גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

5 יזמים מספרים על החיים שאחרי האקזיט

שנת 2018 היתה הדלה ביותר באקזיטים מזה ארבע שנים, ובכל זאת עד מחצית השנה נספרו 58 עסקות מכירה של סטארט-אפים • יצאנו לבדוק מה קרה לחמישה מהאקזיטים הגדולים של השנה האחרונה: זוז, סולביט, ארגוס, דאטורמה ובריפקאם • מה השתנה בחברה ובחייהם של המייסדים? התשובה המפתיעה היא: לא הרבה

ביולי 1998 מכרו מייסדי חברת מירביליס את החברה לענקית האינטרנט האמריקאית אמריקה אונליין (AOL) תמורת 407 מיליון דולר. 18 חודשים חלפו מהרגע שהגו את אפליקציית המסרים המיידיים ICQ ועד האקזיט, שבו יצא כל אחד מהם עם 90 מיליון דולר. זו הייתה עסקה שטלטלה את ישראל של לפני תרבות השקעות ההון סיכון והאקזיטים, והראתה שאפשר להשקיע שלושה מיליון דולר ולקבל פי 130. פתאום כולם רצו לעשות עוד ICQ.

ביולי 2018, בדיוק עשרים שנה לאחר מכן, מציאות ההייטק הישראלית נראית שונה לחלוטין: מיליונרים, אפילו מולטי מיליונרים של הייטק, יש אצלנו למכביר. הכסף להשקעה שופע בשלבי גיוס הון שבאים בזה אחר זה, הקונים הפוטנציאליים נוהרים לכאן מכל רחבי העולם עם ארנקים תפוחים והמשאב האמיתי שנמצא בחוסר הוא עובדי הייטק. רק דבר אחד נשאר בדיוק כמו שהיה: השאיפה להשיג את האקזיט.

יולי 2018 היה חודש שראה הרבה אקזיטים של חברות ישראליות. דאטורמה נמכרת לסיילספורס האמריקאית ב-800 מיליון דולר, זוז נמכרה ל-PayU ב־80 מיליון דולר, סולביט נמכרה ל-Mimecast ואילו Redkix נמכרה לפייסבוק תמורת 100 מיליון דולר. SimpleOrder נמכרה ל-Upserve, תן ביס נמכרה ל-Takeaway.com ב-135 מיליון אירו, והיו גם Corr.Bi שנמכרה ל-Celtinel הישראלית ונוירודרם בתחום הפארמה, שנמכרה למיצובישי היפנית ב-1.1 מיליארד דולר.

בעיני הישראלי הממוצע הסטארט-אפיסטים הללו ודאי מצטיירים כמו כוכבי הסדרה 'מסודרים' של מולי שגב ואסף הראל, שעסקה באורח החיים המופרע של ארבעה שותפים שעשו אקזיט נוסח מיראביליס (ג'ימאליה בסדרה) ולא יודעים מה לעשות עם המיליונים שבכיסם. נדמה שהחלום הוא להיות כמו ספי ויגיסר ממיראביליס שיצא למסע גלישת גלים בעולם, אביגדור וילנץ מגלילאו שעזב לגדל זיתים בגליל, או פרופסור אמנון שעשוע ממובילאיי שקנה מטוס פרטי.

דיברנו עם חמישה סטארט-אפיסטים ישראלים שעשו אקזיט דור 2018, וגילינו תמונה שונה. כן, הם עשו הרבה כסף, אבל לדבריהם פחות ממה שחושבים; כן, הם מסודרים, אבל לא מתכוונים לצאת למסע של בילויים ונהנתנות; וכן, יש להם בוסים חדשים עכשיו, אבל הם ממשיכים בדיוק באותם דברים שעשו עד עכשיו.

סולביט: סטארט-אפ עם מעטפת של תאגיד

בסוף יולי הודיעה חברת הסייבר סולביט על מכירתה ל-Mimecast ב-100 מיליון דולר. סולביט של מני פרג'ון, יוסי שרה ובוריס ויינברג הוקמה ב-2014 ופיתחה פתרונות אבטחה אוטומטיים המזהים קודים זדוניים בתוך קבצים וחושפים איומים לפני שיצאו לפועל. החברה גייסה 13 מיליון דולר בשני סבבים מקרנות גלילות קפיטל, קליר סקיי, ו-MassMutual והיא מעסיקה 35 עובדים בישראל. חברת Mimecast מספקת שירותי אבטחה לתקשורת דוא"ל ארגונית ומערכת ניהול סיכונים לארגונים, והיא הטמיעה את הטכנולוגיה של סולביט ולאחר מכן החליטה לרכוש את החברה כולה.

איתרנו את בוריס ויינברג, שותף מייסד ומנכ"ל סולביט בעת חופשה. לא, לא באיי סיישל בינות דקלים וכוסות מוחיטו, אלא דווקא במכונית המשפחתית בחופשה בארץ, עם הילדים צוהלים מאחור. מה השתנה בחיים אחרי האקזיט? ויינברג נשמע נבוך: "האמת היא שכלום. בטח עם הזמן רמת החיים תעלה ונרצה לממש חלומות אבל נכון לעכשיו, אתה תצחק, אני נוסע באוטו בלי טסט משנת 2007 והמזגן לא עובד. אבל זה בגלל שאני מפוקס על דברים אחרים".

מה השתנה בחברה מאז הרכישה?

"כרגע אנחנו עוסקים באתגרים קצרי טווח: לחבר בין הקבוצות השונות של העובדים, בישראל, בבוסטון ובלונדון. אנחנו בעצם הופכים להיות העובדים החדשים בחברה אלא שהסיטואציה שונה משום שאנחנו מביאים ידע, תוכן ופיתוחים טכנולוגיים. בפן הטכנולוגי רוצים לראות איך בזמן הכי קצר אפשר לשלב את הטכנולוגיה שלנו בתוך המוצר של מיימקסט כדי שיתחיל לתת ערך הכי מהר שאפשר".

יש כבר תוכניות להמשך?

"אנחנו חושבים על הדברים ארוכי הטווח כדי לראות מה אפשר לעשות ואיפה אנחנו יכולים לתרום, כי יש לנו הרבה מאוד ניסיון בחלק לא מבוטל מהדברים שבהם מיימקסט בעלת פחות ניסיון. מצד שני יש להם הרבה מאוד לקוחות והם חברה ותיקה בשוק, חברה בורסאית, ולכן צריך למצוא את הדרך לראות איך משלבים בינינו לא רק בטווח הקצר, עם המכירה, אלא גם בטווח היותר ארוך".

אז סולביט עומדת להפוך למיימקסט ישראל?

כן, בינתיים אנחנו עדיין סולביט אבל אני משער שנשנה את השם בהמשך. אנחנו סטארט-אפ קטן יחסית ולהפוך אותו לסניף של חברה בינלאומית זה אתגר חדש, שאני מאוד שמח לקחת בו חלק משמעותי. אני חושב שגם ברמה הלאומית, זה נחמד מאוד שהבאנו חברה בינלאומית גדולה לארץ, והיא מצאה לנכון לפתוח פה סניף משמעותי, ומסתכלת קדימה איך היא משקיעה עוד ומפתחת".

משהו השתנה במודל של היזם הישראלי שעושה אקזיט ורץ הלאה?

"בוא נהיה כנים, זה תלוי מתי אתה מדבר עם היזמים. בשלבים המוקדמים יש את ירח הדבש הזה והכל נראה ורוד, עם הזמן המציאות יותר חזקה, הדברים מתבהרים ואנשים רואים את זה מתאים להם וכל אחד מחליט לעצמו. אני חושב שיש הבדל מהותי בין רכישה על ידי חברה שיש לה כבר פעילות בארץ ואתה מצטרף אליה, לבין מישהו שמתחיל אתך את הסניף פה. מנקודת המבט הנוכחית של כמה חודשים אחרי האקזיט, אני שמח ורוצה את זה".

העובדים מעוניינים להישאר בחברה החדשה?

"זה נורא תלוי סיטאציה. אם אתה מגיע לתאגיד גדול ונתקל בדברים שניסית להימנע מהם כשהלכת לסטארט-אפ, אז כן לפעמים יש נטישה ואני מכיר חברים שזה קרה אצלם. אצלנו זה לא קורה כי אנחנו ממשיכים לפעול כיחידה עצמאית, החבר'ה אצלנו מרגישים סטארט-אפ עם מעטפת של תאגיד גדול".

זוז: עדיין מנסים לעכל מה קרה

בסוף יולי רכשה ענקית התשלומים PayU את Zooz הישראלית בכ-80 מיליון דולר. זוז של אורן לוי ורונן מורצקי הוקמה ב־2010 ופיתחה פלטפורמת ניהול קבלת תשלומים שמאפשרת לבעלי עסקים לבחור בכל עת בין ספקי סליקה שונים את הכדאי ביותר עבורם. החברה גייסה 35 מיליון דולר בשלושה סבבים והמשקיעים שלה היו הקרן הגרמנית-ישראלית טרגט, הקרן הסינית פנג, קרן ההלוואות הטכנולוגיות קראוס קפיטל, ועוד שורה של קרנות ואנג'לים. הקונה, PayU, היא חברת סליקה ותשלומים מהולנד, שצומחת במהירות בשווקים מתפתחים כמו הודו, אסיה ודרום אמריקה. שתי החברות עבדו ביחד שנה וחצי לפי שהחליטו למסד את יחסיהן במיזוג.

מתברר שיש חיים לחברת זוז גם אחרי שנרכשה. החברה שמעסיקה בישראל 70 עובדים תצמח תחת הבעלים החדשים ל-100 עובדים, ותישאר מרכז פיתוח עצמאי תחת השם זוז. הן זוז והן PayU מנסות לתת לעובדים את התחושה שאווירת הסטארט-אפ לא השתנתה - בעיקר כדי שהעובדים לא יקחו את הכסף ומימשו מהאופציות וידלגו לסטארט-אפ הבא שעומד בפני אקזיט. השבוע נשמע מנכ"ל החברה והמייסד השותף אורן לוי שמח וטוב לב, ממש כמו שאפשר היה לנחש שיישמע יזם אחרי אקזיט.

מה אתה עושה בימים אלה?

"הייתי רוצה להגיד שאני במלדיביים כרגע, משתזף בטן גב, שהחיים אחרי האקזיט הם דבש, אבל זה ממש לא ככה. אנחנו עובדים יותר. כל יזם שמקים חברה חושב מה יקרה אם יהיה אקזיט. יש אפילו פנטזיה שאתה אומר 'נוריד הילוך, אולי אצא לחופשה במשך כמה חודשים וארגע'. אז זה מאוד רחוק מזה".

אתם ממשיכים לעבוד כרגיל?
"כיוון שזו חברה שאנחנו מכירים הרבה זמן, מיד בתום הרכישה חזרנו לשדר עסקים כרגיל ואפילו מעבר לזה. יש המון דברים שאנחנו רוצים לעשות ביחד עם PayU, ולא מעט מהמנהלים הישראלים שלנו יהפכו להיות חלק מההנהלה הבכירה של PayU בעולם. אז היום שאחרי אומר להמשיך לעשות את כל מה שעשינו קודם, פלוס פלוס".

אורן לוי/ צילום: איל יצהר

מה מרגישים העובדים?

"הרוב המכריע מרגישים אותו הדבר, לא השתנה כלום. קיבלו מה שקיבלו באקזיט, אלא שבזמן המשא ומתן התעקשנו להיות המובילים הטכנולוגיים של הליבה של PayU, ושיתנו לנו לקבל את ההחלטות בכל הקשור לתיעדוף הטכנולוגי. אמנם אין יותר בורד ואת כל התוכניות אנחנו מגבשים עם ההנהלה הבכירה אבל כל השאר נשאר אותו הדבר. זוז ממשיכה כמו סטארט-אפ ומתנהגת כמו סטארט-אפ וזה סימן שהיא כנראה סטארט-אפ. העובדים מבינים שהולך להיות כיף כמו בסטארט-אפ, פלוס. והם גם מקבלים אופציות בחברה ויש פוטנציאל לעשות את מה שאני מכנה double dip, אם PayU תחליט לצאת להנפקה".

 איך השתנו חייך כיזם אחרי האקזיט שעשית?

"אני חושב שכל יזם שתדבר איתו יגיד לך שהחיים ממשיכים כרגיל, אז גם אצלי הם ממשיכים בדיוק אותו דבר. יש לי חלום לצאת לחופשה במלדיביים אבל חוץ מזה שום דבר לא השתנה, הלוואי שהייתי אומר לך קניתי בית או מכונית. שום כלום, הכל אותו דבר. אנחנו עוד בשלב העיכול, מנסים להבין מה קרה".

מה נשאר ליזם מ-80 מיליון הדולר ששולמו?

"ברור שנגזרו הרבה קופונים. המשקיעים עשו החזר יפה מאוד, אבל גם היזמים נשארו עם סכום מכובד, וזה גם עושה תיאבון, שאפשר לעשות אפילו יותר. הסכום שקיבלנו נחמד אבל לא משנה חיים. זה בונוס מדהים וכיף והכל, אבל החיים ממשיכים ונשארים רעבים לעשות ליזום ליצור. אם אני יכול לעשות את זה תחת מטריה של חברה גדולה מאוד שתתן לי את הגב להמשיך וליזום - למה לא?"

דאטורמה: קליטה מסודרת לתאגיד אמריקאי

באמצע יולי יצאה הבשורה של האקזיט הענק של דאטורמה, שנמכרה לסיילספורס ב-800 מיליון דולר. חברת דאטורמה של אפי כהן, רן שריג וקתרין ריבנט הוקמה ב-2012 ופיתחה פלטפורמה, שמנתחת קמפיינים באינטרנט שמתנהלים במקביל ברשתות חברתיות שונות, ומאפשרת ניתוח והפקת תובנות מהירות. עם רשימת לקוחות מכובדת החברה גייסה 50 מיליון דולר מהקרנות סידר, Innovation Endeavors ו-Marker, לייטספיד ומשקיעים פרטיים. הקונה, סיילספורס האמריקאית, היא חברת תוכנה ושירותים שמתמקדת בשנים האחרונות בסדרה ארוכה של רכישות מרשימות.

אפי כהן ורן שריג, Datorama / צילום: שלומי יוסף

העסקה של דאטורמה ממחישה תרבות ארגונית שונה לחלוטין מזו של זוז: סיילספורס אסרה על היזמים להתראיין - תהליך שדורש הכנה ואישורים מדרגים גבוהים. 130 העובדים של דאטורמה בישראל מצטרפים ל-400  העובדים במרכז הפיתוח של סיילספורס בישראל, והם יהפכו לקבוצת עבודה בתוך מרכז הפיתוח הגדול. אווירת הסטארט-אפ הישראלי הזורם מוחלפת בתהליכי הצטרפות וקליטה מסודרים לתאגיד אמריקאי גדול. 

בסיילספורס מנוסים מאוד בתהליך הטמעת חברה חדשה בתוכם והם יודעים איך להקל על העובדים את ההחלטה להישאר. בשלב הראשוני, העיסוק העיקרי הוא בהכרת העובדים החדשים לעמיתיהם הוותיקים ויצירת קשרי העבודה בין העובדים ובין הצוותים.

ומה על המייסדים? אפשר להניח שהם שמחים בחלקם על כמה מיליוני דולר שהצטרפו לחשבון הבנק שלהם. מדברים שאמרו בעת המכירה וגם לאחר מכן, הם מתכוונים להישאר בסיילספורס עוד שנים קדימה ולהוביל את עובדי דאטורמה לשעבר, ואף להגדיל את היקף הפיתוח של היחידה בישראל, הכל תחת דגלה של הרוכשת מאמריקה.

בריפקאם: הרבה יותר עממי ממה שנדמה

במאי נסגרה העסקה למכירת חברת BriefCam הישראלית לענקית הצילום היפנית Canon. היקף העסקה לא דווח, אבל הוערך ב-90 מיליון דולר. החברה, שהוקמה ב-2007 על ידי פרופסור שמואל פלג, גדעון בן צבי, וד"ר ירון כספי, פיתחה טכנולוגיה לייצור תקצירי וידאו עם אירועים משמעותיים מתוך שעות צילום ארוכות של מצלמות אבטחה, על בסיס פטנטים שפותחו באוניברסיטה העברית. החברה גייסה 15 מיליון דולר מקרנות OurCrowd, אביב ומוטורולה ונצ'רס והיא מעסיקה 45 עובדים בארץ ו-15 בעולם. שיתוף הפעולה עם קנון התחיל לפני שנה בייצור מוצרי בריפקאם על ידי קנון והמשיך לרכישה של החברה הישראלית. פרופ' פלג אומר כי החברה ממשיכה היום לעבוד בדיוק כמו קודם, עם אותו מנכ"ל ואותה הנהלה ואותם דפוסי עבודה.

מה בכל זאת השתנה?

"אם עד היום התייחסו אלינו קצת בחשדנות, כחברה קטנה שמנסה למכור לגוף ענק, אז עכשיו כשזו חברה של קנון ההתייחסות הרבה יותר רצינית. יש גם גיבוי מקנון, וכל מיני דברים שאתה רוצה לשאול, אז יש להם מחלקות ענק, משפטיות ופטנטים, ויש עם מי להתייעץ".

העובדים מרוצים מהאקזיט?

"מבחינת העובדים מה שהשתנה, זה שהם מימשו את האופציות שהיו להם וכדי שלא יברחו לאחר מימושן, הם קיבלו בונוסי הישארות. המחשבה הראשונה של עובדים היא 'כאן כבר קיבלנו את הבונוס, בואו נקפוץ לחברה הבאה לפני אקזיט וגם שם נקבל אופציות ונממש'. אז אצלנו בינתיים אף אחד לא עזב".

מה תוכניות ההתפתחות של בריפקאם תחת הנהלת קנון?

" קודם כל, אנחנו נשארים חברה נפרדת. נשארנו בריפקאם, חברה רשומה בישראל, ובעלי המניות שלנו עכשיו הם קנון. אין שום אינטגרציה עם קנון, לטוב או לרע. הם קנו עוד חברות בעולם בתחומים מקבילים ובכולם זה אותו דבר - הם משאירים את החברה ואומרים: אנחנו לא רוצים לקלקל חברה שעובדת היטב ולכן לא מחליפים הנהלה ורוצים שהחברה תמשיך לעבוד כמו שהיא".

ממרחק כמה חודשים, יש לך תובנות על התהליך?

"אני פרופסור באוניברסיטה ואנחנו עושים מחקרים ורושמים פטנטים והיו מי שאמרו - מה חשובים הפטנטים, חשוב להיות ראשונים. אנחנו נרכשנו רק בגלל הפטנטים שלנו והאפשרות להגן על הטכנולוגיה. אם אתה חברה עתירת טכנולוגיה, התובנה שלי היא שכל גרוש שווה כדי להגן עם פטנטים. אחרת קיים חשש שמחר תבוא חברה סינית שתעתיק מאיתנו, ותמכור במחיר נמוך יותר ואנחנו נעלם".

 אז האוניברסיטה העברית מרוצה ממכירת בריפקאם כמו ממכירת מובילאיי?

"במובילאיי היה פספוס של הנהלה קודמת של האוניברסיטה. הם מכרו את המניות ברגע הראשון שיכלו אבל היו יכולים לקבל כמעט פי 100 אם היו מחכים עד לסוף. תמיד יש טעם רע בפה לאוניברסיטה למרות שאפילו אמנון שעשוע אמר להם כל הזמן חכו, אל תמכרו. אבל האוניברסיטה הייתה קצרה בכסף והיה חשוב כל גרוש ועכשיו הם מתחרטים על זה. אצלנו לא מתחרטים כי מכרו כשהיה אפשר".

מה נשאר ליזם בסוף? משהו נוצץ כמו ב'מסודרים' או משהו עממי יותר?

"התשובה היא שזה בסוף יותר עממי מה שזה נראה. כי יש משקיעים ויש דילולים ולאוניברסיטה יש את חלקה. אבל אני לא מתלונן ואפילו מאוד שמח הגם שמתוך הסכום הגדול לא קיבלתי אפילו חצי או רבע. בוא נגיד שאני מסודר, אבל לא ברמות שמחר אוכל לקנות מטוס פרטי. אתה יודע למה מטוס פרטי? כי אמנון שעשוע קנה מטוס פרטי. עם היקף של 15 מיליארד של עסקת מובילאיי הרווח שלו קצת יותר גדול משלנו".

ארגוס: כבר לא שואלים איפה נהיה בעוד 10 שנים

מכל היזמים איתם דיברנו, ארגוס הוא האקזיט הוותיק ביותר. בנובמבר 2017 הודיעה ארגוס על סגירת עסקה למכירה לחברת קונטיננטל הגרמנית ב-450 מיליון דולר. ארגוס פיתחה אבטחת סייבר למכוניות חכמות, שהפכו למטרה למתקפות האקרים. ארגוס הוקמה ב-2013 על ידי יוצאי יחידה 8200 עופר בן-נון, ירון גלולה ואורון לביא ביחד עם זהר זיסאפל. החברה גייסה 30 מיליון דולר מקרנות מאגמה ונצ'רס, ורטקס, המשקיעים אייל גורה, גיל אגמון וזהר זיסאפל ובהמשך מ-Magna International מקנדה, אליאנץ מגרמניה ו-SBI מיפן.

במרחק של כמעט שנה מהמכירה, מה השתנה בחברה?

עופר בן-נון: "לא המון השתנה חוץ מדבר משמעותי, וזה היכולת להשתלט על העולם, כי כמיזם אין לך כוח לוחמה משמעותי אבל עכשיו אתה יכול לשים 50 מהנדסים על מוצר. אני לא מכיר הרבה סטארט-אפים שיש להם את הלוקסוס הזה. וההצעה של קונטיננטל הייתה מדהימה: קבלו את הגב מאתנו אבל תישארו עצמאים. המייל שלי הוא עדיין בארגוס".

יוני היילברון, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי: "עד האקזיט רצנו מהר מאוד ומאז פתחנו מבערים אחוריים. בזמן הרכישה היינו 60 וקצת עובדים ועכשיו אנחנו כבר 130 עובדים, גידול משמעותי בפרק זמן קצר. עכשיו יש את היכולת לא רק לחשוב בגדול אלא גם לעשות בגדול. אם עד לפני שנה היו שואלים אותנו: אתם סטארט-אפ ומי יודע איפה תהיו בעוד 10 או 15 שנה, אז היום השאלה כבר לא נשאלת כי החברה שרכשה אותנו היא מהגדולות בתעשייה והגב הזה הוא יתרון משמעותי מאוד".

עופר בן נון / צילום: שלומי יוסף

הייתם צריכים להתמודד עם נטישת עובדים?

היילברון: "שיעורי העזיבה מרצון הם מהנמוכים בתעשייה. זה לא רק בגלל האקזיט שהיה משמעותי ורוב העובדים נהנו ממנו, אלא האלמנט של מה החברה עושה: הגנה על מכוניות מהתקפות סייבר. כל אחד מהעובדים רואה בזה משמעות לעולם, זה אולי נשמע גרנדיוזי אבל אמיתי".

איך החיים שלכם השתנו מאז האקזיט?

בן-נון: "יוני ואני מקפידים להיפגש במטוס הפרטי לאיביזה... לא באמת. אני גר באותה דירה עם אותם ההרגלים ואותם החברים ובסוף מבחינתי האקזיט הוא בעיקר כדי להשיג את היעדים. היעדים הם לא לעשות מלא כסף ממכירת ארגוס אלא הבשורה של מכירת כלי רכב עם אבטחת סייבר. זה לא העושר אלא אושר וכדי להביא אותו זה באמת הגשמה עצמית. אני רוצה לראות את המוצרים של החברה מותקנים במעל 50% מכלי הרכב החדשים. בעיקרון אני יכול לעזוב מחר את החברה אבל לא אעזוב כי אנחנו רק בתחילת הדרך. האקזיט הוא לא סוף הדרך, אולי רק הסוף של ההתחלה". 

עוד כתבות

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים