שכירות / צילום: שלומי יוסף
דמי השכירות הממוצעים לדירה בישראל עמדו ברבעון השני על 3,826.5 שקל לחודש. זאת לעומת 3,826 שקל לחודש ברבעון הראשון של השנה, אמנם מדובר בעלייה מינורית של קצת פחות מאחוז, אלא שבהשוואה לרבעון האחרון של 2017, מדובר בעלייה של 1.5% (השכירות הממוצעת לחודש בתקופה זו עמדה על 3,799.1 שקל), ובהשוואה לממוצע השנתי של מחירי השכירות בשנת 2017 כולה, מדובר בעלייה גבוהה אף יותר של 2.44%.
העלייה הגבוהה ביותר במחירי השכירות הממוצעים בהשוואה לרבעון הקודם נרשמה באזור הצפון, מ-2,564.7 שקל לחודש ל-2,614.9 שקל לחודש. מדובר בעלייה של 1.9%. בהשוואה לממוצע השנתי של 2017 נמצא איזור הצפון בראש טבלת העליות עם עלייה של 2.9% במחיר השכירות. לפי הנתונים ברבעון השני של 2018 דמי השכירות הממוצעים לדירת 4.5-5 חדרים באיזור זה עמדו על 3,824.6 שקל לחודש ולדירת 3.5-4 חדרים 2,932.1 שקל.
במקום השני בעליות ניצב איזור חיפה, שם מחירי השכירות הממוצעים רשמו עלייה בשיעור 0.97% בין הרבעון השני לרבעון הראשון השנה. גם כאן נרשמה עלייה של 2.9% בין הרבעון השני של 2018 לממוצע השנתי של 2017. לפי הנתונים ברבעון השני של 2018 דמי השכירות הממוצעים לדירת 4.5-5 חדרים באיזור זה עמדו על 4,156 שקל לחודש ולדירת 3.5-4 חדרים 3,235.2 שקל.
האיזור בו נרשמה העלייה הזניחה ביותר במחירי השכירות הממוצעים בהשוואה לרבעון הקודם הוא הדרום עם עלייה בשיעור 0.16% בלבד, עם זאת, בהשוואה למחירי השכירות הממוצעים בכל שנת 2017 הנתונים מעידים כי באיזור זה נרשמה עלייה בשיעור גבוה בהרבה של 2.79%.
כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו בימים האחרונים. לא מדובר בעליות חדות, אולם מדובר בכיוון שמשותף לכלל המחוזות. לכך יש להוסיף את העובדה שמדובר בהמשך עלייה מהרבעון האחרון של 2017 (גם בתקופה זו העלייה נרשמה בכל המחוזות). על כן ניתן לומר שאנחנו מצויים במגמה של זחילה איטית כלפי מעלה בדמי השכירות.
הסבר אפשרי לעלייה ניתן למצוא בנתונים אחרים על שוק הדיור שפרסם אגף הכלכלן הראשי באוצר, משם עולה כי משקיעי הנדל"ן ממשיכים למכור את הדירות ובמקביל, רוכשים הרבה פחות דירות להשקעה. מעבר לעובדה שמדובר בהצלחה של המדיניות הממשלתית להפחתת שיעור המשקיעים בענף, יש לא מעט גורמים המזהירים מפני השפעה שלילית על שוק השכירות. על פניו המשוואה פשוטה, ככל שיהיו פחות דירות להשקעה שיעמדו להשכרה כך המחיר עשוי לעלות. נכון, מהצד השני אפשר להגיד שמי שרוכש את אותן הדירות הללו מהמשקיעים הם רוכשי דירה ראשונה שהיו מתגוררים בשכירות ולכן העמוס על שוק השכירות יורד אף הוא, אבל חשוב לזכור שלא כל מי שמתגורר בשכירות גם יכול לגייס הון עצמי ולרכוש דירה.
על פי נתוני הכלכלן הראשי בסקירה שפורסמה לפני החג: "המשך הירידה ברכישות המשקיעים וההתייצבות במכירות המשקיעים בחודש יולי (בהשוואה ליולי אשתקד) הביאו להעמקת הירידה ב"מלאי" הדירות בידי משקיעים. כך, בחודש יולי נגרעו כ-700 דירות ממלאי זה, גבוה כפליים מהירידה במלאי זה ביולי אשתקד. עוד מציינים באוצר כי מאז החל לרדת "מלאי" הדירות בידי משקיעים באפריל 2016 נגרעו ממנו עד יולי האחרון 12.5 אלף דירות". מדובר במספר לא קטן של דירות.
הנתונים שמספקים בלמ"ס כעת על מחירי השכירות הממוצעים מתייחסים לרבעונים שלמים ולמחוזות כך שמדובר בנתונים גסים למדי. במילים אחרות: יכולת הדיוק בדמי השכירות ובמגמות השונות רחוקים מהרצוי. על כן יש חשיבות גדולה שנקבל תמונת מצב של המחירים ברמה העירונית. בעבר עלתה הצעה להקמת רשם שכירויות בישראל, גוף שיהיה אמון על איסוף הנתונים ופרסומם, אולם הדבר ירד מהפרק. היום, כאשר מצד אחד משקיעים מוכרים דירות אולם מהצד השני רבים מהזוכים בדירות המוזלות של מחיר למשתכן מתכננים להשכיר אותן בשנים הקרובות, הצורך במסד נתונים ברור רחב ומדויק יותר הוא בעל חשיבות עליונה.