החודש חשפה מרצדס בעולם את רכב הפנאי-פאר החשמלי הראשון שלה. הרכב, שלטענתה עתיד להיות הראשון בסדרה של עשרות דגמים "מחושמלים" חדשים שייצאו בשנים הקרובות, הוא כלי מפואר ומהונדס לתלפיות עם טווח נסיעה חשמלי של מאות קילומטרים והרבה אלקטרוניקה מחוכמת.
חשיפתו כוונה לא רק אל שוק הרכב אלא בעיקר אל המשקיעים ואל שוק ההון, והמסר ברור: גם אנחנו יודעים לעשות טסלה. במילים אחרות: אם טסלה, שמייצרת כיום שניים וחצי דגמים חשמליים ללא רווחיות, זוכה לשווי שוק של 60 מיליארד דולר ולמכפיל דמיוני נוסח חברות היי-טק, צאו וחשבו כיצד המניה של דיימלר צריכה להיות מתומחרת.
אבל המשקיעים וגם אנשי מרצדס יודעים היטב שעל חשמליות קשה מאוד להרוויח כיום ועיקר ההכנסות והרווחים של החברה ימשיכו להגיע בשנים הבאות ממכירת כלי רכב מסורתיים עם מנועי בנזין ודיזל. עדות ברורה לכך אפשר למצוא גם בהיקף המשאבים ההנדסיים שהושקעו בעדכון התקופתי של מרצדס C קלאס, הדגם הנמכר ביותר של מרצדס.
ה-C המחודשת, שהושקה הקיץ ללא רעש וצלצולים, עברה מעל 6,000 שינויים וחידושים שונים, כולל מנועים ותיבות הילוכים חדשות, מערך בטיחותי חדש וארכיטקטורה אלקטרונית חדשה לגמרי שתוכננה במחשבה על העתיד.
חיצונית, השינויים לעומת המודל היוצא קלים מאוד. גרסת הקופה, שהתייצבה למבחן, שומרת על המראה החלקלק והספורטיבי של הדגם היוצא, והאלמנט הבולט ביותר בעיצוב הוא פרופיל דמוי טיפה, עם גג שזורם לאחור בזווית תלולה ופוגש בזנב אנכי ואגרסיבי. חדי עין יבחינו במערך חדש של פנסי חזית מבוססי LED - כיום סטנדרט בכל הדגמים - שמנצנצים כמו יהלומים על אצבעותיו של זמר היפ-הופ, ויש גם גריל חדש ומוחצן עם תצורה גיאומטרית מורכבת, פגושים קדמיים עמוקים יותר, חישוקים קלים חדשים ונאים בצבע טיטניום ועוד כמה שינויים זניחים.
המכלול נראה ספורטיבי ויוקרתי עם נוכחות כביש שחורגת הרבה מעבר לממדים הפיזיים של המכונית, ואם לשפוט על פי כמות טביעות האצבעות שצברה מכונית המבחן השחורה שלנו ברחוב הישראלי, זו בהחלט מכונית נחשקת בשוק המקומי.
תא הנוסעים חושף טפח מעומק השינוי שעבר המודל המחודש. עמדת הפיקוד שומרת על התצורה הכללית המוכרת, אבל מסך המולטימדיה הגס של הדגם היוצא הוחלף במסך רוחבי ודקיק נוסח טלוויזיות ביתיות עדכניות, ההגה חדש ועטוי מתגים כסופים עם ממשק תפעול-באמצעות-מגע חדש נוסח ה-E קלאס, והתפריטים עברו עדכון מקיף. למרבה הצער, רשימת האבזור התקני בארץ לא כוללת מערכת ניווט מקורית וגם לוח המחוונים הדיגיטלי המסתגל של מרצדס הוא אופציה די יקרה.
מנגד, מערך הבטיחות/סיוע האקטיבי מיישר כעת קו עם האחיות הגדולות E ו-S, כולל בקרת שיוט חכמה, בלימה אוטונומית מתקדמת ואפשרות לניהוג סמי-אוטונומי ללא התערבות הנהג בחלק מהכבישים. יש גם "תאורת אווירה" חכמה ועתירת גוונים ועוד פריטי קישוט ודיפון קוסמטיים, שמצליחים להשרות בתא אווירה רגועה, נעימה ויוקרתית.
המושבים הקדמיים עדיין ממוקמים קרוב יחסית לאספלט ונוסעים גבוהים מאחור עדיין משלמים מחיר על הגג המשופע אם כי המושבים האחוריים עצמם מספקים מרחב כתפיים וברכיים מתקבל על הדעת למבוגרים. יש גם תא מטען מרווח וכל העסק מורכב באיכות ייצור וגימור גבוהה מאוד, כמצופה ממרצדס.
טיפול אמצע החיים של דגמי רכב כולל רק לעתים נדירות מנועים חדשים לגמרי ותיבות הילוכים חדשות, אבל במקרה של ה-C, ודגמים נוספים שיצוידו במנוע החדש, השינוי התחייב בשל המעבר למבחני פליטה מחמירים באירופה. מנוע הטורבו-בנזין עם ארבעה צילינדרים בנפח 2 ליטר של ה-C300, שבו צוידה המכונית בה נהגנו, תוכנן מבראשית וכולל מגדש טורבו דו-מצבי, מערכת ניהול מנוע חדשה ובחלק מהדגמים גם מערכת היברידית "קלה", של 48V, שמסייעת לשיפור הפליטה והצריכה, לצד סיוע בתאוצה. על הדרך זכו ההספק והמומנט לשדרוג והם עומדים כעת על 256 כ"ס ו-37 קג"מ.
הסוסים מניעים את גלגלים האחוריים דרך תיבה אוטומטית חדשה בת 9 מהירויות והמכלול מעניק למכונית שדרוג מוחשי. במצב החסכוני של מחשב המנוע, העברת הכוח רגועה ומרגיעה ומאפשרת שיוט חלק בעיר, בפקקים ועל הכביש המהיר. הסטה קלה של בורר המצבים למצב ספורט או "ספורט פלוס" מחדדת מיידית את תגובת הדוושה והעיצוב האגרסיבי של הקופה מתחיל לספק קבלות.
גל מומנט שופע, שזמין כבר מסל"ד נמוך, מתורגם לתאוצות מרשימות בכל שיפוע, ומי שלא יעקוב אחרי מחוג הקמ"ש עשוי להיות מופתע מהקצב שבו נצברת המהירות. העברות ההילוכים חדות ומהירות והעצבנות המהוססת של התיבה היוצאת תחת עומס נעלמת כלא הייתה. חבל רק שצליל המנוע המכני המחוספס טורח להזכיר על העת שמדובר במנוע ארבעה צילינדרים מתוח ודל נפח. בהחלט אפשר היה לצפות למעט יותר "הנדסת צליל" ספורטיבית.
אם מישהו חושק בתענוגות קלאסיים של הנעה אחורית "נטו", ה-C300 היא רף ההספק העליון שבו ניתן לקבל אותה בסדרה. מעבר לכך כבר מגיעים הדגמים כסטנדרט עם הנעה כפולה. עם משקל עצמי של 1.5 טון זו לא מכונית קלילה, והנטייה הטבעית שלה היא אחיזת כביש איתנה ורגועה עם יציבות כיוונית מרשימה במהירויות גבוהות.
אבל כאשר מתעקשים היא בהחלט יודעת לרקוד בחינניות, ובמצב "ספורט פלוס", עם קצת עזרה מההיגוי, היא מאפשרת אפילו לשחרר הזנב לחופשי. ההיגוי לא חד ומהיר כמו באאודי A5 החדשה אבל עדיין מספק היזון חוזר מדויק ומשלים חבילה דינמית מהנה, שמתגמלת מאוד נהיגה נמרצת על כבישים מתפתלים בסוף שבוע קיצי. נוחות הנסיעה על כבישים ישראליים טיפוסיים נוטה לצד הנוקשה, עם טלטולי מרכב פה ושם, אבל זה מסוג הדברים שרוכשי מכוניות גרמניות ספורטיביות צריכים להביא בחשבון. קיימת גם אופציה למתלי אוויר.
406 אלף שקלים למכונית קופה קומפקטית עבור שני נוסעים פלוס שני נספחים הם מחיר רציני בהחלט. אבל הפופולריות לה זוכה ה-C קופה בישראל, לעתים קרובות כרכב שני או שלישי במשפחה, מעידה שהמחיר לא מדאיג את המאיון העליון. כך או כך, מדובר ברכב מאובזר, זריז ומתוחכם הרבה יותר מהדגם היוצא, שערוך היטב לקראת העשור הבא שבפתח.
חלק מהמתחרות
לקסוס RC F-SPORT
370 אלף שקל עולה גרסת ה-2 ליטר טורבו של לקסוס RC ביחד עם חבילת הספורט האופציונלית. המנוע מייצר 245 כ"ס ומאיץ את הרכב מאפס ל-100 ב-7.5 שניות. חבילת הספורט כוללת אבזור מקיף מאוד ומגיעה גם עם בולמים מוקשחים ושלדה מושחזת לטובת טהרני הנהיגה. המושב האחורי די מוגבל
ב.מ.וו 430 קופה
גרסת ה-430 קופה של סדרה 4 עולה 408 אלף שקלים ומציעה עיצוב ספורט-אלגנט ותא נוסעים מרווח למדי. שלדת ההנעה האחורית חדה וספורטיבית ומאפשרת שעשועי אספלט מסורתיים. המנוע הוא 2 ליטר טורבו עם 252 כ"ס ו-36 קג"מ והתאוצה מאפס ל-100 אורכת 5.8 שניות בלבד
אאודי A5 TFSI
אאודי A5 קופה החדשה עולה 410 אלף שקלים ומציעה במחיר הזה גם את ההנעה הכפולה "קוואטרו" המהוללת, שמאפשרת גם לנהגים חסרי ניסיון לדחוף את המכונית למגבלות בכל מזג אוויר. המנוע הוא 2 ליטר טורבו CBZHI עם 252 כ"ס והתאוצה ל-100 קמ"ש אורכת 6 שניות