות מלהלהיב. כך למשל מדד S&P 500 נסחר בשבועות האחרונים מעל רמה של 2,900 נקודות ומשקף תשואה חיובית של כ-9% מתחילת השנה, כאשר באירופה מציג מדד STOXX600 הרחב תשואה שלילית של כ-1.5% באותה התקופה.
גם בכלכלות המתעוררות המצב אינו מלהיב. בחלקן, המדדים עוד רשמו עליות שערים או לפחות שומרים על יציבות, אולם הנפילה של מרבית המטבעות המקומיים במדינות אלה מול הדולר שחקה את רווחי המשקיעים הזרים ואף האמירה את הפסדיהם היכן שגם מחירי המניות נפלו עם המטבעות. אם בהודו נרשמה מתחילת השנה עלייה של כ-10% במדדי המניות אל מול נפילה בשיעור דומה של הרופי מול הדולר, הרי שבסין התחזק הדולר בכ-6% מול היואן בשעה שבורסת שנגחאי רושמת ירידה של כ-18%.
הסיבה לירידות החדשות בסין היא מלחמת הסחר שהולכת ומחריפה בין ארה"ב לסין, שבאה לידי ביטוי בהטלת מכסים משני הצדדים ושגורמת למשקיעים זרים להוציא את השקעותיהם מהמניות של החברות הסיניות. לפי שעה נושא זה אינו מביא עימו כאמור השפעה מהותית על שוק המניות האמריקאי, אולם נבואות הזעם בנושא רק הולכות ומתרבות. אתמול למשל כתב מייקל הארטנט, אסטרטג ההשקעות הראשי של בנק אוף אמריקה מריל לינץ', כי השוק השורי הגדול הולך ומסתיים וכי הצמיחה הכלכלית בארה"ב הופכת לפחות ודאית לאור העלאות הריבית והשפעותיה על חובות הפירמות העסקיות.
אלא שלדעת אלדד תמיר, מנכ"ל ובעלים של בית ההשקעות תמיר פישמן ושות', האופטימיות של שוק המניות היא במקומה, לאור המצב הכלכלי האיתן בארה"ב והשיפור המתמיד ברווחי החברות. בראיון ל"גלובס" הוא אומר שלהערכתו ארה"ב וסין יגיעו בסופו של דבר להסכם, שישפר את הסחר העולמי.
"התזה שלי היא שבסוף ארה"ב וסין יגיעו להסכם. זאת השיטה של דונלד טראמפ כמעט בכל מקום. הוא פועל עם הרבה כוח ואלימות, קצת כמו המאפיה, אבל בסופו של דבר המטרה שלו היא כן להגיע להסכם.
"הנושא המרכזי שצריך לזכור ברקע הוא שסין לא מתנהגת בצורה חופשית, ובעצם רוכבת על השוק המערבי. מצד אחד היא מכניסה אליו מוצרים ומצד שני קשה מאוד למכור מוצרים בתוך סין בצורה חופשית. אני מחובר לרשתות הידיעות בכל מקום ואני כבר מזהה שהסינים מתחילים לקלוט את זה. ככה שאני חושב שבסוף יגיעו להסכם ושההסכם הזה יעשה טוב לסחר העולמי".
תמיר פישמן ושות', שמנהל נכסים בהיקף של כמיליארד דולר, עוסק בניהול קרנות נאמנות, בנקאות להשקעות על ידי ייצוג בית ההשקעות האמריקאי פייפר ג'פריס, ניהול קרנות גידור, ניהול תיקים דיגיטלי ופעילות אופיס. בנוסף, במסגרתו פועלת סוכנות פנסיונרית, חברת ניהול קרנות הנאמנות, שאותה מנהל תמיר בעצמו, והיא המגייסת הגדולה ביותר השנה בשוק קרנות הנאמנות. לבית ההשקעות יש קרן מניות שמציגה תשואה של כ-12% בשנה האחרונה ומובילה בפער ניכר את הקטגוריה אליה היא משויכת.
כשתמיר מנתח את הנעשה כיום בשוקי המניות, הוא אומר ש"קודם כל המצב של הכלכלות הוא מעולה. הנתונים של ארה"ב ושל החברות שפעילות שם מפתיעים אותנו כל פעם מחדש. אירופה יוצאת לאט לאט מהמשבר וצריך לזכור שיש שם עוד אחוזי אבטלה גבוהים, כך שבאירופה יש עוד הרבה אפסייד וצריך לזכור ששוקי המניות שם לא היו להיט בשנה האחרונה".
"טראמפ עושה משהו נכון"
אבל את אחת ההזדמנויות הגדולות הוא רואה עכשיו בחברות הסיניות. "שיטת ההשקעות העולמית בשווקים מתעוררים ובמיוחד בסין, היא בעיקר דרך תעודות סל. תנועות ההון של תעודות סל גורמות לכך שלמשל אם יש עכשיו את מלחמת הסחר, אז כולם מוכרים את תעודות הסל על סין ואז כל שוק המניות שם עולה ויורד. זה יוצר המון הזדמנויות. למשל חברות כמו באידו ועליבבא יורדות למרות שהן לא קשורות למלחמת הסחר ולא יהיו קשורות למלחמת הסחר.
"מניות של חברות אינטרנט סיניות נשחטו והן היום הגיעו למכפילים שמשקפים בעיניי הזדמנות חד פעמית. החברות הללו הן כבר מזמן חברות גלובליות. הן מוכרות בכל העולם ובמיוחד כשאנחנו יודעים שבסין כל הנושאים של דיגיטציה ושל תשלומים בדיגיטציה רק הולכים וגדלים. תראה למשל חברה כמו טנסנט (בעלת האפליקציה הפופולרית וויצ'אט, ע"כ).
"אני חושב שהנושא הזה מייצר הזדמנות ענקית. יש שם מכפילים של 10, או 8 או 12 לחברות שצומחות 50%, 60%, 70% או 100% בשנה. גם בארה"ב ראינו בשנה האחרונה עליות במכירות וברווחים של החברות, כשהשווקים באופן כללי די מאוזנים השנה. כך שהטבע איכשהו מסדר הזדמנויות חדשות כל הזמן, ולכן אני בסך הכול אופטימי, בהנחה שבאמת יגיעו להסכם.
"אם תהיה עוד אסקלציה שתפגע במסחר הגלובלי, אז הכול יכול ליפול, אבל אני מאמין שיש משא ומתן מאחורי הקלעים ושבסוף יהיה איזשהו הסכם סחר בין ארה"ב לסין, בדיוק כמו שהיה לארה"ב עם אירופה ועם קנדה, ובדיוק כפי שהיה כבר עם מקסיקו. כך שעם כל הביקורת על טראמפ, הרי שהוא עושה משהו נכון לסחר העולמי".
ואתה לא מפחד שעד שיגיע ההסכם, האסקלציה הזאת תביא להאצה באינפלציה שתפגע בשווקים?
"ארה"ב כבר נמצאת באיזשהו תהליך אינפלציוני, אבל הוא עדיין לא מתפרץ. הסיבה היא שיש עוד מגמה הפוכה בעולם, והיא שהדיגיטציה גורמת למוצרים להגיע לצרכן הסופי עם הרבה פחות עמלות ליבואנים ולמפיצים וכדומה. לכן יש כל הזמן תהליכים של ירידת מחירים כשאנחנו יכולים לקנות בכל העולם מוצרים הרבה יותר זולים.
"שתי ההשפעות הללו די מאזנות אחת את השנייה. אני חושב שהאמריקאים יעלו את הריבית, אבל גם ההיסטוריה אומרת שעליית ריבית בתקופה כלכלית טובה לא גורמת לאיזושהי דרמה גדולה בשווקים. סטיית תקן תהיה עם תהליך עליית הריבית, אבל בסך הכול כשחברות צומחות וגדלות ומרוויחות יותר כסף, ובהנחה שהסחר העולמי גם יהיה יותר הוגן, אז קיימות לדעתי עוד הרבה הזדמנויות".
"עליית הריבית בארה"ב תימשך וזה טוב"
קצב של העלאת הריבית בארה"ב ב-0.25% אחת לרבעון, כפי שהוא מסתמן בשנה האחרונה, הוא סביר באופן שהשוק יוכל לעלות יחד איתו?
"אני חושב שכן. בוא לא נשכח שחצי מעליית הריבית כבר נעשתה וזה לא גרם ליותר מדי דרמה בשווקים. יהיו עוד 4-5 העלאות ריבית ואני לא יודע מה יהיה הקצב שלהן, אם תוך שנה, שנה וחצי או שנתיים וחצי, אבל זה לא כל כך משנה. בסופו של דבר עליית הריבית בארה"ב תימשך וזה טוב לשוק האמריקאי לנורמה.
"השפעה על השווקים, גם אם היא תהיה, תתבטא לאור התוצאות העסקיות של החברות. צריך לזכור שהחברות הצומחות של היום הן לא כמו אלה של פעם, שהיו בנקים, חברות פיננסים, ביטוח ונדל"ן. הכלכלה העולמית השתנתה וההשפעה של הריבית על החברות הצומחות של היום היא אפסית. לכן לדעתי לא תהיה דרמה גדולה, אבל זה ישפיע על התחזקות הדולר, שזה תהליך שאנחנו כבר רואים. התהליך הזה, אגב, מאפשר למדינות אחרות, שהמטבע שלהן נחלש קצת, להיות יותר תחרותיות, ככה שאיכשהו הכלכלה מסדרת את העניינים אם לא מפריעים לה".
אתה נשמע מאוד אופטימי, אבל מתחילת השנה אנחנו נתקלים בהרבה מאוד נבואות זעם, שנשמעות מפי בכירי המשקיעים, הכלכלנים והאסטרטגים בארה"ב.
"אני קורא את כל נבואות הזעם, ואגב תמיד היו כאלה. אבל מעבר לאמירות שאנחנו בסוף עליות של עשר שנים ושכעת השווקים צריכים לרדת, לא מצאתי נימוקים למה זה צריך לקרות. בסוף צריך להתייחס לכלכלות ולא לנבואות, ואני לא רואה סיבה מה יגרום לכלכלה האמריקאית, שהיא חזקה מאוד, להתמוטט. אנחנו גם רואים את הכלכלה האירופית מתחזקת ואת הכלכלה הסינית מתחזקת.
"תמיד יכול להיות משהו שאנחנו לא יודעים מהיכן יבוא, אבל אני לא מתייחס לנבואות זעם שלא מבוססות על דברים אמיתיים, ואני לא מוצא אותם. אנחנו לא רואים משבר כלכלי עולמי, הבנקים הרבה יותר חזקים, אז המשבר לא יבוא מהמגזר הפיננסי. תמיד יכולים להיות תיקונים בשוק ובשנה האחרונה ראינו תיקון של מכפילים גבוהים. אבל כמי שקורה כל יום כמה שעות, אני לא רואה כרגע סיבה לאיזשהו משבר פיננסי".
צפי לבעיות בנדל"ן המקומי
לפני שנה דיברו על הסתברות גבוהה למיתון ב-2019, אחר כך דחו את זה יותר לכיוון 2020. זה משהו שאמור להדאיג?
"אני מכיר את האמירות האלה, אבל אני לא רואה שום סיבה למיתון בארה"ב ב-2019. אנשים אומרים שהיו לנו עשר שנים טובות, אז עכשיו הגיע הזמן לשנים פחות טובות, אבל אני לא רואה מאיפה זה בא. הקצב של הסחר העולמי עולה וזה כשאירופה מפגרת בהתאוששות מהמשבר ב-5 עד 7 שנים אחרי ארה"ב, כך שיש לה עוד הרבה לאן לצמוח. היחידים שיכולים כרגע לקלקל הם הפוליטיקאים, אבל אותם אי אפשר אף פעם לצפות.
"מעבר לזה, הכלכלה העולמית נראית מאוד חזקה, ואחת הסיבות לכך היא שיש טרנספורמציה ממודלים כלכליים ישנים למודלים חדשים וכניסה של דברים חדשים שלא היו מעולם. אז יכול להיות משבר, אבל כשאני מסתכל על תמונת המאקרו של העולם, אני לא רואה מאיפה הוא יבוא".
בוא נעבור לשוק המקומי. הבורסה בתל-אביב מראה לאחרונה סימנים של התאוששות אחרי תקופה ממושכת של תשואות אנמיות. יש למשקיעים סיבה להיות אופטימיים?
"דווקא פה אני הרבה יותר פסימי. הבורסה התאוששה כי אנשים הוציאו כסף מארה"ב בגלל פחד והכניסו אותו למניות כאן. הכלכלה המקומית נראית טוב, אבל התחושה שלי היא שהעתיד שלה הוא פחות טוב. פריון העבודה לא מספיק טוב, קצב ההצטרפות של מיעוטים לא מספיק טוב, וכשמסתכלים על כל האוכלוסייה, אז הדברים הללו מאוד יפגעו בשיעור הצמיחה.
"כך שההסתכלות שלי על הכלכלה הישראלית היא שהייתה תקופה מאוד טובה, הרבה בגלל ריבית נמוכה ואשראי צרכני מאוד גדול, אבל אני צופה בעיות בשוק הנדל"ן. רמות המחירים נראות לי בשיא. משקיעים מסוימים לא יכולים לקנות כאן דירות כמו פעם בגלל הנושא של הלבנת הון, והפריון נמוך יותר. כך ששיעורי הצמיחה של המשק הישראלי יהיו יותר נמוכים בשנתיים-שלוש הקרובות. אני לא מצפה למשבר גדול כאן, אבל באופן כללי אני בקשר לכלכלה הישראלית אני פחות אופטימי.
"לגבי הבורסה בתל-אביב, כמשקיע שמנהל הרבה מאוד כסף, היא לא כל כך מעניינת. יש כאן מעט מאוד חברות מדהימות שאני יכול להגיד שהייתי רוצה להשקיע בהן. כשמשווים את שיעורי הצמיחה של החברות כאן לחברות בחו"ל, אז זה בכלל עולם אחר. יש פה נדל"ן, יש פה בנקים ויש פה בעיקר כלכלה ישנה ומקומית, עם מעט מאוד יצוא, כך שזה לא מעניין במיוחד.
"הבורסה גם לא ממש משקפת את הכלכלה. מספיק שמניה כמו אופקו מתרסקת, אז המדדים יורדים וזה קצת בדיחה. יש אגרות חוב קונצרניות שמשלמות ריבית טובה, וזה מעניין. אבל בעוד שנה הריבית הממשלתית בארה"ב תהיה 3% ואפילו חברה עם דירוג AAA תשלם ריבית של 4%-5%. אז למה לי להשקיע באג"ח של חברה ישראלית שמשלם 2%?
בוקסה: הגיע הזמן לקרנות נאמנות עם ניהול אקטיבי
בעשור שחלף מאז המשבר הפיננסי של 2008 רשמו מדדי המניות בארה"ב ובמדינות רבות בעולם עליות שערים חדות. עליות גורפות אלה של השווקים הניבו תשואות טובות למשקיעים במכשירים פאסיביים (תעודות סל, קרנות סל וכדומה), וייתרו למעשה את הצורך בהשקעה בקרנות נאמנות מנוהלות (אקטיביות), בעלות דמי ניהול גבוהים יותר. עם זאת, לדעת אלדד תמיר כעת יש לשנות את קו החשיבה בתקופה הנוכחית.
לדבריו, "בעשר השנים האחרונות הכול בעולם היה סביב נושאי המאקרו של מדיניות מוניטרית ויציאה מהמשבר ותעודות הסל עשו את העבודה בתקופה הזאת. אבל אני חושב שכבר בשנה האחרונה, ובעיקר בהסתכלות קדימה, משקיעים צריכים לשים לב כי ברגע שהבורסות לא נשלטות על ידי גורמים מאקרו כלכליים, המניות של החברות ייסחרו על פי הביצועים העסקיים וזה למעשה חזרה ליסודות של ניהול ההשקעות. לכן לדעתי בהסתכלות קדימה תעודות הסל לא יעשו עבודה טובה עבור המשקיעים בהן. זה נכון גם בארץ וגם בעולם.
"היום צריך להיות בהשקעת מיקרו ולא בהשקעת מאקרו. בתעודות סל מאוד קשה לעשות את ההבחנה הזאת, גם ברמת השוק כולו וגם ברמת המגזרים, כאשר ההבדלים בין החברות השונות ובין המגזרים השונים הולכים וגדלים. אנחנו למשל מעבירים עכשיו חלק גדול מההשקעות שלנו בתחומי האינטרנט למניות בסין, כי אם אפשר לקבל את עליבאבא במכפיל 12, אז למה לא?".